מבוא:

“להיות או לא להיות” שאל רומיאו את יוליה. נכון, לשאלה הזו קונוטציות רבות ומונחים שונים. אך בין אותם המונחים, נשאלת השאלה האם ליטול “סיגריית סם קלה”? האם לעשן מריחואנה עם “החברה”, האם לנסות פעם אחת רק כדי לראות איך זה מרגיש?.

נראה שהשימוש בסמים קלים הפך להיות מושא לשיח רב, החל בשיחות סלון וכלה בבניין הכנסת, ובמיוחד בין כותלי בית המשפט. כאשר בכל יום סטנדרטי של הקראות כתב אישום (שבו יש לשופט בערך 60 תיקי הקראות של כתב אישום) חלק ניכר מאותן “הקראות” כתבי אישום, הן הקראות בתיקים של שימוש בסמים קלים (כפי שגם יוצג בהמשך).

עם זאת, בניגוד למדינות אחרות, בישראל קיים איסור גורף על שימוש בסמים קלים כאשר החריג היחידי הוא “הרשאה לשאת אותם” לרבות בגין צרכים רפואיים. תפיסתו של המחוקק הישראלי היא כי נגע הסמים הוא דבר מסוכן ויש בו כדי לפגוע קשות בבריאות, בזיכרון לטווח קצר ועוד. מנגד, יש הטוענים כי לסמים קלים יש השפעות רגעיות בלבד, ולהבדיל מאלכוהול הן גורמות למצב רוח מרומם בלבד ואינן מביאות לידי התפרצויות אלימות.

זאת ועוד, לא ניתן להתעלם כי ישנו חשש כבד שמא פתיחת “הסכר” לשימוש בסמים קלים, עשויה להוות כר פורה גם לשימוש בסמים קשים. שם הסיפור כבר שונה, שכן להם השפעות בריאותיות קשות והרבה.

שיקול נוסף, הוא סוגיית “ההתמכרות”. מצד אחד בני אדם (וכך המציאות וההיסטוריה מתארות בצוותא) נוטים להתמכר, הם נוטים להתמכר לקפה, לסיגריות, לאלכוהול ולסמים. א מצד שני נשאלת השאלה האם יש לתת יד להתמכרות לסמים קלים? נראה כי בארץ המחוקק בחר באופציה השלילית.

אין להתעלם מהעובדה שהמחוקק הישראלי בחר בגישה “הפטרנליסטית”. המחוקק סבור כי הוא יודע טוב מהאזרח מה נכון לגופו. לכן סיגריות (בהן יש שימוש בטבק) מותרות על פי החוק הישראלי, וסמים קלים כדוגמת חשיש ומריחואנה אסורים. אך האם הבחירה הזו היא נכונה? על השאלה הזו נשיב בעבודה שלהלן.

תוכן עניינים:
מבוא 2
פרק 1- מהם סמים קלים 4
פרק 2- המסגרת הנורמאטיבית 7
פרק 3- המשפט במדינות זרות 13
פרק 4- מסקנות 15
סיכום 17
רשימה ביבליוגרפית 18