(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בביולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון הסיליה כאנטנה תאית- מבנה, הרכב גנטי ותפקידה ביצירת אסימטרית הגוף

מבוא הסיליות מהוות איברונים מיקרוסקופיים בגודלן, אשר לאחרונה פרצו לתודעה והובילו ליצירת נושא חדש ומרתק הכולל מגוון של תסמונות חדשות שלא אובחנו עד כה ולא נמצא להם טיפול. הסיליות הן למעשה שלוחות של ממברנת התא ונראות כאנטנה תאית. הסיליה בעלת יכולת תנועה והיא מאפשרת העברה של נוזלים וחלקיקים קטנים. לעומתה הסיליה חסרת התנועה המאפשרת העברה של סיגנלים תאיים, בינהם סיגנלים כימיים וסנסוריים, משתתפת בתהליכים הורמונליים והתפתחות עוברית. לאור התפקידים הרבים של הסיליה, היא התפתחה כאיברון מורכב ביותר ולכן פגמים ביצירתה מובילים למגוון של תסמונות אנושיות הכוללות פגמים באסימטרית הגוף, השמנה, הפרעות כלייתיות, תסמונות נשימתיות. עבודה זו תתמקד על התפקיד של הסיליות בתסמונות אנושיות תוך דגש על תפקידה ביצירת אסימטריה של ציר הגוף ועל השתתפותה בבקרה של תהליכים תאיים. תוכן עיניינים מהן הסיליות? מבנה ותפקידי הסיליות ההרכב החלבוני והגנטיקה של הסיליה הסיליה כמנגנון העברת סיגנלים המפתח לאסימטריות הגוף אסימטרית הגוף בהתפתחות עוברית תהליך הסיליה ביצירת אסימטריות הגוף: Nodal flow מצבים פתולוגיים בקביעת אסימטרית הגוף situs inversus Primary Ciliary dyskinesia התמונה הקלינית של Primary Ciliary Dyskinesia אופן זיהוי הגנים האחראים למחלה Primary Ciliary Dyskinesia הגישה הדיאגנוסטית אל Primary Ciliary Dyskinesia פתולוגיות נוספות של הסיליה Bardet Biedl syndrome הקשר בין Bardet Biedl syndrome לסיליה תפקידים נוספים של הסיליה הסיליה במחזור התא הסיליה במחלות כליתיות הסיליה והקשר למחלות הסרטן סיכום. ביבליוגרפיה.

קרא עוד »

סמינריון השפעת תוכנית בנושא מחלת האיידס על מודעות תלמידי תיכון בבית ספר ציבורי במגזר הערבי

מבוא רציונאל לבחירת נושא המחקר עבודה זו הינה מחקר פעולה המיועד לשפר את תפקודו של המורה בנושא העברת המודעות לאיידס לתלמידי תיכון בבית ספר ערבי. במסגרת תוכנית הלימודים בביולוגיה בחטיבה העליונה, ברמה של חמש יחידות לימוד, לומדים התלמידים על מחלת האיידס במסגרת אחד מלימודי הליבה – גוף האדם. לימודים אלה הינם לימודי חובה, והם כוללים לימוד על מערכת ההובלה, מערכת ההפרשה ומערכת ההגנה, ופעולתם של מיקרואורגניזמים. נושאי הליבה נלמדים בכיתה י’ או י”א, ונושאי הבחירה נלמדים בכיתה י”ב. במהלך לימודים אלה קיימת התייחסות למחלת האיידס, אופן ההידבקות בה ופגיעתה במערכת החיסונית של האדם. כמורה לביולוגיה בחטיבה העליונה בעלת 26 שנות וותק בלימוד כיתות י-י”ב, אני מלמדת את נושא מחלת האיידס במסגרת תוכנית הלימודים. מרבית תלמידיי לומדים ביולוגיה ברמה של חמש יחידות לימוד, ולכן לומדים גם על מחלת האיידס. מנסיוני ראיתי את התלמידים מתעניינים מאוד בשיעורים אלה, ולדעתי מספר השיעורים שנקבע להוראת הנושא אינו מספיק על מנת לענות על צרכיי התלמידים, רמת העניין שלהם וחשיבות הנושא. יתרה מכך, הבחנתי פעמים רבות כי שיעורים אלה מעוררים עניין בקרב חברי כיתתם של התלמידים, שאינם לומדים ביולוגיה בחטיבה העליונה. תלמידים אלה למדו ביולוגיה בכיתה י”א בלבד, ומאז לא למדו ביולוגיה כלל ולכן גם לא למדו על מחלת האיידס. תלמידים אלה פונים אליי שוב ושוב ומבקשים תשובות לשאלות על המחלה, כגון: “נכון שבנשיקה מועברת המחלה מאדם חולה לאדם בריא”?, “האם שימוש במגבת של אדם חולה גורמת להעברת המחלה”?, ועוד. הם מרגישים שחסר להם ידע רב אודות המחלה, וביקשו ממני להעביר להם מספר שיעורים בנושא. תלמידים אלה נחשפים למידע אודות מחלת האיידס, מאמצעי התקשורת השונים, סרטים,

