fbpx

אוצר אקדמי

מאמרים מתורגמים לסטודנטים!

Search
Generic filters
Filter by Categories




























Filter by שנת פרסום












































Filter by מחברים


























































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































































סך כל המאמרים המתורגמים באתר: 625

Search
Generic filters
סנן לפי מחבר
סנן לפי קטגוריה






















סנן לפי שנת פרסום

פרק 7 – מבוא לספיכולוגיה

שינוי קבוע יחסית בהתנהגות שמתרחש כתוצאה מאימון. שינויי התנהגות ı (learning) למידה הנובעים מהתבגרות או מתנאים זמניים (כמו עייפות או השפעת סמים) אינם נכללים בהגדרה. לא כל מקרי הלמידה הם זהים, ישנם 4 סוגים בסיסיים של למידה: הצורה הפשוטה ביותר של למידה, מסתכמת בלמידה ı (habituation) 1. הביטואציה ר ושאינו בעל השלכות משמעותיות (לדוגמה: תקתוק שעון).  להתעלם מגירוי שנעשה מוכ מערבת יצירת אסוציאציות, כלומר למידה ı (classical conditioning) 2. התניה קלאסית שאירוע אחד מוביל לאירוע שני (לדוגמה: תינוק לומד שמראה שד מוביל לטעם של חלב). מערבת יצירת אסוציאציות, כלומר למידה ı (operant conditioning) 3. התניה אופרנטית שתגובה מסוימת תביא לתוצאה מסוימת (לדוגמה: ילד לומד שהכאת אחותו תביא לגינוי מצד ההורים).
מערבת דבר מה בנוסף ליצירת אסוציאציות ı (complex learning) 4. למידה מורכבת (לדוגמה: יישום אסטרטגיה בזמן פתרון בעיה או יצירת מפה מנטלית של הסביבה הקרובה). (modeling and imitation) עיצוב וחיקוי ,(imprinting)

פרק 3 – פסיכולוגיה התפתחותית

מבין היונקים, בני-אדם צריכים את תקופת ההתבגרות והלמידה הארוכה ביותר לפני שיוכלו לדאוג לעצמם. באופן כללי, ככל שמערכת העצבים של האורגניזם מורכבת יותר, כך לוקח לו יותר זמן להגיע לבגרות. פסיכולוגים התפתחותיים עוסקים בשאלות איך ולמה אספקטים שונים של תפקוד אנושי מתפתחים ומשתנים לאורך החיים. הם מתמקדים בהתפתחות פיזית, קוגניטיבית, אישיותית וחברתית.

סביבה ותורשה

השאלה האם תורשה או סביבה היא חשובה יותר בקביעת מהלך ההתפתחות האנושית היתה נתונה לויכוח במשך דורות רבים. ג'ון לוק דחה את הדעה שתינוקות הם מבוגרים קטנים שהגיעו לעולם מצוידים ביכולות ובידע ופשוט צריכים לגדול בכדי שהמאפיינים התורשתיים האלה יופיעו. להפך, הוא האמין שמוחו של תינוק הוא Tabula Rasa – לוח חלק. לדעתו, אנו רוכשים את כל הידע דרך החושים, הוא מגיע מחוויות ואין ידע built-in. תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין , שהדגישה את הבסיס הביולוגי להתפתחות אנושית, הביאה לדגש מחודש על תורשה. אך עם עליית הביהביוריזם

רווחת עובדים בארגונים: מודל תיאורטי, פיתוח קנה מידה ומתן תוקף חוצה תרבויות

סיכום

במחקר זה אנו בוחנים את המודל התיאורטי והמידות המבניות של רווחת העובדים (EWB) בארגונים. תוך שימוש בשיטות איכותיות וכמותיות באופן ספציפי, אנו מוצאים כי EWB כולל שלושה ממדים: רווחת חיים, רווחה במקום העבודה ורווחה פסיכולוגית. אנו קובעים את האמינות והתוקף של סולם ה- EWB החדש שפותח באמצעות סדרה של מחקרים כמותיים, המצביעים על כך ש- EWB מתואם באופן משמעותי עם מחויבות ארגונית רגשית וביצועי תפקיד המבוססים על הנתונים שנאספו ממספר מקורות בשתי נקודות זמן. אנו מוצאים כי ל- EWB יש מדידה של לא משתנים (תצורה מוגדרת) על פני הקשרים סיניים ואמריקאים. אנו דנים גם בתרומות התיאורטיות של ממצאים אלה ללימודי התנהגות ארגוניים בין-תרבותיים, יחד עם ההשלכות המעשיות של תוצאותינו.

