Key words: Assessment; intervention; social skills; social task; social competence; academic disablers; problem behaviors; rating scales; informants;

Social skills assessment and intervention for children and youth

הערכה והתערבות הקשורים במיומנויות חברתיות אצל ילדים ונוער

Frank M. Gresham

תקציר

ילדים ונוער עם ליקויים בכשירות החברתית מציבים אתגרים משמעותיים עבור בתי ספר, מורים, הורים ובני גילם. אתגרים אלה נוגעים בתחומים משמעתיים, הוראתיים ובין אישיים והם יוצרים לעתים קרובות סביבה כאוטית בבית, בבית הספר ובכיתה. בתי הספר מחויבים בהוראת אוכלוסיית תלמידים מגוונת מבחינת עמדות, אמונות, סגנון התנהגותי, רקע גזעי/אתני ושפה. מאמר זה סוקר ספרות מבוססת ראיות על הערכת כשירות  חברתית ואסטרטגיות התערבות לילדים ונוער. המאמר מתחיל בדיון בהמשגת כשירות חברתית ובו מתואר כיצד כשירות חברתית יכולה לתפקד כמאפשרת אקדמית וכיצד התנהגויות בעייתיות יכולות לתפקד כמגבילות אקדמיות. לאחר מכן מתוארות סוגיות מתודולוגיות ומֻשָּׂגִיּוֹת שונות בהתערבויות הקשורות למיומנויות חברתיות ומפורטות אסטרטגיות ספציפיות להערכת כישורים חברתיים. לאחר דיון זה מתוארות אסטרטגיות התערבות הקשורות במיומנויות חברתיות ודיון בתוכניות התערבות הקשורות למיומנויות חברתיות רב-שכבתיות. המאמר מסתיים בדיון בהשלכות הספרות על הוראת כשירות חברתית בבתי הספר.

אסטרטגיות הערכה והתערבות הקשורים במיומנויות חברתיות אצל ילדים ונוער

מחקרי אורך הנחשבים לאבני דרך הראו כי יחסי עמיתים לקויים בילדות מנבאים קשיי הסתגלות חמורים בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת (Cowen, Pedersen, Babigian, Izzo & Trost, 1973; Kohlberg, LaCross, & Ricks, 1972). קשיים אלה בכשירות חברתית/התנהגותית וביחסי עמיתים מובילים לסיבוכים קצרי טווח, לסיבוכי ביניים וסיבוכים ארוכי טווח בתפקוד בתחומים החינוכיים, הפסיכו-סוציאליים והמקצועיים (Kupersmidt, Coie, & Dodge, 1990; Newcomb, Bukowski, & Pattee, 1993; Parker & Asher, 1987). מחקר זה עורר עניין רציני בקרב חוקרי יחסי עמיתים לגבי פיתוח התערבויות מונעות. ההיגיון היה כי אינטראקציות מתוזמנות היטב המתמקדות בשיפור יחסי עמיתים בילדות יכולות להפחית את החשיפה לסיכונים הקשורים לדחייה ובידוד בין עמיתים, לקדם סוציאליזציה בריאה ולטפח תוצאות חיוביות לטווח הארוך (Bierman, 2004). תשומת לב רבה מֻקְּדָה בעשר השנים האחרונות בכשירות החברתית-רגשית של ילדים וכללה הערכה והתערבות במיומנויות חברתיות התורמות  להתפתחות יכולות אלו. לאחרונה, החלו אנשי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים להתמקד בקידום פיתוח יכולות חברתיות-רגשיות של ילדים במסגרת בית הספר. עדות לכך היא הכללתה לאחרונה של למידה חברתית-רגשית בארצות הברית כמצב שונה במהותו מבחינת סטנדרטים של למידה ממלכתית במחוזות בתי ספר ברחבי הארץ (ארה"ב)

…

Social skills assessment and intervention for. Heb לקריאה »

Key words: Breast-feeding, SSC, Lactation, Meta-analysis

The effect of mother-infant skin to skin contact on success and duration of first breastfeeding: A systematic review and meta-analysis

השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק על הצלחת ומשך הנקה ראשונה: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה

אבסטרקט

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על תחילת הנקה כבר בחצי השעה הראשונה שלאחר הלידה. למרות זאת, ברוב בתי החולים נהלי טיפול שגרתיים מעכבים את מגע העור הישיר בין אם ותינוק ואת תחילת ההנקה. מטרת מחקר זה היא לקבוע את השפעות מגע עור ישיר בין אם לתינוק (SSC) מיד לאחר הלידה על שיעורי ההצלחה ועל משך ההנקה הראשונה.

