מקרה בוחן של הפדגוגיה של מתרגלי מתמטיקה ללא רקע בחינוך מתמטי תקציר מחקר זה בוחן את הידע והכישורים הפדגוגיים של שלושה מתרגלי מתמטיקה בהשכלה הגבוהה, במסגרת של הוראה בכיתה גדולה. המחקר מתבסס על ניתוח סרטוני וידאו ומסגרת תיאורטית הכוללת את רביעיית הידע של רולנד וידע פדגוגי כללי נוסף. המחקר מציג ממצאים הנוגעים לאופן הגשת הסיוע המתמטי של מתרגלים אלו לסטודנטים להנדסה בשנה א' ו- ב', ולסטודנטים למדעים בשנה ב'. נמצא כי המתרגלים חסרים כישורים פדגוגיים שונים הדרושים ללמידה איכותית בקרב סטודנטים הלומדים מתמטיקה בסיסית (הנדסה/מדעים/טכנולוגיה) (service mathematics), אוכלוסייה המחזיקה בכישורים מתמטיים נמוכים יחסית בעת כניסתה לאוניברסיטה. המתרגלים העבירו את שיעורי התמיכה שלהם באופן דידקטי ומהיר, ללא מתן הזדמנות מספקת לסטודנטים להעלות שאלות או לפתור בעיות. בנוסף, נמצא כי שיטת הוראה זו בולטת אף יותר בשיעורי החובה המחלקתיים שסטודנטים משתתפים בהם כחלק מלימודי המתמטיקה האוניברסיטאיים שלהם. נערוך בנוסף דיון לגבי ההשלכות של ממצאים אלו בכל הנוגע להכשרת מתרגלי מתמטיקה ברמת
חינוך אינטגרטיבי בחברות בקונפליקט: האם קיים צורך בשפה תיאורטית חדשה? תקציר מאמר זה עוסק בסוגיה של "חינוך אינטגרטיבי" בחברות הנמצאות בקונפליקט ועוסק בניתוח עמוק יותר של הקונספטים, הגישות וההשלכות התיאורטיות העיקריות של נושא זה. ניתוח זה מציע כי השפה התיאורטית המניעה את הגישות הנוכחיות לגבי חינוך אינטגרטיבי עשויות לתרום, ללא כוונה, למערך ההגמוניה והסטאטוס קוו, ובכך למנוע שינוי חברתי לקראת חברות שיתופיות וצודקות יותר. כפי שמראה המאמר, המחקר הנוכחי לגבי חינוך אינטגרטיבי בחברות בקונפליקט – לא רק בהקשר האירופאי, אלא גם ברחבי העולם – מלמד כי המסורות התיאורטיות העיקריות המצדיקות אינטגרציה בתחום החינוך הן הלכידות החברתית (social cohesion), השערת המגע (contact hypothesis), ותיאורית התירבות (אקולטורציה, acculturation theory). המאמר מנתח מסורות אלו באופן תיאורטי ובוחן חלק מתוצאותיהן האמפיריות בחברות הנמצאות בקונפליקט, תוך הדגשת ההשלכות הבעייתיות של השפה ההופכת זהות קבוצתית למהותנית. במהלך החיפוש אחר שפה תיאורטית חלופית, הרעיונות של ג'ודית באטלר וז'וליה קריסטבה משמשים לבחינה מחודשת של החינוך האינטגרטיבי על
תרגום מאמר: המוטיבציה שבאיות
מאת: פלורה אי. בילינגס
אחת הבעיות הגדולות ביותר בטכניקה של הוראה היא זו של אספקת מניעים ראויים עבור המאמצים של התלמידים. כפי שקורא הפתגם הישן: "אנו עשויים להוביל סוס אל המים אבל אנו לא יכולים להכריח אותו לשתות", או, במילים אחרות, אנו עשויים להציג את החומר שלנו במובן הפסיכולוגי המאושר ביותר, אבל אם הילד לא רוצה ללמוד אנחנו לא יכולים להכריח אותו ללמוד. ה"דחף" חייב לבוא מבפנים – הוא חייב להרגיש רעב אם אנחנו נאכיל אותו, או להוביל קדימה את הדמות, אנחנו חייבים לכן "לערוך את השולחן עם מעדנים מושכים ופרוסות מתאבנים שהוא יאכל", מבלי להפציר. זה לא אומר פדגוגיה רכה או פדגוגיה שכורעת ברך, אבל הכוונה היא שהחומרים וצעדי הטכניקה שלנו צריכים להיות מוצגים בדרך שתמשוך לשאיפות ולאינסטינקטים של הילד. וילסון ב"מוטיבציה בעבודות בית ספר" שלו, מגדיר מוטיבציה כ"ההתקפה על עבודת בית ספר שמחפשת לעשות את המשימות שלה משמעותיות ומלאות
מדריך מעשי לשיפור האקלים בבתי ספר תיכוניים
Shadi Shuraida & Henri Barka
הקדמה מחקרים המתמקדים באקלים בית הספר, הראו כי סביבות בריאות, בטוחות, וחיוביות של בתי ספר קשורות לתוצאות פסיכולוגיות, חברתיות, התנהגותיות, ואקדמיות משופרת לתלמידי תיכון. מסיבה זו, חשוב שבתי ספר יבינו כיצד לשפר את התפיסה של האקלים הבית ספרי באמצעות התערבויות יעילות המבוססת על ראיות. למרות חשיבותו של האקלים הבית ספרי, בתי הספר התיכוניים ממשיכים להיאבק על מנת ליישם התערבויות המבוססות על ראיות שעשויות לשפר את האקלים בבית הספר בסביבה זו. מטרתו של המדריך הזה היא לספק מדריך מעשי, צעד אחר צעד, לשיפור האקלים בבתי ספר תיכוניים במסגרת מערכת רב-שכבתית של תמיכה (MTSS), תוך התמקדות ספציפית כיצד להשתמש במאפיינים הקריטיים של MTSS (כלומר, תוצאות, נתונים, שיטות עבודה, מערכות) לתמיכה יישום יעיל. מלות מפתח אקלים בית-ספקי, בית ספר תיכון, תלמידים, מסגרת רב-שכבתית יותר ויותר קובעי מדיניות, חוקרים, ואנשי בתי
