אוצר אקדמי

Preterm birth, Caffeine, Pulmonary disease, Apnoea  

Caffeine in preterm infants: where are we in 2020?

קפאין אצל פגים: היכן אנחנו נמצאים ב-2020?

אבסטרקט

ישנה מגמת עלייה במקרים של לידה מוקדמת, מה שמוביל לפוטנציאל גדל של סיבוכי ריאה ארוכי טווח בקרב האוכלוסייה. Apnoea פגית (AOP) היא אחת האתגרים העיקריים בטיפול בפגים; היא יכולה להוביל לכשלים בנשימה ובצורך להנשמה מכנית. הנשמת פגים יכולה להיות קשורה לתוצאות שליליות בתפקוד ריאה וחוץ-ריאה כמו דיספלסיה ברונכופולמונרית (BPD), נזק עצבי חמור ומוות. לכן, על פי קווים מנחים בינלאומיים קיימת העדפה להנשמה לא-חודרנית. אסטרטגיות לשיפור אחוזי הצלחה של הנשמה לא חודרנית אצל פגים כוללת טיפול פרמקולוגי של AOP. קפאין ציטריטי הוא המועדף מבין האופציות הפרמקולוגיות השונות. קפאין אפקטיבי בהפחתת AOP והנשמה מכנית ומגביר אחוזי הצלחה של אקסטרובציה; הוא מפחית סיכון לBPD; וקשור לתוצאות קוגניטיביות משופרות בגיל שנתיים, ותפקוד ריאתי עד גיל 11. המינון המקובל (20 מ"ג/ק"ג מינון טעינה, 5-10 מ"ג/ק"ג ליום מינון אחזקה) נחשב לבטוח ואפקטיבי. למרות זאת, נכון להיום אין פרוטוקול מוסכם על המינון והתזמון האופטימליים של טיפולי קפאין. בנוסף לכך, למרות פרופיל הבטיחות הפרמקולוגית של קפאין, התפקיד של בקרת תרופות טיפוליות אצל פגים מטופלי קפאין נמצא עדיין במחלוקת. הסקירה הנוכחית של הספרות העכשווית מסכמת את הידע הנוכחי על טיפול בקפאין אצל פגים ומדגישה כמה מהשאלות הלא פתורות של AOP. אנחנו משערים כי עם הבנה גלה יותר של קפאין והמטבוליזם שלו, יתכן ניהול הנשמתי מעודן יותר אצל פגים שיוביל לשיפור כללי בתוצאות מטופלים.

רקע כללי

לידה מוקדמת מייצגת חלק ניכר מעול מערכת הבריאות ונמצא בין הסיבות המובילות לתמותת תינוקות ולמחלות ארוכת טווח. לכן, מניעת מחלות הקשורות לפגות מהווה עדיפות בריאותית עיקרית. בעוד שסביר ומספר התינוקות השורדים לידה מוקדמת במיוחד ימשיך לעלות בשנים הקרובות, צפויה עלייה בילודים עם סיבוכי נשימה, במיוחד כאלו עם מחלות ריאה כרוניות כמו BDP. על מנת להוריד למינימום פגיעה בתפקוד ריאה ומחלות קשורות לפגות, נאונטולוגים מתמקדים בטכניקות של הנשמה לא-חודרנית החל מהדקות הראשונות של החיים. למרות זאת, לעיתים תכופות הנשמה לא-חודרנית היא לא אפקטיבית, עם מדדי כישלון של עד 50% אצל תינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד (VLBW), מה שנובע באופן שכיח מדחף נשימתי חלש. לפיכך, AOP מהווה את אחד האתגרים המוכרים ביותר של

Dopamine receptors, Caffeine, Adenosine, Striatum  

Caffeine increases striatal dopamine D2/D3 receptor availability in the human brain

קפאין מגביר את פעילות קולטן דופמין D2/D3 במוח האנושי

אבסטרקט

קפאין הוא החומר הפסיכואקטיבי הנפוץ ביותר בעולם. השימוש בו נעשה למטרות שמירה על ערנות. כמו תרופות נוספות המעודדות ערות, קפאין מגביר אותות דופמין (DA) במוח בעיקר על ידי דיכוי קולטני אדנוסין (A2AR). למרות זאת, נותר לא ברור האם מינוני הDA הנצרכים על ידי בני אדם מגבירים את שחרור הDA או האם הם משנים, באמצעות תקשורת עם קולטני אדנוזין, את הפונקציות הפוסט-סינפטיות של קולטני DA. השתמשנו בטומוגרפיית פליטת פוזיטרון ו[11C]raclopride  (קולטן DA D2/D3  רדיוליגנד רגיש ל DA אנדוגני) על מנת להעריך האם קפאין הגביר שחרור DA בסטריאטום של 20 נבדקים בריאים. קפאין (300mg p.o.) הגביר באופן משמעותי את פעילות קולטני D2/D3 בפוטמן (PUTAMEN)   ובסטריאטום  הגחוני (ventral) אבל לא בגרעין הזנבי (caudate) בהשוואה עם פלצבו. בנוסף, פעילות מוגברת בקולטני D2/D3  בסטריאטום הגחוני נקשרה עם ערנות מוגברת עקב צריכת קפאין. הממצאים שלנו מצביעים על כך שמינונים שכיחים של קפאין מגבירם את פעילות קולטני ה D2/D3 במוח, מה שמצביע על כך שקפאין אינו מגביר DA בסטריאטום, שכן זה היה מפחית את פעילות קולטני ה D2/D3.  במקום זאת, אנו מפרשים את ממצאנו כמשקפים את התגברות פעילות קולטני ה D2/D3 בסטריאטום הגחוני, בעוד שעליה בערנות רומזת לכך שיתכן וקפאין מגביר גירויים, באופן חלקי, על ידי ויסות קולטני ה D2/D3.  

מבוא

קפאין הוא החומר הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם. השפעותיו התרופתיות המעוררות דומות לאלה של תרופות ממריצות (אמפטמין ומתילפנידאט) ומודפיניל, שהן תרופות המגבירות את איתות הדופמין (DA) על ידי חסימת מובילי DA ו / או שיפור שחרור DA מהמסופים. השפעות מגבירות שחרור DA אלו עומדות בבסיס השפעות הגירוי והערנות המוגברת. לעומת זאת, מחקרים פרה-קליניים מצביעים על כך שההשפעות הפרמקולוגיות של קפאין מתווכות על ידי האנטגוניזם שלו לקולטני אדנוזין (A1 ו- A2A.) במיוחד, האנטגוניזם שלו לקולטני A2A (A2AR) בסטריאטום היה מעורב בהשפעות הדופמינרגיות שלו. באופן דומה, נראה כי גידול המושרה על ידי קפאין בפעילות התנועה והגירוי מתווכים על ידי A2AR מכיוון שהם נעדרים בעכברי נוקאאוט A2A R, ומכיוון שדיכוי הביטוי של A2AR עם RNA התערבותי קצר בגרעין האקומבנס מפריע להשפעות הקפאין על הערנות.

הסטריאטום מבטא

Neurotransmitters, Caffeine, Neurobehavioral effects, GABA, ADHD

Caffeine induces neurobehavioral effects through modulating

Neurotransmitters

קפאין גורן להשפעות נוירו-התנהגותיות על ידי אפנון נוירוטרנסמיטרים

אבסטרקט

ראיות מדגימות כי חשיפה כרונית לקפאין, בעיקר דרך צריכת קפה או תה, מובילה לערנות מוגברת וחרדה. מחקרים פרה-קליניים וקליניים הראו כי לקפאין השפעות חיוביות על מצב הרוח ועל קוגניציה. מחקרים אחרים העושים שימוש בטכניקות מולקולריות דיווחו כי קפאין הציג השפעות של הגנה עצבית במודלים של בעלי חיים על ידי הגנה על עצבים דופמינרגים. בנוסף, קפאין הגיב עם מערכת דופמינרגית הגורמת לשיפור במדדים נוירו-התנהגותיים במודלים של בעלי חיים לדיכאון או ADHD. קולטנים גלוטמטרגים נמצאו להיות מעורבים בהשפעות העצביות של קפאין. בנוסף, נמצא כי קפאין מדכא פעילות מעכבת (GABAergic) ומאפנן קולטני GABA. מחקרים הראו בנוסף שהאפנון של נוירוטרנסמיטורים אלה מוביל להשפעות נוירו-התנהגותיות. הקשר בין התפקיד המאפנן של קפאין על נוירוטרנסמיטורים והשפעות נוירו-התנהגותיות עדיין לא קיבל דיון הולם. מטרת הסקירה להלן היא דיון לפרטים בתפקידם של הנוירוטרנסמיטרים בהשפעה שיש לקפאין על הפרעות נוירו-התנהגותיות.