החיפוש בסקירה זו נעשה במאגרי המידע של PubMed, Scopus, Cochrane, Google Scholar, SID and Magiran, וכמו כן ברשימות ההפניות של מאמרים רלוונטיים עבור מבחנים קליניים אקראיים באנגלית ובפרסית בין השנים 2000 ל-2007 תוך שימוש במילות החיפוש "(הנקה או לקטציה) ו – (אם-תינוק SSC או KMC) ו- (הצלחת הנקה או משך הנקה)".  בסך הכול תשעה מבחנים נכללו בסקירה. ניתוח הנתונים נעשה על ידי תוכנת מטא-אנליזה CMA גרסה 2 (Comprehensive Meta-analysis version 2).  

בסך הכול 597 משתתפים הרכיבו את קבוצת ההתערבות (intervention) ו-553 משתתפים הרכיבו את קבוצת ההשוואה. ניתוח כמותי המבוסס על הבדלי ממוצעים או יחס סיכויים הראה כי ל-SSC אם-תינוק השפעה חיובית משמעותית על אחוזי הצלחה בהנקה ראשונה (MD: 1.90, 95%; CI 0.958-2.856; p = 0.00, OR: 2.7771 95%; CI 1.587-4.838; p = 0.00) ומשך הנקה ראשונה (MD:26.627 95%; CI 1.070-52.184; p = 0.041).

SSC אם-תינוק לאחר הלידה נמצא כמשפר את תוצאות ההנקה ומגביר את שיעורי ההצלחה ואת משך הלקטציה הראשונה. לכן, מגישי שירות רפואי יכולים לעשות שימוש בתוצאות מחקר זה על מנת לבצע קבלת החלטות המבוססת ראיות בנוגע להגברת שיעורי הנקה.

מבוא

במילניום החדש, להנקה יש תפקיד חשוב בבריאות הכללית, בהישרדות התינוק, בבריאות האם  ובמדיניות לאומית ובינלאומית. הרגעים הראשונים שלאחר הלידה הם מסגרת זמן רגישה מכיוון שהיא אופטימלית עבור ביסוס הנקה יעילה. נכון להיום, המודרניזציה הביאה למגמה של הפרדה בין האם והתינוק. בהקשר הזה מדיניות בתי חולים ונהלי טיפול שגרתי כמו למשל הנחת התינוק תחת גוף חימום על מנת למנוע היפותרמיה גורמים להפרדת האם מהתינוק. מחקרים מסוימים הראו כי הפרדת האם מהתינוק בזמן

…

The effect of mother infant skin to skin contact on success and duration of first breastfeeding לקריאה »

How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and Vice Versa

(Joanne Lobato)

Lobato, J. (2003). How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and ViceVersa. Educational researcher, 32(1), 17-20.‏

מושגים עיקריים והגדרות חשובות הנמצאות במאמר:

העברת למידה (גישה מסורתית)- לימוד ידע או מיומנות בתחום אחד, וביצוע שימוש בו בתחום ידע חדש. (על פי גישה זו הניסויים בוצעו בתנאי מעבדה.)

העברה מכוונת- (הגדרה של המחבר ואחרים) מצב בו הלומד מזהה שני מצבי למידה כדומים, ומסוגל להשוות בין שני המצבים להבדיל לפשט ולהכליל.

תמצית הסוגיות הנדונות במאמר: המאמר דן ברעיון המרכזי של עיצוב מחקר לצורך הגדרה מחודשת של מושג ההעברה. וזיהוי תהליך התרחשותה בלמידה.

