סמינריון בניהול מערכות רפואיות

מבוא האלימות במשפחה היא תופעה חברתית קשה שאליה ואל תוצאותיה הנוראיות אנו נחשפים כמעט מדי יום בדיווחים החדשותיים. אופן הטיפול וההתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה תלוי ומושפע מהאופן שבו נתפסת התופעה על ידי החברה שאנו חיים בה, הן מבחינה חוקית והן מבחינה ערכית. אין ספק כי בשנים האחרונות חל שינוי ביחס שניתן לתופעה – חוקית וערכית גם יחד. בכל מדינות העולם המערבי ובכללן במדינת ישראל חל שינוי תפיסתי לפיו אין עוד החברה מצדיקה או לכל הפחות מקבלת תופעות של התעללות בבן משפחה, מידת הסובלנות שמגלה מערכת אכיפת החוק לגברים המכים את נשותיהם היא קטנה מאוד וכמו כן לא נראים יותר גילויים המאשימים את הקורבן באלימות שמופעלת כנגדו. במדינת ישראל, כמו בכל מדינות העולם המערבי, הוקצו בשנים האחרונות משאבים רבים לצורך פיתוח והקמה של שרותים סוציאליים לתמיכה בנשים מוכות מחד ולטיפול בגברים אלימים מאידך. בנוסף, נחקקו חוקים חשובים שמטרתם העיקרית היא להביא למניעה של מקרי אלימות במשפחה. אך למרות זאת, לא ניתן לומר כי תופעת האלימות במשפחה פחתה, אלא ההיפך הוא הנכון. ומכאן, נשאלת השאלה שהיא גם שאלת המחקר שבה נתמקד בעבודה זאת, שאלת המחקר: האם חל שינוי במדיניות האכיפה ביחס לאלימות במשפחה? בעבודה זאת ארבעה פרקים כדלקמן: הפרק הראשון – סקירה כללית של תופעת האלימות במשפחה ומרכיביה השונים. הפרק השני –  דן בהתפתחות התפיסה החברתית והחקיקה שנועדה להלחם בתופעת האלימות במשפחה הפרק השלישי – בוחן את שאלת המחקר בדבר השינוי במדיניות האכיפה בישראל ביחס לתופעת האלימות במשפחה הפרק הרביעי – משפט משווה עם מדיניות האכיפה לתופעת האלימות במשפחה המקובלת בארה”ב תוכן העניינים בחינת השינויים במדיניות האכיפה ביחס לאלימות במשפחה 1

מבוא במהלך עבודה זו אנו מתכוונים לבחון את אופן הטיפול בילדים במחלות שונות בארץ ובעולם במהלך סקירת הספרות, ולאחר מכן לבחון זאת בפועל במרפאת נווה נוף, לוד, בחסות כללית, על ידי חלוקה של שאלונים לרופאים במרפאה. במרפאה נוכל לראות אם המחקר שעשינו אכן מראה על אופן טיפול זהה, ולראות אלו ליקויים קיימים כיום במערכת הבריאות פיזית ויש לתקן כדי להביא לטיפול איכותי יותר. בנוסף, נוכל להעשיר את הספרות המחקרית בכך שנוסיף ראיונות מידי צוות רפואי שמציג את אופן ההתנהלות והטיפול בילדים בשטח, בהשוואה למה שמתועד בספרות המחקרית עד היום. אופן הטיפול בילדים בארץ ובעולם הוא נרחב. הוא דומה מאוד לאופן הטיפול במבוגרים, אך נבדל בכך שהילדים ראשית כל תלויים במבוגרים ולרוב מגיעים איתם אל הרופא עד לגיל 12 בממוצע. קיים אחוז לא מבוטל של ילדים שסובלים ממחלות קשות ולא פשוטות כמו סוכרת, סרטן או אוטיזם. עם זאת, בזכות רפואה מונעת וביצוע של חיסונים, כמו גם טיפול מקיף ואיכותי בילדים כיום, רוב הילדים מטופלים היטב ומצליחים לנהל אורח חיים טוב ובמקרים מסוימים אפילו להחלים ממחלות ולנהל אורח חיים בריא מחדש. בכוונתנו ללמוד את אופן האבחון והטיפול במחלות שונות מהן סובלים ילדים בארץ ובעולם, ולתעד אותם ביסודיות. לאחר מכן, נציין גם את אופן ההתנהלות של מערכת הבריאות במקרו, בכדי להאיר על שינויים שמתחילים מלמעלה ומחלחלים למרפאות למטה בשלב הממצאים והדיון. השראת המחקר שלנו בעבודה הזאת היא שאנו עובדים בעצמנו במרפאת נווה נוף, לוד, עם ילדים על בסיס קבוע, ומאוד רוצים ללמוד מקרוב את אופן הטיפול, לראות אם יש משהו שלא למדנו ופספסנו ואוי יכולים לעשות טוב יותר עם הילדים. בנוסף, חשוב להכיר

תקציר מטפלים שחשופים לסבל אנושי, לחולי, לאבדן ולטראומה, מתמודדים עם מגוון לחצים שהצטברותם יכולה להוביל לתופעה המכונה “תשישות החמלה” (compassion fatigue). בהתחשב בהשלכותיה השליליות על איכות הטיפול ועל רווחתו של המטפל, חשוב לזהות את אפיוניה של שחיקת החמלה ואת גורמי הסיכון להתפתחותה. (sheppard. 2015) בסקירת ספרות זו נבחן את ההבדלים בין מושגים שונים בספרות המקצועית, כגון ​מושג השחיקה והמושג של ​טראומטיזציה משנית, ונסקור את המחקרים על גורמי פגיעות לשחיקת החמלה, כולל גורמים הקשורים למטפל, גורמים הקשורים למטופלים וגורמים הקשורים לתפקיד ולארגון. (Knobloch Coetzee, 2010) ​​מסקירת הספרות של המאמרים בתחום עולה, כי חשוב להכיר בפגיעותן של אוכלוסיות מסוימות של מטפלים, כגון מטפלים ללא הכשרה מקצועית ומהגרי עבודה. ​חשוב להבין את הקשיים הנובעים מפערי שפה ותרבות ומהעדר מערכות תמיכה, בפרט לאור התופעה המתרחבת של העסקתם של מהגרי עבודה בטיפול בזקנים​​. הספרות מציינת את חשיבות התמיכה במטפל ואת אחריותם של מוסדות וארגונים להעמיד לרשות המטפל משאבים מתאימים, כגון הכשרה, ליווי והדרכה מקצועית. מופנה זרקור אל סוגיות ספציפיות הנוגעות לטיפול בזקנים ובבני משפחה, ואל הצורך במחקר על שחיקת החמלה בטיפולים ארוכי טווח ועל הצרכים המגוונים של מטפלים באוכלוסיות שונות, כגון הסובלים ​מדמנציה ומקשיי תקשורת וחולים הנוטים למות. (Sheppard , 2015) נסכם בהמלצות מעשיות ובתיאור תכנית רב-ממדית שבמוקדה יצירת תנאים לטיפוח תהליכי רענון והתחדשות בקרב מטפלים (caregiver regeneration). התוכנית כוללת עבודה על העמקת חמלה וחמלה עצמית, חיבור אל מקורות משמעות ​​ופיתוח חוסן של מטפלים. לצד העדויות מן השטח להשלכות החיוביות של תכניות כגון אלה, נחוץ מחקר שיטתי להערכת יעילותן ולבחינה אמפירית של האסטרטגיות השונות למניעת שחיקת החמלה ולטיפוח חוסן בקבוצות שונות של מטפלים. תוכן העניינים