מבוא

מחקרים מצאו כי צריכת חומרים מכילים קפאין כמו קפה נפוצים בארה"ב ומשתנה בהתאם לפקטורים רבים (Lotfield et al. 2016). ניכרת עלייה עצומה בייצור מוצרים אלו. קפאין הוא החומר הפעיל העיקרי בקפה, תה, שוקו, ומשקאות נוספים. ראיות אחרונות מדגימות כי התמכרות לקפאין הופכת להיות פופולארית ברחבי העולם (בשביל סקירה ראו Meredith et al. 2013). ידוע שחשיפה כרונית וחמורה לקפאין פוגעת במערכת העצבים המרכזית (CNS), לפחות באופן חלקי, על ידי אפנון מעברים עצביים (Nancy et al. 2017; Blaise et al. 2018). קפאין במינון לא רעיל מייצר פעולות נוירופרמקולוגיות על ידי חסימת קולטני אדנוזין A במוחץ השפעה זו הובילה לחסימת אדנוזין קינאזה המפחית את הפרשת האדנוזין (Fredholm et al. 1999). באופן יותר חשוב, קולטן אדנוזין A2 קשור לתשדורת וקולטנים דופמינרגים, מה שמצביע על כך שקפאין יכול להשפיע על תסמינים של הפרעות נוירולוגיות הנגרמים על ידי מערכת דופמינרגית לא מווסתת. מחקרים אחרונים התמקדו על השפעות חשיפה לקפאין כרוני והצביעו על כך שחשיפה לקפאין כרוני משפיעה על הCNS והמעברים העצביים בה, לרבות מערכות נוירוטרנסמיטרים (Lopez-Cruz et al. 2018; Manalo and Medina, 2018; John et al. 2014; Owolabi et al. 2017; Hahn et al 2017; Isokawa, 2016). במאמר זה, אנחנו סוקרים את השפעת הקפאין על המערכות הדופמינרגית, הגלוטמטרגית

Adenosine, Caffeine, Dopamine, Neuropsychiatric disorders

New Developments on the Adenosine Mechanisms of the Central Effects of Caffeine and Their Implications for Neuropsychiatric Disorders

התפתחויות חדשות במחקר על מנגנוני אדנוזין של השפעות קפאין והשלכותיהם עבור הפרעות נוירו-פסיכיאטריות    

אבסרקט

מחקרים אחרונים על יחסי גומלין בין אדנוזין סטריאטלי לדופמין ואחד היעדים העיקריים שלו, ההטרומר אדנוזין A2A  קולטן – דופמין D2   (A2AR – D2R) , סיפקו הבנה טובה יותר של המנגנונים המעורבים בהשפעות הפסיכו-סטימולטיביות של קפאין וסיפקו נתונים חדשים על מנגנוני ההפעלה הקלאסיים של ליגנדים אורטוסטריים בתוך הטרומטרים של קולטני G מצויד-חלבון. להטרומר הסטריאטלי  A2AR – D2R יש מבנה טטרמרי ומהווה חלק ממערכת אותות מורכבת הכוללת את חלבון  Gs ו- Gi ואת האפקטור אדניל ציקלאז (תת סוגAC5 ). נדמה וליעד נוסף של קפאין, לאדנוזין A1 קולטן דופמין D1 קולטן (A1R-D1R) הטרומטר, יש מבנה דומה מאוד.  בעוד תחילה חשבו שמיקומו בסטריאטום, כיום ידוע שההטרומר A1R – D1R  זוהה במוטונוראון של עמוד השדרה והוכח כי הוא מתווך את התנועה המופקת על ידי קפאין.  במחקר זה נסקור את המאפיינים שהתגלו לאחרונה בהטרומרים   A2AR – D2R ו-  A1R-D1R. מחקרינו מראים כי מערכות מורכבות אלו הם תנאי הכרחי לקיום האינטראקציה האנטגוניסטית המסורתית בין קולטן המוצמד לחלבון Gs  (A2AR או D1R)  וקולטן המוצמד לחלבון Gi (D2R או A1R) ברמת אדניליל ציקלאז, המהווה מושג חדש בתחום הפיזיולוגי והפרמקולוגי של הקולטן המוצמד בחלבון  G.  אנטגוניסטים A2AR  המתמקדים בהטרומר A2AR – D2R הסטריאטלי נחשבים כבר כגורמים טיפוליים במחלת פרקינסון. במחקר זה נסקור עדויות קדם-קליניות המצביעות על כך שניתן להשתמש בקפאין ובאנטגוניסטים שלA2AR    לטיפול במוטיבציה של תסמיני דיכאון והפרעת קשב וריכוז, בזמן שאנטגוניסטים A1R המכוונים באופן סלקטיבי אל ההטרומר A1R – D1R בעמוד השדרה יכולים לבוא לידי שימוש בשיקום פגיעות בחוט השדרה.

מבוא

ההשפעות הפסיכו-ממריצות של קפאין מיוחסות מסורתית ליכולתו לפעול כאנטגוניסט לא סלקטיבי של קולטני אדנוזין. באופן יותר ספציפי, ההשפעות מחזקות הסטימולנטים שלו על התפקוד הפסיכומוטורי יוחסו בעיקר ליכולתו לחסום קולטני אדנוזין סטריאטלים A2A (A2AR), בעוד שהשפעותיו המעוררות נקשרו בעיקר לחסימה של קולטני A1 (A1R) המתווכים את בקרת השינה ההומאוסטטית של קפאין ואדנוזין. אף על פי כן, מדובר כאן בפשטנות יתר, מכיוון ש- A1R מעורבים גם בהשפעות הפסיכו-מוטוריות של קפאין ו- A2AR מעורבים גם

MMD, reward system, VTA, Dopamine

The molecular and cellular mechanisms of depression: a focus on reward circuitry

מנגנונים תאיים ומולקולריים של דיכאון: התמקדות במערכת החיזוק

אבסטרקט

דיכאון הוא הפרעה מורכבת הגובה מחיר כבד מבריאות האינדיבידואל. בעוד שאינדיבידואלים מציגים מגוון רחב של וריאציות בתסמינים הקליניים שלהם , המנגנונים העצביים המאפשרים את התפתחות  הדיכאון נותרו לא ברורים. למרות שבלתי אפשרי לייצר העתק פנוטיפי של כל תסמין של דיכאון אנושי אצל מכרסמים, השדה הפרה-קליני השיג הצלחה מרובה בעיצוב חלק מהתסמינים האפקטיבים והנוירו-ווגטיביים, לרבות נסיגה חברתית, אנהדוניה, ואובדן משקל. הסתגלויות באוכלוסיות תאים סלקטיביות עלולות לעמוד בבסיס תסמיני הדיכאון האינדיבידואלים וכלים חדשים הרחיבו את יכולתנו לבקר ולשנות סוגי תא ספציפיים. הביקורת להלן סוקרת את חלק מהתגליות הפרה-קליניות האחרונות על מנגנונים מולקולריים ונוירו-פיזיולוגים במערכת החיזוק העומדים בבסיס ביטויים של מבנים התנהגותיים רלוונטיים לתסמיני דיכאון.

מבוא

מיליוני אינדיבידואלים סובלים מהפרעות דיכאון ברחבי העולם ועד כ-40% מהמטופלים לא מגיבים באופן הולם לתרופות אנטי דיכאוניות. דיכאון קליני (MMD) היא מחלה הטרוגנית סימפטומטית החולשת על אזורים קוגניטיביים, רגשיים, מוטיבציוניים ופיזיולוגיים. זיהוי האטיולוגיה המדויקת של MMD היא משימה מאתגרת, מכיוון שמטופלי MMD מציגים קונסטלציה של תסמינים שלא בהכרח ניתנים להסבר על ידי מנגנון מרכזי אחד. למרות זאת, הדמיה פונקציונאלית ומחקרי רקמה לאחר המוות מצליחים לזהות אבנורמליות במספר אזורים במוח לרבות גרעינים בתוך המערכת המזולימבית במוח. מאמצים תיאורטיים קושרים את אובדן ההנאה וסינדרום חוסר המוטיבציה הנחווה על ידי מרבית מטופלי MMD  לתמורות בפונקציות של מעגלי החיזוק, ומחקרים רבים שאפו לגלות את המעגל הספציפי ואת האדפטציות התאיות והמולקולריות בבסיס אנהדוניה זו.