בחלק הראשון המחברת מתארת את המחקרים שנעשו בעבר ומה היו תוצאותיהם. לדוגמא: אחד המחקרים נעשה על תלמידי תיכון במקצוע הביולוגיה. תלמידים למדו תוכן ומיומנויות בגנטיקה, על ידי תוכנת מחשב. כמו כן הם למדו תכנים ומיומנויות באורגניזם, ופתרו בעיות דומות לשני התחומים. הדמיון היה ברמת ההבנה של המשימות השוני היה בסביבת הלמידה, מחשב לעומת מכשירי כתיבה וספרי לימוד. נמצא כי התלמידים בצעו העברה של המיומנויות שנרכשו מתחום אחד לתחום אחר. יחד עם ממצא זה נמצא גם כי גם בקבוצת הביקורת שבה לא היו מכוונים להעברה התבצעה העברה, כך שלא ניתן לומר שהניסוי הוביל להבדלים מובהקים בין הלומדים. בחלק זה סוקרת הכותבת את ההגדרות והמאפיינים למושג ולתהליך העברת למידה. אחת מהמטרות החינוכיות בהוראה היא העברה, (Transfer) של ידע ומיומנויות מתחום אחד נלמד לאחר, ממצב מוכר למצב חדש. העברת למידה מוגדרת כתהליך (ולא כמצב) שבו מועבר ידע שנלמד ונבנה במצב אחד של למידה למצב אחר. הגדרה רחבה יותר מתייחסת להעברה כשימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות בעת ביצוע משימה שנתפסת על ידי המעביר כשונה באופן מובהק מהמשימות שבמסגרתן הן נלמדו. זו העברה שהמחברת מכנה אותה מכוונת. העברה זו מכונה "העברה רחוקה" המחייבת הפשטה של עיקרון או מושג כלשהו, ניתוקו מההקשר שבו נלמד ויישומו במצב אחר. נושא ההעברה בלמידה נחקר במשך שנים רבות, מן המחקרים עולות מעט תוצאות מעודדות. סקירת הספרות המחקרית והתיאורטית מצביעה על בלבול בממצאים. נראה כי העברה קיימת אולם היא מצומצמת יחסית, זוהי "העברה קרובה", וככל שמתרחקים מתוכני ההתערבות כך קטנה ההעברה בלמידה. מתברר, כי קל יחסית להשיג "העברה קרובה", למשימות דומות לתכנים קוגניטיביים (משימות חשיבה), אולם קשה להשיג העברה רחוקה לתחומי

…

Lobato, J. (2003). How Design Experiments Can
Inform a Rethinking of Transfer andViceVersa. Educational researcher,
32(1), 17-20.‏ לקריאה »

Depression, caffeine, Monoamines, Oxidative stress, Acetylcholinesterase

Assessment of the antidepressant effect of caffeine using rat model of depression induced by reserpine

הערכת ההשפעה האנטי-דיכאונית של קפאין באמצעות מודל דיכאון חולדות הנגרם על ידי רזרפין

אבסטרקט

מטרה: המטרה הנוכחית היא להעריך את ההשפעה האנטי-דיכאונית של קפאין.

חומר ושיטות: נעשה שימוש בשלוש קבוצות של חולדות; קבוצת בקרה, קבוצת מודל דיכאון חולדה הנגרם על ידי reserpine, וקבוצת מודל דיכאון חולדה המטופל מדי יום בקפאין. בסוף הניסוי, הפעילות המוטורית של החולדות נמדדה באמצעות בדיקת שדה פתוח. למחרת הוקרבו בעלי החיים משלושת הקבוצות למדידת רמות של סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין בקליפת המוח ובהיפוקמפוס באמצעות ספקטרופלואורומטר. בנוסף רמות של חמצון ליפידים (MDA), תחמוצת החנקן (NO), וגלוטתיון מופחת (GSH) יחד עם פעילות אצטילכולין אסטראז (AchE) ו- Na +, K +, ATPase נמדדו בשני אזורי המוח שנחקרו באמצעות ספקטרופוטומטר.

תוצאות: במודל דיכאון חולדות, בעלי החיים הראו ירידה משמעותית בפעילות המוטורית. הממצא היה קשור עם ירידות משמעותיות בסרוטונין, נוראדרנלין ודופמין בקליפת המוח ובהיפוקמפוס. למרות זאת, עליות משמעותיות בפעילות AchE ו- Na +, K +, ATPase ורמות MDA ו- NO נרשמו בשני אזורי מודל דיכאון חולדה ואילו GSH הראה ירידה משמעותית בהיפוקמפוס. הקפאין לא הצליח לשחזר את ירידה בפעילות המוטורית. הטיפול בקפאין שיפר את השינויים בנוראדרנלין בקליפת המוח ובהיפוקמפוס כמו גם דופמין וסרוטונין בהיפוקמפוס. בנוסף, הוא החזיר את רמות MDA ו- GSH. עם זאת, הוא לא הצליח למנוע פעילות מוגברת של AchE, ,Na + , K +, ATPase ו- NO.

מסקנות: הממצאים הנוכחיים מצביעים על כך שלקפאין יש השפעה אנטי-דיכאונית באופן חלקי המתווכת באמצעות פעילות נוגדת חמצון ועל ידי הגברת רמות המונואמין.

