תסמונת סרטן שד ושחלה תורשתית

תסמונת סרטן שד ושחלה תורשתית הינה תסמונת מורשת של סיכון לסרטן, המאופיינת על ידי מספר רב של בנות משפחה הסובלות מסרטן השד, סרטן השחלות, או שניהם. בהתבסס על ההבנה העכשווית לגבי המקור והטיפול בסרטן השחלות ולמען פשטות המאמר, סרטן השחלות מתייחס גם לסרטן החצוצרות וגם לסרטן ראשוני של הצפק. בדיקות קליניות גנטיות למציאת מוטציות גן מאפשרות זיהוי מדויק יותר של נשים הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן שד וסרטן שחלות מורש. עבור אותן נשים, מדיניות הכוללת אסטרטגיה של סקירה ומניעה יכולה להפחית את הסיכון שלהן. רופאי מיילדות וגניקולוגיה ממלאים תפקיד חשוב בזיהוי וטיפול בנשים עם תסמונת סרטן שד ושחלה תורשתית. אם רופא מיילדות וגניקולוגיה או ספק טיפול גניקולוגי אחר חסר את הידע הדרוש או המומחיות בגנטיקה של הסרטן על מנת לייעץ למטופלת באופן הולם, יש לשקול הפניה ליועץ גנטי, גניקולוג או אונקולוג, או מומחה אחר לגנטיקה. כיום מתגלים יותר ויותר גנים המקנים סיכונים שונים לסרטן השד, סרטן השחלות, וסוגי סרטן אחרים, ומפותחות טכנולוגיות חדשות לבדיקות גנטיות. מאמר פרקטיקה זה מתמקד במוטציות הגנטיות העיקריות הקשורות לתסמונת סרטן שד ושחלה תורשתית, BRCA1 ו- BRCA2, וידון בנוסף בקצרה בגנים קשורים אחרים.

רקע

BRCA1 ו- BRCA2

מוטציות קו גזע בגנים BRCA1 וב- BRCA2 (BRCA) אחראיות לרוב מקרי תסמונת סרטן השד ושחלה התורשתית. בערך 9-24% ממקרי סרטן השחלות האפיתלי וכ- 4.5% ממקרי סרטן השד נגרמים בשל מוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2. ה- BRCA1 נמצא בכרומוזום 17 ו- BRCA2 בכרומוזום 13. שני הגנים BRCA הינם גנים מדכאי גידולים הכוללים קוד חלבונים המשתתפים בתהליכי תיקון DNA. אנשים בעלי תסמונת סרטן שד ושחלה תורשתית יורשים אלל פגום אחד ב- BRCA1 או ב- BRCA2 מהאב או מהאם, אך הם בעלי אלל נוסף מתפקד. אם אותו אלל נוסף מפסיק לתפקד כתוצאה ממוטציה סומאטית, ייתכן ויתפתח סרטן. מצב זה נקרא "השערת שתי הפגיעות" (two-hit hypothesis).

מוטציות BRCA מייסדות

האומדן לגבי האוכלוסייה הכללית הוא כי בערך 1 מתוך 300 עד 1 מתוך 800 איש נושאים מוטציה ב- BRCA1 או ב- BRCA2. באוכלוסיות מסוימות, שנוסדו על ידי קבוצת אבות קדמונים קטנה, מוטציה ספציפית ב- BRCA1 או BRCA2 עלולה להתרחש לעתים קרובות יותר, והיא מוכרת לרוב בתור מוטציית מייסד (founder mutation). מוטציות מייסד אלו ב- BRCA1 או ב-

…

תסמונת סרטן תורשתית Hereditary Breast and Ovarian Cancer Syndrome לקריאה »

סימנים עירוניים של שינויים פנוטיפיים באוכלוסיות של חיות וצמחים בעולם:

