העדפת זמן, ניכיון זמן, והחלטות הקשורות לעישון (סיכום מאמר) Time preference, time discounting, and smoking decisions (article summary )

סיכום מאמר- העדפת זמן, ניכיון זמן, והחלטות הקשורות לעישון

אחמד קחווג’ה, דן סילברמן, פרנק סלואון

הקדמה

מאמר זה בוחן את הקשר בין ניכיון זמן, מקורות אחרים של העדפת זמן ובחירות הקשורות לעישון.

הוא מתחיל באמירה כי הספרות הכלכלית מן הזמן האחרון בנושא אנומליות (דבר מה  חריג, מחוץ לנורמה) של החלטות הקשורות לזמן ושליטה עצמית התמקדה בהנחות חלופיות להנחה הסטנדרטית של ניכיון זמן אקספוננטיאלי. מודלים של ניכיון זמן היפרבוליים חתרו תחת או החליפו את ההארות שנבעו ממודלים סטנדרטיים, הסבירו התנהגויות בלתי מובנות, והפיקו השערות שניתנות לבדיקה. באופן משמעותי הודגם כי השלכות מסוימות שקשורות למדיניות הרווחה של הממשלה תלויות בשאלה האם הצרכנים הם בניכיון קוואסי היפרבולי מאשר סטנדרטי, ניכיון אקספוננטיאלי. למשל, אם סוכנים הם מנכים היפרבוליים, מדידת העלאת הרווחה מתוך העלאת המס על סיגריות עשוי להיות גבוה יותר באופן משמעותי משום שבעיות של שליטה עצמית יוצרים רשת ערכית של עישון שהם פנימיים אצל המעשנת.

        במחקר זה, תוך שימוש במידע שנאסף עבור המחקר, נבחן הקשר בין ניכיון זמן, מקורות אחרים של העדפת זמן, ובחירות הנוגעות לעישון. ההחלטה לעשן מייצגת מסחר אינטר-טמפוראלי (המתפרש על גבי הזמן) בעל השלכות מהותיות לרווחת החברה והיחיד, ולכן מעניק הקשר טבעי שהמחקר הזה מתייחס אליו. הופקו מדדים של ניכיון זמן מבחירות הן בהקשר הכלכלי והן הבריאותי. נבחן גם את מערכת היחסים עם אלמנטים נוספים של העדפת זמן ומצב העישון. באופן ספציפי, הוערכה מידת השליטה העצמית של המגיבים תוך שימוש במדדים של אימפולסיביות (פעולה בלתי מחושבת) בהתנהגות של יחידים. נבחן האם המדדים הללו ואחרים של שליטה עצמית משתנים בעקבות מצב עישון ומה הטווח שבו במדדים הללו מתואמים עם ערכים סובייקטיביים (אישיים) של ניכיון זמן.

        תוך שימוש בשאלות סטנדרטיות בהקשר של בחירות הנפרשות על טווח זמן ארוך בהקשרים כלכליים ובריאותיים, נמצאו דפוסים שעקביים עם מחקר קודם על מדדים סובייקטיביים (אישיים) של ניכיון זמן. תגובות למצבים היפותטיים של בחירה חושפות מדדים גבוהים של ניכוי זמן ברובד הכלכלי לטווח של שנה אחת, ללא קשר למצב העישון. בעקביות עם מחקרים קודמים, ישנן עדויות כי המדדים המרומזים הללו של ניכיון זמן יורדים עם הארכת דחיית הזמן, (ניכיון היפרבולי), ותלויים על הסימן של התשלום (אפקט ה”סימן”). נמצאה גם השפעה של גודל הסיכון של בחירות לרווחים אבל לא להפסדים (אפקט ה”עוצמה”). מעבר לכך, המאמר משתמש בסדרה של שאלות לגבי הנכונות לעבור קולונוסקופיה, שהוא תהליך רפואי מומלץ לכל האנשים בקבוצת הגילאים של המגיבים לסקר, ללא קשר למצב העישון, על מנת לשלול טווחי ניכוי קצרי וארוכי טווח במסגרת של ניכיון קווסי- היפרבולי. לא נמצאו עדויות כי, עבור מבוגרים, מדדים ארוכי וקצרי טווח של ניכיון משתנה על ידי מצב העישון.