רקע כללי

קפאין (1,3,7-trimethylxanthine) הוא חומר פסיכואקטיבי בוא נעשה שימוש בצורות שנות ברחבי העולם. בשל הליפופיליות שלו, קפאין חוצה את מחסום דם המוח בקלות ומפעיל את האפקט הממריץ שלו ( Ferré 2016). קפאין משפיע על מערכת העצבים המרכזית (CNS) בכך שפועל נגד רוב ההשפעות המעכבות של אדנוזין על יכולת עצבית (Fredholm et al. 1999), עוררות (Porkka 1999-(Heiskanen  ופעילות ספונטנית ( (Kuzmin et al 2006. כמו כן, השינויים הנגרמים על ידי קפאין בתפקוד ה-  CNS מתווכים על ידי הפחתת פעילות פוספודיאסטראז, חסימת פעילות קולטן GABA-A, והגברת  סידן בין-תאי (Garrett and Griffiths 1997). היכולת הסטימולנטית של

…

Assessment of the antidepresant effect of caffeine using rat model of depression induced by reserpine לקריאה »

Preterm birth, Caffeine, Pulmonary disease, Apnoea  

Caffeine in preterm infants: where are we in 2020?

קפאין אצל פגים: היכן אנחנו נמצאים ב-2020?

אבסטרקט

ישנה מגמת עלייה במקרים של לידה מוקדמת, מה שמוביל לפוטנציאל גדל של סיבוכי ריאה ארוכי טווח בקרב האוכלוסייה. Apnoea פגית (AOP) היא אחת האתגרים העיקריים בטיפול בפגים; היא יכולה להוביל לכשלים בנשימה ובצורך להנשמה מכנית. הנשמת פגים יכולה להיות קשורה לתוצאות שליליות בתפקוד ריאה וחוץ-ריאה כמו דיספלסיה ברונכופולמונרית (BPD), נזק עצבי חמור ומוות. לכן, על פי קווים מנחים בינלאומיים קיימת העדפה להנשמה לא-חודרנית. אסטרטגיות לשיפור אחוזי הצלחה של הנשמה לא חודרנית אצל פגים כוללת טיפול פרמקולוגי של AOP. קפאין ציטריטי הוא המועדף מבין האופציות הפרמקולוגיות השונות. קפאין אפקטיבי בהפחתת AOP והנשמה מכנית ומגביר אחוזי הצלחה של אקסטרובציה; הוא מפחית סיכון לBPD; וקשור לתוצאות קוגניטיביות משופרות בגיל שנתיים, ותפקוד ריאתי עד גיל 11. המינון המקובל (20 מ"ג/ק"ג מינון טעינה, 5-10 מ"ג/ק"ג ליום מינון אחזקה) נחשב לבטוח ואפקטיבי. למרות זאת, נכון להיום אין פרוטוקול מוסכם על המינון והתזמון האופטימליים של טיפולי קפאין. בנוסף לכך, למרות פרופיל הבטיחות הפרמקולוגית של קפאין, התפקיד של בקרת תרופות טיפוליות אצל פגים מטופלי קפאין נמצא עדיין במחלוקת. הסקירה הנוכחית של הספרות העכשווית מסכמת את הידע הנוכחי על טיפול בקפאין אצל פגים ומדגישה כמה מהשאלות הלא פתורות של AOP. אנחנו משערים כי עם הבנה גלה יותר של קפאין והמטבוליזם שלו, יתכן ניהול הנשמתי מעודן יותר אצל פגים שיוביל לשיפור כללי בתוצאות מטופלים.

רקע כללי

לידה מוקדמת מייצגת חלק ניכר מעול מערכת הבריאות ונמצא בין הסיבות המובילות לתמותת תינוקות ולמחלות ארוכת טווח. לכן, מניעת מחלות הקשורות לפגות מהווה עדיפות בריאותית עיקרית. בעוד שסביר ומספר התינוקות השורדים לידה מוקדמת במיוחד ימשיך לעלות בשנים הקרובות, צפויה עלייה בילודים עם סיבוכי נשימה, במיוחד כאלו עם מחלות ריאה כרוניות כמו BDP. על מנת להוריד למינימום פגיעה בתפקוד ריאה ומחלות קשורות לפגות, נאונטולוגים מתמקדים בטכניקות של הנשמה לא-חודרנית החל מהדקות הראשונות של החיים. למרות זאת, לעיתים תכופות הנשמה לא-חודרנית היא לא אפקטיבית, עם מדדי כישלון של עד 50% אצל תינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד (VLBW), מה שנובע באופן שכיח מדחף נשימתי חלש. לפיכך, AOP מהווה את אחד האתגרים המוכרים ביותר של

…

Caffeine in preterm infants לקריאה »

Dopamine receptors, Caffeine, Adenosine, Striatum  

Caffeine increases striatal dopamine D2/D3 receptor availability in the human brain