בני אדם מאתגרים את ההרכב הפנוטיפי, הגנטי והתרבותי של זנים שונים בכך שהם משפיעים על כשירותם ביחידות הנוף שבהן הם מתפתחים. מחקרים עדכניים מראים שייתכן שערים משחקות תפקיד חשוב באבולוציה המודרנית בכך שהן מאיצות שינויים פנוטיפיים בטבע, כולל בחיות, בצמחים, בפטריות ובאורגניזמים נוספים. מחקרים רבים העוסקים בשינויי האקולוגיה האבולוציונית התמקדו במניעים אנתרופוגניים, אך אף לא אחד מהם בחן את ההשפעה ספציפית של העיור על האקולוגיה האבולוציונית או חקר את מנגנוניו. מחקר זה מציג את המנגנונים הקושרים את דפוסי התפתחות העיור בשינויים אבולוציוניים מהירים עבור זנים המשחקים תפקיד פונקציונאלי חשוב באוכלוסיות ובמערכות אקולוגיות. בעזרת מטה-אנליזה של מחקרים ניסויים ותצפיתיים המדווחים על יותר מ- 1600 שינויים פנוטיפיים בזנים באזורים נרחבים נבדוק אם ניתן לבודד שינוי פנוטיפי בעקבות סימני עיור מעבר לרמה הבסיסית המוגדרת וסימנים אנתרופוגניים אחרים. לאחר מכן  נאמוד את ההשלכה היחסית של חמישה סוגים של הפרעות עירוניות, הכוללים שינויים בבתי הגידול, אינטראקציות ביוטיות, הטרוגניות של בית הגידול, הפרעות חדישות, ואינטראקציות חברתיות. המחקר שלנו מצביע על סימן עירוני ברור; קצבי השינוי הפנוטיפי גדולים יותר במערכות מעוירות בהשוואה למערכות אנתרופוגניות טבעיות ולא עירוניות. על ידי קישור של ההתפתחות העירונית למאפיינים המשפיעים על תפקוד המערכת האקולוגית אנו יכולים למפות את השלכות האקו-אבולוציה הפוטנציאליות בדפוסים שמתגלים באזורים עירוניים ולגלות דרכים לשימור תהליכים אקולוגיים חשובים המשפיעים על רווחת בני האדם. גילויים חדשים של שינויים פנוטיפיים כיום מאתגרים את הנחת היסוד שעל-פיה האבולוציה מתפתחת במשך מאות או אלפי שנים. שינויים אנתרופוגניים בתנאים אקולוגיים יכולים להניע שינויים התפתחותיים במאפיינים של זנים שונים היכולים לשנות את תפקוד המערכת האקולוגית (1-3). עם זאת, התוצאות ההדדיות והסימולטניות של יחסים מעין אלה מתחילות להתבהר רק בתקופה האחרונה (4). למרות ראיות מצטברות לכך שהאדם הוא מניע עיקרי של המיקרואבולוציה, תפקיד הפעילויות של האדם במערכות מעין אלה עדיין אינו ברור. האם אבולוציה המונעת על ידי האדם יכולה להוביל לשינוי מערכות אקולוגיות המשפיעות על רווחת בני האדם (5,6)? כדי לענות על שאלה זו, חשוב להתייחס לשינוי הפנוטיפי המונע על ידי האדם בהקשר של עיור גלובאלי מהיר. ב-1950, התגוררו 30% מאוכלוסיית העולם ביישובים עירוניים (7). עד 2014 עלה אחוז זה ל-54%, ועד 2050 מצופה שהעיור יגיע ל-66% (7). עד 2030, מצופה שטח כדור הארץ

…

Global urban signatures of phenotypic change in animal and plant populations לקריאה »

מחקר שעון ביולוגי

מקצבי השעון הביולוגי- פעילות-מנוחה ושינה-התעוררות בקרב מתבגרים ומבוגרים עיוורים.

למרות שאור מתקבל כקוצב הזמן הדומיננטי עבור גריפת וסנכרון המערכת היומית האנושית, קיימים דיווחים המראים כי כמה אנשים עיוורים לחלוטין מכוונים את הקצב הביולוגי למחזור 24 השעות הציעו כי גירוי שאינו נעשה בידיי אור עשוי להיות אפקטיבי לסנכרון היממה אצל בני האדם. חקרנו את דפוסי השינה והמנוחה של 22 משתתפים עיוורים (17 מתבגרים ו -5 מבוגרים) בתנאי הסביבה הטבעית שלהם. הפרעות שינה הוערכו באמצעות שלושה שאלונים ופעילות יומית נבדקה באמצעות מערכת ניטור פעילות (שעון פעילות) מבוגרים עיוורים הראו ירידה משמעותית בזמן השינה בפועל וביעילות השינה. בקרב קבוצת המבוגרים העיוורים ובקרב קבוצת המבוגרים המבוקרות, ההערכות האקט גרפיות של "זמן שהייה בשינה" ו"מדד הפיצול" עלו במידה ניכרת. היציבות של השעון הביולוגי הייתה דומה בקרב ארבע קבוצות הגיל, בעוד המבוגרים העיוורים והמבוגרים המבוקרים הראו ירידה משמעותית במשרעת היחסית. המחקר הנוכחי מציע כי לגיל עשויה להיות יותר השפעה על שינוי של מקצבי שינה-התעוררות, פעילות-מנוחה מאשר עיוורון.

מילות מפתח: עיוור; הפרעת שינה; שעון פעילות; גירויים שאינם נגרמים ע"י אור.

