Mothers Personality traits and the climate for creativity

תכונות אישיות של אמהות ואקלים עבור יצירתיות שהן בונות עבור ילדיהן

תקציר

גישות, התנהגויות ותכונות של הורים הם מנבאים משמעותיים ליכולת היצירה של ילדיהם. לא הרבה ידוע, עם זאת, על פעולות מכוונות שננקטו על ידי ההורים כדי לפתח ולתמוך ביצירתיות ילדיהם. בהתבסס על סקירת ספרות ועל מחקר פיילוט גיבשו ארבעה גורמים המרכיבים את האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד. על מנת לאמת את המבנה האמפירי העברנו שאלון לאמהות בפולין (N=3073). ניתוח התוצאות מאשר, כצפוי, כי את הדברים הבאים ניתן לתרום ליצירת אוירה ליצירתיות בסביבה הביתית: עידוד לניסיון חידוש והגיוון, עידוד ללא קונפורמיזם, תמיכה בהתמדה למאמצים יצירתיים ועידוד לפנטז. לאחר מכן, חקרנו את הקשר בין חמשת תכונות האישיות הגדולות של אמהות לממדי אוירה מסוימים. ממצאינו מראים כי פתיחות  זה המפתח העיקרי של פעילויות אמהות המעצבות את אוירת היצירתיות ביחסיה עם הילד. שאר חמשת התכונות הגדולות מקושרות לחיוב או לשלילה עם מימדים מסוימים של האוירה ליצירתיות.

1. מבוא

בשלושת העשורים האחרונים, מספר מחקרים על הקשר בין תכונות האישיות של ההורים לבין ההתנהגות הטיפולית הולכת ומתרחבת (הנתונים האמפיריים מצביעים על כך שאישיותם של המטפלים משפיעה על סגנונות ההורות שלהם ועל איכות הקשר שלהם עם ילדיהם. תפקידם של בני המשפחה של הילד בפיתוח היצירתיות נבדק במספר רב של מחקרים. מערכת היחסים בין ילדים וההורים שלהם זוהה כאחד הגורמים המכריעים ביותר של מימוש עתידי של פוטנציאל יצירתי. רוב המחקר שנערך עד כה היה רטרוספקטיבית ועוסק בהקשר המשפחתי של מקצוע או יצירתיות בולטת. עם זאת, לא ידוע הרבה על פעולות יומיומיות מכוונות של הורים התומכות ביכולותיהם ובגישותיהם היצירתיות של ילדיהם. המחקר שלנו מתייחס להיבט זה של אוירה ליצירתיות.

1.1. אקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד

האקלים ליצירתיות של הילד בסביבה המשפחתית מובן כמדגם ההתנהגותי הקבוע יחסית של ההורים העוזר לילד לרכוש חשיבה, עמדות, תכונות אישיות, וכישורים הדרושים ליצירתיות. מעורבות הורים, עמדות, התנהגויות וכללים משפחתיים, יחד עם חוויות משפחתיות אחרות, המביאות תועלת להתפתחות רגשית, אינטלקטואלית, חברתית, ולתרום לאוירת יצירתיות. תכונות אישיות המסייעות למימוש הפוטנציאל היצירתי כוללות עצמאות / אי-קונפורמיזם, פתיחות להתנסות, הצורך בחידוש, סובלנות לעמימות, מוטיבציה פנימית, והתמדה. תכונות אלו מתפתחות מגיל צעיר מאוד ויכולות להיות מטופחות על ידי ההורים. עם זאת, כפי שציין קארל רוג’רס (1954), מה שחשוב ליצירה בונה הוא לא רק פנימי אלא גם גורמים חיצוניים, בעיקר אלה הקשורים לביטחון פסיכולוגי וחופש.

