אוצר אקדמי

Still an American? Mortality Salience and Treatment of Suspected Terrorists

עדיין אמריקאי? טיפול באמצעות בולטות המוות בטרוריסטים חשודים

בעולם של ימינו לאחר ה -11 בספטמבר, חשוב לבחון את הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים באמונות לגבי הטיפול הנכון בחשודים במעורבות טרור. אנו מדווחים על שני ניסויים בנושא ההשפעה של בולטות המוות על נכונותם של אנשים למנוע הגנות פרוצדוראליות מחשודים בטרור. תזכורות למוות הובילו את המשתתפים להרחיב יותר הגנות פרוצדוראליות כלפי חשוד בטרור אמריקני, אך פחות כלפי סעודי. במחקר 2, שכפלנו והארכנו את התוצאות של מחקר 1 בכך שהראינו, שהתמיכה באמצעי חקירה קיצוניים הייתה ספציפית לחברי קבוצות אויב חיצוניות (למשל, סעודים), בניגוד לקבוצות חוץ שאינן אויב (למשל בולגרים). התוצאות נדונות במונחים של תיאוריית ניהול טרור.

במהלך 9 השנים האחרונות התנהל ויכוח נרחב בעניין הזכויות וההגנות שיש לתת לחשודים במעורבות טרוריסטית. ויכוח זה נע בין האפשרות של עינויים ושימוש בטכניקות חקירה יוצאות דופן לחשודים שנתפסו בחו"ל, לבין האפשרות של לתת לחשודים גישה ליועץ, וזכותם של החשודים שנתפסו בארצות הברית לראות את הראיות שהצטברו נגדם. לדיון המתמשך הזה רלוונטיים אירועי 11 בספטמבר 2001 וכן השינויים שבאו בעקבותיהם, הן בכיוון מדיניות החוץ האמריקאית והן במצבם הפסיכולוגי של אמריקנים מן השורה. 

התמונה של מגדלים בוערים, כמו גם תזכורות מתמידות של מוות בעירק ובאפגניסטן, הציבו את הנושא של המוות שלנו בקדמת הבמה של הפסיכולוגיה. לבולטות המוות יש השפעה עמוקה על עמדותיהם הפוליטיות של אנשים ועל תחושות השיפוט שלהם (Cohen, Ogilvie, Solomon, Greenberg, & Pyszczynski, 2005;, Landau Solomon et al., 2004 ). אנו מבקשים לבחון במחקרים שדווחו כאן, כיצד תזכורות למוות שלהם עצמם, משפיעות על אמונותיהם של האמריקנים לגבי אופן הטיפול הנכון בחשודים בטרור.

בולטות המוות 

לבני אדם יכולות שיקוף-עצמי מפותחות, ויכולות אלה מובילות למודעות אודות הרגישות האנושית למוות. מודעות זו יוצרת פוטנציאל לטרור מוחץ (Becker, 1973). אנשים מתמודדים עם הידיעה שיום אחד הם יפסיקו להיות. מאז סוף שנות השמונים חוקרים פסיכולוגים כיצד מגיבים אנשים לבולטות של הבנה מטרידה זו. בעקבות מחקרו של  ,Becker Greenberg, Pyszczynski, Solomon (1986) הניחו היפותזה, שאנשים מפתחים תפיסות תרבותיות חובקות עולם בין השאר על מנת להרגיע את האימה שהמוות מעורר ולפיכך אנשים יבקשו לאשר תפיסות עולם מגוננות אלה כאשר הם יתמודדו עם המוות שלהם עצמם.

מחקרים בנושא זה מעוררים לעיתים קרובות מודעות למוות, כאשר הם

מדוע אוונגליים תומכים בישראל? 

אבסטרקט: מחקר זה לוקח בחשבון את מקורות התמיכה האוונגלית בישראל, על ידי שימוש בסקר מקורי של 1,000 מגיבים אוונגליים ונוצרים "נולדים מחדש." התוצאות מראות כי שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה אוונגלית ונוצרית בישראל הם (1) גיל (מגיבים מבוגרים תומכים יותר); (2) דעות על יהודים; ו (3) סוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל). בנוסף התוצאות שלנו מראות שתמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונה עמוקה של המגיבים באסכטולוגיה התיאולוגית הנוצרית-אוונגלית ובנטייה לקריאה ליטרלית של התנ"ך. לפיכך ההצהרות האידאולוגיות המשמעותיות ביותר שעלו מהמחקר קבעו כי "מדינת ישראל היא ההוכחה למילוי הנבואה בנוגע לביאה השנייה של ישו" כמו גם "היהודים הם העם הנבחר של אלוהים." ממצא חשוב נוסף הוא תמיכה נמוכה יחסית בישראל אצל אוונגליים צעירים (בגילאים 18-29).

הקדמה 

מחקר זה לוקח בחשבון את מקורות התמיכה האוונגלית האמריקאית בישראל, על ידי שימוש בסקר של מגיבים אוונגליים ונוצרים "נולדים מחדש." יעדנו העיקרי הוא להעריך סטטיסטית את חשיבותם היחסית של גורמים תאולוגיים/אסכטולוגיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים על תמיכה אוונגלית בישראל. מצאנו כי תמיכה אוונגלית בישראל מונעת על ידי אמונותיהם העמוקות של מגיבים, המעוגנות בתיאולוגיה נוצרית ורגשות של זיקה תרבותית ודתית ליהודים, ולא על ידי גורמי ביטחון/גיאופוליטיים, רגשות אשמה לגבי הרדיפה ההיסטורית של היהודים על ידי הנוצרים, או רגשות קהילתיים משותפים על בסיס מוסדות פוליטיים/דמוקרטיים. 

למרות זאת, ובניגוד למחקרים אחרים הטוענים כי תמיכה אוונגלית בישראל מונעת בעיקר על ידי אמונות דתיות הנטועות באסכטולוגיה האוונגלית ובקריאה ליטרלית של התנ"ך, תוצאותינו מראות כי שלושת המנבאים החזקים ביותר לתמיכה הם גיל, דעות על יהודים, וסוציאליזציה (התדירות בה מגיבים שומעים אוונגליים אחרים מדברים על ישראל). ממצא מעניין במיוחד של הניתוח הראה הבדלים משמעותיים ברגשות פרו-ישראליים בין קבוצת גיל צעירה יותר (18-29) ומבוגרת יותר, ושהבדלים אלו אינם מונעים על ידי העובדה שאוונגליים צעירים יותר דתיים פחות (למעשה, מצאנו את ההפך). 

החל משנות ה70 המאוחרות של המאה ה20 אוונגליים לבנים גילו מעורבות רבה בפוליטיקה האמריקאית, והם מזוהים בעיקר עם המפלגה הרפובליקאית. סדר היום הפוליטי שלהם עוסק כמעט לחלוטין במדיניות פנים, ומתמקד בעיקר ב"סוגיות משפחה" כגון תפילות בבית הספר, מדיניות נגד הפלה, ושימור המשפחה המסורתית. Claassen מצא כי סוגיית מפתח ביצירת חזית אחת בין האוונגליים לGOP היא גזע (Claassen 2011). בעוד שאוונגליים נוטים להגביל את

להגנת נשים: מגדר, אחזקת משרות ומדיניות ביטחון לאומי בדמוקרטיות מבוססות

האם הישגים פוליטיים של נשים נושאות משרה מתורגמים להבדלים מהותיים בתוצאות מדיניות חוץ? מחקרים קודמים מראים כי גברים ונשים מחזיקים בהעדפות שונות בנוגע למדיניות ביטחון לאומי וכי ייצוג רחב יותר של נשים בבית המחוקקים מפחית התנהגות מבוססת קונפליקט. אך האם מערכות יחסים אלו הן תוצר מלאכותי של משתנים סותרים? כדי לענות על שאלה זו, אנו מנתחים את ההוצאות הביטחוניות ואת ההתנהגות מבוססת קונפליקט של 22 דמוקרטיות מבוססות בין השנים 1970- 2000. אנו טוענים, שיכולתן של נושאות משרה לייצג אינטרסים של נשים היא תלוית הקשר – היא משתנה בהתאם לרמת השליטה המפלגתית על מחוקקים ועל סטריאוטיפים מגדריים, שמולם מתמודדים נושאי משרה. עקביים עם ספרות בנושא סטריאוטיפים, אנו מוצאים כי עלייה במספרן של נשים מייצגות בבית המחוקקים גורמת לירידה בהתנהגות במצבי קונפליקט וגם בהוצאות ההגנה, בעוד שנוכחותן של נשים במשרות ניהול מגדילה את שניהם. עם זאת, השפעות אלה מותנות במאזן הכוחות המגדרי בבית המחוקקים ובמידת השליטה המפלגתית במערכת הפוליטית.