מבוא

אור משחק תפקיד חיוני בסנכרון המקצב ביולוגי האנושי, כגון שינה-התעוררות, טמפרטורה ומקצבים הורמונליים, אשר נוצרים על ידי קוצב אנדוגני(פנימי). אצל יונקים, הקוצב האנדוגני של השעון הביולוגי נמצא בגרעין העל-תצלובתי  (SCN)של ההיפותלמוס הקדמי. המידע הפוטיקלי (האורי) המועבר מן הרשתית דרך מערכת הרטינוהיפותלמי לגרעין הסופרכיאסמטי מספק את שינויי השלבים היומיים הדרושים כדי לשמור על כיוון 24 השעות ביממה ((Waver 1979. כתוצאה מכך, כמה נבדקים עיוורים מציגים מקצבים לא מסונכרנים ל24 שעות ביממה, כתוצאה מכישלון האור להגיע לגרעין העל-תצלובתי  (SCN)ולסנכרן את השעון ואת התפוקות שלו. בנוכחות אינדיקטורים אחרים, כגון רמזים חברתיים, חריגות בשעון הביולוגי לא מונעים מעיוורים מלהסתגל ללוח זמנים של 24 השעות, אף על פי שלעתים קרובות הם מתלוננים על קשיי שינה. (Zischinsky et al 1991, Sack and Lewy 1992; Sasaki et al 1992). לוקלי הראה שהפרעת שינה היא התלונה העיקרית בקהילת העיוורים. למעשה, נבדקים עיוורים מציגים פרקים של שינה טובה ואחריו פרקים של שינה גרועה ותנומות מוגזמת בשעות היום כאשר הקוצב פנימי נכנס ויוצא מפעולה לסירוגין מסנכרון 24 השעות ביממה (Lockley et al. 1999; Ancoli-Israel et al. 2003).
שעון הפעילות שימש כדי להעריך את מחזור השינה-התעוררות; זה כרוך בשימוש אקטומטר,

…

Circadian activity rest and sleep wake rhythms in blind adolescents and adults מקצבי השעון הביולוגי לקריאה »

סקירה של מנגנון הפעולה, ההתנגדות, הסינרגיזם וההשלכות הקליניות של מופירוצין כנגד חיידק הסטפילוקוקוס הזהוב

 Saeed Khoshnooda,b, Mohsen Heidaryc, Arezoo Asadic, Saleh Soleimanid,  Moloudsadat Motahara,b, Mohammad Savaria,e, Morteza Sakia,b, Mahtab Abdia

תקציר

מופירוצין (mup), באקטרובאן, או חומצה פסדודומונית היא תרופה מחומצה קרוטונית טבעית הנגזרת מ Pseudomonas fluorescens אשר מופקת על ידי סינתזה מודולרית של פוליקטיד. לאנטיביוטיקה זו יש מבנה כימי ומנגנון פעולה ייחודיים. זו תערובת של חומצות A – D פסדודומונית שמעכבת סינתזה של חלבונים באמצעות קשירה לחיידק isoleucyl-tRNA. מרשם למופירוצין ניתן לעתים קרובות כדי למנוע זיהומי עור ורקמות רכות שנגרמים על ידי האוראוס והיכן שמבודד MRSA  נהפך למגיפה.

 מופירוצין יכול לשמש כתרופה לזיהום, והוא משמש גם עבור מניעת זיהומים חוזרים ושליטה בהתפרצויות. הופעתה של עמידות למופירוצין גדלה במיוחד בקרב חיידק הסטפילוקוקוס aureus (MRSA) בחלקים רבים של העולם וקשורה לעיתים קרובות עם השימוש הנרחב במופירוצין. למרות שהעמידות של מופירוצין ברמה נמוכה וברמה גבוהה דווחו בין MRSA, שיעור העמידות שונה בתחומים גיאוגרפיים שונים.

בסקירה זו, אנו נדווח על השכיחות הגלובלית של התנגדות מופירוצין, נדון בסינרגיזם ומנגנון הפעולה של מופירוצין, ונספק תובנות חדשות לשימוש הקליני של אנטיביוטיקה זו.

1. מבוא

ב 1976, סאתרלנד ושות' הציגו  את המופירוצין כתרופה מבטיחה נגד חיידקים גראם-חיוביים [1]. מופירוצין, באקטרובאן, או חומצה פסדומונית היא תרופה נגזרת של חומצה קרוטונית, שחולצה בתחילה מתוך הפסאודומונס בשנת 1971. זהו מטבוליט משני המיוצר בשלב הנייח של החיידק אשר מעכב סינתזה של חלבון באמצעות קשירה לחיידקי isoleucyl-tRNA מסונתז [2]. למופירוצין יש ספקטרום רחב של פעילויות נגד חיידקים גראם-חיוביים, כולל סטפילוקוקוס ו סטרפטוקוקוס, והוא פעיל גם לעתים נדירות נגד גראם-שלילי [3]. הזיהומים הנוזוקומים שנגרמים על ידי  סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין (MRSA) גברו בשנים האחרונות והם מקושרים להתפרצויות בבתי החולים המובילים לאחוזי תחלואה ותמותה ניכרים.