קפאין מגביר את פעילות קולטן דופמין D2/D3 במוח האנושי

אבסטרקט

קפאין הוא החומר הפסיכואקטיבי הנפוץ ביותר בעולם. השימוש בו נעשה למטרות שמירה על ערנות. כמו תרופות נוספות המעודדות ערות, קפאין מגביר אותות דופמין (DA) במוח בעיקר על ידי דיכוי קולטני אדנוסין (A2AR). למרות זאת, נותר לא ברור האם מינוני הDA הנצרכים על ידי בני אדם מגבירים את שחרור הDA או האם הם משנים, באמצעות תקשורת עם קולטני אדנוזין, את הפונקציות הפוסט-סינפטיות של קולטני DA. השתמשנו בטומוגרפיית פליטת פוזיטרון ו[11C]raclopride  (קולטן DA D2/D3  רדיוליגנד רגיש ל DA אנדוגני) על מנת להעריך האם קפאין הגביר שחרור DA בסטריאטום של 20 נבדקים בריאים. קפאין (300mg p.o.) הגביר באופן משמעותי את פעילות קולטני D2/D3 בפוטמן (PUTAMEN)   ובסטריאטום  הגחוני (ventral) אבל לא בגרעין הזנבי (caudate) בהשוואה עם פלצבו. בנוסף, פעילות מוגברת בקולטני D2/D3  בסטריאטום הגחוני נקשרה עם ערנות מוגברת עקב צריכת קפאין. הממצאים שלנו מצביעים על כך שמינונים שכיחים של קפאין מגבירם את פעילות קולטני ה D2/D3 במוח, מה שמצביע על כך שקפאין אינו מגביר DA בסטריאטום, שכן זה היה מפחית את פעילות קולטני ה D2/D3.  במקום זאת, אנו מפרשים את ממצאנו כמשקפים את התגברות פעילות קולטני ה D2/D3 בסטריאטום הגחוני, בעוד שעליה בערנות רומזת לכך שיתכן וקפאין מגביר גירויים, באופן חלקי, על ידי ויסות קולטני ה D2/D3.  

מבוא

קפאין הוא החומר הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם. השפעותיו התרופתיות המעוררות דומות לאלה של תרופות ממריצות (אמפטמין ומתילפנידאט) ומודפיניל, שהן תרופות המגבירות את איתות הדופמין (DA) על ידי חסימת מובילי DA ו / או שיפור שחרור DA מהמסופים. השפעות מגבירות שחרור DA אלו עומדות בבסיס השפעות הגירוי והערנות המוגברת. לעומת זאת, מחקרים פרה-קליניים מצביעים על כך שההשפעות הפרמקולוגיות של קפאין מתווכות על ידי האנטגוניזם שלו לקולטני אדנוזין (A1 ו- A2A.) במיוחד, האנטגוניזם שלו לקולטני A2A (A2AR) בסטריאטום היה מעורב בהשפעות הדופמינרגיות שלו. באופן דומה, נראה כי גידול המושרה על ידי קפאין בפעילות התנועה והגירוי מתווכים על ידי A2AR מכיוון שהם נעדרים בעכברי נוקאאוט A2A R, ומכיוון שדיכוי הביטוי של A2AR עם RNA התערבותי קצר בגרעין האקומבנס מפריע להשפעות הקפאין על הערנות.

הסטריאטום מבטא

…

Caffeine increases striatal dopamine D2D3 receptor availability in the human brain לקריאה »

Neurotransmitters, Caffeine, Neurobehavioral effects, GABA, ADHD

Caffeine induces neurobehavioral effects through modulating

Neurotransmitters

קפאין גורן להשפעות נוירו-התנהגותיות על ידי אפנון נוירוטרנסמיטרים

אבסטרקט

ראיות מדגימות כי חשיפה כרונית לקפאין, בעיקר דרך צריכת קפה או תה, מובילה לערנות מוגברת וחרדה. מחקרים פרה-קליניים וקליניים הראו כי לקפאין השפעות חיוביות על מצב הרוח ועל קוגניציה. מחקרים אחרים העושים שימוש בטכניקות מולקולריות דיווחו כי קפאין הציג השפעות של הגנה עצבית במודלים של בעלי חיים על ידי הגנה על עצבים דופמינרגים. בנוסף, קפאין הגיב עם מערכת דופמינרגית הגורמת לשיפור במדדים נוירו-התנהגותיים במודלים של בעלי חיים לדיכאון או ADHD. קולטנים גלוטמטרגים נמצאו להיות מעורבים בהשפעות העצביות של קפאין. בנוסף, נמצא כי קפאין מדכא פעילות מעכבת (GABAergic) ומאפנן קולטני GABA. מחקרים הראו בנוסף שהאפנון של נוירוטרנסמיטורים אלה מוביל להשפעות נוירו-התנהגותיות. הקשר בין התפקיד המאפנן של קפאין על נוירוטרנסמיטורים והשפעות נוירו-התנהגותיות עדיין לא קיבל דיון הולם. מטרת הסקירה להלן היא דיון לפרטים בתפקידם של הנוירוטרנסמיטרים בהשפעה שיש לקפאין על הפרעות נוירו-התנהגותיות.