        בעוד שמספר מדדים של ניכיון זמן באוסף המידע משכפל דפוסים שנראו באופן עקבי בספרות, אין התאמה בין המדדים הללו ומצב העישון. הממצאים לכן מעידים כי מגוון בניכיון זמן איננו כוח מניע מאחורי הבדלים בהתנהגות של עישון. יחד עם זאת, נמצא כי מדידות של אימפולסיביות ואורך הטווח של תכנון קשורים לבחירות עישון. האימפולסיבייםיות יותר נוטות לעשן או להמשיך לעשן. באופן דומה, מעשניםות נוכחיים נוטים לעיסוק מופחת בתכנון כלכלי לטווח ארוך. אף אחד מהמדדים הללו של תכנון או שליטה עצמית אינו מותאם באופן משמעותי עם המדדים הסטנדרטיים של ניכיון זמן. נמצא כי ערכים סובייקטיביים של ניכיון זמן חשפו, דרך מצבי בחירה מחייבים, כי הם בלתי קשורים למצב עישון. אלא, שילוב של מדדים כלליים יותר של שליטה עצמית, אימפולסיביות ותכנון כלכלי, קשורים להחלטה לעשן.

        החלק הבא במאמר מתאר את מקור הנתונים ומראה כיצד המעשנותים במדגם מגלמים רבים מהמאפיינים והתנהגויות שהוגדרו בספרות קודמת בנושא. החלק השלישי מציג את השיטות והתוצאות בהקשר למדדים סובייקטיביים של ניכיון זמן במרחבים הכלכלי והבריאותי, ומערכת היחסים שלהם עם בחירות עישון.

        הניתוח במאמר שואב את המידע עליו הוא מבוסס מה’סקר על עישון’ (SOS). הוא רחב יותר ממחקרים קודמים באשר לשאילת שאלות לגבי העדפת זמן, שלטה עצמית ואימפולסיביות מצד מעשנים. הוא כולל מדגם של מבוגרים בגילאים 50-70 במעמד הסקר שעישנו בעבר, מעשנים כעת או לעולם לא עישנו. בהמשך, המאמר מפרט אלמנטים שונים לגבי המדגם האנושי שהשתתף בסקר, פרטים כלליים הקשורים לבריאות, מעמד וסטטיסטיקות שונות בהקשר של העישון והרגלי העישון. הפרטים הללו, המאמר אומר, מעידים על כך שמספר גדול של מעשנים מפסיקים, רבים מנסים להפסיק וחוזרים לעשן, מספר מועט של אנשים מעולם לא ניסו להפסיק, ומבחינת הסיבות שאנשים נותנים להפסקה וחזרה לעישון יש בכך יותר מההתמכרות הפיזית בלבד. ניתן לומר כי דפוסי ההתנהגות האלה עקביים ביחס לבעיות של שליטה עצמית ותחושה ביחס למחויבות. ישנן עדויות מהתשובות כי רבים מהמשתתפים בסקר מודעים לבעיית השליטה העצמית שלהםן. הספרות בנושא מעידה על כך שהרבה מהמעשנים והמעשנות אופטימיות לגבי הפסקת העישון, כשהמדדים הממשיים שבוחנים כמה הפסיקו מתוך אלה שחשבו שיפסיקו בטווח של שנתיים נמוך מאוד. במילים האחרות, ישנו קושי בהתאמת הציפיות לגבי הפסקת עישון, וזו עדות לכך שישנה בעייתיות בתכנון זמן והוצאה לפועל של תוכניות עתידיות, לפחות בהקשר של עישון.

        בהתבסס על הממצאים מסקר שנערך בשטח עבור המחקר שלנו, הממצא המרכזי הוא שאין הבדלים משמעותיים בערכים של ניכיון זמן בהקשר של מצבי עישון שונים.