ב- 7 בנובמבר 1916, Jeannette Rankin (R-MT) היתה האישה הראשונה שנבחרה לבית הנבחרים. לאחר ארבעה ימים לכהונתה, ב- 6 באפריל 1917, הצביע הבית בשאלה האם ארצות הברית צריכה להיכנס למלחמת העולם הראשונה. Rankin היתה אחת המצביעות מתוך 49 קולות שהתנגדו להחלטה. עשרים וארבע שנים לאחר מכן, Rankin היתה היחידה שהצביעה נגד הכרזת מלחמה על יפן, יום לאחר ההתקפה על פרל הארבור. היא טענה לפני ההצבעה כי: "כאישה, אני לא יכולה לצאת למלחמה ואני מסרבת לשלוח מישהו אחר" (Rankin 1941). לאחרונה, הסנאטורית לשעבר וכיום מזכירת המדינה Hillary Rodham Clinton (ניו-יורק) הצהירה בנאום בפני הסנאט האמריקני: "אם הייתי נשיאה באוקטובר 2002, מעולם לא הייתי מבקשת סמכות להסיט את תשומת ליבנו מאפגניסטן לעירק, ולבטח לא הייתי מתחילה את המלחמה הזו" (Clinton 2007) . 

במהלך העשורים האחרונים, רשמו נשים הישגים משמעותיים בפוליטיקה, בארצות הברית וגם מחוצה לה: אחוז הנשים המכהנות בקונגרס האמריקני, שהיה פחות מ -3% בשנת 1965, גדל עד ל- 15% כעבור 40 שנה. בצרפת מתגלה דפוס דומה בקרב נשים שמגדילות את נציגותן, שהיתה פחות מ -2% והגיעה ל- 11%. בבריטניה, נציגות הנשים עברה מ -4% לערך ל -18% ויותר באותו פרק זמן, בעוד שבשבדיה, נציגות הנשים עלתה מ- 14% והגיעה ל-  40% ויותר (האיחוד הבין-פרלמנטרי

דונלד טראמפ וחזרתו של הסגנון הפרנואידי

רודריק פ. הארט

כאן, אני אבחן את השימוש של דונלד טראמפ במה שההיסטוריון ריצ'רד הופסטאדר כינה "הסגנון הפרנואידי בפוליטיקה האמריקאית", סגנון שמעורר את ההמון באמצעות התיאור של הדרך שבה כוחות זדוניים פועלים מאחורי הקלעים כדי לחתור תחת רצונם. למרות שאלו הצופים מהצד רואים את הסגנון הזה כשל טראמפ עצמו, המלומדים עדיין לא איתרו את ביטויו באופן אמפירי ושיטתי. באמצעות תוכנת דיקציה, בחנתי מספר רב של מסמכים פוליטיים כדי לעקוב אחר השימוש של טראמפ בסגנון הזה. אני מוצא כי (1) טראמפ השתמש בסגנון פרנואיד לעתים קרובות יותר מאשר מועמדים קודמים לנשיאות בין 1948 להווה; (2) בעשותו כן, הוא טפח לתוך שיח שכבר קיים בקרב אזרחים-אקטיביסטים; ו (3) מפגשים עם העיתונות היו סבירים במיוחד שיוציאו אמירות כאלה מהנשיא ה-45 של האומה. העובדה שטראמפ נתלה מאוד בסגנון הפרנואידי ושהוא מצליח בכך מעלה שאלות כואבות לעם האמריקאי, במיוחד כאשר נטיות לאומניות צפות אל פני השטח בתדירות גבוהה יותר בארצות הברית ובדמוקרטיות מערביות אחרות גם כן.

מילות מפתח: דונלד טראמפ, רטוריקה נשיאותית, סגנון פרנואידי, תוכנת דיקציה, מסיבות עיתונאים, מכתבים לעורך

על פי כל הדיווחים, מוחו של דונלד טראמפ נמשך לקונספירציות, והרשימה של הקונספירציות היא ארוכה: ברק אובמה עורך האזנות סתר ב׳טראמפ טאוורס׳; אמריקאים מוסלמים חוגגים את פיגועי ה11 בספטמבר; התחממות גלובלית כתרמית סינית; חיסונים שגורמים לאוטיזם וחוות רוח שגורמות לסרטן; משפחת קלינטון כאחראית על התאבדותו של ג׳פרי אפשטיין; אביו של טד קרוז כעוזר ברצח של ג'ון פ. קנדי; מותו של השופט אנטוין סקאליה מבית המשפט העליון בנסיבות מסתוריות. מה מחבר את בין כל האירועים השפלים האלה? קונספירציה כה מרושעת שמציאת ראיות אליה היא קשה בצורה מתסכלת, ובכך מבססת, מעצם העובדה, את קיומה האפל.

דונלד טראמפ טס לבית הלבן על כנפי קונספירציה והשתמש בהם כדי להישאר באוויר במהלך נשיאותו. ככל שהטענות שלו מגוחכות יותר והתחזיות שלו מאיימות יותר, כך הוא שלט יותר בסצנה הפוליטית. הוא לא לבד.

רודריק פ. הארט המחזיק בכיסא התקשורת ב׳שיברס סנטניאל׳, הוא פרופסור לממשל באוניברסיטת טקסס באוסטין והמנהל והמייסד של ׳מכון אנט שטראוס׳ לחיים אזרחיים. ספרו האחרון הוא "׳תקווה אזרחית׳: איך אמריקאים מן השורה שומרים על הדמוקרטיה בחיים״.

Presidential Studies Quarterly

348

DOI: 10.1111/psq.12637

Vol. 50,

מעבר פנימה והחוצה: נכס העצמיות ב 'על תבונה ורגישות' 

Susan C. Greenfield

קוראים רבים וודאי שמו לב לעובדה כי אלינור ומריאן דשווד דומות לא פחות מכפי שהן שונות. אלינור מפנימה בשכלתנות את שמריאן מפגינה ברגישות. – וכל אחות מתגאה בייחודיותה שלה. אולם, כפי שהגדיר זאת Tony Tanner בזמנו, « העובדה שיש למריאן לא מעט היגיון ואלינור בשום פנים ואופן איננה נטולת רגישות צריכה לבד לשכנע אותנו… שאין כאן הפרדה ממשית » (Tanner 1969: 357). 

פרשנויות פמיניסטיות הדגישו מאז את האילוצים המגדריים הדומים עד כאב של שתי האחיות. עם פתיחת הרומן, שתיהן מנוטרלות ונעקרות מביתן האהוב בנורלנד, ומיד לאחר מכן שתיהן מתאהבות בגברים המפרגנים להן תחילה ואז מתנערים מהן ביעילות. אפילו מריאן עצמה מזהה דפוס גדול יותר כאשר היא אומרת בחריפות לאלינור: « המצב שלנו… דומה. אין לאף אחת מאיתנו דבר לספר; את, כי את מתקשרת, ואני, כי אני לא מסתירה דבר » (SS: 170). בסוף הרומן היא חוזרת על הנקודה בכנות רבה יותר: « [המצב שלנו] נושא יותר [דמיון] מאשר ההתנהלות שלנו » (SS: 345). ואכן, בין אם זה נשמר בפנים ובין אם זה בא לידי ביטוי כלפי חוץ, הסבל של אלינור ומריאן דשווד הוא כמעט זהה.

'על תבונה ורגישות' פורסם לראשונה בשנת 1811, אך אוסטן החלה לכתוב אותו עוד שנים רבות לפני כן. יתכן שבתחילה כרומן תכתובות בשנת 1795, ולאחר מכן כנרטיב המסופר בגוף שלישי ב- 1797; יתכן שהיא תיקנה את הטקסט בסביבות 1800, ו « בוודאי [עשתה זאת] בין השנים 1805 – 1810 » (Johnson 2003: x). אף כי ביקורת מוקדמת נוקבת ועם התייחסויות שליליות למקורותיו המורחבים של הספר (A. Walton Litz קורא על תבונה ורגישות « עבודה נמרצת הושלמה במועד מאוחר יותר », Litz 1965: 73), למדנות שנערכת לאחרונה, מדגישה לעתים קרובות – ובצדק – את הטווח והמורכבות ההיסטורית שלו. ברוח זו, אטען כי כפילות הגיבורות והעלילה של הרומן מייצגים ביקורת מתמשכת על האידיאולוגיה של האינדיבידואליזם. אידיאולוגיה זו, אשר מעניקה זכויות יתר ל « אינדיבידואל המובחן של כל אדם… אשר קיומו הוא מעבר למקומו… בחברה היררכית נוקשה » (ויליאמס 1983: 162–3), נחשב בדרך כלל לסימן ההיכר של החיים המודרניים. בשנת 1957, Ian Watt הפך את האינדיבידואליזם למרכזי בסיפור rise of the novel בכך שתיאר את הז'אנר כ « צורת הספרות המשקפת בצורה המלאה ביותר את הערכים שלה » (Watt 1957: 13). למרות ויכוחים אינסופיים

Do animals have insight, and what is insight anyway?