מבוא

מחקרים מצאו כי צריכת חומרים מכילים קפאין כמו קפה נפוצים בארה"ב ומשתנה בהתאם לפקטורים רבים (Lotfield et al. 2016). ניכרת עלייה עצומה בייצור מוצרים אלו. קפאין הוא החומר הפעיל העיקרי בקפה, תה, שוקו, ומשקאות נוספים. ראיות אחרונות מדגימות כי התמכרות לקפאין הופכת להיות פופולארית ברחבי העולם (בשביל סקירה ראו Meredith et al. 2013). ידוע שחשיפה כרונית וחמורה לקפאין פוגעת במערכת העצבים המרכזית (CNS), לפחות באופן חלקי, על ידי אפנון מעברים עצביים (Nancy et al. 2017; Blaise et al. 2018). קפאין במינון לא רעיל מייצר פעולות נוירופרמקולוגיות על ידי חסימת קולטני אדנוזין A במוחץ השפעה זו הובילה לחסימת אדנוזין קינאזה המפחית את הפרשת האדנוזין (Fredholm et al. 1999). באופן יותר חשוב, קולטן אדנוזין A2 קשור לתשדורת וקולטנים דופמינרגים, מה שמצביע על כך שקפאין יכול להשפיע על תסמינים של הפרעות נוירולוגיות הנגרמים על ידי מערכת דופמינרגית לא מווסתת. מחקרים אחרונים התמקדו על השפעות חשיפה לקפאין כרוני והצביעו על כך שחשיפה לקפאין כרוני משפיעה על הCNS והמעברים העצביים בה, לרבות מערכות נוירוטרנסמיטרים (Lopez-Cruz et al. 2018; Manalo and Medina, 2018; John et al. 2014; Owolabi et al. 2017; Hahn et al 2017; Isokawa, 2016). במאמר זה, אנחנו סוקרים את השפעת הקפאין על המערכות הדופמינרגית, הגלוטמטרגית

…

Caffeine induces neurobehavioral effects through modulating לקריאה »

Adenosine, Caffeine, Dopamine, Neuropsychiatric disorders

New Developments on the Adenosine Mechanisms of the Central Effects of Caffeine and Their Implications for Neuropsychiatric Disorders

התפתחויות חדשות במחקר על מנגנוני אדנוזין של השפעות קפאין והשלכותיהם עבור הפרעות נוירו-פסיכיאטריות    

אבסרקט

מחקרים אחרונים על יחסי גומלין בין אדנוזין סטריאטלי לדופמין ואחד היעדים העיקריים שלו, ההטרומר אדנוזין A2A  קולטן – דופמין D2   (A2AR – D2R) , סיפקו הבנה טובה יותר של המנגנונים המעורבים בהשפעות הפסיכו-סטימולטיביות של קפאין וסיפקו נתונים חדשים על מנגנוני ההפעלה הקלאסיים של ליגנדים אורטוסטריים בתוך הטרומטרים של קולטני G מצויד-חלבון. להטרומר הסטריאטלי  A2AR – D2R יש מבנה טטרמרי ומהווה חלק ממערכת אותות מורכבת הכוללת את חלבון  Gs ו- Gi ואת האפקטור אדניל ציקלאז (תת סוגAC5 ). נדמה וליעד נוסף של קפאין, לאדנוזין A1 קולטן דופמין D1 קולטן (A1R-D1R) הטרומטר, יש מבנה דומה מאוד.  בעוד תחילה חשבו שמיקומו בסטריאטום, כיום ידוע שההטרומר A1R – D1R  זוהה במוטונוראון של עמוד השדרה והוכח כי הוא מתווך את התנועה המופקת על ידי קפאין.  במחקר זה נסקור את המאפיינים שהתגלו לאחרונה בהטרומרים   A2AR – D2R ו-  A1R-D1R. מחקרינו מראים כי מערכות מורכבות אלו הם תנאי הכרחי לקיום האינטראקציה האנטגוניסטית המסורתית בין קולטן המוצמד לחלבון Gs  (A2AR או D1R)  וקולטן המוצמד לחלבון Gi (D2R או A1R) ברמת אדניליל ציקלאז, המהווה מושג חדש בתחום הפיזיולוגי והפרמקולוגי של הקולטן המוצמד בחלבון  G.  אנטגוניסטים A2AR  המתמקדים בהטרומר A2AR – D2R הסטריאטלי נחשבים כבר כגורמים טיפוליים במחלת פרקינסון. במחקר זה נסקור עדויות קדם-קליניות המצביעות על כך שניתן להשתמש בקפאין ובאנטגוניסטים שלA2AR    לטיפול במוטיבציה של תסמיני דיכאון והפרעת קשב וריכוז, בזמן שאנטגוניסטים A1R המכוונים באופן סלקטיבי אל ההטרומר A1R – D1R בעמוד השדרה יכולים לבוא לידי שימוש בשיקום פגיעות בחוט השדרה.

