הבשורה של ציבור הסטודנטים בישראל

כל סטודנט של פעם יודע, כי השלב המייגע ביותר בתהליך כתיבת העבודה האקדמית, לא היה בכתיבת העבודה עצמה, אלא בתהליך איתור המידע האקדמי עליו העבודה תישען. המשנה הסדורה, אשר עומדת בבסיס העיקרון שדורש הישענות אקדמית לכתיבת עבודה אקדמית חדשה, מלאת טעם והגיון. הרי לא ייתכן שכל סטודנט ישען על חלל ריק, גם אם הוא ביצע מחקר מקיף או תחקיר עומק, לעולם לא יכול להגיע לאותו הישג תגליתי, לולא שכל הפעולות המקדימות שהוא מבצע, יערכו על בסיס חומר אקדמי קיים שכבר הוכח כנכון.,

אר יו ספיק אינגליש?

כדי לכתוב עבודה אקדמית מקיפה, אין אפשרות להסתפקות צנועה במאמרים אקדמאיים בעברית בלבד. לא רק בגלל שכמות המאמרים האקדמאיים בעברית היא מוגבלת, אלא גם בגלל שיש מחקרים מפורסמים באנגלית שאי אפשר לפספס אותם כאשר ניגשים לכתוב על נושאים מסוימים. וכיון, שכל סטודנט נמלט מחור בהשכלה, הרי שהתפתחה לה תעשייה ענפה של תרגום מאמרים באנגלית, או תרגום מאמרים במגוון שפות שונות ומדוברות. תעשיית תרגום המאמרים התבררה כמעורערת למדי, מכמה סיבות:

1. עלות תרגום מאמרים היא גבוהה למדי. וכדי לכתוב עבודה אקדמית ראויה לשמה, צריך לתרגם מספר מכובד של מאמרים. איזה סטודנט עשיר מספיק בשביל לדאוג לעצמו לתרגום מאמרים באנגלית נרחב?
2. תרגום מאמרים חייב להתבצע בצורה מדויקת, על מנת לא לפספס את המסר, או גרוע יותר – להעביר את התוכן בצורה שגויה שיכולה אפילו לגרום לפסילת העבודה, כאשר כל הבסיס עליו התאוריה החדשה נבנתה – הינו שגוי בעיקרו, בגלל בעיות תרגום.
3. גם כשתרגום המאמרים האקדמאיים נעשה בצורה מקצועית ורצינית, הרי שהמשלב הלשוני הגבוה אליו מתורגמת העבודה – גורם לעבודת פיצוח מקיפה ולמחקר בלשנות עמוק, שגוזל זמן יקר, כוח מיותר, ולפעמים אפילו בלתי אפשרי.

מאמרים באנגלית שכתובים באות העברית

ישנה עוד נישה, שעד כה לא הייתה מספיק מדוברת, כיון שלא היה לה פתרון מספק. מאמרים אקדמאיים בשפה העברית, יכלו אומנם להיות כתובים בעברית, אבל השפה הלועזית המסובכת שהרכיבה אותם (מעניין אם הכותבים עצמם הבינו מה הם כתבו…) גרמה לכך שלרגע תהיתם – המאמר באנגלית או בעברית? עבודת כתיבת המאמר האקדמי הינה מורכבת מספיק, אין אפשרות להוסיף עליה קושי נוסף  של קריאת נמלים ודליית פינצטה מהחומר הבלתי ממוקד.

הפתרון פורץ הדרך

כל הבעיות המוזכרות, אכן היו מנת חלקו של הסטודנט עד לשנים האחרונות, אבל סטודנטים  לאחר שנת 2020, יכולים להעיד כי מה שהיה לעולם יותר לא יהיה. ומהיום והלאה, דליית המידע ואוריינות החומר הופכים לחוויית עומק מקיפה, עם כלים מותאמים וחומר רלוונטי. אוצר אקדמי, שנענה למצוקת הסטודנטים – הקים מאגר עצום של מאמרים בעברית, עם נקודות ייחודיות השונות מכל מה שהכיר הסטודנט עד כה. דבר ראשון, מקיף האוצר האקדמי מאמרים נבחרים בעברית, המתאימים לעולם רחב של תחומי תוכן הרלוונטיים למקורות מידע לעבודות אקדמאיות. כאשר בנוסף, ישנו ענף נרחב של מאמרים אקדמאים באנגלית המתורגמים לעברית קולחת ומאפשרים לדלות מאוניברסיטאות נבחרות ברחבי העולם – חומרים אקדמאים בעלי ידע בלתי נדלה. אבל הפינוק העיקרי, הוא השפה בה מוגש כל החומר האקדמי. במקום לשבור את הראש במילים לועזיות מסובכות, או במשפטים מורכבים בעלי ניסוח מסורבל ודו משמעי, מציעה המערכת הידידותית של אוצר אקדמי – מאמרים המתורגמים מעברית לעברית. כלומר סיכום ממוקד של מאמרים, לנקודות בהירות עליהם יכול להישען הסטודנט, בלי שיצטרך לפצח מילים מסובכות או לקרוא מאמרים מייגעים ללא סוף.

אוצר אקדמי – ידידותי למשתמש

מערכת אוצר אקדמי פותחה בצורה ייחודית, המאפשרת שימוש נגיש, קל וידידותי. על ידי הזנה של מילות מפתח ושאלות מכוונות – יוצגו תוצאות רלוונטיות, עם תקציר שיאפשר לבדוק הקשרים, ועם אזור אישי המתעדכן בכל תקופה. אין צורך בחיפוש מייגע וששאלות מפולפלות כדי למצוא את החומר הדרוש. בחיפוש פשוט ובלחיצת כפתור, אפשר להגיע לכל חומר אקדמי מקצועי, שעליו תוכל העבודה להתבסס, מבלי להסתרבל במאמרים חסרי סוף וחומרים אקדמאים מפוקפקים.  כל מי שנמצא כבר באוצר אקדמי יודע, שאוצר אקדמי זה הפיס האמיתי של הסטודנט המבריק עם הציונים הגבוהים.