מבוא

האדם נולד אל העולם כתינוק נקי מכל ידע מוקדם, ובמהלך ילדותו המוקדמת הוא רוכש את הכישורים הקוגניטיביים והאורייניים הבסיסיים, שיאפשרו לו להיכנס אל מערכת החינוך הציבורית ולרוכש שם את הידע החיוני לו להתנהל בעולמו. קשה להפריז במידת השפעתה וחשיבותה של מערכת החינוך, וביכולתה לקבוע את עתיד הילד לכשיגדל. הילד נולד כשהוא לוח חלק, “טבולה ראסה”, ומערכת החינוך – כמובן שיחד עם ההורים ושאר הגורמים המעצבים את חינוכו של הילד – כותבת על לוח זה את הערכים, הידע, והכלים שינחו את פעולותיו ומעשיו של הילד בעתיד.

אי לזאת, משמעות גדולה יש לשאלה באילו כלים ובאיזו אופן עושה מערכת החינוך את פעולתה זו, מהם מטרותיה של מערכת החינוך, ומהי הפרדיגמה השולטת. עיקר החינוך אותו סופג הילד הוא במערכות החינוך הממלכתיות והציבוריות, ולאו דווקא חינוך ביתי כבימי קדם, ולכן יש למדינה יותר השפעה על אופן ואופי החינוך של הצעירים שבתושביה, דבר המהווה כלי ראשון במעלה לעיצובה העתידי של המדינה בדור הבא.

והנה, החינוך הציבורי אינו אוחז בשיטה אחת קבועה מימי קדם, אלא מאופיין ברפורמות חוזרות ונשנות, ובשינויים. מגמה זו הינה מבורכת כשלעצמה, כיוון שעל החינוך להתאים את עצמו למציאות המשתנה בעולם, כיוון שרק כך יוכל להכין את הילדים בצורה מיטבית ואפקטיבית לחיים. אך עם זאת, יש לשים לב לשינויים אלו, ולזהות האם הם בכיוון טוב נכון ומצמיח.

ניתן לחלק את הרפורמות העוברות על החינוך הציבורי לשלושה גלים: הגל הראשון מאופיין בישמת לב לילד ולפסיכולוגיה שלו, הגל השני בהישגיות והערכה, והגל השליש בהקניית כלים ללמידה המותאמים למציאות במאה העשרים ואחת.

והנה תופעה חינוכית מעניינת היא בתי הספר הדמוקרטיים. בבתי הספר הדמוקרטיים למורים, להורים ולתלמידים מעמד שווה, ומתוך דיאלוג ביניהם צומחת עבודת החינוך. השאלה העומדת בבסיס עבודה זו היא: האם גם בבתי הספר הדמוקרטים ניתן להבחין באותם שלושת גלי הרפורמה שהוזכרו לעיל? או שמא מדובר בפרדיגמת חינוך אחרת ומנותקת? עקב עיסוק בשאלה זו ניגע ונרחיב בנושאים הרלוונטיים, כפי שנראה להלן.

תוכן עניינים

מבוא 3
פרק ראשון: שלוש גלים ברפורמות של החינוך 4
הגל הראשון – חינוך הילד 4
ביקורת על הגל הראשון 6
הגל השני – סטנדרטים בחינוך 7
ביקורת על הגל השני 8
הגל השלישי – כלים על פני ידע 9
פרק שני: בתי ספר דמוקרטיים 11
מתודולוגיה וממצאים 15
דיון וסיכום 22
ביבליוגרפיה 24