מודלים פרה-קליניים של דיכאון אצל מכרסמים נמצאו יעילים בזיהוי מנגנוני סוגי תא ספציפיים שאחרת לא היו נגישים למחקרים אנושיים. למרות שסביר שחולדות ועכברים לא חווים היבטים קוגניטיביים מורכבים של דיכאון קליני, מכרסמים, בדומה לבני האדם, רוצים לעבוד עבור תגמול כמו מזון, מין, ואינטראקציה חברתית. כאשר מין זה או אחר מראה עניין פוחת בתגמולים אלו, הוא מכונה "אנהדוניה" ומקבל כמה מודלים פרה-קליניים. המודלים הנפוצים ביותר מייצרים אנהדוניה עם לחץ כרוני או באמצעות בחירת בעלי חיים שעברו הרבייה באופן סלקטיבי במיוחד בשביל התנהגות כזו. אצל מכרסמים עם לחץ כרוני העדפת תגמול פוחתת, כפי שנמדד על יד אובדן העדפה עבור תמיסות סוכר והעברת זמן באינטראקציה עם מכרסם

Hollywood and History: The Poetics of Parapraxis in FORREST GUMP

הוליווד והיסטוריה: הפואטיקה של הפרפרקסיס ב- פורסט גאמפ – תומאס אלססר

מילות מפתח

פרפרקסיס – Parapraxis        קולנוע מיינסטרים – Mainstream cinema פואטיקה –  poetics  זיכרון תותב – Prosthetic Memory

___________________________________________________________________

מי אינו מכיר מאבק של זיכרון בתמונות מצולמות? כשאני אומר: "הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא מיום הולדתי כשהייתי בן שלוש", או "לעולם לא אשכח את היום הראשון שלי בבית הספר", האם אני יכול להיות בטוח שאני עושה יותר מאשר להיזכר בפעם האחרונה בה הסתכלתי בתמונות או בקטעי וידאו של אותם אירועים, שצולמו על ידי הורים, קרובי משפחה, אחים?

במהלך 150 השנים האחרונות תמונות צילום, קולנועיות ועכשיו אלקטרוניות, קיבלו מעמד מיוחס במיוחד בתרבות שלנו, לא רק כארכיון ותיעוד ציבורי, אלא כבנקים של זיכרון אישי. אנו מעצבים כל הזמן ומעצבים מחדש את מה שחשוב לנו מהעבר, וכפי שרק נרמז, זה מעודד את הבלבול בין דימויים (נעים) לבין זיכרון ילדות של אדם, התעלות מתמשכת מעבר לצילום המשפחתי או לסרטון הביתי.

דמיות ציבוריות, זיכרונות קולנועיים, אירועי תקשורת, הופכים לעוגנים של התייחסות, שמשכנעות אותנו כי העבר שלנו הוא גם "אמיתי" וגם "שלנו". למשל, מספיקה פנייה לזיכרון האישי שתאשר כי אחת הסיבות להצלחת נוסחת וולט דיסני ואסטרטגיות השיווק שלה, היא העובדה ההיסטורית, כי במשך יותר משלושה דורות, רוב המבוגרים בעולם המפותח (ומעבר לו) זוכר סרט דיסני כלשהו כחוויה הקולנועית הראשונה שלהם. יתכן שזה היה במבי, סינדרלה, מלך האריות: מה שחשוב זה, שזה היה דיסני, ושהורים וסבים אוהבים לחיות מחדש את סרט דיסני שלהם על ידי לקיחת ילדיהם (הנכדים) לסרט החדש של דיסני.

זה דורש מאבק פנימי, מאמץ אפיסטמי אפילו, כדי להתיר את סבך המזכרות מחוויות הילדות, שאינן מתווכות (מאושרות או טראומטיות) מהשפעתן הטראומטית לפעמים של זיכרונות מהסרטים המוקדמים. ניסיונות לשחזר את החוויה ה"אותנטית" מתוך הכאוס הרגשי של סכנות הילדות המרכיבות את הדילמה, מסירת שטח אפילו עוד יותר רגשי להשפעות של ההצבה לתוך האינסוף של לזכור את הפעם האחרונה שזכרנו.

כמה מאיתנו, מול מכשיר הטלוויזיה מדי יום, מתמסרים לתמונות האלקטרוניות? תיאורטיקנים שונים כמו Marshall McLuhan and Paul Virilio, Raymond Willliams and Jean Baudrillard  הפכו את אי הנוחות של אינטליגנציה תרבותית גבוהה, למתמודדת עם הדימוי בתנועה, לנקודת מוצא רפלקסיבית שלהם. Walter Benjamin היה מהראשונים שאבחנו בשנות

Syntactic Recurrent Neural Network for Authorship Attribution

רשת עצבית חוזרת תחבירית לייחוס מחבר

תקציר

סגנון כתיבה הוא שילוב עקבי של החלטות ברמות שונות של ייצור שפה כולל מילוניות, תחביריות ומבניות הקשורות למחבר ספציפי (או לקבוצות מחברים). בעוד שמודלים מבוססי-מילים נחקרו באופן נרחב בטקסט מסווג מבוסס-סגנון, הסתמכות על קונטקסט הופך את המודל לפחות מדרגי כאשר מדובר בנתונים הטרוגניים המורכבים מנושאים שונים. מצד שני, מודלים תחביריים שאינם תלויים בקונטקסט, חזקים יותר לעומת שונות של נושאים.

במאמר זה אנו מציגים רשת עצבית חוזרת תחבירית  לקידוד דפוסים תחביריים של מסמך במבנה היררכי. המודל לומד תחילה את הייצוג התחבירי של משפטים מתוך רצף התגים של חלק מהדיבור. לצורך כך אנו מנצלים גם פילטרים מפותלים וגם זיכרונות ארוכי / קצרי טווח כדי לחקור את התלות לטווח הקצר ולטווח הארוך של תגי חלק מהדיבור במשפטים. לאחר מכן, הייצוגים התחביריים של משפטים מצטברים לכדי ייצוג מסמכים באמצעות רשתות עצביות חוזרות. תוצאות הניסוי שלנו על מערך הנתונים של PAN 2012 עבור משימת ייחוס המחבר מראות, כי תחבירית רשת עצבית חוזרת עולה ב 14% יותר מהמודל הלקסיקלי עם הארכיטקטורה הזהה מבחינת הדיוק.

1. הקדמה

אנשים מבטאים את מחשבותיהם בדרכים שונות הנובעות מגורמים רבים ביניהם מוסכמות השפה, הרקע החינוכי קהל היעד וכו'. על השפה הכתובה ,השילוב בין החלטות קבועות, מודעות או לא מודעות בהפקת השפה המכונות סגנון כתיבה, נעשה לימוד רחב. עבודה מוקדמת בנושא סטילומטריה חישובית הוצגה בשנות השישים על ידיMosteller and Wallace   בכתבי הפדרליסט (Mosteller and Wallace, 1964). זמינות חסרת תקדים של נתונים דיגיטליים בשנים האחרונות יחד עם ההתקדמות בלימוד טכניקות מכונה, הובילו לעלייה בתשומת לב המלומדים בתחום הסטילומטריה החישובית (Koppel et al., 2009; Neal et al., 2017). מאפיינים סגנוניים הם בדרך כלל תלויי הקשר, מה שאומר שהם עקביים בעיקר בין מסמכים שונים שנכתבו על ידי קבוצת מחברים או על ידי מחברים ספציפיים. מאפיינים לקסיקליים, תחביריים ומבניים הם שלוש משפחות עיקריות של מאפיינים סגנוניים. תכונות לקסיקליות מייצגות את העדפות האופי ואת השימוש במילים, בעוד שתכונות תחביריות לוכדות את הדפוסים התחביריים של משפטים במסמך. תכונות מבניות חושפות מידע על האופן שבו מחבר מארגן את מבנה המסמך.

אחת הבעיות הבסיסיות שמטופלת בספרות לעיתים רחוקות, היא האינטראקציה בין סגנון ותוכן. בעוד שמילות תוכן יכולות להיות

Determinants of school choice: understanding how parents choose elementary schools in Alberta

בחירת בית ספר יסודי – הגורמים להחלטת הורים על בחירת בית ספר יסודי באלברטה

תיאוריית הבחירה הרציונלית מציעה כי הורים ממקסמים את התועלת שבקבלת החלטות מתוך העדפות ערכיות ברורות, הם מסוגלים לדרוש מבתי ספר וממורים מקומיים פעולה אפקטיבית שניתן לסמוך עליה לטובת ילדיהם. מאמר זה מציג נקודת מבט שונה וטוען כי הורים משקיעים תערובת של גורמים רציונליים בבחירת בתי ספר. בהתבסס על תוצאות סקר שנערך בקרב 1,500 הורים לתלמידים ב -11 בתי ספר יסודיים פרטיים, שמונה מהם ציבוריים ו -10 בתי ספר יסודיים אלטרנטיביים באלברטה, קנדה, בחן מאמר זה את ההיגיון, הערכים והחששות שמיידעים את ההורים בעת קבלת החלטות בבחירת בית ספר יסודי עבור ילדיהם, ודן בהשלכות על מדיניות ורפורמה בחינוך.