בהתבסס על סקירת ספרות ועל המחקר הקודם שלנו, זיהינו את הגורמים החיצוניים החשובים לקידום  היצירתיות של הילד, וקראנו להם אקלים המסייע להתפתחות היצירתית של הילד. תוך קביעת גורמים המסייעים לפיתוח היצירתיות ביחסי הורה-ילד, התמקדנו רק באותם פרמטרים חיובים של היחסים להתפתחות הכללית של הילד, אלה המתמקדים בגירוי אינטלקטואלי ומקלים על עמדות פרו-יצירתיות כמו גם תמיכה בעצמאות, אי-קומפורמיזם, והסתמכות עצמית. השארנו את הגורמים הקשורים למימוש הפוטנציאל היצירתי, אך עלול להוביל לדיסהרמוניה בהיבטים אחרים של התפתחות הילד, כגון חוסר מעורבות רגשית הורית ביחסים עם הילד וקרירות רגשית כלפי הילד.

ניתן לזהות נקודות הנוגעות לאוירת יצירתיות בהקשר המשפחה, הורים של אנשים יצירתיים מאוד היו פתוחים וסובלנים להשקפותיהם השונות של ילדיהם, סיפקו להם גירוי אינטלקטואלי, עודד את חקר הסביבה וחיפשו פתרונות חדשניים, חיזקו את האוטונומיה של החשיבה והעניקו לילדיהם את זכות הבחירה החופשית והזכות ללמוד מהטעויות שלהם. מחקר איכותני על הביטוי היצירתי של אמהות מגלה כי אחד התחומים המרכזיים בפעילות היצירתית של האמהות הוא בניית אקלים מוליך להתפתחות היצירתית של הילד. ביטוי היצירתיות שלהם ביחסים עם ילדיהם, עוסקים בארבע קטגוריות של פעילות: עידוד רדיפה אחר חוויה חדשה ומגוונת, תמיכה בגישה לא-קונקורמיסטית, עצמאות, חיזוק התמדה בביצוע משימות יצירתיות, ועידוד פנטזיות. אנו מניחים כי ארבעה גורמים אלה הם קריטיים ליצירת אוירת יצירתיות ביחסי הורה-ילד.

הגורם הראשון מתייחס לפעילויותיהם של הורים המעודדים את ילדיהם לחוות מגוון וחדשנות. להורים יצירתיים יש ספרים ומגזינים רבים בבית, עם איורים באיכות טובה של האמנות שבהם, יש להם גם כלי נגינה והם מציעים לילדיהם הזדמנויות להנות ממגוון של חוויות מחוץ לבית, למשל על ידי לקיחת הילדים לגלריות לאמנות, כאשר הכישרון של הילד הופך להיות ברור, הם עושים מאמץ כדי לשכור את המורים הטובים ביותר. הורים לילדים יצירתיים הטמיעו בהם את ערכי הליבה ואכפו גבולות התנהגותיים, הם עודדו התנהגות לא קונפורמיסטית, ילדים שהוריהם קיבלו את עצמאותם ואת האוטונומיה שלהם מציגים רמות גבוהות יותר של יצירתיות כמבוגרים ומיומנויות גבוהות יותר של חשיבה יצירתית ומסתעפת.

הורים של מתמטיקאים מוכשרים ומלחינים בדרך כלל מעורבים בהתפתחות הכשרון של ילדיהם. הם לא רק הציעו התלהבות ועידוד אלא שימשו גם מודלים של התעניינות נלהבת בתחום (בלום וסוסניאק, 1981). הורים של יוצרים דגולים טיפחו אינטגרציה על ידי מתן תמיכה מילולית ורגשית, סובלנות לכישלון ועזרה בהתמודדות עם נסיבות קשות.

לאנשים יצירתיים במיוחד בדרך כלל היו הורים שעודדו אותם לפנטז. ההורים היו מעורבים פעילויות שעשויות להיתפס כבלתי מועילות או סבירות, כגון לשאול ולענות על שאלות מטופשות, משחק יצירתי, בובות, קולנוע, קונצרטים משפחתיים. ההורים היו מספרי סיפורים טובים והכינו סיפורים לפני השינה, (פוסטר, 2004). משפחות כאלה לא חסרו חוש הומור, דמיון הוערך אפילו גבוה יותר מאשר ציונים טובים.