מבוא

ההשפעות הפסיכו-ממריצות של קפאין מיוחסות מסורתית ליכולתו לפעול כאנטגוניסט לא סלקטיבי של קולטני אדנוזין. באופן יותר ספציפי, ההשפעות מחזקות הסטימולנטים שלו על התפקוד הפסיכומוטורי יוחסו בעיקר ליכולתו לחסום קולטני אדנוזין סטריאטלים A2A (A2AR), בעוד שהשפעותיו המעוררות נקשרו בעיקר לחסימה של קולטני A1 (A1R) המתווכים את בקרת השינה ההומאוסטטית של קפאין ואדנוזין. אף על פי כן, מדובר כאן בפשטנות יתר, מכיוון ש- A1R מעורבים גם בהשפעות הפסיכו-מוטוריות של קפאין ו- A2AR מעורבים גם

…

New Developments on the Adenosine Mechanisms לקריאה »

MMD, reward system, VTA, Dopamine

The molecular and cellular mechanisms of depression: a focus on reward circuitry

מנגנונים תאיים ומולקולריים של דיכאון: התמקדות במערכת החיזוק

אבסטרקט

דיכאון הוא הפרעה מורכבת הגובה מחיר כבד מבריאות האינדיבידואל. בעוד שאינדיבידואלים מציגים מגוון רחב של וריאציות בתסמינים הקליניים שלהם , המנגנונים העצביים המאפשרים את התפתחות  הדיכאון נותרו לא ברורים. למרות שבלתי אפשרי לייצר העתק פנוטיפי של כל תסמין של דיכאון אנושי אצל מכרסמים, השדה הפרה-קליני השיג הצלחה מרובה בעיצוב חלק מהתסמינים האפקטיבים והנוירו-ווגטיביים, לרבות נסיגה חברתית, אנהדוניה, ואובדן משקל. הסתגלויות באוכלוסיות תאים סלקטיביות עלולות לעמוד בבסיס תסמיני הדיכאון האינדיבידואלים וכלים חדשים הרחיבו את יכולתנו לבקר ולשנות סוגי תא ספציפיים. הביקורת להלן סוקרת את חלק מהתגליות הפרה-קליניות האחרונות על מנגנונים מולקולריים ונוירו-פיזיולוגים במערכת החיזוק העומדים בבסיס ביטויים של מבנים התנהגותיים רלוונטיים לתסמיני דיכאון.

מבוא

מיליוני אינדיבידואלים סובלים מהפרעות דיכאון ברחבי העולם ועד כ-40% מהמטופלים לא מגיבים באופן הולם לתרופות אנטי דיכאוניות. דיכאון קליני (MMD) היא מחלה הטרוגנית סימפטומטית החולשת על אזורים קוגניטיביים, רגשיים, מוטיבציוניים ופיזיולוגיים. זיהוי האטיולוגיה המדויקת של MMD היא משימה מאתגרת, מכיוון שמטופלי MMD מציגים קונסטלציה של תסמינים שלא בהכרח ניתנים להסבר על ידי מנגנון מרכזי אחד. למרות זאת, הדמיה פונקציונאלית ומחקרי רקמה לאחר המוות מצליחים לזהות אבנורמליות במספר אזורים במוח לרבות גרעינים בתוך המערכת המזולימבית במוח. מאמצים תיאורטיים קושרים את אובדן ההנאה וסינדרום חוסר המוטיבציה הנחווה על ידי מרבית מטופלי MMD  לתמורות בפונקציות של מעגלי החיזוק, ומחקרים רבים שאפו לגלות את המעגל הספציפי ואת האדפטציות התאיות והמולקולריות בבסיס אנהדוניה זו.

