THE MOTIVATION OF SPELLING

תרגום מאמר: המוטיבציה שבאיות

מאת: פלורה אי. בילינגס

אחת הבעיות הגדולות ביותר בטכניקה של הוראה היא זו של אספקת מניעים ראויים עבור המאמצים של התלמידים. כפי שקורא הפתגם הישן: “אנו עשויים להוביל סוס אל המים אבל אנו לא יכולים להכריח אותו לשתות”, או, במילים אחרות, אנו עשויים להציג את החומר שלנו במובן הפסיכולוגי המאושר ביותר, אבל אם הילד לא רוצה ללמוד אנחנו לא יכולים להכריח אותו ללמוד. ה”דחף” חייב לבוא מבפנים – הוא חייב להרגיש רעב אם אנחנו נאכיל אותו, או להוביל קדימה את הדמות, אנחנו חייבים לכן “לערוך את השולחן עם מעדנים מושכים ופרוסות מתאבנים שהוא יאכל”,         מבלי להפציר.

זה לא אומר פדגוגיה רכה או פדגוגיה שכורעת ברך, אבל הכוונה היא שהחומרים וצעדי הטכניקה שלנו צריכים להיות מוצגים בדרך שתמשוך לשאיפות ולאינסטינקטים של הילד.

וילסון ב”מוטיבציה בעבודות בית ספר” שלו, מגדיר מוטיבציה כ”ההתקפה על עבודת בית ספר שמחפשת לעשות את המשימות שלה משמעותיות ומלאות כוונה עבור כל ילד,  באמצעות חיבורן לחוויות הילדות, השאלות, הבעיות והתשוקות של כל ילד”.

האיות של הילד הוא “מתומרץ כאשר הוא רואה שימוש אמיתי בזה – כאשר זה מספק צורך כלשהו שהוא מרגיש, מגן על איזשהו קצה נחשק, או מסייע לו להשיג מטרה מוחלטת כלשהי”.

ככל שהוא רוצה יותר להגיע למטרה נתונה זו, כך המניעים שלו יהיו חזקים ומשכנעים יותר לעבודה.

רייס הראה לנו כמה חסרי ערך ומבוזבזים היו תרגילי האיות הישנים, ולכן הרצון שלנו לקבץ יחד את הסכמות הטובות ביותר שידועות כדי להחיות את שיעורי האיות שלנו.

רבים מילדינו אוהבים לאיית. הקשיים שבמוטיבציה הולמת לא מתעוררים מכך, למרות שההתלהבות וההנאה בהחלט גוברות דרך משיכת תשומת לב לעניינים והצרכים הילדותיים שלהם. הם גאים בעבודתם הטובה, הם נהנים מהשליטה שלהם במשימות שלהם והם מחבבים את העבודה למען העבודה.

אבל כיתת התלמידים הזו היא מיעוט קטן ולמעשה יכולה לדאוג לעצמה. זהו הרוב הגדול שמושך את תשומת ליבנו ומחדד את התושיה שלנו. אלו הילדים שחייבים לעורר את תשומת לבם דרך תחומי עניין מגשרים חזקים.

ג’יימס ב”שיחות למורים” שלו אומר: “כל אובייקט שלא מתעניין בעצמו עשוי להפוך מתעניין דרך הפיכתו לקשור עם אובייקט שבו עניין כבר קיים”. תוך שנהגו על פי העקרון הזה, מורים הפכו את האיות למשתלם עבור הילד באמצעות ארגון התרגיל המיושן לתוך משחק חדש או תחרות. דרך “רעיון המשחק” הילד מצא שהאיות שלו הפך לזמן של הנאה. כתוצר לוואי גדול המורה מצא שבדרך אגב הוא למד לאיית ללא הנדנוד של פעם המיושן.

משחקים, תחרויות וכלים אלו הם לא הסוף כשלעצמם, אלא רק דרך לקשר את ענייני המשחק של הילד לענייני עבודה – במקרה זה, האיות שלו. המורה חייב תמיד לזכור שיש לעשות שימוש בכל המשחקים והכלים במינון קטן ובאופן דיסקרטי ביותר. יותר מידי עוגה מזוגגת וטעמים רבים מדי של גלידה הורסים את העיכול. ה”לחם וחמאה” הניכר של מאמץ יומיומי וחתירה מאומצת למומחיות הוא האלמנט הנדרש לכוח ואופי. אף אחד ממשחקים ותחרויות אלו צריך לשמש כ”כיסוי סוכר” עבור מאמץ כנה.