        שיטות ותוצאות  

על מנת לבדוק ניכיון זמן בתחום הכלכלי, נשאלו שאלות סטנדרטיות בספרות בנושא, העוסקות ברווח והפסד של כסף באופן מידי או שנה מעכשיו. מטרתן לחשוף את ההעדפות של המשתתפים והאופן שבו הם תופסים באפון אישי את הרעיון של ניכיון זמן. בהמשך לכך, המאמר מתאר את השאלות הספציפיות שנשאלו והפונקציות שבהם השתמשו על מנת לבדוק את הנתונים ולנתחם. התוצאות מראות כי כאשר הרווחים המוצעים קטנים יותר, הם יעדיפו את הכסף עכשיו וכאשר הסכומים גדלים החישוב ישתנה ויעדיפו לקבל את הרווח מאוחר יותר. כלומר, כאשר ההבדל לא גדול, אנשים יהיו יותר מרוכזים בהווה מאשר בעתיד. זה עקבי ביחס לממצאים קודמים על אפקט ה’עוצמה’ שהוזכר קודם. יחד עם זאת, באשר להפסדים תמיד העדיפו לדחות את ההפסד הכלכלי בלי התחשבות בסכום. למרות שהתוצאות האלה לא עקביות ביחס לאפקט ה’עוצמה’, כאשר הושוו עם הממצאים ביחס לרווחים עלה כי הממצאים הללו אכן עקביים ביחס למחקרים קודמים המראים לגבי אפקט ה’סימן’, שהרווחים מחושבים יותר מאשר הפסדים. הדבר החשוב ביותר למחקרנו הוא שאין הבדל בסטטיסטיקות בהשוואת סטטיסטיקות הנבדקים במצבי העישון השונים.

        על מנת לבדוק את היחס לניכיון הזמן בתחום הבריאות בהקשר של מצבי העישון השונים, השתמשנו בשאלות העוסקות בהעדפה לגבי מספר ימים הבריאים בשנה הקרובה, או מספר יותר גבוהה של ימים בריאים X שנים מעכשיו. התוצאות היו דומות לאלה העוסקות בתחום הכלכלי- כאשר הוצעו יותר ימים בריאים לשנים הקרובות לעכשיו, ההעדפה הייתה לכך. אולם, ככל שמספר הימים הבריאים היה במספר דומה לזה שהוצע בשאלות הקודמות לשנים הקרובות אך הורחקו קדימה יותר לעתיד, המשתתפים נטו לבחור בימים הבריאים בהווה. כלומר, המשתתפים נטו להתייחס בחשיבות גדולה יותר לעתיד הקרוב, אך כאשר עמדו לפני החלטה שנגעה לעתיד הרחוק ההווה הפך לבעל חשיבות גדולה יותר. שוב, הנקודה החשובה שלא נמצאו הבדלים בין מצבי העישון השונים. הממצאים הכלליים, שמראים נפילה דרמטית של ניכיון הזמן באשר לבריאות ככל שהזמן מתקדם, מתכתבים עם ניכיון היפרבולי. המאמר מסביר את הנקודה הזו יותר באריכות, תוך כדי הצגת ביקורת הקשורה לעניין של פערי מדידה. בחלק הבא המאמר מציע דרך אחרת להציג את הסוגיה הזו, באמצעות מסגרת אחרת של שאלות החומקות מן הביקורת הזו, מהסקר עליו מבוסס המחקר.

        ניכיון זמן היפרבולי הוצע כהסבר להמשך עישון בספרות קודמת. מאמר זה בוחן האם ישנו הבדל בהתייחסות לטווחי זמן קצרים וארוכים בהתאם למצבי עישון שונים. המאמר משתמש משאלות שעוסקות בנכונות לעבור תהליך של קולונוסקופיה, שהוא תהליך שמיועד לאיתור ומניעת סרטן במעי. זהו תהליך שאורך זמן ולא נעים, אך יעיל במטרותיו, ומומלץ לכל משתתפי המחקר בשל גילםן, בלי קשר למצב העישון שלהםן. המאמר מסביר יותר לעומק איזה מידע ניתן בשאלות ובאילו כלים, נוסחאות וכו’ השתמשו לניתוח הנתונים, בהקשרים של אורך חיים, הזמן שהבדיקה הוצעה בה, מחיר משוער, תוצאות אפשריות וכו’. כפי שעלה בסוגיות האחרות שהוצגו, לא היו הבדלים משמעותיים בין מצבי העישון השונים, והממצאים דומים לאלה שהיו ביחס לסוגיה שתוארה קודם לכן, באשר למספר הימים הבריאים. אנשים יעדיפו לדחות את ביצוע הקולונוסקופיה למרות שהמחיר של התהליך יהיה יותר גבוהה, למרות שיתווסף זמן לחייהם ככל שיעשו את המהלך מוקדם יותר. אולם, כאשר הוצע שהזמן שיתווסף לחיים יהיה ארוך יותר, כך נטו לרצות לבצע את הקולונוסקופיה מוקדם יותר. המאמר מסביר יותר לעומק את הפרטים הספציפיים באשר לממצאים ואופיים. המאמר מציע כמה אלמנטים לשיפור השאלות במחקר עתידי, כמו הרחבת השאלות כך שהמשתתפים יתרגלו יותר לרעיון של ניכיון זמן, והתייחסות לאפשרות שערך של שנה בחיים עשוי להשתנות בנסיבות שונות.