אחד המטרות העיקריות של המחקר שלנו היה האימות האמפירי של התצפיות לעיל על ידי בחינת הנתונים שלנו. מחקרים קודמים מראים כי עמדות ההורים ופעילויות הקשורות להזדמנויות לילדים להשתמש ביכולות היצירתיות שלהם, וזו בעיקר האמא שיוצרת את האקלים שיטפח או יעכב את היצירתיות של הילד (Halpin, 1973; Harrington et al., 1987; Michel & Dudek, 1991). גם אם אבות של היום מעורבים יותר בהחינוך של ילדיהם, בחברה הפולנית האם היא זו שיש לה את ההשפעה הגדולה ביותר על גידול הילד. כמעט 40 אחוז של אמהות, לעומת אחוז אחד של אבות, מימשו את זכותם לחופשת הלידה, יתר על כן, האמהות מפחיתות את זמן העבודה שלהן פי שלושה יותר מאבות (Zgierska, 2012). כתוצאה מכך, אנו מתמקדים כיצד אמהות בונות את האקלים ליצירתיות עבור ילדיהם. אנו גם בודקים אילו תכונות אישיות של אמהות משפיעות על כך.

1.2 תכונות של אמהות ויצירתיות ילדים

תכונות ההורים קשורות ליכולותיהם ולגישות של ילדיהם. נקבע כי היכולת של אמא לחשוב התנהגות עצמאית קשורה לרמת היצירתיות של הילדים (Runco & Albert, 2005). אמהות ליוצרים בולטים הן דומיננטיות בעלות בטחון עצמי, עצמאיות, ויעילות במצבים קשים (Goertzel et al., 2004).  הן פחות מעוכבות, הן חוות אילוצים באופן חלש יותר, דואגות פחות ליצירת רושם טוב ומגיבות לציפיות חברתיות במידה מועטה יחסית (דומינו, 1969). ילדים הם יצירתיים יותר כאשר להורים שלהם יש תחושה של ביטחון פנימי לא להתאים את עצמם להגבלות חברתיות או לכללים הנוגעים למעמד ולתפקידים חברתיים (Miller & Gerard, 1979).

יתר על כן, הורים לילדים יצירתיים מראים גישה לא סטראוטיפית של גבריות או נשיות (Runco & Albert, 2005) מתנהגים באופן פחות קונבנציונאלי ביחס לתפקידים המגדריים הסטריאוטיפיים (Grant & Domino, 1976). בנוסף, אמהות של ילדים יצירתיים מעורבות מאוד בקריירה שלהן, בעלות חיים אוטונומיים ופעילים (MacKinnon, 1962), ויש להן אינטרסים מחוץ לעבודה (Dacey, 1989). בהשוואה לאמהות לילדים יצירתיים פחות, הן יותר בטוחות בעצמן, בעלות הישגים בעבודתן, ויותר “מוגשמות עצמית” בבית.

מאחר שתכונות אישיות משפיעות על האופן שבו אמהות חשות, חושבות ומתנהגות (Belsky & Jaffee, 2006; Kochanska et al., 2004), אנו בוחנים איך חמש תכונות אישיות קשורות ליצירת אקלים יצירתיים ביחסים של אמא וילד. בהמשך, אנו בודקים המשגות וראיות אמפיריות על הקשר בין כל אחד מחמשת המאפיינים והממדים של האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד. אנו עוקבים עם מערכת של השערות עבור המחקר הנוכחי.

1.2.1 החצנה

החצנה היא תכונה המתייחסת להבדלים אינדיבידואליים בתגמול לרגישות (לוקאס, דינר, גרוב, סו, שאו, 2000). עם זאת, לא ברור אם הבדלים אלה קשורים לתמריצים באופן כללי או רק לתגמולים חברתיים (Ashton, Lee & Paunonen, 2002). רמה גבוהה של החצנה נמצאה קשורה לאפקט חיובי (Watson & Pennebaker, 1989) רמת הפעילות ועוצמת האינטראקציות החברתיות (Lucas, Le, & Dyrenforth, 2008, McCrae & Costa, 1991), וכמו כן לרמת פעילויות חברתיות כגון משחקי מסיבות, בדיחות, או ללכת לקולנוע.