פרספקטיבות

מעורבות הורית ומעורבות קהילתית הופכים לאידיאלים בתפיסות הנוכחיות בנושא שיפור בתי הספר ורפורמת בתי הספר בצפון אמריקה (Hargreaves & Fullan, 1998). תומכי הבחירה בבתי ספר מדגישים את החייאת החינוך הציבורי באמצעות יצירת חלופות פרטיות, ובכך משפרים את מעורבות ההורים, את שביעות הרצון, את העצמה ואת התחושה הקהילתית, וכתוצאה מכך משפרים את הישגי התלמידים ( Goldring, 1999 & (Chubb & Moe, 1990; Driscoll & Kerchner, 1999; Smrerkar תיאוריית השוק מציעה, כי מערכת לבחירת בתי ספר תיצור תחרות בין בתי הספר לרישום תלמידים, וכתוצאה מכך בתי הספר ייענו יותר לצרכים ולאינטרסים של הורים ותלמידים, על ידי מתן סוגי תוכניות שונים עבור סוגים שונים של משפחות. התחרות תביא לשיפור האפקטיביות, הפריון והשירות בבית הספר, ותוביל לחינוך איכותי יותר (Levin2002). אחרים טוענים כי הבחירה בבית ספר עשויה להביא ליצירת קהילות ערכיות המשקפות 'מחוזות קטנים' שנותנות מענה לצרכים, לערכים ולאינטרסים של קבוצות מסוימות. דבר זה תורם לפיצול חברתי נוסף של החברה ולמערכת חינוך דו-שכבתית (Gewirtz et al., 1995; Fuller et al., 1996), ומעניקה זכויות לבני המעמד הבינוני, שיש להם הון כלכלי הון חברתי והון תרבותי, להשתמש בהן בשוק החינוך כאסטרטגיה לשחזר מחדש את מעמדם החברתי ולהבטיח את יתרונם היחסי, את התקדמותם החברתית ואת הניידות שלהם (Ball, 2003).

תיאוריית הבחירה הרציונלית מיידעת את רוב תוכניות הבחירה של בתי ספר. תיאוריה זו מרמזת על כך, שההורים הם מכשירים למיקסום תועלתי, שמקבלים החלטות מתוך העדפות ערכיות ברורות על סמך חישובי העלויות, התועלות

Key words: social networking sites (SNSs), commitment, partners, alternatives, romantic interests, Attachment

The Pursuit of Romantic Alternatives Online: Social Media

Friends as Potential Alternatives

החיפוש אחר אלטרנטיבות רומנטיות און ליין ברשת: קשרי חברות במדיה החברתית כחלופות פוטנציאליות

מה גורם לנישואים מסוימים לעמוד במבחן הזמן בעוד שאחרים נכשלים? מחויבות בנישואים היא הכוח המרכזי העומד בבסיס היציבות, האיכות ואריכות החיים של הקשר הרומנטי. המחויבות מתחזקת לאור שביעות רצון זוגית, היעדר אטרקציות אלטרנטיביות והשקעות קבועות שמתרחשות בזוגיות. מחויבות היא גם תוצאה של תלות הדדית הולכת וגוברת. כאשר בני זוג מעורבים רגשית בקשרים הווירטואליים שלהם, תלותם באחר המשמעותי פוחתת. נהפוך הוא, התלות בבן הזוג גוברת כאשר אנשים חשים שביעות רצון ממערכת היחסים שלהם, חושבים באופן שלילי על  איכות החלופות הקיימות ומרגישים שהקדישו רבות לזוגיות שלהם. ההתקדמויות הטכנולוגיות של העידן הנוכחי הצמיחו מגוון רחב של אתרי רשתות חברתיות (SNS) המציגים אוצר בלום של פרופילים מפוארים הממתינים לחיבורים וירטואליים. פרופילים נוצצים מדי עלולים לגרום למשתמשי מדיה חברתית להרגיש חסר בחייהם. מחקרים קודמים הראו כי שימוש בפייסבוק יכול להפחית את שביעות הרצון ממערכת היחסים על ידי הצגת חלופות רומנטיות פוטנציאליות והסטת הזמן המיועד להשקעות רגשיות הרחק מהקשר המחייב. מאמר זה בוחן ספרות העוסקת במחויבות ודן בשאלה כיצד מתערערת המחויבות הזוגית בעידן הנוכחי. לבסוף, מוצע טיפול זוגי ונושאים לתחומי מחקר עתידיים.

מבוא

האינטרנט מציע מגוון של פלטפורמות תקשורת מתווכות המתפתחות ללא הרף והמאפשרות לאנשים ליצור קשר עם בעלי תחומי עניין מזדמנים, מקצועיים ורומנטיים. פלטפורמה כזו מקיפה את אתרי הרשתות החברתיות (SNS) ויישומי מדיה שונים. בדו"ח Pew Internet Research משנת 2015 הוערך היקף המשתמשים במדיה החברתית בארה"ב ב- 72% בפייסבוק, 31% בפינטרסט, 28% באינסטגרם, 25% בלינקדאין ו- 23% בטוויטר (Duggan, 2015). עם זאת, מחקר קודם מצא שרוב המשתמשים ברשתות החברתיות שילבו שניים או יותר SNS בפעילותם היומיומית (Davenport, Bergman, Bergman, & Fearington, 2014). עלייה גדולה זו במספר רשתות ה- SNS הביאה חוקרים לבחון את המניעים העומדים בבסיס השימוש ברשתות חברתיות, את הסיפוקים המופקים מהשימוש בה, וכיצד מושפעים חיי המשתמשים והחברה כולה על ידי ה- SNS (Liu, Ho, & Lu, 2017). אסכולת שימושים וסיפוקים (Katz, Blumler, & Gurevitch, 1974) היא מודל המסביר כיצד ומדוע אנשים מחפשים ומשתמשים באופן פעיל בסוגים ספציפיים של מדיה. מודל

Keywords: Marriage · Qualitative · Interactive technology · Social media · Dyads · boundary issues   · microsystems · marital relationship

The Perceived Influence of Interactive Technology on Marital Relationships

תפיסות לגבי השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על חיי הנישואים

תקציר

טכנולוגיות אינטראקטיביות (כגון טלפון סלולרי, אינטרנט, אתרי רשתות חברתיות) הם כיום חלק בלתי נפרד מהיחסי בנישואים.  בהסתמך על מסגרת תיאורטית של מערכות אקולוגיות, המחקר הנוכחי הינו איכותני ומתמקד בשיטות מעורבות בהתבסס על נקודות המבט של 66 זוגות נשואים הטרוסקסואליים (n = 132 אנשים) לגבי השפעת טכנולוגיה אינטראקטיבית על חיי הנישואים. ניתוח זוגי איכותני העלה שלושה נושאים. ראשית, המשתתפים דיווחו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה לסייע גם ביצירת הסחת דעת וגם ביצירת חיבור. שנית, זוגות ציינו כי טכנולוגיה אינטראקטיבית מאפשרת להם לתקשר בצורה נוחה. לבסוף, הוסיפו המשתתפים כי טכנולוגיה אינטראקטיבית יכולה לאתגר את  הגבולות ביחסים. עבור מדגם זה, לא היו הבדלים סטטיסטיים משמעותיים בין נקודות מבט זוגיות כמותניות, אך היו מעט הבדלים בתגובות הזוגיות האיכותניות.

טכנולוגיות אינטראקטיביות (כגון טלפון סלולרי, אינטרנט, אתרי רשתות חברתיות) הפכו נפוצות במשקי בית משפחתיים בארצות הברית (Cramer and Mabry 2015). 89% מקרב המבוגרים בארצות הברית משתמשים באינטרנט (Pew Research Center 2018a) ,                 95% מחזיקים בטלפון סלולרי (Pew Research Center 2018b), ורבים משתמשים באתרי רשתות חברתיות (למשל, 68% משתמשים בפייסבוק, 35% משתמשים באינסטגרם;         Smith and Anderson 2018). רוב הזוגות הנשואים (66%) או כאלו הנמצאים ביחסים זוגיים מחייבים  בארצות הברית מדווחים שהם משתמשים בטכנולוגיה (כלומר באינטרנט, טלפונים סלולריים ומדיה חברתית) בזוגיות שלהם (Pew Research Center 2014). קיימת ספרות ענפה המתמקדת בקשרים רומנטיים ובטכנולוגיה אינטראקטיבית, באופן כללי, אך מחקרים התמקדו בעיקר במשתתפות בגילי מכללה. . (Rus and Tiemensma 2017). הספרות בנושא השפעת טכנולוגיות אינטראקטיביות על חיי הנישואים התמקדה במידה רבה באתגרים קשורים, כולל סוגיות של גבולות (Cravens et al. 2013; McDaniel et al. 2017; Norton et al. 2018) והסחות דעת במערכות יחסים רומנטיות (e.g., Halpern and Katz 2017; McDaniel and Coyne 2014; Morgan et al. 2017; Roberts and David 2016; Spencer et al. 2017). מעט מחקרים הדגישו תרומות פוטנציאליות חיוביות של טכנולוגיות אינטראקטיביות לחיי הנישואים למרות היותן "מתקשרות חיבה" הסיבה מספר אחת שדווחה על שימוש בטכנולוגיה כדי לתקשר

Changes in regional fat redistribution and the effects of estrogen during spontaneous weight gain in women with anorexia nervosa1–3

שינויים בחלוקה מחדש של אזורי שומן ובהשפעות אסטרוגן במהלך עלייה ספונטנית במשקל אצל נשים עם אנורקסיה נרבוזה 1-3

Steven Grinspoon, Lisa Thomas, Karen Miller, Sarah Pitts, David Herzog, and Anne Klibanski

תקציר

רקע: אנורקסיה נרבוזה היא מחלת תת-תזונה נרכשת חריפה, בעלת שכיחות הולכת ועולה בקרב נשים צעירות בארצות הברית.