 לכן, כחלק מתוכנית מקיפה לשליטה על התפשטות של הסטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין (MRSA)  מופירוצין יכול ליישב מחדש  את הנארס הקדמי [4]. יתרה מזאת, תרופה זו מועילה לטיפול בזיהומים שטחיים ראשוניים ומשניים  הנגרמים על ידי האוראוס המבודד (כגון סעפת), בדרך כלל עם 80% שיפור בחולים נגועים ו-90% מיגור האוראוס הבודד [5]. השימוש לטווח ארוך של מופירוצין והכיוונים המרובים שלה הובילו להתנגדות למופירוצין בקרב האוראוס מבודד. התנגדות זו מדווחת כיום בכל העולם, אם כי לא כל הדיווחים האלה מבדילים בדיוק בין

…

A review on mechanism of action, resistance, synergism, and clinical implications of mupirocin against Staphylococcus aureus לקריאה »

ניטור אופטי של מתח חשמלי בנוירונים באמצעות מעבר אלקטרונים בחשיפה לאור דרך חוטים מולקולאריים

דימות פלורוסנטי הינו שיטה אטרקטיבית לניטור פעילות נוירונית. אחד האתגרים הכרוכים בניטור אופטי של מתח הוא פיתוח חיישנים המסוגלים לספק תגובות גדולות ומהירות לשינויים בפוטנציאל הטרנס-ממבראנה. אנו מציגים חיישנים פלורוסנטים המזהים שינויי מתח בנוירונים דרך אפנון של מעבר אלקטרונים בחשיפה לאור (PeT) מתורם אלקטרונים דרך חוט מולקולארי סינטטי לפלורופור. צבעים אלו מספקים תגובות גדולות יותר למתח בהשוואה לצבעים אלקטרו-כרומיים, וכוללים קינטיקה מהירה יותר ופחות קיבול מוסף בהשוואה לחיישנים המבוססים על אניונים הידרופוביים או תעלות יונים רגישות-למתח. מאפיינים אלו מאפשרים זיהוי באמצעות ניסוי בודד של דחף עצבי וסינפטי בתרביות נוירונים היפוקמפליים ובגנגליונים של עלוקות. ניתן לבצע אופטימיזציה רבה של PeT תלוי-מתח, אך הגשושים הקיימים כבר מהווים אינדיקאטורים מוצלחים של פעילות נוירונית.

דימות פלורוסנטי יכול למפות את הפעילות החשמלית ואת התקשורת של נוירונים מרובים ברזולוציה מרחבית, ובכך מתווסף למדידות האלקטרו-פיזיולוגיות המקובלות. דימות Ca2+ הוא הטכניקה הפופולארית ביותר בהקשר זה, מכיוון שהאינדיקאטורים מפותחים ביותר, רגישים, וברי-קידוד מבחינה גנטית, ומאפשרים חקר של ההתפלגות המרחבית של דינאמיקות Ca2+ במבנים קטנים כמו קוצים דנדריטים וגדולים כמו מעגלים פונקציונאליים. עם זאת, מכיוון שנוירונים מתרגמים דה-פולריזציה לאותות Ca2+  באמצעות סדרה מורכבת של משאבות, תעלות וחוצצים, דימות פלורוסנטי של טרנזיאנטי Ca2+ אינו מסוגל לספק תמונה מלאה של הפעילות החשמלית בנוירונים. הספייקים הנצפים של Ca2+ מהווים סינון מעביר-נמוכים טמפוראלי מהדה-פולריזציה הראשונית ומספקים מידע מוגבל בלבד בנוגע להיפר-פולריזציות ואירועים תת-ספיים. מדידה ישירה של פוטנציאל הטרנס-ממבראנה באמצעות אינדיקאטורים פלורוסנטים תספק מידע מדויק יותר לגבי התזמון והמיקום של הפעילות הנוירונית. למרות הפוטנציאל המבטיח של צבעים פלורוסנטים רגישים-למתח (VSDs), הדגמים הקודמים של VSDs סבלו משילוב כזה או אחר של חוסר-רגישות, קינטיקות נמוכות, עומס קיבולי כבד, מחסור במיקוד גנטי, או פוטו-טוקסיות. שניים מה- VSDs הפופולאריים ביותר, צבעים אלקטרו-כרומיים וצבעי FRET, ממחישים את הבעיות הקשורות בפיתוח VSDs פלורוסנטיים מהירים ורגישים.