האם  לחיות יש תובנה, ומה היא בכלל תובנה? 

אנחנו לא יכולים לבדוק את הפנומנולוגיה הייחודית של תובנת בעלי חיים, את ה- "אהא" של ההתנסות, אולם אנחנו כן יכולים לחקור את התהליכים העומדים בבסיס ההתנהגות תובנתית, זו שקלר (Köhler) תיאר כפתרון פתאומי לבעיה לאחר מכשול. השאלה המרכזית במחקר התנהגות תובנתית בכל מין חי היא, האם התנהגות זו היא תוצר של תהליך קוגניטיבי מובחן, היינו תובנה. למרות שכמה ניסיונות להסביר תובנה בבעלי חיים בלבלו אותה עם תהליכי פתרון-בעיות אחרים, מחקר עכשווי על משיכה בחוטים (string puling) ובעיות פיזיות אחרות חשף, בעיקר אצל ציפורים, דוגמאות חדשות להתנהגות תובנתית והאיר את תפקיד ההתנסות ביצירתה. מחקר חדש מציע כי ניתן לתפוס התנהגות תובנתית במטלות מעבדה ובו זמנית לפקח על הפעילות המוחית, ובכך לפתוח דרכים חדשות לשילוב מחקר על בעלי חיים עם מדע נוירולוגי קוגניטיבי על תובנה אצל בני אדם.  

שימפנזה שולחת מחוות ללא תועלת אל עבר בננה הנמצאת מעבר להישג יד. פיל שולח את חדקו לעבר פתוח תלוי גבוה באוויר. כאשר בעלי חיים נעמדים אל מול פרסים בלתי ניתנים להשגה כגון אלו, האם הם משתמשים בתובנה על מנת לפתור את הבעיה כיצד להגיע אליהם? רוצה לומר, האם נדמה שפתאום הם מגיעים לפתרון? שאלה זו הייתה מרכזית עבור כמה מחקרים מוקדמים על פתרון בעיות אצל בעלי חיים (Boaks, 1984). היא גם הייתה המוטיבציה העיקרית למחקרו פורץ הדרך של Köhler (1925/1959) והופיעה בדיונו של Thorpe (1956) על למידה אצל בעלי חיים. מעבר לכך, ניתן לומר באופן כללי שהשאלה האם למינים לא אנושיים יש תובנות הוזנחה על ידי פסיכולוגיים השוואתיים לאורך רוב המאה ה-20. יוצא מן הכלל אחד היה D.O. Hebb (1949). מאמר זה נכתב לכבודו, וידון בתרומתו בשלב מאוחר יותר. 

לאחרונה, המחקר של תובנת בעלי חיים הגיח מחדש כחלק מהפריצה של שדה הקוגניציה ההשוואתית. מחקר עכשווי על נושאים רבים בשדה  כמו זיכרון, קוגניציה מרחבית ומספרית, ותיאוריה של הנפש השתלבו באופן מושלם עם תיאוריה ונתונים ממדע נוירולוגי קוגניטיבי ופסיכולוגיה התפתחותית (ראו Shettleworth, 2010a). דוגמה טובה נמצאת במחקר על קוגניציה מספרית. ניסויים מקבילים על קופים וילדים חשפו מערכות משותפות להערכה מדויקת של מספר חפצים קטן ולייצוג משוער של כמויות גדולות (Canton, Platt & Brannon, 2009). אותן המערכות נכחו גם

מסגרת כל-זמן עבור מיון באמצעות עץ-החלטות היכול בצע החלטות מדויקות בתוך מסגרת תקציבית הדוקה של הוצאות על בדיקות. 

סיכום עיקרי המאמר

1 הקדמה 

כמה דוגמאות לקביעת קריטריון מיון בלמידת מכונה במסגרת עלות מוגדרת: 

1. בקרת איכות בייצור תוכנה: הגבלות מעשיות דורשות הגדרת זמן קבוע מראש לביצוע החלטות מיון עבור כל שבב.  
2. דיאגנוזה רפואית: הבדלים פרטניים דורשים החלטה על בסיס מגבלות עלות מוגדרות מראש עבור כל מטופל.   
3. זיהוי תקיפות ברשת: הבדלים במשאבים הזמינים למיון בהתאם לתנאי העומס המסוימים על הרשת 

דורשים את היכולת לחזות את הבאות. 

הצעה לייעול:

Anytime algorithm: יותר משאבים משפרים את איכות התפוקה. מכאן, שבאופן דומה, ניתן לייצר:

 anycost classifier: ממיין שעלויות טעויות החישוב שלו פוחתות כאשר הקצאת המשאבים לבדיקות עולה. 

כיצד לייצר "ממיין כל-מחיר"? 

1. בחירת סט מאפיינים שעלותם הכוללת מתאימה לתקציב ובניית מודל בהתאם למאפיינים אלו. 
2. שימוש במודל עץ החלטה: אטרקטיבי עבור בקרה על עלויות מיון, מכיוון שמוגבל לערוץ אחד המחבר בין השורש והעלה. 

ניתן להמיר את עצי החלטה בקלות ל"ממיין כל-מחיר". כמה דוגמאות אחרונות ללומדי עץ החלטה שמטרתם למזער את העלות הכוללת במהלך המיון—עלות הבדיקות והטעויות בחישוב:

ICET, DTMA, ו-ACT (האלגוריתם של כותבי המאמר).

הבעיה עם האלגוריתמים הקיימים היא הרגישות שלהם לעלויות גורם המיון. מכאן שדרוש אלגוריתם למידה שיכול לתפקד תחת תקציב מיון הדוק ושיכול להפחית עלויות טעויות בחישוב. 

דוגמא לממיינים היודעים להחליט אילו בדיקות לבחור: בתגובה למקרה מפורט חלקית, "ממיין אקטיבי" יודע לפרוט איזו בדיקה יש לבצע הלאה (Greiner et al. 2002). עם זאת, האתגר הוא, שמיון מסוג זה יכול לפעול רק כאשר הממיין מוגבל למספר קבוע של בדיקות המוגדר לפני הלמידה. 

התמודדות עם האתגר:  TATA (Tree-classification AT Anycost) – מסגרת חדשה עבור למידה ומיון עם משאבים מוגבלים. TATA הוא אלגוריתם כל-זמן שיכול לעשות שימוש בזמן למידה נוסף על מנת לייצר ממייני כל-מחיר היכולים לנצל משאבים נוספים בזמן המיון. TATA יכול לקחת את התקציב כפרמטר, או להמשיך במיון עד הפרעה. הערכות ניסיוניות רבות מראות כי TATA מבצע טוב יותר מאלטרנטיבות קיימות ומציג התנהגות כל-זמן וכל-מחיר טובה. 

2 למידה ומיון במשאבים מוגבלים 

למידה ביישומים מערבת כמה סוגים של עלויות. בשלב הלמידה עלויות קשורות לרכישת ערכי-מאפיינים.

עלויות למידה:

קודם כל איסוף מידע, לאחר מכן מודל למידה. המשאבים הדרושים הם זיכרון וזמן

Key words: fluorescence, fluorophores, phosphorescent quantum yield, molecular structure, hydrocarbons, excitation spectra.  

Molecular fluorescence: principles and applications

פלורסנציה מולקולרית: עקרונות ויישומים

3.2.3

השפעת טמפרטורה

 באופן כללי, עלייה בטמפרטורה גורמת לירידה בתשואה קוונטית פלורסנטית ובזמן החיים, מכיוון שתהליכים לא-קרינתיים יותר יעילים בטמפרטורות גבוהות (התנגשות עם מולקולות תמיסה, וויברציות וסיבובים אינטרה-מולקולריים, ועוד). לרוב, ניסויים עומדים בהסכמה עם הווריאציה הלינארית:

ln(1/φF—1) versus 1/T.

כפי שהוזכר למעלה, ניתן להבחין בפוספורסנטיות תחת תנאים מסוימים בלבד, מכיוון ששלשת המצבים מבוטלים לגמרי על ידי התנגשויות עם מולקולות-תמיסה (או חמצן ולא-טהורים), מאחר וזמן החיים שלהם ארוך. ניתן להעלים את השפעות אלו על ידי תמיסה קפואה או מטריקס נוקשה (לדוגמה פולימר) בטמפרטורת החדר. העלאת התשואה הקוונטית הפוספורסנטית על ידי קירור יכולה להגיע עד לגורם של ³10, בעוד שגורם זה בדרך כלל לא יותר גבוה מפחות או יותר 10 עבור תשואה קוונטית פלורסנטית.