החצנה הורית מובילה ליחסים חמים יותר עם הילד (Belsky & Barends, 2002; Denissen et al., 2009). הכוונה ל “איזו מידה מטפלים ההורים באינדיווידואליות, ברגולציה עצמית על ידי כך שהם תומכים ומותאמים לצרכים המיוחדים של הילד ולדרישותיו” (Baumrind, 1991, עמ ’62), והיא חיונית לתוצאות התפתחותיות חיוביות רבות, כולל שליטה (בוגנטל וגרוסק, 2006). הורים מוחצנים נוטים לספק סיוע לילדיהם, כדי שיוכלו להשיג מטרות בעצמם, ולדבר באופן מילולי על רגשותיו ופעולותיו של הילד. בהתאם לכך, ניתן לצפות שאמהות מוחצנות יראו נטייה לעודד את ילדיהן לחוות חידוש וגיוון (שכן זה דורש מידה רבה של טיפוח הורי וטיפול בפעילות חברתית ופנאי) ולתמוך בהתמדה של ילדיהם במאמצים יצירתיים (כיוון שהן נוטות להיות נשים חמות ומגיבות עם רמה גבוהה של התנהגות שליטה).

1.2.2. הסכמה

תכונה של הסכמה הוגדרה כהבדלים אינדיווידואליים בתיאום (לעומת התנגדות) של אינטרסים משותפים (Van Lieshout, 2000) שמוביל ליחסים הרמוניים יותר. לעומת זאת, רמה נמוכה של הסכמה קשורה לנטייה גבוהה יותר להפגין חוסר קונפורמיזם או אוטונומיה (Piedmont et al., 1991; Piedmont et al. 1992; McCrae & Costa, 1991). הורים בעלי הסכמה מראים חום רב יותר לילדיהם, ובונים מערכת יחסים רגישה (Belsky & Barends, 2002). ילדים של הורים כאלה רואים בהם יותר תומכים (Branje, van Lieshout, & van Aken, 2004, 2005). יתר על כך, הסכמה קשורה לתמיכה גבוהה יותר באוטונומיה ואמהות מניעות את ילדיהן לחקור באופן פעיל, לגלות, לפתור בעיות ולגבש את השקפותיהם ויעדיהם (Prinzie et al., 2004). לכן ניבאנו כי הסכמה של אמהות תהיה בקשר שלילי עם עידוד לאי- קונפורמיזם  ובקשר חיובי  לתמיכה והתמדה במאמצים יצירתיים.

1.2.3. מצפוניות

מצפוניות היא גורם המתייחס להבדלים אינדיבידואליים בויסות של ביצועים הקשורים למטרה. יתר על כן, אנשים בעלי מצפון גבוה יש נטייה להיות מאורגנים לעתיד, ומכוונים למטרה, והם נוטים יותר לבצע משימות עד לסיום (קוסטה ומקריי, 1998). יש להם גם חוש משמעת מפותח יותר ביחס ללמידה (Blickle, 1996). כמו כן, נמצא שמצפוניות ההורים קשורה ליחסים חמים יותר ולשליטה התנהגותית גבוהה יותר (Prinzie et al., 2009).

לפיכך, אנו ננבא כי המצפוניות של האמהות תהיה קשורה באופן חיובי לעידוד לחוות גיוון וחידוש, קשר שלילי עם עידוד התנהגויות לא קונפורמיסטיות וקשורה באופן חיובי לתמיכה בהתמדה במאמצים יצירתיים (מכיוון שאמהות מצפוניות הן עובדות חרוצות ומכוונות, כך שהן יכולות ללמד את ילדיהן).

1.2.4. יציבות רגשית

תכונת היציבות הרגשית הוגדרה כהבדלים אינדיווידואליים בהשפעה שלילית ותגובה ללחץ (מתיוס, 2004). רמה נמוכה של יציבות רגשית קשורה לדיכאון. יש קשר בין הורים בעלי יציבות רגשית לטיפול סיעודי יותר (Prinzie et al., 2004), חום, שליטה התנהגותית ותמיכה באוטונומיה (Prinzie et al., 2009). לפיכך, שיערנו כי היציבות הרגשית של האם תהיה בקשר חיובי עם עידוד לחוות גיוון וחידוש כדי לתמוך בהתמדה במאמץ יצירתי.

