מבוא

קהילות יהודי בבל של תקופת התלמוד היו מהמרכזים היהודיים הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. תקופה זו, תחילתה מהימים שלאחר חורבן בית שני ומלחמות היהודים בכובשים הרומאים בארץ ישראל, שלאחריהן החלה שקיעה משמעותית במצב היהודים בא”י, וסופה בימי חתימת התלמוד ותקופת הסבוראים והגאונים שלאחריה. הקהילות בבבל היו מהקהילות המבוססות והיציבות הראשונות בעם ישראל בגולה, ולמעשה קהילות אלו היוו את יסודה וראשיתה של הקהילה היהודית הגלותית וממנה שאבו שאר קהילות ישראל המאוחרות את המבנה החברתי וההתנהלות הקהילתית לדורות רבים.

בתוך הקהילה היהודית היה מבנה חברתי כלכלי ודתי מאד מאורגן, מבית מדרש ובית כנסת ועד ארגוני הצדקה והחסד בהם התאפיינו כל קהילות ישראל. ארגוני הצדקה בקהילות ישראל שראשית התפתחותם בימי המשנה והתלמוד, היו לסמל של חסד ומעורבות חברתית ולמקור גאווה ומופת לדורי דורות.

בעבודה זו נסקור ונרחיב על אותן מסגרות הצדקה והחסד הקהילתיות שפעלו בקרב קהילות יהודי בבל של אותם ימים, נפרט על תיפקודן, על מקומן בקהילה ובעיר היהודית, על תפקידי החכמים והמנהיגים הדתיים במסגרות אלו ודעותיהם השונות בסוגיות צדקה וגמילות חסדים בתלמוד. כמו כן, נרחיב על סוגי הצדקה ואופני נתינת הצדקה והסיוע הסוציאלי בקהילה. האם הצדקה בבבל הייתה מאורגנת וממוסדת? האם חכמי בבל היוו עמודי תווך במתן העזרה ובפסיקת ההלכה בעניינים אלו? איך התנהלו ארגוני הצדקה ואילו פעולות של צדקה וחסד ננקטו לטובת הנזקקים? באיזו תדירות נגביתה הצדקה? האם היתה שקיפות באיסוף הצדקה? האם היתה סמכות לכפות על הצדקה? אילו סוגי עזרות סוציאליות היו בעדיפות גבוהה יותר?

על כל זאת ועוד נרחיב בעבודה זו וננסה להבין איך נהגו הקהילות בעניין זה וכמה חשיבות ייחסו לאותם מוסדות צדקה וחסד.

תוכן ענינים:

מבוא 1
רקע היסטורי – קהילות יהודי בבל 2-3
התפתחות מוסדות הצדקה בקרב יהודי בבל 4-8
צדקה ציבורית וצדקה פרטית 9-10
גבאי הצדקה 11-12
הכפייה על הצדקה 13-15
צדקה מגויים 16-18
ההתחשבות בעני ובצרכיו 19-21
פדיון שבויים 22-23
דאגה ליתומים 24
השוואה בין בבל לישראל 25-26
סיכום 27
ביבליוגרפיה 28