לסיכום, זמן חיים ותשואה קוונטית הם מאפיינים עיקריים בעלי חשיבות רבה. ברור מאליו כי ככל והתשואה הקוונטית הפלורסנטית גבוהה יותר, כך יותר קל להבחין בתרכובת פלורסנטית. יש להדגיש, שבשלב המעובה, פרמטרים רבים יכולים להשפיע על תשואות קוונטיות וזמני חיים: טמפרטורה, חומציות, קוטביות, צמיגות, קשירת מימן, נוכחות של מרווים, ועוד. יש לשים לב לאפשרות של פרשנות מוטעית היכולה לנבוע מהשפעות של כמה גורמים בו-זמנית (למשל, שינויים בצמיגות עקב ווריאציה בטמפרטורה).

3.3

פליטה וטווחי עירור  

3.3.1

אינטנסיביות פלורסנטית מצב-קבוע

טווחי פליטה ועירור נמדדים על ידי ספקטרופלורומטר (ראו פרק 6). מקור האור הוא מנורה הפולטת זרם פוטונים קבוע, כלומר כמות קבועה של פוטונים עבור יחידת זמן, בלי להתחשב באנרגיה שלהם. הבה נציין כ- No את הכמות הקבועה של מקרי הפוטונים הנקלטים, במהלך זמן נתון, ביחידת נפח של דגימה בה ריכוז הפלורופור הוא  [A] (No and [A] in mol L -1). αΝο מייצג את הפוטונים הנקלטים עבור יחידת נפח המעורבת בתהליך העירור –

(נוסחה)

הבה נזכור כי קבוע משוואת הקצב (pseudo-first order rate constant) עבור התהליך הזה גבוה מאוד (נוסחה) בעוד שהצעדים העוקבים להורדת העירור מתרחשים תחת קבוע קצב נמוך בהרבה (נוסחה), לפי

(נוסחה)  

תחת אילומינציה מתמשכת, הריכוז [1A*] נשאר קבוע, מה שאומר ש 1A* נמצא במצב קבוע. מדידות תחת תנאים אלו נקראות בהתאם, מדידות-מצב-קבוע.

קצב השינוי של

חומרים משני פאזה (PCM)

אגירת אנרגיה תרמית (TES)

מדריך למשתמש

תוכן עניינים

Plus-ICETM

כדוריות פלדת אל-חלד

לאגירת אנרגיה תרמית

מדריך למשתמש

1.0. מבוא

   1.1. אגירת אנרגיה תרמית

   1.2. יחס בין אספקת חשמל לעומס קירור

   1.3. יתרונות TES

   1.4. קריטריונים לתכנון

2.0. טכנולוגיות אגירת אנרגיה תרמית עדכניות

   2.1. מערכות אגירה במים

   2.2. מערכות אגירה בקרח

   2.3. יישומים מיוחדים

   2.4. מערכות אגירת אנרגיה אוטקטיות (PCM)

3.0. טכנולוגיית Plus-ICE לאגירת אנרגיה תרמית

   3.1. כללי

   3.2. רקע לגבי אוטקטים (PCM)

   3.3. תמיסות Plus-ICE לשינוי פאזה

   3.4. קונספט ה- TES של Plus-ICE

     3.4.1. קונספט TubeICE

     3.4.2. קונספט BallICE

     3.4.3. קונספט FlatICE

     3.4.4. אפשרויות מיכלי אגירה

     3.4.5. מיכל אחסון אטמוספרי

   3.5. התקנת המיכל ותפעולו

4.0. יישומי אגירת אנרגיה תרמית של Plus-ICE

   4.1. בנייה חדשה

   4.2. יישומי השבחה

   4.3. מערכות קירור

   4.4. יישומי קירור חופשי

   4.5. יישומי דחיית חום של TES

   4.6. יישומים אחרים

5.0. מערכות בקרה

   5.1. בקרה ושליטה

1.0. מבוא

1.1. אגירת אנרגיה תרמית

פרופיל עומס הקירור הטיפוסי באיור 1.1.1 נחשב בתור דפוס הקירור האוניברסאלי עבור כל יישום קירור נתון. דפוס זה תלוי במיקום/פוזיציה, דפוס השימוש וביצועי חום פנימיים ספציפיים, אך בעיקרון, מערכת אגירת האנרגיה התרמית (TES) עוסקת באזור עומס הקירור הכולל, כלומר ביקוש kWh (Ton-hr) על פני תקופה מסוימת, בניגוד לשיא עומס שהוא הקריטריון העיקרי לעומס של תכנון רגיל.

אגירת אנרגיה תרמית (TES) פירושה אגירה זמנית של אנרגיה בטמפרטורה גבוהה או נמוכה עבור שימוש מאוחר יותר. אגירה זו מגשרת על פער הזמן בין הביקוש לאנרגיה לשימוש באנרגיה. רוב יישומי ה- TES כוללים מחזור אגירה של 24 שעות, וניתן לראות אסטרטגיית הסטת עומס TES אופיינית באיור 1.1.2. בעוד שהפלט של TES הוא תמיד אנרגיה תרמית, אנרגיית הקלט יכולה להיות תרמית או חשמלית.

איור 1.1.1 – פרופיל אופייני של עומס בניין.

איור 1.1.2 – אסטרטגיית הסטת עומס TES.

1.2. יחס בין אספקת חשמל/עומס קירור

ניתן להמיר מקורות אנרגיה ראשיים כמו מים, גז, פחם ודלקים גרעיניים באופן ישיר לחשמל, כמקור

Key words: familiarity, security prices, portfolio theory, perceived competence

Familiarity Breeds Investment

היכרות מרבה השקעות

בעלות ישירה של מניות חושבה בהיקף של כ- 40.4% מהנכסים הכלכליים של כל המשפחות. המספר עולה עם הכנסה גבוהה יותר, המגיע ל-39.9% אצל משפחות עם הכנסה שנתית בין 50,000 ל- 100,00$, ול- 47.6% עבור משפחות עם הכנסה שנתית של יותר מ-100,000$. עבור 20.2% מהמשפחות עם הכנסה שנתית בין 50,000 ל-100,000$, הערך הממוצע של בעלות ישירה ועקיפה של מניות (עבור 66.7% מהמשפחות בתחום הכנסה זה שבבעלותן מניות) היה 21,300$. רק ל-6.1% מהמשפחות הייתה הכנסה שנתית גבוהה מ-100,000% וממוצע בעלות המניות שלהן (עקיפה וישירה) הייתה 90,800%.

השוו את מספרים אלו עם המספרים בטבלה 5. במיוחד, ראו את המספרים עבור BellSouth, אשר לא משקפים בעלות מוסדית. ההערכות בטבלה 5 מהותיים בהשוואה לנכסי מניות שגרתיים אצל משפחות; הן מציעות כי עבור רבים, השקעות הון עצמי ב-RBOCs מייצגות חלק מהותי מחסכונותיהם.

טבלה 5

גודל חשבונות ממוצע

מדינה                 ממוצע גודל חשבון עבור RBOC          ממוצע גודל חשבון עבור                ממוצע גודל  

                מחוץ למדינת הבית                         BellSouth                                חשבון עבור RBOC מקומי

3. תיאוריית קבלת החלטות והשקעה במוכר  

תיאוריית תחזית תועלת-מבוססת פורטפוליו מתמקדת בתכונות הכלכליות של נכסים בלבד. הסעיפים הקודמים תיעדו את כך שהיכרות, שהיא לכאורה תכונה לא-כלכלית, משפיעה על בחירות של משקיעים.

היכרות יכולה לייצג מידע זמין למשקיע, אבל עדיין לא לשוק. היא יכולה לייצג את האשליה של המשקיע שיש לו ידע עילאי. היא יכולה גם לייצג את האמונה של משקיע שיהיה לו את המידע העילאי—אולי הוא יהיה בין הראשונים לשמוע חדשות רעות, ולכן יוכל לצאת בזמן. כך שהיכרות במובן של מידע מתחילה במשקיע אשר בבעלותו באמת מידע עילאי, ונגמרת במשקיע החושב שיהיה בידו מידע עילאי ברגע חשוב מסוים בעתיד.