מטרת המחקר: המטרה היא לחקור השפעותיה של התאוששות ספונטנית מבחינת משקל ומתן אסטרוגן על חלוקת השומן בגוף בקרב נשים עם אנורקסיה נרבוזה המבקרות במרפאות חוץ אשפוז.

שיטת המחקר: 27 נשים עם אנורקסיה נרבוזה הסובלות מהעדר וסת בגילים 26.6 ± 1.2 אותרו דרך מחקר על דילול העצם ונבחרו באופן אקראי לנטול או לא לנטול אסטרוגן ללא כל התערבות תזונתית למעט מתן סידן  ותוספי מולטי ויטמין . הרכב הגוף נמדד בהתחלה, לאחר 6 חודשים ולאחר 9 חודשים והושווה עם ערכי חתך רוחב שנדגמו  מ-20 נשים בריאות, עם וסת רגילה בגילים (25.4 ± 0.5) כקבוצת ביקורת.

תוצאות: 20 מתוך 27 המשתתפות במחקר עם אנורקסיה נרבוזה בגילים 27.0 ± 1.3  עלו במשקל באופן ספונטני 4.1 ± 0.9 ק"ג ;  BMI ((Body mass index ב-   kg/m2עלה מ- 6.1 ± 0.3                            ל- 17.5 ± 0.4. מסת שומן ומסת גוף רזה לכדי 68% ו- 32% מהעלייה במשקל מתוך כלל מסת הגוף בהתאמה.  עם העלייה הספונטנית במשקל חלה גם עליה משמעותית באחוז השומן בחלקו המרכזי הקדמי של הגוף  מ- 32.4 ± 1.3% בהתחלה ל- 36.5 ± 1.0% לאחר 9 חודשים (P = 0.03) שתאם לרמת הקורטיזול החופשי בשתן. (r = 0.66, P = 0.003). הטיפול באסטרוגן לא הגן מפני העלייה בשומן בחלקו המרכזי הקדמי של הגוף שחלה עם העלייה הספונטנית במשקל.

מסקנות: אצל נשים עם אנורקסיה נרבוזה, עלייה ספונטנית במשקל קשורה לעלייה משמעותית בשומן בחלקו המרכזי הקדמי של הגוף.  מתן אסטרוגן לא יכול להגן מפני הצטברות שומן מרכזי עם העלייה במשקל.  

מבוא

אנורקסיה נרבוזה היא מחלת תת תזונה קשה ונפוצה בקרב נשים בארצות הברית. (1, 2). עלייה במשקל היא מטרה לכל חולי אנורקסיה נרבוזה; עם זאת, מעט יחסית ידוע

The Psalms – Introduction

___________________________________________________________________

תהילים

מחבר: ארתור וייזר

פרסום ראשון באנגלית: 1962

קינות (b)

סוג המזמור המתרחש באופן מספרי בתדירות הגבוהה ביותר בתהילים הוא זה של הקינה. עבור אלה יש לנו מקבילות רבות, במיוחד בספרות הבבלית. כמעט שליש מכל המזמורים יש לסווג כסוג זה  (1). הקינות בתוך התהילים צריכות להיבדל מקינה רגילה, קינה שלא השיגה מערכת יחסים רוחנית עם דת ה' בישראל ותמיד נשארה כסוג של שיר חולי .(שתי הקינות של דוד על שאול ויהונתן ב-שם – sam ||. 1.17 ועל אבנר ב- שם- sam ||. 3.33 ועם עמוס). לפי האדם הדובר, הקינות מסווגות כך: קינות כלליות (44; 74;79;80;83 (90);137 lam 3) וקינות אישיות של האדם היחיד (f.42;39;38;35;31;27;26;25;22;17;13;7;5;3.pss  Lam.3;143;142;141;140;123;88;77;59;57;55;51)

אך לעומת זאת, נושאי מזמורי הקינה גם נמצאים בתדירות גבוהה מעורבים עם סוגי מזמורים אחרים (ליטורגיות היסטוריות); לפיכך נושאי שיר מקינת הקהילה מופיעים בpss. 2i.i;ff 33.20 ff.;60.i ff.,) 9;ff.;6.28 ff.;85.4 ff.; 90.13 ff; 123.3 f; 126.4 ff; 129.4 ff ) אולי תהיה השערה שזו התערבות עבור המלך (pss 20.i ff; 28.8 f.; 6i 6 f; 63.ii ; 72; 84.8 f; i sam 2.i0) יכולה להיות בדומה עם הנושאים ההולמים קינות קהילתיות. מהצד השני, הקינה המלכותית (ps. i44) בניגוד לנקודת המבט של גונקל, צריך להתייחס אליה כקינה אינדיבידואלית. הקינה האינדיבידואלית, גם, היא בתדירות גבוהה מעורבבת עם סוגים אחרים של קינות, בעיקר עם חג ההודיה, שהוא סוג קרוב לנושא הדיון (pss. 6;13;22;28;30;31;41;54;56;61;63;64;69;71;86;94;102;120;130) עם הפיוט (pss 19;12 ff ;104.31 ff 139.23 f.) ועם ליטורגיות (pss. 36.1 ff; 77.1 ff.;118.25,  וכו) זה מצביע על כך שגם כאן, הבנה אמיתית נובעת רק מפירוש אשר בו זמנית לוקח בחשבון הן את הסגנון המסודר והן את השימוש המעשי במזמורים. לפיכך מזמורי האמון, שהם תוצר עצמאי של הדת העתיקה ונוכח היעדר כל הקבלה מחוץ לישראל משליכים אור משמעותי על כוחה היצירתי ועצמאותה של השירה הדתית של ישראל עצמה, הם מכוח אופייה של עדות המיוחדת להם הדומה לקינה מחד, ומאידך להודיה, באופן פורמלי וגם ביחס לנושאם (פס '4; 11; 16; 23; 27.1-6; 62; 131 ). אף על פי כן יש להתייחס אליהם כאל "טיפוס" בעל אופי ספציפי משל עצמו. ההשערה לפיה השם המקורי של קינה של אדם יחיד היה ,תפילה (ובכך Gunkel) אשר כברירת מחדל של

מילות מפתח למאמר                                The body speaks its mind: The BodyMind Approach  

שירות הבריאות הלאומית באנגליה –         NHS

התערבות –                         Intervention

תסמינים רפואיים בלתי מוסברים –       (MUS)

גישת גוף-נפש – BodyMind Approach (TBMA)

מיינדפולנס –        מודעות          Mindfulness

סיכום

מאמר זה מתעד ניסיון של תרגום מחקרים לעולם האמיתי של שירות הבריאות הלאומית (NHS) באנגליה. מועברת בו סקירה של מלכודות / אתגרים ושל חלק מהשיטות שנוסו ושנועדו להתגבר על אלה. ההתערבות מבוססת הראיות, 'דרכים לחיים טובים' Pathways2Wellbeing)), הוצעה על ידי חברת ספין-אאוט של אוניברסיטת הרטפורדשייר. זהו שירות הנקרא 'קבוצות סימפטומים לחולים', וזו הגדירה את המרפאה לתסמינים רפואיים בלתי מוסברים (MUS) עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות ((MUS. הקבוצות משתמשות בתוכנית BodyMind Approach (TBMA), גישת גוף-נפש המבוססת על מודל ביו-פסיכו-סוציאלי שמקורו בפסיכותרפיה בריקוד, שנחקר במיוחד עם מטופלים בעלי MUS. לחולים אלה אין מסלול ספציפי לתמיכה ברווחתם והם משתמשים במידה רבה ביותר בממשק הטיפול הראשוני והקהילתי. הם סובלים מתסמינים כרוניים, גופניים או נפשיים, שאין עבורם אבחון אורגני רפואי ושנקראו בעבר מצבים פסיכוסומטיים. המאמר מתעד גם את הטמעתה החדשנית של תכנית ההתערבות (TBMA) המשתמשת ביחסי הגומלין בין בריאות גופנית ובריאות נפשית לטיפול בחולים עם תסמינים מתמשכים ובלתי מוסברים מבחינה רפואית (MUS).