__________________________________________________________________________

 בני אדם רדפו רווחה מאז ימי קדם. סין, לעומת זאת, נמצאת בעיצומו של שינוי קריטי חברתי -כלכלי מאז שהקימה את המדיניות הפתוחה והרפורמית של Deng

סוגים שונים של רווחת עובדים לאורך זמן והקשר שלהם עם עיצוב עבודה

מילות מפתח: עיצוב עבודה – job crafting , מעורבות בעבודה – work engagement, סיפוק בעבודה – job satisfaction, שחיקה –  burnout וורקהוליזם – workaholism תאוריית ה- COR – תאוריית שימור המשאבים של Hobfoll

השתמשנו ושילבנו את מודל ההשפעה המורכב (Russell, 1980) ואת תיאורית שימור המשאבים (Hobfoll, 1998) כדי לשער כיצד סוגים שונים של רווחת עובדים, אותם ניתן להבדיל על רקע תיאורטי (קרי, מעורבות בעבודה, שביעות רצון, שחיקה, וורקוהוליזם), עשויים לחזות באופן שונה התנהגויות שונות של עיצוב עבודות (כלומר הגדלת המשאבים המבניים והחברתיים ודרישות מאתגרות והקטנת הדרישות המעכבות) והתנהגות אחד לשני לאורך זמן. בזמן 1, מדדנו את רווחת העובדים, וכעבור 4 שנים בזמן 2 עיצוב עבודת ורווחה, באמצעות מדגם גדול של רופאי שיניים פינים  (N= 1,877). התוצאות של מודל משוואות מבניות הראו כי (א) מעורבות בעבודה ניבאה בצורה חיובית את שני סוגי המשאבים הגדלים ואת הדרישות

"זה לא איך שזה נראה!" חקר נקודות מבט ניהוליות על רווחת עובדים

מילות מפתח: רווחת עובדים – EW (Employee Wellbeing), משאבי אנוש – HR  ((Human Resources ניהול משאבי אנוש – HRM , מתח – tension, מנהל – manager, ממד – dimension

תקציר

הספרות בנושא רווחת העובדים (EW) התמקדה במידה רבה בחוויות הסובייקטיביות של העובדים והניחה בדרך כלל כי פרשנויות המנהלים ל- EW הן עקביות ואינן בעייתיות. המתחים הגלומים בניהול ציפיות מורכבות ותוצאות מגוונות לא נחקרו כראוי ולא נבדקו מספיק דרכים בהן המנהלים הבכירים רואים את שיטות ה- EW. מאמר זה מנסה למלא את הפער על ידי בחינת תפיסותיהם של מנהלים בכירים בעלי אחריות, עם משאבי אנוש (HR) המשפיעים על EW. ישנה התמקדות ספציפית במתחים שחווים מנהלים בכירים אלה ובטקטיקות הקשורות שבהן נקטו כדי לנהל אותם בהצלחה. אספנו נתונים מקבוצות מיקוד המורכבות מ -20 מנהלים בכירים מחברות הפועלות במחוז מילאנו איטליה. ניתוח של נתונים אלה זיהה ארבעה ממדים בולטים

התפתחות רווחת העובדים לאורך הזמן: סקירה שיטתית

מילות מפתח: רווחת העובדים (employee well being); רווחה רגשית (affective well being) התפתחות לאורך זמן (longitudinal); סקירה שיטתית (Systematic review ); מחקר כמותני (quantitative study); התמסרות לעבודה (engagement); סיפוק מהעבודה (Job satisfaction); דגם מעגל הרגשות (circumplex model of affect); שחיקה רגשית (brunout); יציבות (stability)

תקציר:

במאמר זה מובאת סקירה שיטתית של התפתחות רווחת העובדים לאורך זמןף תוך התחשבות בזמן בהשפעת הזמן החולף, ובהשפעת הגיל וסוג העבודה. סקרנו כאן שמונה מאגרי מידע שונים על 40 מחקרים כמותניים נסיוניים בנושא רווחתם הרגשית של העובדים, שהתבססו על פי הדגם המעגלי, ואספו ממצאים בכמה זמנים שונים. מהניתוח השיטתי התברר שרמת הרווחה הייתה גבוהה אולם השתנתה עם הזמן, והשינוי ברמה הממוצעת היה אופייני. כמו כן, התברר שרמת היציבות של הרווחה הייתה נמוכה תמיד, כי תוצאות המדידה הקודמת הסבירו פחות מ-50% מהשונות במדידות המאוחרות. גורמי ההשפעה העיקריים על היציבות היו שינויי גיל ועבודה: עובדים צעירים ומי שמרבים

תפיסות פנים-אישיות של רווחת העובדים: סקירה ותחזית

מילות מפתח: רווחת העובדים, רע"ו ( EWB Employee well-being,); דחק בעבודה (Work Stress); תפיסות פנים-אישיות (Intraindividual perspectives); סיפוק בעבודה (Job satisfaction); התמסרות לעבודה (work engagement); שחיקה בעבודה (job burnout); רווחה רגשית (affective well-being); עזיבת מקום העבודה (employee turnover)   

 תקציר:

עניינה של החברה משתנה מהישרדות כלכלית להעלאת איכות החיים, במקום העבודה ובשאר תחומי החיים, ולכן גם המדענים מתעניינים יותר ברווחת העובדים. העניין הגובר בגורמים המשפיעים על רווחת העובד ובתוצאותיה, כגון  סיפוק בעבודה, התמסרות לעבודה ושחיקה הוליד שפע תיאוריות, מושגים ומחקרים בנסיון לתאר ולהסביר את פריחתם או את התשתם של עובדים בעבודתם, ואת השפעתה של רווחת העובדים על התנהגותם של עובדים ושל ארגונים. מאמר זה הוא סקירה של מחקרים נבחרים בנושא רווחת העובדים ושל תיאוריות מרכזיות בתחום, תוך הערכה ביקורתית של מצב המחקר והצעות למחקרים עתידיים. הוא מתמקד בתרומתם האפשרית של מחקרים פנים-אישיים להבנת רווחת העובדים וגם ביכולתם להעשיר את ממצאיהם של

הקשר בין  ניהול משאבי אנוש לרווחת העובד: לקראת תפיסה חדשה

מילות מפתח: ניהול משאבי אנוש, נמ"א (, HRM  Human resources Management); רווחה (well-being); יחסי העסקה (employment relationship); רווח הדדי (mutual gains); ביצועים (performance)

תקציר

לפי דגם הרווח ההדדי, ניהול נכון של משאבי אנוש אמור להועיל לפרטים ולארגונים גם יחד, אולם בגישות הרווחות בחקר המנ"א עדיין עוסקות בעיקר חיפוש דרכים לשיפור הביצועים, ומעניקות רק חשיבות משנית לרווחת העובדים. זאת ועוד: רווחת העובדים מאוימת בשל לחצים בחברה בכלל ובמקום העבודה בפרט. דרושה מסגרת אנליטית חדשה כדי לטפל ברצינות בבעיותיהם של העובדים. במאמר זה אני מציע גישה שונה לנמ"א, התומכת בפעולות להגברת רווחת העובדים וליצירת יחסי העסקה חיוביים, ועל פיה, יש צורך בשני המרכיבים האלה. אני מציג הוכחות להעדפת הפעולות האלה, ולטענה שהן יכולות לשפר את ביצועיהם של עובדים וארגונים גם יחד, ודן במחקר זה ובהשלכותיו.

מבוא:

במשך 30 שנה תפיסות המנ"א והמחקר בנושא התקדמו מאוד. כיום, למשל, ידוע יותר על

לקראת גישה רב-שכבתית של רווחת העובדים

בפרשנות זו, אני מגיב לאיליאס, אה ופלוט (מודלים תוך-אישיים של רווחת העובדים: מה למדנו ולאן אנחנו הולכים מכאן?, כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית, בעיתונות) הקוראים לתיאוריה המבדילה בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. אני משתמש בתיאוריית דרישות העבודה–משאבים כדי להמחיש כיצד אנו עשויים להשתלב בתוך ובין גישות אנשים וממצאים כדי לעצב מודל כללי רב שכבתי של רווחת העובדים. נקודת המבט שלי מתבססת על איליאס ואח' וממצאים עדכניים של מחקר המשלב "תכונות" יציבות יחסית עם מצבים משתנים של רווחת העובדים. לפרשנות שלי יש שלוש מטרות: (1) לתת תובנה נוספת על הבדלים אפשריים בין משתנים ברמות שונות של ניתוח; (2) להשתמש במחקר כדי להראות כיצד תכונות ורמות מצב של (מנבאים של) רווחת העובדים עשויות להגיב; (3) להציע מודל רב שכבתי שעשוי לעורר מחקר עתידי בנושא.

מילות מפתח: אירועים רגשיים; לימודי יומן; רווחת העובדים; תיאוריית דרישות העבודה–משאבים; מעורבות בעבודה.

רווחת העובדים היא אחד

הקשר בין אושר ומודעות עצמית בקרב אנשים מופנמים ומוחצנים

תקציר

ישנה אמונה רווחת כי מוחצנים הם מאושרים ומוצלחים, והפנמה נחשבת בדרך כלל כמצב של מחסור בכיף או באושר בחיים. המחקר הנוכחי נועד לחקור את הקשר בין מוחצנות (אחת מחמש תכונות האישיות הגדולות) לבין רמת האושר בקרב אנשים כדי להבין אם יש קשר משמעותי בין מוחצנות / מופנמות לאושר. גם רמת המודעות העצמית של המוחצנים והמופנמים נמדדת. במחקר זה נעשה שימוש ב-NEO Five-Factor Inventoryו (NEO-FFI), הכולל 60 פריטים (12 פריטים למימד), בסולם האושר של MUNSH, ובשאלון המודעות העצמית של מקגרו-היל. המשתתפים היו 150 סטודנטים בגילאי 18 עד 50. ניתוח הרגרסיה שימש כדי להבין את הקשר בין המשתנים. הממצאים מצביעים על כך שמוחצנים מאושרים יותר ממופנמים (p < .01) ורמת המודעות העצמית גבוהה יותר במוחצנים בהשוואה למופנמים (p < .01).

מילות מפתח: חמש התכונות הגדולות, מוחצנות, מודעות עצמית, מופנמות, סטודנטים

מבוא

ייתכן, שאחד האתגרים החשובים