1.2.5. פתיחות לחוויות

התכונה של פתיחות לחוויה הוגדרה כמעורבת ברמה גבוהה של פעילות קוגניטיבית ומתייחסת למורכבות בחיי הנפש של האדם (קוסטה ומקריי, 1985). תכונה זו קשורה לרמות גבוהות של סקרנות אינטלקטואלית, יצירתיות, דמיון, נטייה להתריס מוסכמות, אינטרסים אמנותיים ואסתטיים, עושר רגשי ופנטזיה, ואי-קונבנציונליות.

אמהות כאלה יכולות להכיר את התהליך היצירתי עם עליות ומורדות מניסיונן האישי. יש כמה ראיות לכך

שפתיחות לחויות קשורה באופן חיובי לחום הורי, לטיפוח ולשליטה התנהגותית (Prinzie et al., 2009), ובאופן שלילי לרמות של דיווח עצמי על הגבלות (Metsäpelto & Pulkkinen, 2003) – גישה הקוראת ל “מבנה היררכי הוא ההורים מצווים והילדים מצייתים” McCrae, 1996), עמ ‘329). לכן, אנו ננבא כי אמהות פתוחות לחוות תעודד את ילדיהם לחוות, תתמוך באי- קונפורמיסטיות, תתמוך בהתמדה במאמץ יצירתי, ותעודד פינטוז.

1.3. המחקר הנוכחי

למחקר שלנו היו שתי מטרות עיקריות. הראשון הוא לבדוק אם הגורמים שזיהינו באמצעות סקירת הספרות ייתרמו ליצירת האקלים ליצירתיות ביחסי הורים-ילדים. המטרה השנייה היא לקבוע כיצד האישיות של הנבדקים, מבחינת התכונות הקשורות לנטילת פעילויות לטובת יצירת האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד.

2. שיטה

2.1. משתתפים

אמהות (n = 3073) בגילאי 17-56  (M = 33.9, SD = 5.34). המשתתפים היו מפוזרים ברחבי פולין, (55% מתגוררים בערים עם אוכלוסייה של למעלה מ -200,000 נפש), 14% גרים בערים המונות 50 אלף עד 200 אלף נפש, 20% גרו בעיירות עם אוכלוסייה מתחת ל -50 אלף, ו -11% גרו בכפרים). לאמהות היו מספר שונה של ילדים בגילאים שונים (M = 6.37, SD = 5.26).ל רוב המשיבים היו אחד (43%) או שניים (45%) ילדים. רק ל -10% היו שלושה ילדים, ואילו מעטים (2%) היו עם ארבעה ילדים ויותר.

2.2. מדדים

השתמשנו בשני מכשירים במחקר זה.

2.2.1. שאלון אישיות עם 10 פריטים.

TIPI-PL מורכב מעשרה פריטים (שניים לכל תכונה). הפריטים דורגו על 7 נקודות בסולם ליקרט מ 1 – מאוד לא מסכים  עד ל- 7  מסכים מאוד. השאלון נמצא בעל תוקף מתכנס ומהימנות מבחן חוזר גבוהה.

במחקר זה, ארבעה מתוך חמישה פריטים התאפיינו בעקביות פנימית נמוכה אך מקובלת, רק פתיחות לחוויה היתה בעלת אמינות נמוכה מאוד.

2.2.2. האקלים ליצירתיות בשאלון היחסים בין הורים לילד

(CCP-CRQ) הוא מדד מקורי, בעל 24 פריטים, שפותח עבור הורים לילדים מגיל הגן ועד גיל ההתבגרות, מדידת ארבעת הממדים הבאים של האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד: עידוד מגוון חוויית חדשות, עידוד אי-קונפורמיזם, תמיכה בהתמדה במאמצים יצירתיים, ועידוד לפנטז. כל סולם מורכב משישה פריטים, שחלקם מקודדים לאחור על מנת למזער את השפעת סגנון המילוי של השאלון. באמצעות סולם תגובה של שבע נקודות, המשתתפים מעריכים את מידת הסכמתם לכל פריט. כדי להקטין את האפקט החברתי, השאלון אינו חושף את המטרה האמיתית של המחקר.