בעבר, מצבים פסיכוסומטיים היו ידועים כתסמינים גופניים בלתי מוסברים מבחינה רפואית, וכפי שהוגדרו "מצוקה קלינית וחברתית הכוללת מגוון רחב של מצבים בהם יש קושי לקחת בחשבון את התסמינים המבוססים על פתולוגיה ידועה". התסמינים כוללים מצבים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS); ME – תסמונת העייפות הכרונית; כאב כרוני; פיברומיאלגיה; דפיקות לב; נדודי שינה; טינטון; חוסר תחושה; מצבי עור; כאבים בחזה / מפרק / שריר / בטן; כאבי ראש; כאבי גב ועוד. רוב החולים סובלים גם מחרדה ו/או מדיכאון. זה ידוע היטב, כי חולים אלה מבקרים לעיתים תכופות אצל אנשי מקצוע בתחום הבריאות, משתמשים במשאבים רבים, ומהווים אחת מכל חמש התייעצויות חדשות.

אין דרך אחרת לתמוך בחולים אלה מלבד טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שאינו נגיש לרוב הגדול של חולים אלה מאחר שאין הסבר פסיכולוגי לסימפטומים שלהם. העלויות בגינם הולכות ועולות עבור ה- NHS ועבור החברה כולה באנגליה.

גישת גוף – נפש – תכנית TBMA

TBMA תוכננה במיוחד לאינטגרציה בין בריאות

אבסטרקטי מחקר זה מנתח שימוש בשני אלמנטים בעלי מקור לקסיקלי הכרוך בהשוואה (כ-, כמו) אשר הוטמעו רבות במהלך העשור האחרון לערך בישראל, כזה בעברית (מילולית- 'כמו', 'ככה') וכאילו (מילולית- 'כמו', 'כאילו ש').

כאן אני אתמקד במיוחד בכזה ואשווה אותו לכאילו, שנחקר ארוכות ב-(Maschler, press b). הנתונים מגיעים

מהקלטות שמע של שיחות מזדמנות של ישראלים בעלי השכלה על-תיכונית, עם חבריהם וקרוביהם. ניתוח איכותי של אינטראקציית שיחה חושף שלושה שימושים עבור כזה: כינוי רמז משווה, הסתייגות וציטוט. מוצגת נקודת מבט כמותית על התפלגות שימושים אלו וניתוחים איכותיים וכמותיים אלה מובילים לבחינת המסלול הפונקציונלי של מילה זו בעברית.

ריבוי השימוש בכזה וכאילו בשיח העברי בישראל קשור למעבר מתרבות בה שימוש בדיבור דוגרי ('ישירות', 'דיבור ישר')

הוא מרכזי (כתריאל, 1986) לתרבות שבה סגנון דיבור זה נמצא בדעיכה (כתריאל, 1999, בקירוב).

מילות מפתח: הִדַּקְדְּקוּת, אינטראקציית שיחה בעברית, הסתייגות, ציטוטים.

1. הקדמה

מחקר שנערך לאחרונה בנושא אינטראקציית שיחה בעברית, (press b, Maschler) בחן את השימוש בשיח ואת המסלול פונקציונלי של ביטוי אשר השימוש בו התרחב מאוד בישראל בעשור האחרון לערך, כאילו בעברית (מילולית- 'כמו', 'כאילו ש'). המחקר הראה כי כאילו חולק רבים מתפקידי השיח של המילה like באנגלית והמילה genre בצרפתית (Fleischman and Yaguello, in press) וכי יש מקבילוּת רבה בין שלושת המילים הללו, הן מבחינת המקורות הלשוניים שלהן והן מבחינת מסלול ההִדַּקְדְּקוּת (Hopper, 1987, 1988) שהן עברו בכל אחת מהשפות הנ"ל באופן עצמאי.

כמו במקרה של genre בצרפתית ו like באנגלית, למילה העברית כאילו יש מקור לשוני הכרוך בהשוואה – הקשר הצורני של השוואהאומדן כ- כמו. במקרה של כאילו, צורניות זו קשורה במילת התנייה 'אילו' ( 'אם', irrealis) (כתוצאה מכך נוצר דפוס הִדַּקְדְּקוּת שונה במקצת ביחס ל like באנגלית ו genre בצרפתית,  (press b, Maschler).

   ביטוי נוסף אשר נטמע מאוד בעברית הישראלית בעשור האחרון, כזה (מילולית- 'כמו', 'ככה') מורכב גם כן מ- כ- צורניות של השוואה/אומדן, אך מצורף במקרה זה לכינוי הגוף ('זה', זכר, יחיד 'זוזאת' נקבה, יחיד'). במקרה של כאילו, כינוי הגוף הרומז כזה זכה למשמעויות חדשות בעברית הישראלית בשונה ממשמעותו המילולית. מחקר זה עוסק בהופעתן של המשמעויות החדשות הללו בשיח העברי בישראל.

   לדוגמא, נבחן את הקטע הבא הלקוח משיחה בין שני חברים קרובים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, דויד ודליה. דויד מתאר לדליה כיצד, במסגרת יום העבודה שלו, הוא רץ

Cathy Caruth – Unexplained Experience: Trauma, Narrative and History

קטי קארוט – חוויה בלתי מוסברת: טראומה, נרטיב והיסטוריה

הפציעה והקול – מבוא

בספרו "מעבר לעקרון העונג", בפרק השלישי, פרויד מתאר דפוס של סבל המתמשך באופן בלתי מוסבר בחייהם של אנשים מסוימים. מבולבל מהסיוטים המילוליים המפחידים של השורדים את שדה הקרב, ושחזורים חוזרים ונשנים של אנשים שחוו אירועים כואבים, תוהה פרויד על הדרך המוזרה ולעתים העל-טבעית, שבה נדמה כי אירועים קטסטרופליים חוזרים על עצמם עבור מי שעבר אותם. במקרים מסוימים, פרויד מציין שחזרות אלה בולטות במיוחד מכיוון שנראה שהן אינן יזומות מהמעשים עצמם של אותו הפרט, אלא נראה שהן בבעלות אנשים מסוימים, מעין גורל, סדרה של אירועים כואבים בהם הם נתונים ושנראה שהם לגמרי מחוץ למשאלותיהם או שליטתם.

 "את התמונה הפואטית המרגשת ביותר של גורל כזה", כותב פרויד, "אפשר למצוא בסיפור המסופר ע"י טאסו מתוך האפוס הרומנטי שלו Gerusalmm liberata"  ":

גיבורו, Tancred, הורג מבלי משים את Clorinda אהובתו בדו-קרב, בזמן שהיא מחופשת, לבושה בשריון של אביר אויב. אחרי קבורתה הוא עושה דרכו לתוך יער מוזר, זר וקסום, שזורה אימה בצבא הצלבנים. הוא חורץ בחרבו עץ גבוה, זרם דם פורץ מהחתך וקולה של Clorinda, שנשמתה כלואה בעץ, נשמע, כשהיא מתלוננת שהוא פצע את אהובתו פעם נוספת.

פעולותיו של Tancred, פציעתו את אהובתו בקרב ואז באופן לא מודע, לכאורה במקרה, פוצע אותה שוב, מייצגות בטקסט של פרויד באופן מעורר, את האופן שבו התנסות בחוויית טראומה חוזרת על עצמה באופן מדויק ובלתי-מושג באמצעות פעולות של השורד, ללא ידיעתו ובניגוד לרצונו/ה. כפי שסיפורו הדרמטי של טאסו ממחיש זאת, החזרה בלב הקטסטרופה  – החוויה שפרויד יקרא לה "נוירוזה טראומטית " מתגלה כשחזור בלתי-מודע של אירוע שפשוט אי אפשר להשאיר מאחור.