אנשים דואגים ליידע את עצמם יותר טוב לגבי מה שמוכר מאשר לגבי מה שלא מוכר—אפשר לומר שזוהי התכונה המאפיינת של המוכר. להיות מיודע באופן טוב משמעו לאתר אפשרויות "מכירה" כמו "קנייה." למעשה, במקרה של הליך תועלת-מבוססת פורטפוליו, גם במקרה של אשליה על מידע עילאי—עכשיו או בעתיד—אין הכרח בנטייה לעבר העמדה של קניית ניירות ערך. ואולם, במונחים של מספר חשבונות או בעלות על חלקים של הון עצמי, אין אפילו מדינה אחת בה ה-RBOC  פחות

Key words: Peer ecology; liking and disliking; Teacher support; norms; Status hierarchy; Conflict; Support

Social dynamics in the classroom: Teacher support and conflict and the peer ecology

דינמיקה חברתית בכיתה: תמיכה ועימות מצד המורה וסביבת עמיתים

עיקרי הדברים

• תמיכת מורים קשורה באופן חיובי לאהדה בין עמיתים ולהתנהגות פרו-חברתית.
• קונפליקט עם המורה קשור באופן חיובי לחוסר אהדה בין עמיתים ולהתנהגויות אגרסיביות.
• ככל שמורים מתנהגים באופן דיפרנציאלי יותר, כך סביבת העמיתים היררכית יותר.
• ככל שמורים מספקים יותר תמיכה, כך סביבת העמיתים פחות היררכית.

תקציר

על ידי הצגת תמיכה ועימות, מורים עשויים לשמש כמודל לתלמידים לגבי האופן בו עליהם  ולתקשר וכיצד הם מעריכים זה את זה, ובכך לעצב את סביבת העמיתים בכיתה. נחקרו קשרים ברמות כלליות וברמות אישיות במתן יחס דיפרנציאלי של תמיכה ועימות מצד המורה ובין סביבת העמיתים בכיתה. בוצעו ניתוחי רגרסיה מרובי משתנים עם מדגם של 58 כיתות ה' בהולנד (1454 תלמידים). תפיסות התלמידים לגבי תמיכה והתנגדות של מורים, ולאו דווקא תפיסות או תצפיות של מורים, הסבירו אהדה וחוסר אהדה בין עמיתים, את רמת ההיררכיה החברתית, ועד כמה סביבת העמיתים הייתה פרו חברתית או אגרסיבית.

מבוא

סביבת השווים בכיתה, או הסביבה החברתית (הסביבה האקולוגית – (Peer ecology של עמיתים בכיתה הנמצאים באינטראקציה זה עם זה, היא אחת הסביבות הקרובות החשובות ביותר בסביבה החברתית (Ahn, Rodkin, & Garandeau, 2010; Farmer & Xie, 2007; Hodges, Boivin, Vitaro, & Bukowski, 1999; Roland & Galloway, 2002) והאקדמית של ההתפתחות התלמידים (Kindermann, 2007; Roseth, Johnson, & Johnson, 2008; Wentzel & Caldwell, 1997). למורים, כאנשי מקצוע בעמדה הקרובה ביותר לקבוצת השווים, עשוי להיות תפקיד בעיצוב האווירה בכיתה. השפעה על סביבת השווים במכוון עשויה אף להיות אסטרטגיה עבור מורים לעודד התפתחות התלמידים (Gest & Rodkin, 2011; Rodkin & Hodges, 2003). עם זאת, מעט מחקר נעשה על קשר בין התנהגות המורה ליחסי עמיתים. בגלל חוסר יחסי במחקר זה, Farmer, McAuliff Lines ו- Hamm (2011) המתייחס להשפעת המורה על יחסי עמיתים                  כ- "יד הבלתי נראית " של המורה. המחקרים המעטים שנערכו עד כה (e.g., Hughes, Cavell, & Willson, 2001; McAuliffe, Hubbard, & Romano, 2009) בחנו בעיקר כיצד קשרי גומלין ויחסים בין מורה לתלמיד קשורים למעמדם של תלמידים ספציפיים

סיכום עיקרי המאמר:

"שיטות השוואתיות"

במדעי המדינה נעשה שימוש נרחב ב"פוליטיקה השוואתית". פוליטיקה השוואתית היא כלי בניתוח פוליטי. היא יכלה לקבוע מגמות באירועים פוליטיים ובעיקר בפיתוח בדיקה ושכלול התיאוריה. ניתן לעשות שימוש בפוליטיקה השוואתית לביסוס הכללות במדעי החברה, לקבוע חוקים לתופעות חברתיות ופוליטיות. פוליטיקה השוואתית היא כלי לבדיקת השערות במדע המדינה. במדע המדינה, השיטה ההשוואתית מפצה על  חוסר היכולת לבצע תצפיות אמפיריות מדויקות. למשל, לא ניתן להניח מוסד פוליטי מסוים לפיו יהיה ניתן לבחון תיאוריה מסוימת. יש לעשות שימוש יצירתית בתצפיות על מצב העולם כפי שהוא, וכאן השיטה ההשוואתית מועילה.

דוגמא לאופן בו הגישה ההשוואתית מועילה לבדיקת תיאורית במדע המדינה: "האדם הפוליטי" של ליפסט. השוואה בין מדדים רבים להתפתחות כלכלית במדינות שונות, דמוקרטיות ולא דמוקרטיות. התוצאות הראו קשר בין סוג המשטר למדדי ההתפתחות הכלכלית. דוגמא נוספת: הספר "המקורות החברתיים של הדיקטטורה והדמוקרטיה." הכנסת משתנים מורכבים יותר מהתפתחות כלכלית גרידא לתיאוריה של היווצרות דמוקרטיות (כמו למשל ריבוד חברתי, מבנה כלכלי, עוצמת המדינה). השוואת משתנים נוספים אלו נבחנת ביחס להשפעה שלהם. זוהי הגישה של "הגל השלישי" מאז שנות ה-70 של המאה ה-20.

בהיעדר תנאי מעבדה, מדע המדינה מבדיל בין שתי דרכים שונות להשוות על מנת לבדוק תיאוריות: מחקר גדול (N) ומחקר קטן (n). במונחים אחרים, ההבדלה בין ניתוח נומותטי ואידיוגרפי. בהתאמה, תחת הגישה ההשוואתית יש פילוג בין המאמינים בחוקים אוניברסליים (N) לאלו המאמינים בגורם אקראי ובלתי ניתן לחיזוי בתופעות פוליטיות (n).  

שיטה השוואתית מאפשרת למדע המדינה להעריך את מידת תקפות הפרשנויות לתופעות פוליטיות. למשל: תפקידה של המסורת הקתולית בתחלואת המדינה האיטלקית היא פרשנות פשוטה לתוצאות שהגישה ההשוואתית הופכת להרבה יותר מורכבות. דוגמא נוספת: הקשר בין עוצמת האיגודים בבריטניה של שנות ה-70 לתחלואת הכלכלה. מחקר השוואתי עם מדינות סקנדינביות יראה קשר אחר בין איגודים להצלחה כלכלית.

להסבר השוואתי יש תצורות שונות. 1) שיטת שוני: חקירת שני מקרים דומים מאוד הנבדלים רק סביב מושא המחקר. למשל: הקשר בין פרוטקציוניזם לשגשוג כלכלי. שני המקרים יהיו דומים פרט לעובדה שאחד עשיר ויש בו מכסי מגן והשני עני ונוקט בסחר חופשי.  2) שיטת התאמה: ההפך משיטת שוני. שני מקרים שונים זה מזה בכל מובן פרט למשתנים הנחקרים. לדוגמא: כל המאפיינים ביניהם שונים פרט לכך שבשניהם יש מכסי מגן ושניהם עשירים.

השחר של קפיטליזם המשקיעים[1] סומן על ידי אקטיביזם בעלי מניות גובר[2], שנע בין עימותי משקיעים עם מנהלים להבעת חוסר שביעות רצונם[3] לבין התערבויות רשמיות לשינוי אסטרטגיית התאגיד ותפקודו.[4] אקטיביזם בעלי המניות התמקד בממשל ובביצועי תאגיד[5] ובסוגיות חברתיות, פוליטיות וסביבתיות,[6] ובכך גרם לאבולוציה מדגם ממשל תאגיד המבוסס על השוק לדגם פוליטי.[7] היו משקיפים שהכריזו כי "אקטיביסטים השתלטו על הזירה המרכזית ומנחים את האירוע המרכזי",[8] בעוד שאחרים כינו את העידן "אביב בעלי המניות".[9] לגיטימציה מוגברת זו עומדת בניגוד גמור לדעות המוקדמות יותר לגבי האקטיביזם כחתרנות של אסיפת בעלי המניות השנתית[10] וכ"בזבוז זמנה של ההנהלה וכספו של התאגיד".[11] אקטיביזם בעלי המניות, שנולד מפעולות השוליים של הזבובים העפים סביב התאגיד, הפך לתנועה חברתית ששינתה את מאזן הכוחות בתאגידים המודרניים[12] והמגלמת את ההבטחה של אחריותיות מנהלי תאגיד כלפי בעלי המניות[13] ובעלי העניין[14] של החברה.