המניע הבסיסי לצורך למידת איות הוא התשוקה לצייד את עצמך עם הכלי של הבעה עצמית. לילדים לא אכפת במיוחד לגבי מניע זה של מבוגרים, אבל הם כן רוצים להיות מסוגלים לכתוב נכון את כל הרישומים הקשורים לבית הספר שלהם, או לתקשר את הרעיונות שלהם לאחרים בצורה נכונה. “השיבולת” (סממן לשוני או אחר המבדיל קבוצת אוכלוסיה אחת מאחרת – הערת מתרגם) של איות נכון ואנגלית נכונה בא עם התפתחויות מאוחרות יותר. ילדים אינם מודאגים לגבי נקודת מבט בוגרת שאיות לא נכון הוא חטא חברתי.

באמצעות הרישומים של גינון הילד, בתצפיות מזג האוויר שלו, ברישומי טבע, בעריכת רשימת מצרכים, והערכת עלויות שנדרשים בעבודה המקצועית שלו, בכתיבת דוחות של דקות מועדוני בית הספר שלו, המורה המוכשר מוצא הזדמנויות רבות להדגיש את הערך של איות נכון ואת הצורך להניע את האיות הנכון הביתה.

בטיולים גיאוגרפיים, כל הדוחות חייבים להיות מאויתים נכון כדי לעבור עם נקודות זכות. אם הכיתה מכינה ספרון של חיבורים הכי טובים שנכתבו במהלך השנה, הדגש יכול להינתן בקבלה של הדוגמאות שמאויתות נכון בלבד עבור הספרון. אם צריך לכתוב מכתב תשאול, הזמנה כיתית לחבר מסוים, פתק תודה בשל מעשה טוב שכלשהו שנעשה, או מכתב עסקי לחברה מסוימת שמבקש דוגמאות או עלונים, רק אותם מכתבים ואותם חיבורים ייבחרו כאלו שיביאו נקודות זכות לכיתה. כך ניתן לגשת למניע של כבוד בעבודת הכיתה. ספר איות אישי עשוי להישמר על ידי כל תלמיד, שבו הוא רושם בסדר אלף-בית את כל המילים שאיית לא נכון עבור שנת הלימודים, שנלקח מחיבור ועבודה גיאוגרפית. סופר אחד מדבר על זה כ”רשימה שחורה” (צ’רטרס). אני תוהה על החוכמה של השם הזה. אני הייתי מכנה אותו “מילים בהם אני חייב לשלוט”.

צ’רטרס מציע “בית חולים לאיות” שבו כל אלה המתקשים באיות חייבים ללכת להפסקות סדירות עד שהם “מחלימים”. כאן עזרה צריכה להינתן לכל אחד בהתאם לצרכיו.

ב- “תכנית המעבדה של דלטון” גב’ פארק הורסט, שהגתה את בית הספר שלה כמעבדה סוציולוגית עם ניסויי ילדים ומורים כמדריכים, טוענת ש”הדרך הטובה ביותר ללמד איות היא באמצעות תרגול חוזר של מילים שמאויתות לא נכון. זה אומר לימוד אישי, ומשאיל את עצמו לתכנית המעבדה”. המשימות האינדיבידואליות נערכות על ידי המורה על דפי שיעור, עם הוראות מפורטות בפירוט של דקות עבור הילד לבצע.

צ’רטרס מציע שהילדים יחנכו “מסע פרסום לאיות”. המורה ייתן שיחה נלהבת לתלמידים לגבי הערך של איות טוב ויציע להם שהם יארגנו קמפיין מיוחד לתקופה של חודשיים, ואז יבחנו את עצמם מי האלוף. סדרת המילים שבה ישתמשו תחולק לקבוצות, הילדים לומדים כחצי תריסר או משהו כזה ביום. כל הטעויות נרשמות ונקודות נמנות. הכיתה מחלקת את עצמה לשניים או יותר צוותים ואלה מתחרים, כשהמורה כמאמן נלהב. מאייתים טובים עוזרים לפחות טובים ללמוד. כאשר הזמן פג, הילדים נבחנים, הקבוצה המנצחת מוכרזת ופרסים מובטחים לאלו שעברו דרגה.