מודלים פרה-קליניים של דיכאון אצל מכרסמים נמצאו יעילים בזיהוי מנגנוני סוגי תא ספציפיים שאחרת לא היו נגישים למחקרים אנושיים. למרות שסביר שחולדות ועכברים לא חווים היבטים קוגניטיביים מורכבים של דיכאון קליני, מכרסמים, בדומה לבני האדם, רוצים לעבוד עבור תגמול כמו מזון, מין, ואינטראקציה חברתית. כאשר מין זה או אחר מראה עניין פוחת בתגמולים אלו, הוא מכונה "אנהדוניה" ומקבל כמה מודלים פרה-קליניים. המודלים הנפוצים ביותר מייצרים אנהדוניה עם לחץ כרוני או באמצעות בחירת בעלי חיים שעברו הרבייה באופן סלקטיבי במיוחד בשביל התנהגות כזו. אצל מכרסמים עם לחץ כרוני העדפת תגמול פוחתת, כפי שנמדד על יד אובדן העדפה עבור תמיסות סוכר והעברת זמן באינטראקציה עם מכרסם

…

The molecular and cellular mechanisms of depression לקריאה »

Hollywood and History: The Poetics of Parapraxis in FORREST GUMP

הוליווד והיסטוריה: הפואטיקה של הפרפרקסיס ב- פורסט גאמפ – תומאס אלססר

מילות מפתח

פרפרקסיס – Parapraxis        קולנוע מיינסטרים – Mainstream cinema פואטיקה –  poetics  זיכרון תותב – Prosthetic Memory

___________________________________________________________________

מי אינו מכיר מאבק של זיכרון בתמונות מצולמות? כשאני אומר: "הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא מיום הולדתי כשהייתי בן שלוש", או "לעולם לא אשכח את היום הראשון שלי בבית הספר", האם אני יכול להיות בטוח שאני עושה יותר מאשר להיזכר בפעם האחרונה בה הסתכלתי בתמונות או בקטעי וידאו של אותם אירועים, שצולמו על ידי הורים, קרובי משפחה, אחים?

במהלך 150 השנים האחרונות תמונות צילום, קולנועיות ועכשיו אלקטרוניות, קיבלו מעמד מיוחס במיוחד בתרבות שלנו, לא רק כארכיון ותיעוד ציבורי, אלא כבנקים של זיכרון אישי. אנו מעצבים כל הזמן ומעצבים מחדש את מה שחשוב לנו מהעבר, וכפי שרק נרמז, זה מעודד את הבלבול בין דימויים (נעים) לבין זיכרון ילדות של אדם, התעלות מתמשכת מעבר לצילום המשפחתי או לסרטון הביתי.

דמיות ציבוריות, זיכרונות קולנועיים, אירועי תקשורת, הופכים לעוגנים של התייחסות, שמשכנעות אותנו כי העבר שלנו הוא גם "אמיתי" וגם "שלנו". למשל, מספיקה פנייה לזיכרון האישי שתאשר כי אחת הסיבות להצלחת נוסחת וולט דיסני ואסטרטגיות השיווק שלה, היא העובדה ההיסטורית, כי במשך יותר משלושה דורות, רוב המבוגרים בעולם המפותח (ומעבר לו) זוכר סרט דיסני כלשהו כחוויה הקולנועית הראשונה שלהם. יתכן שזה היה במבי, סינדרלה, מלך האריות: מה שחשוב זה, שזה היה דיסני, ושהורים וסבים אוהבים לחיות מחדש את סרט דיסני שלהם על ידי לקיחת ילדיהם (הנכדים) לסרט החדש של דיסני.

זה דורש מאבק פנימי, מאמץ אפיסטמי אפילו, כדי להתיר את סבך המזכרות מחוויות הילדות, שאינן מתווכות (מאושרות או טראומטיות) מהשפעתן הטראומטית לפעמים של זיכרונות מהסרטים המוקדמים. ניסיונות לשחזר את החוויה ה"אותנטית" מתוך הכאוס הרגשי של סכנות הילדות המרכיבות את הדילמה, מסירת שטח אפילו עוד יותר רגשי להשפעות של ההצבה לתוך האינסוף של לזכור את הפעם האחרונה שזכרנו.

כמה מאיתנו, מול מכשיר הטלוויזיה מדי יום, מתמסרים לתמונות האלקטרוניות? תיאורטיקנים שונים כמו Marshall McLuhan and Paul Virilio, Raymond Willliams and Jean Baudrillard  הפכו את אי הנוחות של אינטליגנציה תרבותית גבוהה, למתמודדת עם הדימוי בתנועה, לנקודת מוצא רפלקסיבית שלהם. Walter Benjamin היה מהראשונים שאבחנו בשנות

…

Hollywood and History The Poetics of Parapraxis in FORREST GUMP לקריאה »