G. A. Troia et al.
קשרים בין מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה וביצועי כתיבה: השפעות של כיתה, מגדר, ויכולת תקציר מדגם נוחות של 618 ילדים ונוערים בכיתות ד'-י ', למעט כיתה ח', התבקשו להשלים סולם מוטיבציה וכתיבה ולספק מדגם כתיבה נרטיבית מתוזמן כדי לאפשר בחינה של הקשרים בין מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה, ביצועי כתיבה, ותכונות התלמיד של כיתה, מדגר, ושיקול דעת המורה ביכולת הכתיבה. תלמידות בנות ותלמידים מבוגרים יותר כתבו סיפורים בדיוניים טובים יותר מבחינת האיכות, וכך גם תלמידים עם רמת יכולת כתיבה גבוהה יותר על סמך שיפוט המורים. ביחס לפעילות הכתיבה דווח על כתיבה תכופה יותר בבית הספר ומחוצה לו על ידי בנות, סופרים טובים יותר, ותלמידים צעירים יותר. בניתוח נתיבים, כיתה ומגדר השפיעו ישירות על פעילות הכתיבה, בעוד שמגדר, שיקול הדעת של המורה ביכולת הכתיבה ופעילות הכתיבה השפיעו ישירות על כמה היבטים של מוטיבציה לכתיבה. בסך הכל, שיקול הדעת של המורה לגבי יכולת
פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית
וירג'יניה ריצ'רדסון – אוניברסיטת מישיגן
מאמר זה מהווה ביקורת שמגיעה מתוכה של אסכולת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית. בתחילה תוצג היסטוריה קצרה של הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית, ויחסיה עם תורת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית. בהמשך ייסקרו ארבעה תחומי ידע הנוגעים לדרך שבה הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית מתקיימת במחקר ובפרקטיקה. הנושא הראשון הוא המלצה ליותר מחקר שממוקד בלמידת התלמידים בכיתות העוסקות בפסיכולוגיה קונסטרוקטיבית-פדגוגית. השני מציע לפתח תיאוריה המספקת שמתארת ומספקת תובנות של טכניקות הוראה קונסטרוקטיביסטית בעלות מידות יעילות שונות. השלישי מתמקד בחובה של המורים המאמצים את גישת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית להיות בעלי הבנה מעמיקה של התחום, ואת הקושי שחובה זו מטילה על מורים בבתי ספר יסודיים שחייבים להתמודד עם תחומי ידע מגוונים. ואילו הנושא הרביעי מעלה את האפשרות כי החזון של הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית, כפי שמומלץ כיום, שטמנם אין לו מנדט, מקומי וארצי, אבל הוא מאוד אידיאולוגי, ועשוי לחזק, באופן בלתי הולם, השקפה דומיננטית על הפדגוגיה, ועל אלה המבקשים לפעול באופן שונה ממנה. הקונסטרוקטיביזם כתיאוריית הלמידה חוזר כמה עשורים
קשרים בין שימוש של מורים בפעלים מנטליים לבין גידול באוצר המילים של ילדים
מאת: אריקה מ. בארנס ודייויד ק. דיקינסון
תקציר
ממצאי מחקר: פעלים מנטליים (MSV), מרכיב בשפה אורינית ואקדמית, עשויים לסייע בצמיחת אוצר מילים, שכן הם קשורים למודעות מטא-קוגניטיבית ומטא-בלשנית (מטא לינגוויסטית) כמו גם לדיבור לא מהוקשר, שלכולם נמצא קשר עם צמיחה/גידול באוצר מילים. במחקר זה, בחנו את השימוש של מורים ב- MSV בהדרכת תוכן קבוצתית וקריאת ספרים בכיתות הד סטארט (N=49 ) כדי לקבוע את שכיחות השימוש של מורים ב- MSV. ביקשנו לקבוע האם יש קשר בין שימוש של מורים ב- MSV לבין ציוני ילדים באוצר מילים הבעתי או תפיסתי במהלך שנה אחת של גן חובה (pre school). תוצאות ממודל לינארי היררכי חשפו ששימוש של מורים ב- MSV בהדרכת תוכן קבוצתית קשורה באופן חיובי לתוצאות אוצר מילים תפיסתי בסוף השנה, אך לא הבעתי. לא התגלו קשרים מובהקים עבור קריאת ספרים. קשרים
מאמר: תינוקות ופעוטות במעון יום יכולים להימנע מלחץ וחרדה אם הם מפתחים קשר מתמשך עם המטפל (שאינו הורה) אשר נגיש אליהם באופן רציף.