צבעים אלקטרו-כרומיים מגיבים למתח באמצעות אינטראקציה ישירה בין הכרומופור והשדה החשמלי (סכמה 1A). אפקט סטארק זה מוביל לתזוזות אורך-גל קטנות בספקטרום הבליעה והפליטה. מכיוון שהשדה החשמלי מאפנן ישירות את רמות האנרגיה של הכרומופור, הקינטיקות של זיהוי המתח מתרחשות בפרק זמן התואם את הבליעה והפליטה, ומובילות לתזוזות היפסו-כרומיות או בתו-כרומיות אולטרה-מהירות (fs to ps) בסדרי גודל מהירים בהרבה מהדרוש לרזולוציה של אירועי ספייק מהירים ודחפים

…

– Optically monitoring voltage in neurons by photo-induced electron transfer through molecular wires ניטור אופטי נוירונים לקריאה »

נשים בכירות מנהלות: מעבר ליזמות

מינוף קריירה והון מוטבע

מבוא

נשים מרוויחות מספר רב יותר של עסקים ותארים מקצועיים ונכנסות לשוק העבודה, אך נשים אלה אינן מגיעות לרמות הניהול הארגוניות המובילותCatalyst, 2003 Singh & Vinnicombe, 2004) 😉 במקום זאת, נשים בכירות מנהלות עוזבות סביבות ארגוניות להקמת עסקים יזמיים. הסיפורים של מנהלות בכירות לשעבר אלו, פרסמו בעיתונות הפופולרית (וול סטריט ג'ורנל, 1996) ובחוגים בקהילת העסקים (Vinnicombe & Bank, 2003), אולם התופעה זכתה לתשומת לב מוגבלת בספרות אקדמית.

יזמות של נשים הוא אחד ממגזרי הצמיחה המהירה ביותר של הכלכלה בבריטניה, עם נשים המייצגות 13% מבעלי העסקים הקטנים. כמעט חמישים אחוז של נשים בבריטניה המועסקות במשרה מלאה מאמינות שיש הזדמנויות טובות להתחיל מיזם חדש, ומעל שליש תופסות את עצמן כבעלות היכולת לפתח עסק חדש (Harding et al, 2004). ממחקרים של יזמות נשים באוסטרליה, צפון אמריקה ובריטניה עולה כי לרוב יש ניסיון בתעשיה וניהול (1997 (Bennett & Dann, 2000; Mattis, 2000; Moore & Buttner,. אוכלוסיה זו  הצומחת במהירות של יזמות חדשות עם ניסיון בחברות או בניהול מתויגות כ-"חוטפות קריירה", "חממה ארגונית", "מטפסות הארגון" "מודרניות" ו"דור שני". חלק גדול מן המחקר האקדמי הקיים על נשים אלה מוגבל למחקרים במוסדות או עם מניעים אישיים. ויניקומב ובנק (2003) מסכמים את עיקרי המוטיבציה לצמיחת יזמות של נשים עובדות ארגון לשעבר כחוסר שוויון בשכר העבודה, תסכול בשל תקרות זכוכית, ובשל גמישות הקימת ביזמות.

התופעה מעידה על ההבנה במעבר מקריירה כרצף היררכיי בארגון יחיד למבנה שהוא רציף יותר וגמיש. מודל חדש זה מתואר כקריירה "חסרת גבולות"," חדשה ","ארגונית לשעבר" ו"אינטליגנטית" ( Arthur & Rousseau, 1996; Arthur et al, 1999; Hall, 1996;Peiperl & Baruch 1997)). הקריירה "חסרת הגבולות" נבדלת על ידי עצמאות מ, מאשר תלות ב הסדרי עבודה ארגוניים מסורתיים (ארתור ורוסו, 1996). סאליבן (1999) מציינת מאפיינים לקריירה חסרת גבולות, יחסי התעסוקה גמישים, מיומנויות העברה על פני מספר חברות, למידה אינטראקטיבית, הזדהות אישית עם עבודה משמעותית, פיתוח רשתות למידה עמיתים מרובות, אחריות אישית לניהול קריירה. נשים מנהלות את הקריירה שלהן בונה מגברים (פאוול ומיניירו, 1992) ונשים מרויחות בעיקר משינוי במבנה של מקומות עבודה ארגוניים ומהעידן החדש של קריירה חסרת גבולות (Sullivan, 1999).

היו קריאות למחקר ופיתוח תיאוריה על ההשפעה של קריירה ללא גבולות על נשים (Sullivan, 1999) ועל הדרכים

…

Senior Women Managers’ Transition to Entrepreneurship Leveraging Embedded Career Capital לקריאה »

פירוש התרבות החומרית- תרגום

מאת כריסטופר טיליי (Christopher Tilley)