מונרו, דה-ווס וקלי נותנים עצה זו עבור הוראת מילים עם אותיות חיוניות, כמו “government”, “particular” וכו’. ניתן לתלמיד תדפיס כתוב או עותק מודפק שבהם יש משפטים שמכילים רווח שבהם המילה המסוימת שיש להדגיש צריכה להיכתב, למשל:

PARTICULAR (ספציפי, ייחודי)

“אני לעתים תכופות מאיית לא נכון _______ בכתיבת חיבורים, אבל כעת אני הולך לצאת _____ מגדרי כדי לאיית אותה נכון. המורה שלי אומרת שאני לא מסתכל על ההברות והאותיות של ______ בצורה מספיק קרובה. אני הולך לעשות זאת עכשיו בתשומת לב ______”, וכן הלאה.

הרברט לול נותן תכנית לפיתוח “מודעות איות”. הוא מצפה מכל תלמיד, כאשר משפטי או רשימות האיות נכתבו, (א) לסמן כל מילה שהוא מטיל בה ספק; (ב) לבחון את תוקף הספקות שלו; (ג) אז לכתוב את המילים המאויתות באופן שגוי שהוא זיהה, בצורה נכונה ברשימות נפרדות; (ד) להחליף עם תלמיד אחר לצורך סימון; (ה) המילים הנוספות שאויתו לא נכון ונחשפו צריכות להתווסף לרשימות האישיות של התלמיד; (ו) סימון האיות צריך להתהבב על תיקון הספקות כמו גם על המילים שאויתו נכון.

פריור ופיטמן מדגישים עשיית רשימת פרויקט כיתתי שמייצג עניין מיוחד מסוים, כמו מילים גיאוגרפיות, או מילים שמשתמשים בהם בכיתת התפירה, וכו’. צריך להיות זמן קבוע לצורך השלמה – תקופה מסוימת צריכה להילקח בחשבון כל יום וכל חברי הכיתה צריכים לתרום לרשימה. כאשר הרשימה הושלמה, צריכה להיות תקופה לשינון ובחינה. ייתכן שאסיפת איות בסגירת הלימוד המיוחד תספק עניין. הוא נותן ספר איות מיוחד, “ספר האיות של מחוז בראון”,  שנעשה על ידי ילדים כדי לתאר מילים שקשורים לעשרה נושאים שונים של עניין מסוים עבור מחוז בראון”. עשרה ימים הוקצבו לצורך איסוף המילים ועשרה ימים הורשו לצורך לימודם בהכנה לתחרות גדולה שנערכה בעיירה בתאריך מאוחר יותר, לדוגמא:

א – “מילים שעניינן בהיסטוריה”.

(1) קלרנס ג’ונסון – קלרנס ג’ונסון היה אחד המתיישבים הראשונים של מחוז בראון.

(2) ויליאם יאנד – ויליאם יאנג היה החבר שלו.

(3) האטי יאנג – האטי יאנג היתה אחותו של ויליאד.

(4) תושבי איזור ספר – הם היו תושבים טובים של אזור הספר.

(5) נהר מיזורי – נהר מיזורי הוא הגדול ביותר בדרום דקוטה.

(6) שביל – הם באו לאורך השביל הישן.

(7) מבצר פייר – מבצר פייר היה המבצר הראשון שנבנה במדינה.

ב – “מילים שעניינם האדמה של מחוז בראון”, וכן הלאה, כולל מילים וביטויים שעניינם יבולים, מזיקים ליבולים, עם כמה בני ברית של חוואי מחוז בראון, עם בעלי חיים ועופות גזעיים – עם אסמים, חוות, בתי כפר וחיי קהילה מעודכנים של מחוז בראון, וכו’. בערך חודש אחד מתוך השנה יכול להיות מוקדש לפרויקט כזה. ניתן להמציא תכנית דומה, תוך שימוש בהיסטוריה ובפעילויות של עיר או עיירה של אדם מסוים.

באותו ספר ניתנים כלים שימושיים מאד כמו חוברות עונתיות, משחקי תמונות, משחקי ניחוש ותחרויות ומשחקים. משחקים כאלה כמו “דמקה”, “דיג”, “מציבים בפינה”, “קדירת דייסה”, “|עשיית כדור שלג” , “לראות את העולם” ו- “בייסבול”, נשמעים מאד מושכים.