על מנת להבטיח את תקפות השאלון, ערכנו סקר פיילוט בקרב 27 אמהות בגילאי 26 עד 53, המייצגות מגוון מקצועות ועמדות גיל, שהיו בין 1 ל -5 ילדים (M = 2.07, Me = 2, SD = 0.96) (מחברים, 2017). אימהות הוזמנו באמצעות שיחות טלפון ולאחר מכן באמצעות דואר אלקטרוני רשמי לקחת חלק בסקר. ההוראות ושאלות פתוחות (למשל, מה אתם עושים כדי לפתח את היצירתיות של ילדכם?) נועדו לעודד מיקוד נרטיבי פתוח במשמעות המיוחסת ליצירה בתפקידה של האם וכיצד הם הבינו את היצירתיות שלהם. בעקבות תוצאות מחקר הפיילוט, העולות בקנה אחד עם המסקנות הנגזרות מביקורת הספרות, גיבשנו את פריטים הסופיים.

2.3 תהליך

הסקר נערך באינטרנט. אמהות הוזמנו לקחת חלק במחקר באמצעות ערוצי מדיה חברתית ועל ידי הזמנות בדואר אלקטרוני. המשתתפים קיבלו מידע על המטרה, השלבים והסודיות של המחקר והתבקשו להסכים לקחת חלק במחקר. לאחר מכן, הם השלימו את שני כלי הסקר שתוארו לעיל. לאחר שנאספו כל הנתונים ניתחו אותם, המשיבים ציפו לתדרוך על התוצאות הכוללות של הסקר. המשתתפים לא זכו לתגמול עבור השלמת השאלונים.

4. דיון

גישה הורית, התנהגות ותכונות של ההורים הם קריטריונים משמעותיים ליכולת היצירתית של הילד, יחד עם זאת, לא הרבה ידוע על פעולות מכוונות שננקטו על ידי הורים לפתח את היצירתיות של הילדים ואת העמדות הפרו-יצירתיות. בהתבסס על הסקירה, ועל סמך הניתוח האיכותני של מחקר הפיילוט, זיהינו ארבעה גורמים המרכיבים את האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד. מטרת המחקר הייתה לאמת הנחות אלו באופן אמפירי. כצפוי, יצירת האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד כולל ארבעה גורמים, הנקראים: עידוד לחוויה ורב גוניות, עידוד נוקונפורמיזם, תמיכה בהתמדה במאמצים יצירתיים, ועידוד לפנטז. גורמים אלה מתארים את הדפוסים היציבים יחסית של התנהגויות ועמדות של אמהות ביחסים עם ילדיהם, שמטרתם לסייע להם לרכוש חשיבה, עמדות, כמו גם הכישורים הדרושים ליצירתיות.

מטרה נוספת של המחקר הייתה לבדוק אילו תכונות אישיות של אמהות תורמות ליצירת האקלים ליצירתיות ביחסים שלהם עם ילדיהם. כפי ששיערנו, הוכח כי אמהות הפתוחות לחוות מסייעות  למימוש הפוטנציאל היצירתי של ילדיהם. היציבות הרגשית של האם היא מנבא טוב לעידוד שהיא נותנת לילדיה לחפש חידושים ומגוון ותמיכה בהתמדה במאמץ יצירתי. מצפונה של האם קשור באופן חיובי לעידוד הילד לחוות חידוש ומגוון,  ותמיכה במאמץ יצירתי,  וקשורים לעידוד הילד לעסוק בהתנהגויות לא קונפורמיסטיות. הסכמה קשורה באופן חיובי לנטייה לתמוך בילד ביצירה, אבל מה שמפתיע, הקשר בין ההסכמה של האם לבין הנטייה לעודד את הילד לעסוק בהתנהגויות לא קונפורמיסטיות אינו משמעותי.