        בחלק הבא, המאמר בוחן מסגרת כללית יותר באשר לניכיון זמן, שמאפשרת לקחת בחשבון אלמנטים פסיכולוגיים נוספים שעשויים להשפיע על החלטות הקשורות לטווחי זמן שונים. למשל, ייבחן אופק התכנון הכלכלי. יילקחו בחשבון אלמנטים כמו אורך הזמן של התכנון וציפיות, אך גם גורמים כמו יכולת תכנון או בעיות כלליות יותר של שליטה עצמית.  המאמר מפרט את השאלות השונות שנשאלו ביחס לכך. עולה כי למעשנים נוכחיים יש אופק של תכנון כלכלי קצר יותר. המאמר גורס כי מכך ניתן להציע כי מעשנים נוטים לייחס חשיבות רבה יותר להווה ומחשבתם מכווננת לכך, באופן שלא נלקח בחשבון בניתוח שהתבצע בחלק הקודם שבו נבחנה ההתייחסות לניכיון זמן.

        בחלק הבא, המאמר בוחן מקור כללי נוסף של העדפת זמן ומקשר אותו להחלטות הקשורות לעישון. אימפולסיביות מהווה מדד ליכולת של יחידה להציב מטרות ולפעול בשליטה עצמית. הבחינה מתבצעת באמצעות ניתוח מענה לשאלות שונות המפורטות במאמר, העוסקות בהערכת השליטה העצמית של המשתתפים . בהמשך המאמר מסביר את הנוסחאות שבה השתמשו לניתוח התוצאות, ומצהיר כי ניתן להעריך כי מעשנים נוכחיים ואנשים שעישנו בעבר יותר אימפולסיביים באופן משמעותי מאשר אלה שלא עישנו מעולם. יש לכך גם מאפיינים נוספים, כמו חינוך ומגדר. באשר לתכנון כלכלי, מעשנים נוטים להיות אימפולסיביים יותר, שזה מדד כללי יותר עבור העדפת זמן.

        לסיכום, הממצא המשמעותי ביותר הוא שאין הבדלים משמעותיים באשר לניכיון זמן במצבי עישון שונים. כאן המאמר חוזר על הממצאים שפורטו קודם לכן, לגבי חוסר ההבדל. המאמר ממשיך ומסיק כי ההבדלים בבחירות והתנהגות עישון, למרות שהכוח העיקרי לכך לא נובע מניכיון זמן, עשוי להאיר על הבדלים ביכולת שליטה עצמית ואלמנטים או תהליכים פסיכולוגיים אחרים שמשפיעים יותר על החלטות עישון. הן המדד של אימפולסיביות והן של תפיסת אופק הזמן (אורכו של האופק של רשת הציפיות) קשורים להחלטות עישון. אלה שנוטים להיות אימפולסיביים יותר ולתכנן פחות את העתיד סביר יותר כי יעשנו. באופן זה, ממצאינו מציעים כי בעיות של שליטה עצמית בהחלטות השייכות לטווחי זמן ארוכים לא יילקחו בחשבון בבחינת ניכיון זמן של זמנים מגוונים. ממצאים אלה עשויים לפתוח את הפתח לבדוק מודלים שונים של העדפות זמן ולבחון השלכות התנהגותיות של תהליכים פסיכולוגיים שונים. במקום לקבוע כי עישון קשור לנטייה להווה כהעדפת זמן, הממצאים מעידים על כך שעישון הוא מסמן עבור בעיות גדולות יותר של שליטה עצמית שנובעות ממקורות אחרים. באופן ממוקד, הכוח של הקשר בין מדדים כמו אימפולסיביות, התייחסות לאופק הזמן והחלטות עישון מצביעים על ספרות הולכת וגדלה שתייצר מודלים כמו שליטה עצמית עם השפעות רבות, עצמי- כפול ותהליכי החלטה, ותיאוריות העוסקות בצרכנות. ממצאינו מצביעים על כך שבתחום העישון, הממצאים לגבי מודלים כאלה עשויים להיות יעילים וירחיבו את המחקר של אלטרנטיבות לפונקציית הניכיון האקספוננטיאלית הסטנדרטית.