יחד עם זאת, ברצוני להציע כאן, שהתהודה הספרותית של הדוגמא של פרויד חורגת מעבר להמחשה דרמטית זו של חזרתיות כפייתית וחורגת אולי, מגבולותיה של תיאוריית הטראומה הרעיונית או המודעת של פרויד. מה שנראה לי בולט במיוחד בדוגמה של טאסו, הוא לא רק המעשה הלא מודע של גרימת הפציעה והחזרה הלא רצונית על כך בשוגג או שלא במודע, אלא הקול הזועק מלא הצער, קול שמשוחרר באופן פרדוקסלי דרך הפציעה. Tancred לא רק חוזר על מעשיו אלא, שבחזרה עליו הוא שומע לראשונה קול שזועק

Conformation Bias and The Sexsual Double Standard

המוסר המיני הכפול והתאמת המציאות לתפיסות האישיות

מחברים: Michael J. Marks, R.Chris, Farley

הקדמה

בחברות מערביות בשנים האחרונות קיימת תופעה של מוסר מיני כפול. הגברים זוכים להערצה ולהערכה מצד רבים על פעילות מינית רבה בעוד שהנשים זוכות לביקורת במקרה הטוב ולביטויי גנאי על אותה פעילות מינית במקרה הרע. האמנם?

בקרב אנשים רבים בחברה  לאורך השנים קיימת תופעה של התאמת המציאות לתפיסות האישיות שמושפעות ממוסכמות חברתיות. המוסכמות החברתיות מפלות בין נשים לגברים. בשני מחקרים שנעשו לאחרונה, גברים ונשים התבקשו לקרוא תגובות על סיטואציות מיניות  בהם הוצגו נשים וגברים. הנבדקים   נשאלו מה  מס’ התגובות שתואמות את תפיסת המוסר המיני הכפול שזכרו לעומת מס’ התגובות שנוגדות את תפיסת המוסר המיני הכפול ואת המוסכמות החברתיות. מהתשאול עולה כי מס’ התגובות שתואמות את התפיסה של המוסר המיני הכפול עולה על מס’ התגובות ההפוכות, בהתאם לסטנדרט  המוסר המיני הכפול והתאמה מגמתית של המציאות למוסכמות החברתיות.

בחברה המערבית העכשווית יש סברה כי קיים מוסר מיני כפול ושיש התייחסות שונה לגברים ולנשים מצד החברה על אותה פעילות מינית . בעוד שגברים זכו לכבוד ולשבחים , נשים קיבלו ביקורת רבה וגונו  על פעילותן המינית . זוהי סברה שרבים מאמינים שהיא הרווחת בחברה המערבית העכשווית, אך מאמר זה יראה כי תופעה זו אינה מדויקת.

המאמר

 לא נמצאו נתונים מוכחים מהמחקר שנעשה עד כה שבוחן את אמיתות קיום המוסר המיני הכפול בין נשים לגברים. חלק מהנתונים שהצטברו  במחקרים מהעבר היו בחלקם מבוססים על, תפיסות שנחשבו לשגורות בחברה ללא ביסוס מדעי לקיומן.

מהמאמר הנוכחי עולה כי המימצאים לא עולים בקנה אחד עם המציאות. אנשים רבים עושים עיוות של המציאות כדי להתאים אותה לתפיסה שגברים זוכים לשבחים על פעילות מינית בניגוד לנשים שמקבלות ביקורת ויחס משפיל על אותה פעילות מינית.

מדוע יש פער בין המוסכמות החברתיות והמוסר המיני הכפול לבין המימצאים שעולים מהמחקר? הסבר אחד הוא שאנשים מושפעים מהמוסכמות החברתיות השגורות ומתעלמים מהמידע הרלוונטי כדי להתאים אותו למוסכמה של מוסר מיני כפול.  כלומר, אנשים   מאמינים  במוסכמות החברתיות לגבי המוסר המיני הכפול גם עם בפועל לא נתקלו בעדויות לקיומו. למשל, המידע שאישה כן זוכה להערכה ולכבוד על פעילות מינית רבה כלל לא נתפס כאפשרי. ככל הנראה,

כותרת המאמר: סדרת הצעדים הראשוניים: טיפול באומנות לטיפול מוקדם בהתמכרות לסמים

לשימוש בטיפול באומנות בהתמכרות לסמים יש היסטוריה ארוכה. חוקרים רבים תיארו את היתרונות של הטיפול באומנות לאלו שתלויים בתרופות, לאלו העוקפים את המגננות (חוקרים בשם: Julliard 1994: Moore 1983), קידום ביטוי רגשי (Cox&Price 1990:Holt& Kaiser 2007: Kaiser & holt 2002), עידוד שיקום רוחני – (חוקרים בשם: Feen-Calligan 1995 ) וטיפוח יצירתיות – (חוקרים בשם: Allen 1985: Johnson 1990). בסקירת ספרות המחקר לגבי השימוש באומנות בטיפול בהתמכרות לסמים במהלך 20 השנים האחרונות, חוקרת בשם: Moore  (1983) סיכם שהטיפול באומנות מספק אמצעים פעילים של התנסויות, עם דימויים כדי לתקשר באופן סמלי, המציעים מתווה להבהרת תחושות , מקטינות מחשבות טורדניות ומטפחת גידול בתובנה. מאז הסקירה שלה, חלק מאנשי המקצוע המטפלים באומנות, פיתחו אמצעי התערבות והערכות במטרה להקטין מגננות ולהגדיל את הקבלה של הצעד הראשון בסדרה של 12 שלבים במודל השיקום.

ביחס לקבלה של הצעד הראשון, ידוע היטב שאחת המטרות העיקריות בשלבים הראשונים של הטיפול בהתמכרות לסמים הינו להתגבר על ההכחשה, כך שהמטופלים יכולים להתחיל לקבל את הצורך לאמץ שינויים התנהגותיים, אשר תומכות בשיקום (חוקר בשם: Kesten 2004  ). " ההכחשה הינה דרך הפעולה המנטאלית אשר מאפשרת למתמכרים לוותר יותר ויותר על דברים  אשר הם רואים כבעלי ערך בחיים… ההכחשה הינה הבסיס להתמכרות, האדמה הפורייה אשר עליה היא גדלה ומשגשגת". (חוקר בשם: Conyers 2003 עמ' 23). אפילו אם ההמשגה הזו בטיפול בהתמכרויות לסמים הינה רבת שנים ומשמשת באופן נרחב, זה יהיה ראוי לשקול נקודת מבט חלופית.

אולי, ישנה דרך יותר פרגמטית וטיפולית , כדי להגיע לאסטרטגיות המגננה של המטופל, כגון: הכחשה והקטנת השימוש בסמים, הינה להבין מדוע וכיצד אנשים משתנים. חוקרים בשם: Miller&Rollnick   (2002) פיתחו את המודל הטיפולי שמבוסס על ייעוץ המתרכז במטופל ונקרא (MI ), אשר שואף להגדיל את המוטיבציה הפנימית, כדי ליצור את השינוי. הגישה הזו הינה משתלבת לעתים קרובות עם המתווה של מודל השינוי ההתנהגותי – כלומר, תיאוריה אינטגרטיבית של טיפול אשר מציעה ששינוי התנהגותי מתרחש במהלך סדרת שלבים הדרגתית כפי שהותוו ע"י החוקרים, בשם: Prochaska ועמיתיו (Diclemente&Velasquez 2002: Prochaska Norcross & Diclemente 1994: Velasquez Maurer Crouch & Diclemente 2001   ). כשמתכננים את השלבים בשינוי מבחינת המודל, היא מתארת את הנכונות של המטופל לעבור את

Online counseling: the good, the bad, and the possibilities

___________________________________________________________________

מילות מפתח: ייעוץ מקוון, ייעוץ פנים-אל פנים, אינטרנט, פסיכותרפיה, יתרונות טיפול, חסרונות טיפול.

מילות מפתח באנגלית: online counseling, face-to-face counseling, internet, psychotherapy, pro therapy, cons therapy

שם המאמר באנגלית: Online counseling: the good, the bad, and the possibilities

שם המאמר בעברית: ייעוץ מקוון: הטוב, הרע, והאפשרויות

_____________________________________________________________________

ייעוץ מקוון הופך יותר ויותר נרחב. חלק רואים טרנד זה כחיובי בזמן שאחרים מודאגים מהאיכות ומסוגיות אתיות הקשורות לסיפוק ייעוץ מקוון. מאמר זה סוקר את היתרונות והחסרונות של סיפוק שירותי ייעוץ מקוונים, והאם אלו שעוסקים בו וחוקרים הם בעד או נגד פרקטיקה כזו. המחקר מזהה שזה (התרחבותו) לא רק קורה, אלא שיש סיכוי שזה יעלה בשכיחותו ללא קשר לחסרונות הפוטנציאליים. הקטע הוא שמאחר והוא כאן להישאר, אנחנו צריכים ללמוד את התופעה מאחר, וטוב או רע, הוא מעניק הזדמנות מיוחדת ללמוד ייעוץ ופסיכותרפיה.