החצנה הוא מנבא חיובי של עידוד הילד לחפש חדשנות ומגוון, ותמיכה במאמץ יצירתי. הקשר בין פתיחות לחוויה לבין כל הממדים של יצירת האקלים ליצירתיות במערכת היחסים בין האם לילד, יכול לשמש כמדד לדיוק הכלים התיאורטיים המוצעים. זה ידוע כי התפקיד הדומיננטי של האם בפתיחות שלה לחוות תורמת בעיצוב האקלים לפיתוח מיומנויות פרו-יצירתיות אצל הילד נתמך על ידי התיאוריה – שכן הוא מעורב הן ביצירת אווירה חמה והן בתמיכה באוטונומיה, יתר על כן, אנו יכולים להניח כי הנטייה ליצירת אקלים מתאים נובעת מהעדפותיה של האם לגבי צורות הפנאי. ילדים לאמהות המאופיינות בפתיחות קוגניטיבית הם סקרנים, בעלי אינטרסים אמנותיים, ומעדיפים פתרונות לא קונבנציונאליים.

בניגוד להנחות המניעות קשר שלילי בין הסכמתה של האם, לעידוד הילד לאי-קונפורמטיביות, הניתוח הראה שום יחסים כאלה. ניתן להניח כי משתנים אלו מתייחסים להתנהגויות שונות, הסכמתה של האם הנמדדת על-ידי ה- TIPI קובעת בעיקר את הנטייה ביחסים בין-אישיים, בעוד שעידוד לאי-קונפורמטיביות בילדים מתייחס לעיצוב ולנטייה לבחור התנהגות לא אתגרית ולאתגר את הנורמות הקיימות, ובכך לעודד אוטונומיה (Prinzie et al., 2004, 2009).

4.1. מגבלות ומחקרים עתידיים

המחקר הנוכחי אינו נקי ממגבלות. יש לציין כי הדיוק במדידת האישיות היה מוגבל, במיוחד בגלל העיצוב של הכלי, שבו כל גורם מיוצג על ידי שני פריטים בלבד (Sorokowska et al., 2014). מה עוד, שני המדדים המשמשים במחקר הם כלי דיווח עצמי. למרות שתכונות אישיות ואקלים נחקרות בדרך כלל באמצעות שאלוני דיווח עצמי,  חשוב לזכור כי סקרים המשתמשים בסוג זה של כלי עבודה עמוסים בשגיאות (למשל, הקלה, נטייה מרכזית, קרבה או טעות ניגוד). ללא קשר לעיצוב הכלי, קשה בהליך המחקר לבטל את השפעת עמדות המשתתפים כלפי הבעיה. איום אחד הוא “הטיה חברתית רצויה”, נטייה להגיב בהתאם לערכים מקובלים חברתית, אשר לדעת המשיב עשויים להצביע על התאמה טובה. איום נוסף הוא “נטייתו של המשיב להסכים” לתוכן ההצהרות שהוגשו (פאולהוס, 1991). בהתחשב בהמגבלות לעיל, יש להתייחס לממצאים שלנו בזהירות מסוימת.

עם זאת, כדאי לשקול את הטענות בדבר נטייתם של המשיבים להגיב על פי הציפיות החברתיות כדי להביא בחשבון את ההקשר הרחב יותר. אמנם בפולין יש עניין מוגבר יצירתיות (Gralewski, 2016), ואף על פי שאינדיבידואליזם ועצמאות כמטרות של סוציאליזציה מוערכים יותר ויותר (Tulviste & Mizera, 2010), הערכים המסורתיים עדיין נאמדים גבוה יותר מאלה הקשורים למימוש עצמי (Hofstede, Hofstede, & Minkov, 2010). בפולין, האוריינטציה הקולקטיביסטית נתמכת במידה רבה וקשורה לקידום ערכים הקשורים תלות הדדית, גידול וחינוך (Keller & Lamm, 2005, Tulviste & Mizera, 2010). יש להניח כי בפולין, עמדות חברתיות כלפי יצירתיות אקספרסיבית או מרכזית אינה ברורה דיה, והתוצאה היא שהמשתתפים במחקר אינם חשים מחויבים להציג תמיכה גבוהה ביכולותיהם היצירתיות של ילדיהם, ובמיוחד לעצמאות ולאי-קונפורמיזם. עם זאת, כפי שאנו מקווים כי השאלון הולך להיות בשימוש ברחבי העולם ולא רק בפולין, את המיקוד האמיתי של המחקר אינו מתגלה בכותרת כדי להקטין אפקט רצייה חברתית.