אולם אקטיביזם בעלי המניות נותר שנוי במחלוקת. למרות שינויי רגולציה משמעותיים לטובת בעלי המניות בעשרים השנים האחרונות,[15] ישנם חוקרים הקוראים לאחריותיות ניהולית גדולה יותר כלפי בעלי המניות כדי לתרום לביצועי החברה.[16] עם זאת, אחרים מוקיעים את הרעיון לפיו תאגידים הם אשכולות נכסים המתקיימים רק כדי לרפד את כיסיהם של בעלי המניות,[17] או מזהירים שהעצמת בעלי המניות רק תחבר את בעיית התועלתיות האישית בניהול לבעיית התועלתיות האישית בהחזקת מניות.[18] הדיון הציבורי לגבי גישת בעלי מניות מדגים את המחלוקת: ה-SEC[19] טענה שאם משקיעים גדולים יוכלו למנות דירקטורים, האחריותיות תשתפר וכל המשקיעים ירוויחו, בעוד שה-Business Roundtable[20] הזהיר שכלל זה ייטיב עם חלק מבעלי המניות על חשבונם של אחרים.

בהינתן תפקידם המכריע של תאגידים בחברה המודרנית, ליישוב המחלוקת השלכות אקדמיות, נורמטיביות ומעשיות. המחקר לגבי אקטיביזם בעלי מניות, תחום צעיר ותוסס יחסית, נהנה ממיצוב ייחודי לטיפול בסוגיות אלה, כיוון שהוא מציע פרספקטיבות הטרוגניות ולעתים סותרות לגבי מעורבות בעלי מניות. מצד אחד, זרם האקטיביזם הפיננסי מאמץ את שליטת בעלי המניות וסבור שאקטיביזם החורג מסוגיות של ערך בעלי מניות או ממשל אקטיביזם הוא שטותי או לא רלוונטי.[21] מצד שני, זרם האקטיביזם החברתי הסובב סביב בעלי העניין[22] סובב סביב בעלי מניות אקטיביסטים המעלים סוגיות חברתיות באסיפות בעלי מניות שנתיות ובחדרי הישיבות של התאגיד.[23] בעוד ששורשיו

Key words: Attention-deficit/hyperactivity disorder; ADHD; Social skills; Social behavioral analysis framework; acquisition deficits; Performance Deficits; Strengths

Social Problems in ADHD: Is it a Skills Acquisition or Performance Problem?

בעיות חברתיות ב- ADHD: האם הן קשורות לרכישת מיומנויות או לבעיות ביצוע?

תקציר

מודלים אחרונים מצביעים על כך שחוסר היעילות באימון למיומנויות חברתיות לילדים עם ADHD עשוי לנבוע מספציפיקציה שגויה של היעד כך שהבעיות החברתיות שלהם משקפות ביצועים לא עקביים ולא פערי ידע/ מיומנות. אף מחקר עד כה לא התיר את הקשר בין רכישת מיומנויות חברתיות  לליקוי בביצוע אצל ילדים עם ADHD. ילדים בגילים 8–12 עם     ADHD    (n=47) וללא ADHD ( (n = 23 הוערכו במסגרת ניתוח תקפות להתנהגות חברתית תוך שימוש במידע ממספר אינפורמנטים, בכדי לכמת ליקויים ברכישת מיומנויות חברתיות ליקויים בביצועים ונקודות חוזק. התוצאות תמכו במבנה ובתוקף הניבוי של שיטת ניקוד חלופית זו – SSIS  מערכת שיפור מיומנויות חברתיות זו Social Skills Improvement System)), כולל ניבוי יחסי עוצמות ועֶרְכִּיּוּת עם מיומנויות חברתיות BASC-2 ותסמיני ADHD בהתבסס על דיווח הורים ומורים כאחד. ליקויים ברכישה היו נדירים יחסית וייחודיים מבחינת שתי הקבוצות – ADHD וללא .ADHD ילדים עם ADHD הפגינו, לפי דברי מספר אינפורמנטים, ליקויים בביצועים חברתיים (d = 0.82-0.99) במספר התנהגויות ספציפיות הכוללות תשומת לב להוראות מעמיתים, ויסות רגשי והֲדָדִיוּת חברתית. יחסית לעצמם, ילדים עם ADHD  נתפסו על ידי ההורים והמורים כמפגינים נקודות חוזק חברתיות יותר מאשר ליקויים ברכישה חברתית; עם זאת, הם הפגינו פחות נקודות חוזק חברתיות באופן משמעותי בהשוואה לקבוצה ללא ADHD   (d = -0.71 עד -0.89). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המושגים העכשוויים המצביעים על כך שבעיות חברתיות ב-ADHD משקפות בעיקר ביצועים לא עקביים ולא חוסר ידע חברתי/ מיומנויות חברתיות. נדון במשמעות הממצאים בנוגע לחידוד ההתערבויות במיומנויות חברתיות עבור ADHD.

 ADHD קשור לעיתים קרובות לתפקוד חברתי לקוי (de Boo and Prins 2007; Huang-Pollock et al. 2009). קשיים התנהגותיים חברתיים אלה מתחילים בילדותם של ילדים עם ADHD ונמשכים עד גיל ההתבגרות (Bagwell et al. 2001; Kofler et al. 2015) ועד לבגרותם (Friedman et al. 2003). בעוד שדיווח עצמי בדרך כלל מרמז על בעיות חברתיות (Owens et al. 2007), דוחות מההורים והמורים

How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and Vice Versa

(Joanne Lobato)

Lobato, J. (2003). How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and ViceVersa. Educational researcher, 32(1), 17-20.‏

מושגים עיקריים והגדרות חשובות הנמצאות במאמר:

העברת למידה (גישה מסורתית)- לימוד ידע או מיומנות בתחום אחד, וביצוע שימוש בו בתחום ידע חדש. (על פי גישה זו הניסויים בוצעו בתנאי מעבדה.)

העברה מכוונת- (הגדרה של המחבר ואחרים) מצב בו הלומד מזהה שני מצבי למידה כדומים, ומסוגל להשוות בין שני המצבים להבדיל לפשט ולהכליל.

תמצית הסוגיות הנדונות במאמר: המאמר דן ברעיון המרכזי של עיצוב מחקר לצורך הגדרה מחודשת של מושג ההעברה. וזיהוי תהליך התרחשותה בלמידה.

בחלק הראשון המחברת מתארת את המחקרים שנעשו בעבר ומה היו תוצאותיהם. לדוגמא: אחד המחקרים נעשה על תלמידי תיכון במקצוע הביולוגיה. תלמידים למדו תוכן ומיומנויות בגנטיקה, על ידי תוכנת מחשב. כמו כן הם למדו תכנים ומיומנויות באורגניזם, ופתרו בעיות דומות לשני התחומים. הדמיון היה ברמת ההבנה של המשימות השוני היה בסביבת הלמידה, מחשב לעומת מכשירי כתיבה וספרי לימוד. נמצא כי התלמידים בצעו העברה של המיומנויות שנרכשו מתחום אחד לתחום אחר. יחד עם ממצא זה נמצא גם כי גם בקבוצת הביקורת שבה לא היו מכוונים להעברה התבצעה העברה, כך שלא ניתן לומר שהניסוי הוביל להבדלים מובהקים בין הלומדים. בחלק זה סוקרת הכותבת את ההגדרות והמאפיינים למושג ולתהליך העברת למידה. אחת מהמטרות החינוכיות בהוראה היא העברה, (Transfer) של ידע ומיומנויות מתחום אחד נלמד לאחר, ממצב מוכר למצב חדש. העברת למידה מוגדרת כתהליך (ולא כמצב) שבו מועבר ידע שנלמד ונבנה במצב אחד של למידה למצב אחר. הגדרה רחבה יותר מתייחסת להעברה כשימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות בעת ביצוע משימה שנתפסת על ידי המעביר כשונה באופן מובהק מהמשימות שבמסגרתן הן נלמדו. זו העברה שהמחברת מכנה אותה מכוונת. העברה זו מכונה "העברה רחוקה" המחייבת הפשטה של עיקרון או מושג כלשהו, ניתוקו מההקשר שבו נלמד ויישומו במצב אחר. נושא ההעברה בלמידה נחקר במשך שנים רבות, מן המחקרים עולות מעט תוצאות מעודדות. סקירת הספרות המחקרית והתיאורטית מצביעה על בלבול בממצאים. נראה כי העברה קיימת אולם היא מצומצמת יחסית, זוהי "העברה קרובה", וככל שמתרחקים מתוכני ההתערבות כך קטנה ההעברה בלמידה. מתברר, כי קל יחסית להשיג "העברה קרובה", למשימות דומות לתכנים קוגניטיביים (משימות חשיבה), אולם קשה להשיג העברה רחוקה לתחומי

מרד וסמכות במסגרת החינוכית: גני הילדים ובתי הספר

Thomas, D. E., Bierman, K. L., Thompson, C., & Powers, C. J. (2008). Double jeopardy: Child and school characteristics that predict aggressive-disruptive behavior in first grade. School psychology review, 37(4), 516-532.