אם נבקש לדון בפרדיגמות (תפיסות עולם, צורות חשיבה) בארכיאולוגיה, כאשר המונח 'חילוף פרדיגמטי' מסמן שינוי תשתיתי באופן שבו ארכיאולוגיםיות תופסות את עולם התרבות החומרית, השבר המכריע התרחש לא ב1962 עם החלפת צורת אמפיריציזם (החושים או החוויה והניסיון כמקור לידיעה, תצפית מדעית) באחרת, אלא ב1982 עם הופעת הארכיאולוגיה הסימבולית ומבנית (Symbolic and structural archaeology).  הרגע המכריע הזה מכיל, בראש ובראשונה, את ההבנה של התרבות החומרית כמסמנת מערכת שבה תכונות חיצוניות של חפצים מלאכותיים ומערכות היחסים ביניהם אינם מספיקים להבנת ה'משמעות' שלהם בכוליותה. פרק זה מסתכל אחורה ובוחן חלק מההנחות שהיו מעורבות במפגש ה'סטרוקטוראליסטי' עם הארכיאולוגיה, ואז משרטט את הדרך שמובילה מסטרוקטורליזם לפוסט- סטרוקטורליזם של דרידה (Derrida), בארת (Barthes) ופוקו (Foucault). השינוי שמתרחש כעת בארכיאולוגיה היא הדחייה של הניסיונות לקבוע ולחפש שיטה שתספק דרך למשמע חפץ מלאכותי או דפוס של חפצים כאלה לעומת עמדה של רפלקציה או התבוננות עצמית הכוללת תשומת לב לגבי מה שמעורב בפעולת כתיבת העבר.

סוסייר (Saussure) והסימן דיאקריטי (מבחין)

סוסייר, האב של בלשנות (חקר לשון) בן זמננו, יצר הבחנה בין לאנג (langue) ופארול (parole). לאנג הוא מה שמסמן את מערכת החוקים, קודים ונורמות שיוצרות שפה כלשהי, בעוד שפארול מסמן את הפעולות המובחנות של שימוש וביטוי ממשי עד ידי דוברת. על פי סוסייר, הנושא של בלשנו היה ניתוח סינכרוני (נוכחי, עכשווי- רב ממדי של העכשיו, בו זמני) של לאנג בניגוד לניתוח דיאכרוני (הסבר מסוג היסטורי, לינארי) של אלמנטים של השפה לאורך ציר הזמן. מה שמהווה אבן בסיס של לאנג, עליה ניתוח בלשני- לשוני הושתת היה הסימן הדיאקריטי שכלל איחוד של שני מרכיבים או צלעות, ה'מסמן' וה'מסומן'. המסומן הוא גיבוב מילולי או 'דימוי' קולי שמסמן (מרפרר או מכוון להנכיח מילולית) רעיון מסוים (קונצפט), המסומן. כלומר, הסימן מורכב משני חלקים המסמן שהוא תמונה קולית, והמסומן, שהוא הרעיון. ישנן מספר נקודות שניתן לציין לגבי הרעיון הזה של סימן לשוני. הוא קיים ללא קשר ישיר עם המציאות הממשית, מפני שהקשר בין המסמן והמסומן לחלוטין שרירותי, עניין של קונבנציה- הסכמה חברתית. השירותיות המעורבת כאן מקבילה לזו הקיימת בין מילים ודברים. בעברית (במקור- אנגלית) אנחנו משתמשים בגיבוב הקולי 'כלב' כל מנת להתייחס לסוג או מעמד מסוים של יצורים עם ארבע רגליים, כשבשפות אחרות דימוי

…

Interpreting material culture לקריאה »

קרימינולוגיה ניאו-קולוניאלית: "כימות השתיקה"

מאת: ד"ר אנטיה דקרט

אוניברסיטה טכנולוגית אוקלנד

הקדמה:

באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד וארה"ב, מיעוטים ילידי המקום נעצרים ונאסרים בשיעורים לא פרופורציונליים במידה ניכרת ליחסם החלקי באוכלוסיה.
מאמר זה בא לסכם מחקר שניסה לראשונה להעריך באופן כמותי את המצב הקולוניאלי של הפשיעה העכשווית, הוא כולל סקירה מקיפה של מחקר על "פשיעת מיעוטים בהקשר המשפטי" שנעשה במדינות הנ"ל ופורסם בכתבי עת בנושא פשיעה בין השנים 2001-2010.
הממצאים מלמדים כי שיעורי הפרסום בנושא הפשיעה של מיעוטים נמוכים, כמו כן ישנם שיעורי כליאה לא פרופורציונאלים לעומת חלקם היחסי באוכלוסיה. בנוסף לכך, כמות השיח האקדמי על הנושא לוקה בחסר, כלומר, השיח האקדמי נקשר להכרה ציבורית בבעיות חברתיות שאינם מרבות לעסוק בפשיעת המיעוטים, דבר שמסב את תשומת הלב הציבורית לנושאים אחרים ובכך תורם לאי השוויון החברתי ושימור כוחם של האליטות.

המחקר נערך באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד וארה"ב מכיוון שמדינות אלו חולקות היסטוריות קולוניאליות דומות וחולקות את אותו השיח שנתפס במחקר זה כמערכת של מחשבות, רעיונות, מושגים, תיאוריות ופרקטיקות המייצגות אמירות על העולם אותו הוא מבקש להסביר תוך כדי הבאת מידע חדש שדוחה את המשך הנרטיב.