לנוכח חולשות השאלונים, כשעבדנו על CRQ, ניסינו לעמוד בדרישות הפסיכומטריות ולהפחית את שגיאת המדידה. לשם כך, בהתייחס למחקר הפיילוט (מחברים, 2017), כללנו מספר קריטריונים של כל גורם של יצירת האקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד. בנוסף, השתמשנו פריטים מקודדים לאחור, יש לנו מחקר מסיבי וחישבנו את התוצאות באמצעות שיטות אנליטיות מגבילות כגון ניתוח גורמים.

חולשה נוספת במחקר זה היא שהמשתתפים היו אמהות בלבד, ולכן לא בטוח אם התיאוריה הניצבת של המודל של האקלים ליצירתיות במשפחה היה מתקיים אם האב היה נכלל או משתתף במקום האמהות. זה היה יכול להיות מעניין לחקור גם את העקביות של פעולות שבוצעו כדי לבנות אקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד. למרבה הצער, בשלב המוצג של המחקר, ילדים – אשר ללא ספק תורמים ליצירת הקשר והאקלים בבית, לא השתתפו במחקר. אנו מאמינים כי הנטייה והיכולת שלהם יכולים להיות משתנים מתווכים חשובים של היחסים המתוארים. בשלבים נוספים של חקירה בנושא, כדי להשיג הבנה טובה יותר של משמעות ותנאים של יצירת אקלים יצירתי בהקשר המשפחתי, רצוי לחקור את יחסי הגומלין בין הילד לאם, תכונות אישיות והמיומנויות היצירתיות של האם והילד. מידע זה יספק מידה נוספת של דיוק לכלי המדידה המוצג כאן.

4.2. השלכות על הפרקטיקה

יצירתיות היא תופעה חברתית, וכדי להבין אותה, יש לקחת בחשבון לא רק את האדם אך גם גורמים הקשריים (Csikszentmihályi, 1996; Csikszmmihályi, 1999). אחד מגורמי המפתח במימוש הפוטנציאל היצירתי הוא הסביבה. מחקרים קודמים הראו כי האקלים ליצירתיות ביחסי הורים-ילדים, תמיכה הורית ברעיונות של הילד, עצמאות, וקבלת האוטונומיה של הילד קשורה באופן חיובי לפוטנציאל היצירתי (Harrington et al., 1987). על מנת למדוד אקלים ליצירתיות ביחסי הורה-ילד, פיתחנו שאלון (CCP-CRQ), המאפשר זיהוי התנהגויות הוריות המקדמות יצירתיות בארבעה תחומים: עידוד לחידוש וגיוון, עידוד של אי-קונפורמיזם, תמיכה בהתמדה במאמצים יצירתיים, ועידוד לפנטז. השימוש בכלי זה יכול לעזור להבין טוב יותר את הפעילות היומיומית של ההורים, במיוחד אמהות, כדי לתמוך בפיתוח היצירתי של הילדים, בעתיד, עשוי להוביל ניסוח יעיל יותר של אסטרטגיות לתמוך ביצירת הסביבה המשפחתית.

5. מסקנה

אקלים ליצירתיות ביחסי האם והילד הוא תוצאה של ארבעה סוגים של פעילויות של אמא: עידוד לניסיון התנסויות חדשות ומגוונות, עידוד לאי- קונפורמיזם, תמיכה בהתמדה במאמצים יצירתיים, ועידוד לפנטז. תכונות האישיות של האם קשורות באופן משמעותי עם כל אחד מהם. פתיחות לחוויה במיוחד משום שהיא קשורה לכל מימד של אקלים התומך בפוטנציאל היצירתי של הילד. כל שאר התכונות במודל מתואמות באופן חיובי עם נקיטת פעולה תומכת של האם על מנת לעזור לילד להתמיד במאמצים יצירתיים. יציבות רגשית, מצפוניות והחצנה קשורות עם הנטייה של האם לעודד את הילד לחוות התנסויות חדשות ומגוון. אמהות מצפוניות מאוד אינן מוכנות לעודד את הילד לשאול או לשבור כללים קיימים או להתנגד לנורמות.