מבוא
סוגיית אכיפתן של נורמות, המגלמות ערכי מוסר בשיטת המשפט הפלילי בישראל, מהווה נדבך עתיק לתפיסה הפלילית הכללית. הסוגיה דנן נגזרת מיסוד הקשר שבין מוסר למשפט, ככל שניתן למצוא מסגרת אחידה למושג “מוסר”. כשלעצמו מהווה הוא כר נרחב להוגים מתחומי הפילוסופיה במשפט, חברה, חינוך וכיוצא באלה, הגם שמיוחסות להם משמעויות שונות. כן נמצא שונות מושגית אף בבחינת ההקשר שבין מוסר לבין אחרים כגון “הוגנות”, “הגינות”, “צדק” “שוויון” ובבחינת הקשר שבין המשפט לבין “מזל”. בהדבק הדברים, נמצא בספרות ובהלכות רלוונטיות, התחבטות בשאלת היקף ההתערבות המבוקשת, או אף רצויה, של החברה בהתנהלות הפרט. שאלה זו ניתן לחלק לשני מסגרות קוטביות: האחת, דוגלת בעקרון הצמצום להתערבות החברה בהתנהגותו של הפרט, וכי אין לחברה זכות עקרונית להפוך התנהגות מסוימת לעבירה, רק משום שאותה התנהגות נחשבת בלתי מוסרית בעיני רוב בני אותה חברה. הגישה השניה דוגלת בעקרון המרחיב את התערבות החברה כאמור, תוך לגיטימציה לכלי הפלילי, לצורך אכיפת ערכי המוסר המקובלים בה, תחת החשש שלולא כן, אבני היסוד לקיום החברה תקרוסנה.
לכאורה, נראה שהמפגש בין מזל ובין משפט אינו טבעי ואף מנוגד להגיון. מזל מבטא רעיון אתיאיסטי לפיו נגזר מראש על האדם, בידי כוח עליון, מבלי שיהא לאדם אפשרות פיזית להשפיע. מנגד, המשפט מיוסד על עולם התבונה בו האדם נוטל גורלו בידיו ונושא באחריות להתנהלותו. לפיכך, למשפט מוקנה תפקיד מרכזי וכפול בעולם: האחד, לכוון את ההתנהגות של האדם, והשני מטיל עליו אחריות בגין התנהלותו, אם סוטה ממה שהמשפט מכוון. אם כן, תפיסת מציאות, המושתתת על מזל, ניצבת בסתירה מוחלטת לתפיסת המשפט, שכן מה טעם לכוון את התנהגות האדם אם אינו מסוגל לשלוט בה.
בעבודה זו אבחן את סוגיית ההתמודדות של המשפט עם חלק מהשלכותיו של המזל ואצביע על התהיות העמוקות הכרוכות בחיכוך שבין מזל, מוסר ומשפט פלילי. בד בבד, אבקש לדון במספר הקשרים ספציפיים, הנגזרים מהמפגש בין מזל ומשפט, ומהם את מידת יכולת התחשבות במשפט הפלילי ביחס למצבו הבסיסי של אדם, באשר להטלת אחריות פלילית כשמדובר בעבירות תוצאתיות. כן אדון ביחסו של המשפט הפלילי כלפי מזל שאך בהתקיימותו נמנעה תוצאה פלילית ומהי עמדת המשפט בנקודת ההכרעה על-פי מזל.
בבחינת המוסר לבדו, הרי המשפט בישראל מושפע מגישות ליברליות הנוגדות את רעיון הפטרנליזם ונמצא לנו הפרדה בין המוסר למשפט, וכי מהלך זה הנו למעשה אינדיקציה
למודרניזציה חברתית. יחד עם זאת, החלתן של נורמות מוסר במשפט אינה ללא סייגים, ומודרניזציה כאמור משמעה, פגיעה בתפקוד החברה באופן המעצים את חירות הפרט על חשבון החברה. לא לכחד, שהמחוקק בישראל נטל מספר החוקים עבירות פליליות בכדי לצמצם את התערבות המדינה בהתנהלות הפרט. ואולם, עובדה זו לבדה אינה בהכרח באה ללמד על התרחקות הדרגתית של המשפט מערכי המוסר. נטילה כאמור מלמדת על שינוי בתפיסה הנורמטיבית של החברה, יותר מאשר על זניחת המוסר שכן דווקא לתוך מסגרות המשפט הפרטי, הציבורי והחוקתי נשאבו עקרונות שיסודם בערכי המוסר והצדק. עקרונות אלה, כגון התנהגות בתום-לב, שיקולי תקנת הציבור, חובות נאמנות, השבת עושר שלא במשפט ואחרים באו לידי ביטוי גם בחקיקה וגם בפיתוח המשפט על-ידי בתי המשפט. אפילו המושג “צדק” ואופן יישומו, שמקפל בתוכו את ערך המוסר, מצא דרכו אל תוך דברי חקיקה שונים אלא, שמקומו במבחן התוצאתי אפוף ספקות ואי-בהירות ונראה לי כי עוד נכונה לנו דרך ארוכה ליישמו בתחום הפלילי.
תוכן ענינים:
מבוא – 3
עקרונות מנחים לאחריות בפלילים – 5
התנהגות חופשית במקור – 6
מושגים עלומים בתפיסה הפלילית – 7
מוסר ומזל בראי הצדק – 9
השיטה האמריקאית בשיקול המזל המוסרי – 11
כשהמזל משפיע על התוצאה – 14
דיון – מקומו הנורמטיבי של המזל – 16
סיכום – 19
ביבליוגרפיה – 21