מאת: Richard Bowlby
תקציר
תינוקות ופעוטות יפעילו את תגובת חיפוש ההתקשרות בהעדר דמות ראשית או משנית להתקשרות, כאשר יהיו בסביבה זרה או בלתי מוכרת. בין הגילאים 6 עד 30 חודשים, תינוקות ופעוטות יכולים לסיים את תגובת חיפוש ההתקשרות, רק כאשר ימצאו את הדמות הזו, ועד אז, תגובת חיפוש ההתקשרות לא תסתיים. זאת החוויה של תינוקות ופעוטות רבים, לאורך כל היום במעון יום. מעון יום ללא גישה לדמות משנית להתקשרות, יהיה לרוב במקרים של חדרי ילדים, מאשר במקרים בהם המטפל הינו בייביסיטר, מטפלת, או סבתא, אשר מתאימות יותר להיות דמות משנית להתקשרות. מאמר זה דן על סבירות של התינוקות והפעוטות לסיים את תגובת חיפוש ההתקשרות במהלך שהות במעון יום מסוגים שונים, ודן בתהליך הגנה פסיכולוגית מסוים (כולל ניתוק), אשר יכול להיות
חוסר שיוויון בחינוך: האתגר במדידה חינוך הוא חיוני להתפתחות אקונומית, הפחתת העוני, שיוויון מגדרי, בריאות הציבור, פתירת קונפליקטים, ומעבר לצרכנות וייצור בר קיימא. הבטחת השיוויון בחינוך תאיץ את התפתחות מטרות בר קיימא אלו ואחרות (SDGs). מאמר זה עוסק באיך לפקח על הצמצום של הפער בחינוך, איזה אינדיקציה ניתנת לשימוש, ומהם האתגרים לתקשור תוצאות אלו. חוסר שיוויון בחינוך נמצא במגמת עלייה.(מילנוביק, 2013). דבר זה מסביר למה צמצום חוסר השיוויון בשכר הוא אחד מהSDGs. מעבר למטרה זו, הרצון " לא להשאיר אף אחד מאחור" מאפיין את האג'נדה של 2030. התוצאה היא התחייבות גלובאלית חסרת תקדים המוקדשת לניתוח התקדמות הנושא בשימוש במידע המורכב מהכנסה, מין, גיל, מוצא, מוצא אתני, סטטוס הגירה, נכות, מיקום גאוגרפי, ומאפיינים אחרים הרלוונטיים להקשר המדיני (האו"ם,2015). במקרה של החינוך(שהוא SDG 4), מטרה 4.5 מתרכזת אך ורק ב'להבטיח גישה שווה לכל הרמות'. חינוך היא זכות בסיסית של בני אדם שהמדינות באו"ם שחתמו בשנת 1948 על הצהרת זכויות האדם האוניברסיאלית
מה גורם למורים להיות טובים? הקשר בין יעילות מורים והישגיות של תלמידים. השאלה מה מכילה הוראה יעילה נחקרה במשך עשרות שנים. אולם, שינויים באסטרטגית הערכה, הזמינות של שיטות סטטיסטיות חדשות וגישה למאגרי מידע גדולים לגבי הישגיות תלמידים וכמו כן, היכולת לתמרן בנתונים הללו, ראויים לביקורת זהירה בשאלה כיצד מזהים מורים יעילים וכיצד בוחנים את עבודתם. הבנה טובה יותר לגבי יעילות המורים יש השלכות משמעותיות לגבי קבלת החלטות ביחס להכנה, גיוס, פיתוח תכניות הכשרה מקצועיות והערכת מורים. אם מנהלן שואף להעסיק מורה יעיל, או לפחות מורים מבטיחים, לדוגמא, הוא/היא צריכים להבין מה מאפיין את המורים הללו. לאחרונה, אנשי חינוך החלו להדגיש את החשיבות של הקשר בין יעילות מורים להיבטים מסוימים של השכלת המורה והסגל המנהלי בבית הספר, כולל, איכות החינוך לכל התלמידים ושיפור הביצוע בבית הספר. המחקר הזה בוחן את ההשפעה של מורים פרטניים יש לגבי הישגי התלמידים. בשימוש הישגים בלמידה מעמיקה, המחקר בדק כיצד מורים יעילים (כלומר, מורים אשר