The Angry, Defiant (ODD) Child

http://www.maritalhealing.com/conflicts/angrychild.php

הרבה בני זוג מדווחים על תדהמה, פגיעות ולחץ ע"י התנהגות  כועסת והתנגדות של ילדיהם. ההורים הללו לעיתים מספרים "אם אני אי פעם הייתי מתייחס להוריי כמו שהילד מתייחס אליי, הייתי מקבל עונש חמור. אני אף פעם לא התייחתי להוריי כפי שהוא מתייחס אליי".

התפעלתי שבשנים המוקדמות להתמחות שלי שההיסטוריה של הילדים המאוד כעוסים הללו לעיתים קרובות לא גילתה איזה שהוא כאב נפשי רציני כלשהוא בחייהם. לעומת זאת, הצעירים הללו פונקו יתר על המידה מבחינה נפשית או חומרית על-ידי הוריהם שהתנהגו באופן מתירני יותר מאשר באופן אחראי. הבעיה היתה שלילדים הללו לא ניתן תיקון הולם או עונש על ההתנהגות העויינת או על חוסר הנימוס שלהם והוריהם לא לימדו אותם התנהגות מוסרית מה היא – אשר זו יכולה להוליך להתפתחות של אישיות בריאה.

בילדים אחרים, לעומת זאת, כעס והתנהגות מתנגדת אינם התוצאה של אנוכיות, אלא של כאבים נפשיים רציניים, חוסר אחריות או הורים כועסים, אחים או חברים המדמים הורים כועסים, אחים או חברים.

פרק זה ינסה לעזור להורים לקבוע האם הכעס של ילדיהם הוא תוצאה של אנוכיות או כאב מוצדק. הפרק יתאר גישה אפקטיבית שהוכחה אמפירית להפחתת כעס מוגזם בילדים שהתנהגותם עונים על הקריטריונים של הODD- (Oppositional Defiant Disorder הפרעת התנגדות). בנוסף, הטיפול בכעס מוגזם בילדים שהציקו להם או שאימצו אותם, שעברו טראומה מגירושים או הגזימו בכעסם כאשר אחיהם או אחיותיהם היו בנוכח.

הפרעת התנגדות

ODD  היא ההפרעה הנפשית והתנהגותית הכי נפוצה בילדים. נתונים אפידמיולוגיים מציגים כי עד גיל 16 23% מהילדים יענו על הקריטריונים של הפרעה התנהגותית, לעיתים קרובות, הפרעת התנגדות, % 11.3 עפ"י

(Costello EJ, et al., 2003.). 

כפי שכל הורה יודע, מעשים ומילים/דיבור של התנגדות באופן ישיר או עקיף יכולים להתחיל בגיל צעיר.

לרוע המזל, הכעס הזה לעיתים קרובות לא מזוהה כהלכה, מובן או שהתמודדות איתו על-ידי הורים, בני משפחה, מחנכים ומקצוענים בתחום בריאות הנפש. לכשלון בזיהוי או בהתמודדות עם הכעס יש השלכות רציניות לילד, להורים,

Key words: Assessment; intervention; social skills; social task; social competence; academic disablers; problem behaviors; rating scales; informants;

Social skills assessment and intervention for children and youth

הערכה והתערבות הקשורים במיומנויות חברתיות אצל ילדים ונוער

Frank M. Gresham

תקציר

ילדים ונוער עם ליקויים בכשירות החברתית מציבים אתגרים משמעותיים עבור בתי ספר, מורים, הורים ובני גילם. אתגרים אלה נוגעים בתחומים משמעתיים, הוראתיים ובין אישיים והם יוצרים לעתים קרובות סביבה כאוטית בבית, בבית הספר ובכיתה. בתי הספר מחויבים בהוראת אוכלוסיית תלמידים מגוונת מבחינת עמדות, אמונות, סגנון התנהגותי, רקע גזעי/אתני ושפה. מאמר זה סוקר ספרות מבוססת ראיות על הערכת כשירות  חברתית ואסטרטגיות התערבות לילדים ונוער. המאמר מתחיל בדיון בהמשגת כשירות חברתית ובו מתואר כיצד כשירות חברתית יכולה לתפקד כמאפשרת אקדמית וכיצד התנהגויות בעייתיות יכולות לתפקד כמגבילות אקדמיות. לאחר מכן מתוארות סוגיות מתודולוגיות ומֻשָּׂגִיּוֹת שונות בהתערבויות הקשורות למיומנויות חברתיות ומפורטות אסטרטגיות ספציפיות להערכת כישורים חברתיים. לאחר דיון זה מתוארות אסטרטגיות התערבות הקשורות במיומנויות חברתיות ודיון בתוכניות התערבות הקשורות למיומנויות חברתיות רב-שכבתיות. המאמר מסתיים בדיון בהשלכות הספרות על הוראת כשירות חברתית בבתי הספר.

אסטרטגיות הערכה והתערבות הקשורים במיומנויות חברתיות אצל ילדים ונוער

מחקרי אורך הנחשבים לאבני דרך הראו כי יחסי עמיתים לקויים בילדות מנבאים קשיי הסתגלות חמורים בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת (Cowen, Pedersen, Babigian, Izzo & Trost, 1973; Kohlberg, LaCross, & Ricks, 1972). קשיים אלה בכשירות חברתית/התנהגותית וביחסי עמיתים מובילים לסיבוכים קצרי טווח, לסיבוכי ביניים וסיבוכים ארוכי טווח בתפקוד בתחומים החינוכיים, הפסיכו-סוציאליים והמקצועיים (Kupersmidt, Coie, & Dodge, 1990; Newcomb, Bukowski, & Pattee, 1993; Parker & Asher, 1987). מחקר זה עורר עניין רציני בקרב חוקרי יחסי עמיתים לגבי פיתוח התערבויות מונעות. ההיגיון היה כי אינטראקציות מתוזמנות היטב המתמקדות בשיפור יחסי עמיתים בילדות יכולות להפחית את החשיפה לסיכונים הקשורים לדחייה ובידוד בין עמיתים, לקדם סוציאליזציה בריאה ולטפח תוצאות חיוביות לטווח הארוך (Bierman, 2004). תשומת לב רבה מֻקְּדָה בעשר השנים האחרונות בכשירות החברתית-רגשית של ילדים וכללה הערכה והתערבות במיומנויות חברתיות התורמות  להתפתחות יכולות אלו. לאחרונה, החלו אנשי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים להתמקד בקידום פיתוח יכולות חברתיות-רגשיות של ילדים במסגרת בית הספר. עדות לכך היא הכללתה לאחרונה של למידה חברתית-רגשית בארצות הברית כמצב שונה במהותו מבחינת סטנדרטים של למידה ממלכתית במחוזות בתי ספר ברחבי הארץ (ארה"ב)

Key words: Breast-feeding, SSC, Lactation, Meta-analysis

The effect of mother-infant skin to skin contact on success and duration of first breastfeeding: A systematic review and meta-analysis

השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק על הצלחת ומשך הנקה ראשונה: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה

אבסטרקט

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על תחילת הנקה כבר בחצי השעה הראשונה שלאחר הלידה. למרות זאת, ברוב בתי החולים נהלי טיפול שגרתיים מעכבים את מגע העור הישיר בין אם ותינוק ואת תחילת ההנקה. מטרת מחקר זה היא לקבוע את השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק (SSC) מיד לאחר הלידה על שיעורי ההצלחה ועל משך ההנקה הראשונה.

החיפוש בסקירה זו נעשה במאגרי המידע של PubMed, Scopus, Cochrane, Google Scholar, SID and Magiran, וכמו כן ברשימות ההפניות של מאמרים רלוונטיים עבור מבחנים קליניים אקראיים באנגלית ובפרסית בין השנים 2000 ל-2007 תוך שימוש במילות החיפוש "(הנקה או לקטציה) ו – (אם-תינוק SSC או KMC) ו- (הצלחת הנקה או משך הנקה)".  בסך הכול תשעה מבחנים נכללו בסקירה. ניתוח הנתונים נעשה על ידי תוכנת מטא-אנליזה CMA גרסה 2 (Comprehensive Meta-analysis version 2).  