קורטיס הגה דפי תרגול באיות שישמשו באופן דומה לזה של דפי חשבון. שיעור בדף התרגול כולל סיפור עם מילים שיש לאיית שמודפסות באופן מודגש. הילד לומד מילים אלו. בגב הדף אותו סיפור מודפס עם מילים אלו מושמטות ומוחלפות ברווחים. הילד ממלא את הרווחים. הניקוד נעשה על מספר הניסיונות והמילים הנכונות.

ב”לימוד איות באמצעות הצגות ומשחקים” של קורטיס, ניתנים כלים ומשחקים רבים ומעניינים – “משחק הברה”, “אותיות מעורבבות”, “משחק  התחיליות”, “משחק חריזה”, “משחק גזירה”, “משחק הגדרה”, “משחק מילה קשורה” ו”משחקי הרכבה”.

עבודה זו מטרתה לא רק להחדיר הרגלי איות נכון אלא גם לקסום לאינסטינקטים החברתיים של הילד באמצעות מתן אפשרויות עבורו ליוזמה, מנהיגות ושליטה עצמית. הכיתה מאורגנת בקבוצות, כל שורה מהווה קבוצה אחת. כל קבוצה בוחרת קפטן, שחובתו היא לארגן את הקבוצה שלו, להמציא את כל החוקים הנדרשים, לבחור את השחקנים שלו, להתארגן לתחרויות, לאמן שחקנים, ולנהל את המשחקים. המורה בוחרת את המילים. ב”משחק אותיות מעורבבות”, הילדים מכינים דף מבחן, ומקפלים אותו לחצאים. בצד שמאל הילד רושם את חמש המילים שניתנו, נותן את האותיות בסדר מעורבב, דואג “לערבב” את האותיות, אות אחת בכל פעם, בסדר הרגיל. בצד ימין הוא ממספר חמש שורות רווח בהתאמה לסידור שלו בצד שמאל. ניירות מוחלפים, המתחרה ממלא את הרווחים, ומסדר באופן נכון את האותיות המעורבבות. הניירות מקבלים ניקוד, הניקוד מאושר, והמנצחים מוכרזים, וכן הלאה.

מר פרדריק גצ’ל, מתיכון אומנויות מכניות, בוסטון, הגה סכמה מעניינת ביותר עבור הלימוד המפוקח של איות. הוא הכין סדרה של שיעורים שנלקחו מ”רשימות המינימום” הנדרשות של בתי הספר בבוסטון. כל שיעור מכיל עשר מילים רשומות בטור, עם המשמעות וצורת השלד המותאמות שלהן לצד זה באופן מאוזן. כרטיס לימוד מסופק שבאמצעותו לומד הילד בשיעור שלו מילה אחת כל פעם. “הכרטיס מעוצב באופן כזה שמסתיר את המילה שיש לאיית אבל חושף את רמז השלד וההגדרה המצורפים”. “השימוש בכרטיס זה”, טוען מר גצ’ל, “עושה עבור הילד את מה שאדם שני עושה כדי להכתיב את המילה שיש לאיית”. זה לוקח את תפקיד המורה ויותר מכל זה מעניק בדיקה עצמית ונותן אפשרות לילד לעבוד באופן אינדיבידואלי ובאופן מדויק ועצמאי.

“סכמת בדיקה עצמית עבור לימוד מפוקח של איות” זו, נוסתה בבית ספר יסודי ע”ש פרנקלין בכיתה ח’ בשנה שעברה (1921). שלושה עשר מהמאייתים הגרועים ביותר קיבלו את הבמחן ב- 2 למאי עם תוצאה שבה היו סה”כ 111 מילים שאויתו לא נכון על ידי כולם, כל אחד פספס חמש מילים או יותר, כאשר הגרועים ביותר פספסו 10, 14, 21 מילים.

מר גצ’ל נפגש עם תלמידים אלה שש פעמים, תחילה ב- 4 למאי, לשיעורים של חצי שעה. ב- 24 למאי המורה, גב’ ג’נקינס, בחנה שוב את התלמידים עם תוצאה שבה היו רק ארבע שגיאות לעומת 111 במבחן המוקדם.

סכמה זו לא רק שימושית אלא היא ברורה ואובייקטיבית בקסם שלה עבור התבונה של הילד כדי לראות אם הוא יכול לזכור את המילה באמצעות רמז השלד. זה מותיר את המורה חופשיה ומפתח את העצמאות של הילד ואת היכולת שלו לפתור את בעיות האיות שלו דרך פרויקט פאזל אמיתי. זה פותר את הבעיה של לימוד מפוקח של איות.