בראש ובראשונה השיח השורר בארצות הנ"ל יוצר כוח פוליטי, אינטלקטואלי, מוסרי ותרבותי, שמאפשר שליטה משמעותית וכתוצאה מכך, הוא יוצר כוח פוליטי מספיק כדי למסד את עצמו במערכות המשפט הפלילי ובמוסדות הצדק. לבסוף, הוא בא לידי ביטוי במשמעת האקדמית שמשחררת את עצמה ממורשתה הסוציולוגית והמשפטית. השיח מרחיב ומגביל גבולות נושאיים, אך גם מכתיב כיוונים אידיאולוגיים באינטראקציה מתמדת עם דימויים הגמוניים אחרים, השיח הקרימינולוגי האקדמי מבטיח את הישרדותו על ידי המשך ההבחנה בין "פלילי" לבין "לא פלילי"; כלומר, כלי השיח העיקרי הוא שפה שיוצרת ומפיצה שיח, שפה המשקפת כוח משום שהיא מעניקה לגיטימציה לגרסאות מסוימות של המציאות ובו בזמן אינה כוללת גרסאות חלופיות, בדרך זו, שליטה על השיח הקרימינולוגי עשויה להוביל לשליטה חברתית על קבוצות חברתיות שונות.

קרימינולוגיה של ניאו-קולוניאליזם יכולה להתבטא במיקרו-מבנים של השיח, כלומר על מה מדברים, נושאים חיוביים (למשל הצלחות חינוכיות) מודגשים אצל קבוצות חברתיות דומיננטיות ואילו סוגיות שליליות (כגון התנהגות פלילית) מודגשות אצל קבוצות חברתיות "אחרות". כעיקרון, רוב השיח הקרימינולוגי שלנו הוא שלילי בלי קשר לקבוצות החברתיות המעורבות בכך, קרימינולוגיה היא המדע החברתי היחיד שבחר בעיה חברתית מסוימת כנושא שמגדיר אותה

…

Neo-Colonial Criminology Quantifying Silence לקריאה »

סוכרת

סוכרת היא הפרעה כרונית המאופיינת על ידי ויסות של חילוף חומרים חריג, וגם על ידי פוטנציאל של סיבוכים בכלי דם וסיבוכים וניורופתיים.

סוכרת מורכבת מאשכול של הפרעות הטרוגניות בעלות רמות גבוהות של גלוקוז בדם, וזוהי תכונה שמאובחנת בצורה נפוצה. עם זאת, כפי שמציעים מחקרים גנטיים ומולקולריים, סביר להניח כי האשכול כולל קטגוריות משנה רבות, וכל אחת מהן דורשת גישות מותאמות למניעה, לאבחון ולטיפול. על פי המצב שבו נמצא המטופל, סוכרת יכולה להוות מצב של סכנת חיים, הפרעה הקשורה להריון, או הפרעה כרונית המתפתחת בהדרגה והנושאת עמה סיבוכים משניים העלולים, בסופו של דבר, לפגום יותר מאשר היפרגליקמיה (רמה גבוהה של גלוקוז בדם). גורמים אחרים הופכים את הסוכרת לאתגר קליני יוצא דופן, כולל הצורך בהשתתפות פעילה של המטופלים בטיפול שלהם, בחלוקות שונות על פני טווח של גילאים, והטיפול הקליני, אשר בלתי יציב ומתפתח. מכיוון שחומרת הליקויים המטבוליים הבסיסים אינה נשארת קבועה, הטיפול בסוכרת דורש שינויים תמידיים בטיפול בהתאם לשלב של המחלה. דפוסי אבולוציה אלה, מועמסים על גבי פנוטיפים (הגנים) ותלויים במגוון של גורמים, הכוללים גיל, מין, גזע, הגדרה חברתית, ועוד.

כעת נקבע כי סיבוכים בכלי הדם וסיבוכים נורופתיים, הקשורים לסוכרת, נובעים מטיפול לא מושלם בהפרעות המטבוליות, המוגדרות בעיקר על ידי היפרגליקמיה. ישנן ראיות לכך שקיימים גורמים גנטיים העשויים להשפיע או להגן על חולים בודדים מפני ההשפעות המזיקות של היפרגליקמיה. ללא קשר לסוג מסוים של סוכרת, לכל חולי הסוכרת יש מידה מסוימת של חוסר באינסולין. חוסר אינסולין עשוי להיות מוחלט, כמו בסוכרת מסוג 1, או  שקיים מחסור יחסי עם עמידות לאינסולין, כמו בסוכרת מסוג 2. חוסר באינסולין הוא המניע העיקרי של ליקוי בשמירה על השווי המשקל הפנימי במערכת (הומאוסטזיס), בעוד שהיפרגליקמיה ממלאת את התפקיד הדומיננטי בסיבוכים הקשורים למחלה. צעדים משמעותיים בהבנת הסוכרת נעשו במהלך ה-40 השנים האחרונות, עם התוספות של האבחון והטיפול.

