תקציר

עבודה זו מטרתה להבין כיצד מועברות סמכויות מהבנק המרכזי במדינה המצטרפת לאיחוד האירופי אל הבנק המרכזי האירופי ומהם ההשלכות של צעד מסוג זה. לצורך כך, יש להבין את מאפייני המערכת המוניטארית אליה מצטרפות המדינות החדשות ואותה הם מאמצים כחלק ממדיניות הבנק המרכזי האירופי. הרעיון הוא שלכל המדינות החברות יש אותה מדיניות מוניטארית, כלומר, אותה ריבית בסיסית, קצרת המועד. כמו כן, כל שוני בשערי הריבית בין לווים שונים נובע רק מההבדלים בסיכון האשראי של המדינות-חברות. שער החליפין נשמר תמיד קבוע בין המדינות החברות, ואותו שער ריבית כלפי מטבעות חוץ-יורו, גם כאשר לפי צרכי המדינה הבודדת היה צורך בשינוי שער מטבע או שער ריבית.

בעבודה זו אשתמש בשיטת ניתוח תוכן איכותני. על ידי שימוש במאמרים, ואתרי אינטרנט שונים אשר מסבירים ומנתחים את סוגיית המעבר של מדינה חדשה המצטרפת לאיחוד המוניטארי של האיחוד האירופי בדגש על הבנק המרכזי האירופי.

המסקנות והתובנות שלי הן שכאשר מדינה היא עצמאית בניהול המדיניות המוניטארית, היא יכולה להגיב למשל למצבים של ירידה בביקושים על ידי הורדת שער הריבית, ועל ידי כך גם לתמרץ  את הפעילות הכלכלית והתעסוקה. אולם,  הבנק המרכזי האירופי – ECB  בנוי כך שהוא מוכרח לנהל מדיניות מוניטארית על פי הממוצע של מצב הביקושים בגוש המדינות. כלומר, שער הריבית שיקבע הוא גבוה מדי עבור מדינות שבהן יש אבטלה ונמוך מדי במדינות שבהן השכר עולה במהירות. כך, הן מאבדות בהדרגה את כושר התחרות ויוצרות גירעונות מסחריים. מעבר לכך, תהליך ההצטרפות למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי פירושה אובדן כלי המדיניות המוניטרית העצמאית שהיה למדינה המצטרפת. המדינות השותפות אינן יכולות עוד לקבוע שערי ריבית ושערי חליפין באופן עצמאי.

תוכן עניינים

תקציר 3

מבוא 4

פרקי העבודה:
פרק 1: סקירת ספרות 6-5

פרק 2: מתודולוגיה 7

פרק 3: תהליך ההצטרפות אל הבנק המרכזי וויתור על מדיניות מוניטרית עצמאית 13-8

3.1. השלבים לאיחוד מוניטרי 8
3.2. הקריטריונים להצטרפות לאיחוד על פי אמנת מסטריכט 9
3.3. מערכת הבנקים המרכזיים, הבנק המרכזי והבנקים המרכזיים הלאומיים 10
3.4. מדינות מרכז ומזרח אירופה כדוגמא לתהליך ההצטרפות 13

דיון וסיכום 15-14

ביבליוגרפיה 16