מסורת קונפוציוס בהיסטוריה הסינית The Confucian tradition in Chinese history

מסורת קונפוציוס בהיסטוריה הסינית

טו וי-מינג

קונפוציוניזם, מונח מערבי גנרי שאין לו מושג מקביל בסינית, זו תפיסת עולם, אתיקה חברתית, אידיאולוגיה פוליטית, מסורת מלומדת, ודרך חיים.¹ למרות שקונפוציוניזם מקוטלגת לעתים תכופות יחד עם בודהיזם, נצרות, הינדואיזם, אסלאם, יהדות, וטאואיזם כדת היסטורית ראשית, זוהי לא דת מאורגנת. יחד עם זאת, הייתה לה השפעה עמוקה על התרבות הפוליטית במזרח אסיה וכן על החיים הרוחניים במזרח אסיה. קונפוציוניזם הותיר חותם שלא ניתן למחוק גם בתיאוריה וגם במעשה על מנהגים בתחום הממשל, החינוך, החברה, וחיי המשפחה במזרח אסיה. זו תהיה הגזמה להגדיר את החיים והתרבות המסורתית הסינית  כ"קונפוציוניסטית" אבל במשך למעלה מאלפיים שנה הערכים המוסריים הקונפוציאנים שימשו כמקור של השראה כמו גם בית דין לערעורים ליחסים בין בני אדם בכל הרמות- האישית, הקבוצתית, והארצית- בעולם הסיני.

קונפוציוניזם לא הייתה מסורת מיסיונרית מאורגנת, אבל עד למאה הראשונה לפני הספירה היא התפשטה למדינות המזרח הרחוק שהיו תחת השפעת תרבות הכתב הסינית. במאות שבאו אחרי תחיית הקונפוציוניזם של תקופת סאנג (960- 1279 לספירה), הקונפוציוניזם אומץ ע"י שושלת שוזון בקוריאה מתחילת המאה ה15 ובטוקוגוואה ביפן מתחילת המאה ה17. לפני הגעת הכוחות המערביים למזרח אסיה באמצע המאה ה19 תפיסת העולם הקונפוציאנית הייתה כל כך דומיננטית באומנות הממשל, מנהגי ודרכי חינוך האליטות, והשיח המוסרי של האוכלוסייה שסין, קוריאה, ויפן כולן היו מדינות "קונפוציאניות" מובהקות. בדרום מזרח אסיה וייטנאם וסינגפור גם כן הושפעו מאוד מהקונפוציוניזם.

בפרק זה אני מנסה להדגיש את התפתחות מסורת הקונפוציוניזם בסין מזמנו של קונפוציוס עד הזמן האחרון. בפרק 2 של כרך זה דיויד.נ. קיטלי מציג הסבר לערכי שושלות שאנג וצ'ו שמספק רקע שימושי לסקירה זו של הקונפוציוניזם. לקונפוציוס הייתה אמונה עמוקה בתרבות המצטברת של העבר. הוא ראה עצמו כ"משדר" יותר מאשר "יוצר". העובדה שדרכים מסורתיות נדחו בזמן שלו לא הפחיתה להשקפתו את הפוטנציאל הגדול שלהן לחידוש בעתיד. לכן, ההיסטוריה של הקונפוציוניזם היא במידה רבה  ההיסטוריה של החיפוש המתמשך לגילויים חדשים, הפחת חיים חדשים, ואימוץ מסורות חיות של שושלת צ'ו.

  1. שם התואר "קונפוציאני" נגזר מ"קונפוציוס" , התרגום הלטיני של קונג-פו-טסו, או מאסטר קונג. המונח "קונפוציוניזם" הוטבע באירופה רק במאה ה18. הוא משומש, לא כל כך במדויק, לתרגום המונח הסיני ג'ו-צ'יה, שבאופן מילולי מתכוון ל"משפחת מלומדים", ומציין אילן יוחסין, בית ספר, או מסורת של לימודים.

המשך לקרוא מסורת קונפוציוס בהיסטוריה הסינית The Confucian tradition in Chinese history