טבלה 229-1 סיווג סוגי הסוכרת

סוג 2

סוג 1

בגיל מבוגר, אבל יכול להתבטא גם בילדים ובבני נוער שמנים

בילדות או בבגרות מוקדמת, אבל יכול לבוא לידי ביטוי בכל גיל

גיל התחלתי

מרכיב גנטי חזק, תורשתי ברוב המקרים

מוגדר כסיכון גנטי, אך רוב המקרים אינם סדירים

היסטוריה משפחתית/ גורמים גנטיים

השמנה, אורח חיים בלתי פעיל

בלתי ידוע ברובו

גורמים סביבתיים

משתנה

אוניברסלי

דרישה לטיפול באינסולין

~90%

…

Diabetes mellitus לקריאה »

מחקר שלב 2 של חומר יחיד קרפילזומיב (PX-171-003-A1) בחולים עם

מיאלומה נפוצה חוזרת ונשנית

קרפילזומיב הוא הדור הבא, מעכב פרוטאזום סלקטיבי, המוערך לטיפול במיאלומה נפוצה החוזרת ונשנית. בתווית פתוחה זו, מחקר שלב 2 יחיד  (PX-171-003- A1), חולים קיבלו חומר יחיד קרפילזומיב 20 מ"ג / m2 תוך ורידי פעמיים בשבוע ל 3 מתוך 4 שבועות במחזור 1, ולאחר מכן 27 mg / m2 עבור 12 או יותר מחזורים. נקודת הקצה הראשית הייתה שיעור התגובה הכולל (>תגובה חלקית). נקודות קצה משנית כללה שיעור תגובת תועלת קלינית (> תגובה מינימלית), משך תגובה,  הישרדות ללא התקדמות המחלה, באופן כללי הישרדות ובטיחות. בסך הכל 266 חולים היו מוערכים לבטיחות, 257 ליעילות, 95% היו חסינים לטיפול האחרון שלהם; 80% היו חסינים או לא סבילים הן והן ולנלידומיד. לחולים היה חציון 5 של  קווים קודמים של טיפול, כולל  בורטזומיב לנלידומיד, ותלידומיד. שיעור תגובה כולל היה 23.7% עם חציון תקופה של תגובה של 7.8 חודשים. חציון ההישרדות הכוללת היה 15.6 חודשים. ארועים שליליים (AEs) היו ניתנים לניהול ללא רעילות מצטברת. AEs נפוצים היו עייפות (49%), אנמיה (46%), בחילות (45%) וטרומבוציטופניה (39%). 33 חולים (12.4%) חוו נוירופתיה פריפרית, ציונים עיקריים 1 או 2. 33 חולים (12.4%) חוו נסיגה בגלל ארוע שלילי. תגובות עמידות ופרופיל סבילות מקובל זה באוכלוסיה המטופלת בכבדות מדגימה את הפוטנציאל של קרפילזומיב להציע תועלת קלינית משמעותית.

מבוא

מיאלומה נפוצה מאופיינת בצבירה לא תקינה של תאי פלזמה משובטים במח העצם. בארצות הברית בשנת 2012, יהיו כ -21,700 מקרים חדשים של המחלה ו10,710 מקרי מוות. המבוא של אימונומודולטורים (תלידומיד וללידליומיד) ואישור של מעכב פרוטאזום (בורטזומיב) שיפרו באופן משמעותי את אפשרויות הטיפול עבור חולים עם מחלה זו. כתוצאה מכך, שיעורי התמותה ירדו ושיעורי ההישרדות הכוללת  השתפרו בעשור האחרון. לעומת זאת, התגובות הן זמניות והרוב המכריע של החולים חווה הישנות, מה שמציין צורך בטיפולים יעילים יותר.

פרוטאזום, נוכח בכל התאים, הוא חלק מן המערכת יוביקוויטין-פרוטאזום שמפחיתה את התאים הסלולאריים חלבונים. עיכוב פרוטאזומי מוביל לשיעורים גבוהים יותר אפופטוזיס אינדוקציה שמשמעותי במיוחד בתאים ממאירים. הפוטניאלי התרפויטי של מעכבי פרוטאזום אושר על ידי אישור של בורטזומיב לטיפול במיאלומה נפוצה ולימפומה תא המעטפת  קרפילזומיב (אוניקס תרופות) הוא מעכב פרוטאזום מהדור הבא שבאופן סלקטיבי ובלתי הפיך נקשר למטרה שלו, וכתוצאה מכך העיכוב מתמשך. קרפילזומיב לבד או

…

מחקר שלב 2 של חומר יחיד קרפילזומיב A phase 2 study of single-agent carfilzomib (PX-171-003-A1) in patients with relapsed and refractory multiple myeloma לקריאה »