___________________________________________________________________

יש מעט ספק שהאינטרנט הוביל לעידן חדש, לא רק בצורה של מהפכת מידע, אלא גם בתחום העסקים גם כן. האספקה של פסיכותרפיה גם כן נהייתה מעוצבת על ידי כוחות עכשוויים של האינטרנט. אך, הבנה כיצד האינטרנט שינה את הפרקטיקה של ייעוץ לא צצה עדיין; בעיקר, כשזה מגיע לסיפוק שירותים ישירות לקליינטים באופן מקוון. מאמר זה מטרתו להבהיר את היתרונות והמכשולים הקשורים לייעוץ מקוון ולהזמין את הקורא לקחת בחשבון אפשרויות כדי לחקור את תופעה זו.

        בזמן שהאינטרנט נמצא בשימוש נפוץ כדי לקבל מידע ורעיונות לעזרה-עצמית על בריאות ונושאים בבריאות הנפש, מאמר זה יתמקד על החילופין הבינלאומיים של מידע המיועדים לרפא בעיה שהקליינט מציג ליועץ או לפסיכותרפיסט. בזמן שחלק יחשיבו זאת לא הולם לקרוא לטיפול חילופי זה ייעוץ, אחרים חשים שמתאים לפחות להשוות באופן המבוסס על מושגים את הדיוור של שירותים דרך האינטרנט עם ייעוץ פנים-אל-פנים או פסיכותרפיה (כגון, Ainsworth, 2004; Andersson, Carlbring, & Grimlund, 2008; Rochlen, Zack, & Speyer, 2004). בנוסף לכך, בזמן שמקצוענים יכולים לראות מלא הבדלים, בסבירות גבוהה קליינטים לא יבצעו הבחנה כה ברורה.

____________________________________________________________________

מאפיינים ושיטות של ייעוץ מקוון

האינטרנט מאפשר למגוון שיטות להיות בשימוש במסירת שירותי בריאות הנפש. השיטה הכי בשימוש היא אי-מייל (Ainsworth, 2004; Maheu & Gordon, 2000; Rochlen et al., 2004; Stofle, 2001). בנוסף לכך, ספקי שירות משתמשים בצ'אט, מסרים מיידיים,

Conformation Bias and The Sexsual Double Standard

המוסר המיני הכפול והתאמת המציאות לתפיסות האישיות

מחברים: Michael J. Marks, R.Chris, Farley

הקדמה

בחברות מערביות בשנים האחרונות קיימת תופעה של מוסר מיני כפול. הגברים זוכים להערצה ולהערכה מצד רבים על פעילות מינית רבה בעוד שהנשים זוכות לביקורת במקרה הטוב ולביטויי גנאי על אותה פעילות מינית במקרה הרע. האמנם?

בקרב אנשים רבים בחברה  לאורך השנים קיימת תופעה של התאמת המציאות לתפיסות האישיות שמושפעות ממוסכמות חברתיות. המוסכמות החברתיות מפלות בין נשים לגברים. בשני מחקרים שנעשו לאחרונה, גברים ונשים התבקשו לקרוא תגובות על סיטואציות מיניות  בהם הוצגו נשים וגברים. הנבדקים   נשאלו מה  מס’ התגובות שתואמות את תפיסת המוסר המיני הכפול שזכרו לעומת מס’ התגובות שנוגדות את תפיסת המוסר המיני הכפול ואת המוסכמות החברתיות. מהתשאול עולה כי מס’ התגובות שתואמות את התפיסה של המוסר המיני הכפול עולה על מס’ התגובות ההפוכות, בהתאם לסטנדרט  המוסר המיני הכפול והתאמה מגמתית של המציאות למוסכמות החברתיות.

בחברה המערבית העכשווית יש סברה כי קיים מוסר מיני כפול ושיש התייחסות שונה לגברים ולנשים מצד החברה על אותה פעילות מינית . בעוד שגברים זכו לכבוד ולשבחים , נשים קיבלו ביקורת רבה וגונו  על פעילותן המינית . זוהי סברה שרבים מאמינים שהיא הרווחת בחברה המערבית העכשווית, אך מאמר זה יראה כי תופעה זו אינה מדויקת.

המאמר

 לא נמצאו נתונים מוכחים מהמחקר שנעשה עד כה שבוחן את אמיתות קיום המוסר המיני הכפול בין נשים לגברים. חלק מהנתונים שהצטברו  במחקרים מהעבר היו בחלקם מבוססים על, תפיסות שנחשבו לשגורות בחברה ללא ביסוס מדעי לקיומן.

מהמאמר הנוכחי עולה כי המימצאים לא עולים בקנה אחד עם המציאות. אנשים רבים עושים עיוות של המציאות כדי להתאים אותה לתפיסה שגברים זוכים לשבחים על פעילות מינית בניגוד לנשים שמקבלות ביקורת ויחס משפיל על אותה פעילות מינית.

מדוע יש פער בין המוסכמות החברתיות והמוסר המיני הכפול לבין המימצאים שעולים מהמחקר? הסבר אחד הוא שאנשים מושפעים מהמוסכמות החברתיות השגורות ומתעלמים מהמידע הרלוונטי כדי להתאים אותו למוסכמה של מוסר מיני כפול.  כלומר, אנשים   מאמינים  במוסכמות החברתיות לגבי המוסר המיני הכפול גם עם בפועל לא נתקלו בעדויות לקיומו. למשל, המידע שאישה כן זוכה להערכה ולכבוד על פעילות מינית רבה כלל לא נתפס כאפשרי. ככל הנראה,

THE MARKET VALUATION OF CASH DIVIDENDS – A Case to Consider

הערכת השוק לתשלום דיבידנדים במזומן – מקרה שכדאי לשקול

מאז תחילת שנת 1956 היו לחברת סיטיזנס יוטיליטיז (CU) שתי רמות של מניות רגילות אשר היו כמעט זהות, מכל הבחינות, למעט עניין תשלום דיבידנד. סוג אחד משלם דיבידנדים רק במניות, הסוג השני משלם דיבידנדים רק במזומן, זאת כאשר תקנון התאגיד מחייב שהדיבידנד למניה משני הסוגים יהיה שווה בערכו.

על פי פסק דין של רשות המיסים האמריקאית, שניתן לחברת סיטיזנס יוטיליטיז ((CU בשנת 1955 ו'סעיף סבא' בחוק רפורמת המס משנת 1969, תשלום דיבידנדים במניות אינו חייב במס כהכנסה רגילה. (לאף חברה אחרת בבעלות ציבורית אין פסיקה כזו, ובאופן כללי חוק 1969 הפך תשלום דיבידנדים במניות מסוג זה חייב במס). בהתחשב בנסיבות אלה, היסטוריית מחיר הדיבידנד של מניות סיטיזנס יוטיליטיז (CU) מספקת מבט על השפעות מדיניות תשלום חלופית, אשר במידה יוצאת דופן נקייה מגורמים מבלבלים. בחינה מדוקדקת של היסטוריה זו מרמזת, כי תביעות לתשלום דיבידנדים במזומן קיבלו עליונות קלה בשוק, אם בכלל, על פני תביעות לסכומים שווים (לפני מיסים) של רווחי הון.

1. הקדמה

מאז פרסום המאמר המכונן של Miller and Modigliani’s (1961) (MM) על מדיניות דיבידנדים, סטודנטים לכלכלה פיננסית הוזהרו שלא לבלבל מדיניות דיבידנד לבין מדיניות השקעות – או עם כל היבט אחר של החברה שיכול להשפיע ללא ספק על שווי השוק, ללא תלות במדיניות הדיבידנד. כדי למנוע סוג כזה של בלבול (מה שאינו מאפשר "לבודד" את הקשר בין דיבידנד במזומן למחירי מניות), בחרו Miller and Modigliani (MM) להגדיר באופן צר את בחירת מדיניות חלוקת דיבידנד בחברה נתונה מבין אלטרנטיבות, כבחירה אקראית, הסתברותית (stochastic) מבין רצף תשלומים שעולה בקנה אחד עם תזרים מזומנים נטו עבור החברה. מאחר שתזרים מזומנים נטו מושפע ישירות מגורמים כמו מדיניות השקעה ומיסים, דבר זה מרמז לרוב על כך ש'החלפת' מדיניות דיבידנדים במובן ה- MM היא כזו, שרצף השינויים בתשלומי המזומנים הכרוכים ב'מעבר' מחלופה אחת לאחרת 'ממומן' תמיד על ידי רצף זהה של שינויים בסכומי הדולר של מימון הוני עצמי.

כך למשל, אם חברה משנה את מדיניות הדיבידנד שלה (במובן MM) על מנת להגדיל את הרמה הנוכחית והעתידית של סך הדיבידנדים במזומן, היא עושה זאת על ידי הגדלת סכומי הדולר הנוכחיים והעתידיים (יחסית לתוכניות וציפיות קודמות) של מניות חדשות שנמכרו,