בסך הכול 597 משתתפים הרכיבו את קבוצת ההתערבות (intervention) ו-553 משתתפים הרכיבו את קבוצת ההשוואה. ניתוח כמותי המבוסס על הבדלי ממוצעים או יחס סיכויים הראה כי ל-SSC אם-תינוק השפעה חיובית משמעותית על אחוזי הצלחה בהנקה ראשונה (MD: 1.90, 95%; CI 0.958-2.856; p = 0.00, OR: 2.7771 95%; CI 1.587-4.838; p = 0.00) ומשך הנקה ראשונה (MD:26.627 95%; CI 1.070-52.184; p = 0.041).

SSC אם-תינוק לאחר הלידה נמצא כמשפר את תוצאות ההנקה ומגביר את שיעורי ההצלחה ואת משך הלקטציה הראשונה. לכן, מגישי שירות רפואי יכולים לעשות שימוש בתוצאות מחקר זה על מנת לבצע קבלת החלטות המבוססת ראיות בנוגע להגברת שיעורי הנקה.

מבוא

במילניום החדש, להנקה יש תפקיד חשוב בבריאות הכללית, בהישרדות התינוק, בבריאות האם  ובמדיניות לאומית ובינלאומית. הרגעים הראשונים שלאחר הלידה הם מסגרת זמן רגישה מכיוון שהיא אופטימלית עבור ביסוס הנקה יעילה. נכון להיום, המודרניזציה הביאה למגמה של הפרדה בין האם והתינוק. בהקשר הזה מדיניות בתי חולים ונהלי טיפול שגרתי כמו למשל הנחת התינוק תחת גוף חימום על מנת למנוע היפותרמיה גורמים להפרדת האם מהתינוק. מחקרים מסוימים הראו כי הפרדת האם מהתינוק בזמן

How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and Vice Versa

(Joanne Lobato)

Lobato, J. (2003). How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and ViceVersa. Educational researcher, 32(1), 17-20.‏

מושגים עיקריים והגדרות חשובות הנמצאות במאמר:

העברת למידה (גישה מסורתית)- לימוד ידע או מיומנות בתחום אחד, וביצוע שימוש בו בתחום ידע חדש. (על פי גישה זו הניסויים בוצעו בתנאי מעבדה.)

העברה מכוונת- (הגדרה של המחבר ואחרים) מצב בו הלומד מזהה שני מצבי למידה כדומים, ומסוגל להשוות בין שני המצבים להבדיל לפשט ולהכליל.

תמצית הסוגיות הנדונות במאמר: המאמר דן ברעיון המרכזי של עיצוב מחקר לצורך הגדרה מחודשת של מושג ההעברה. וזיהוי תהליך התרחשותה בלמידה.

בחלק הראשון המחברת מתארת את המחקרים שנעשו בעבר ומה היו תוצאותיהם. לדוגמא: אחד המחקרים נעשה על תלמידי תיכון במקצוע הביולוגיה. תלמידים למדו תוכן ומיומנויות בגנטיקה, על ידי תוכנת מחשב. כמו כן הם למדו תכנים ומיומנויות באורגניזם, ופתרו בעיות דומות לשני התחומים. הדמיון היה ברמת ההבנה של המשימות השוני היה בסביבת הלמידה, מחשב לעומת מכשירי כתיבה וספרי לימוד. נמצא כי התלמידים בצעו העברה של המיומנויות שנרכשו מתחום אחד לתחום אחר. יחד עם ממצא זה נמצא גם כי גם בקבוצת הביקורת שבה לא היו מכוונים להעברה התבצעה העברה, כך שלא ניתן לומר שהניסוי הוביל להבדלים מובהקים בין הלומדים. בחלק זה סוקרת הכותבת את ההגדרות והמאפיינים למושג ולתהליך העברת למידה. אחת מהמטרות החינוכיות בהוראה היא העברה, (Transfer) של ידע ומיומנויות מתחום אחד נלמד לאחר, ממצב מוכר למצב חדש. העברת למידה מוגדרת כתהליך (ולא כמצב) שבו מועבר ידע שנלמד ונבנה במצב אחד של למידה למצב אחר. הגדרה רחבה יותר מתייחסת להעברה כשימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות בעת ביצוע משימה שנתפסת על ידי המעביר כשונה באופן מובהק מהמשימות שבמסגרתן הן נלמדו. זו העברה שהמחברת מכנה אותה מכוונת. העברה זו מכונה "העברה רחוקה" המחייבת הפשטה של עיקרון או מושג כלשהו, ניתוקו מההקשר שבו נלמד ויישומו במצב אחר. נושא ההעברה בלמידה נחקר במשך שנים רבות, מן המחקרים עולות מעט תוצאות מעודדות. סקירת הספרות המחקרית והתיאורטית מצביעה על בלבול בממצאים. נראה כי העברה קיימת אולם היא מצומצמת יחסית, זוהי "העברה קרובה", וככל שמתרחקים מתוכני ההתערבות כך קטנה ההעברה בלמידה. מתברר, כי קל יחסית להשיג "העברה קרובה", למשימות דומות לתכנים קוגניטיביים (משימות חשיבה), אולם קשה להשיג העברה רחוקה לתחומי

Depression, caffeine, Monoamines, Oxidative stress, Acetylcholinesterase

Assessment of the antidepressant effect of caffeine using rat model of depression induced by reserpine

הערכת ההשפעה האנטי-דיכאונית של קפאין באמצעות מודל דיכאון חולדות הנגרם על ידי רזרפין

אבסטרקט

מטרה: המטרה הנוכחית היא להעריך את ההשפעה האנטי-דיכאונית של קפאין.

חומר ושיטות: נעשה שימוש בשלוש קבוצות של חולדות; קבוצת בקרה, קבוצת מודל דיכאון חולדה הנגרם על ידי reserpine, וקבוצת מודל דיכאון חולדה המטופל מדי יום בקפאין. בסוף הניסוי, הפעילות המוטורית של החולדות נמדדה באמצעות בדיקת שדה פתוח. למחרת הוקרבו בעלי החיים משלושת הקבוצות למדידת רמות של סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין בקליפת המוח ובהיפוקמפוס באמצעות ספקטרופלואורומטר. בנוסף רמות של חמצון ליפידים (MDA), תחמוצת החנקן (NO), וגלוטתיון מופחת (GSH) יחד עם פעילות אצטילכולין אסטראז (AchE) ו- Na +, K +, ATPase נמדדו בשני אזורי המוח שנחקרו באמצעות ספקטרופוטומטר.

תוצאות: במודל דיכאון חולדות, בעלי החיים הראו ירידה משמעותית בפעילות המוטורית. הממצא היה קשור עם ירידות משמעותיות בסרוטונין, נוראדרנלין ודופמין בקליפת המוח ובהיפוקמפוס. למרות זאת, עליות משמעותיות בפעילות AchE ו- Na +, K +, ATPase ורמות MDA ו- NO נרשמו בשני אזורי מודל דיכאון חולדה ואילו GSH הראה ירידה משמעותית בהיפוקמפוס. הקפאין לא הצליח לשחזר את ירידה בפעילות המוטורית. הטיפול בקפאין שיפר את השינויים בנוראדרנלין בקליפת המוח ובהיפוקמפוס כמו גם דופמין וסרוטונין בהיפוקמפוס. בנוסף, הוא החזיר את רמות MDA ו- GSH. עם זאת, הוא לא הצליח למנוע פעילות מוגברת של AchE, ,Na + , K +, ATPase ו- NO.

מסקנות: הממצאים הנוכחיים מצביעים על כך שלקפאין יש השפעה אנטי-דיכאונית באופן חלקי המתווכת באמצעות פעילות נוגדת חמצון ועל ידי הגברת רמות המונואמין.

רקע כללי

קפאין (1,3,7-trimethylxanthine) הוא חומר פסיכואקטיבי בוא נעשה שימוש בצורות שנות ברחבי העולם. בשל הליפופיליות שלו, קפאין חוצה את מחסום דם המוח בקלות ומפעיל את האפקט הממריץ שלו ( Ferré 2016). קפאין משפיע על מערכת העצבים המרכזית (CNS) בכך שפועל נגד רוב ההשפעות המעכבות של אדנוזין על יכולת עצבית (Fredholm et al. 1999), עוררות (Porkka 1999-(Heiskanen  ופעילות ספונטנית ( (Kuzmin et al 2006. כמו כן, השינויים הנגרמים על ידי קפאין בתפקוד ה-  CNS מתווכים על ידי הפחתת פעילות פוספודיאסטראז, חסימת פעילות קולטן GABA-A, והגברת  סידן בין-תאי (Garrett and Griffiths 1997). היכולת הסטימולנטית של