קרא עוד »

סמינריון השפעת תוכנית לימודית בנושא השמנת יתר על מודעות התלמידים בבית ספר ציבורי במגזר הערבי

מבוא הרציונאל לבחירת נושא המחקר עבודה זו הינה מחקר פעולה המתמקד בעבודת המורה, ודרך ההוראה שלו בנושא תזונה נכונה ומניעת השמנת יתר בקרב התלמידים. הרציונאל לבחירת נושא המחקר הוא עבודתי כמורה לביולוגיה מזה שש עשרה שנים, במהלכם הקפדתי רבות לדבר עם התלמידים על הערך התזונתי של המזון אותו אנו מכניסים לגופנו וניסיתי לגרום להם להבין את חשיבותה של תזונה נכונה וביצוע פעילות גופנית. לצערי הרב הבחנתי לאורך השנים כי אחוז הילדים הסובלים מהשמנת יתר הולך וגדל, הן באוכלוסייה הכללית והן בקרב תלמידי בית הספר בו אני מלמדת. במקרים רבים צפיתי בהתנהגות אכילה לא תקינה אצל המתבגרים, כגון ריבוי אכילת מוצרי מזון מהיר, שתיית משקאות ממותקים, ועוד. התנהגות זו מעידה על חוסר מודעות לנושא השמנת היתר וחשיבותו, הגורמים לכך וההשלכות החמורות המתבטאות במחלות כרוניות רבות כגון סכרת, מחלות לב, לחץ, לחץ דם, ואף מעלה את הסיכון לחלות בסרטן. במשך שנים רבות נושא השמנת היתר הדאיג אותי מאוד, בעיקר עקב התפשטות התופעה כמגיפה בקרב מבוגרים וילדים כאחד. דאגתי בנושא רק הלכה והחמירה לאחר הולדת בנותיי המושפעות באופן בלתי נשלט מתרבות התזונה הלקויה בחברה בה אנו חיים. בעבר תופעת השמנת היתר ועודף משקל אפיינה מדינות מערביות מפותחות בלבד, אך בשנים האחרונות התופעה התפשטה גם למדינות מתפתחות והגיעה למימדים של מגיפה כלל עולמית. בשבוע שלפני בחירת הנושא הקדשתי זמן רב לצפייה בתלמידיי ובהתנהגותם במהלך הפסקת האוכל. הבחנתי כי מרבית התלמידים אינם מביאים אוכל מהבית ומעדיפים לקנות מזון מהיר בקפיטריה. רובם קונים ושותים משקאות ממותקים ואף אוכלים ממתקים, אותם הם גם מכניסים לכיתה לאחר סיום ההפסקה. תלמידים מעטים בלבד שותים מים במהלך השיעורים או בהפסקה.

קרא עוד »

סמינריון זיהום המים משפכי בית החולים

מבוא עם התפתחות הרפואה והעלייה ברמת החיים בעשורים האחרונים, גדל השימוש במגוון חומרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים. למשל, Kümmerer (2001) מציין שמעל 50,000 תרופות רשומות  בגרמניה לשימוש בבני אדם, מתוכם 2,700 תורמים ל 90% מהצריכה ומכילים לפחות 900 חומרים פעילים שונים, כגון תרופות אנטי דלקתיות, משככי כאבים, אנטיביוטיקה, תרופות אנטי אפילפטיות ופסיכוטיות, הורמונים, מווסת שומנים בדם ומורידי לחץ דם, ועוד. חומרים רפואיים אלו לא נספגים במלואם בגוף (האדם או החי), ועד 90% מהחומר מופרש דרך השתן, ומשם דרך מערכות הניקוז והביוב למתקני טיפול בשפכים ולסביבה. חומרים אלו משפיעים על המערכת הביולוגית גם בריכוזים נמוכים (שכן לשם כך תוכננו), מסיסים במים ובעלי מבנה כימי יציב לאורך זמן ולכן בעלי פוטנציאל השפעה לטווח הארוך. מסיסותם הגבוהה במים מגדילה את פוטנציאל הנזק הסביבתי, כי כך הם ניידים במערכות הקרקע והמים, ויכולים לחדור למי התהום. אציין, שטכנולוגיות טיהור השפכים הקונבנציונליות, לא יעילות בכדי לנטרל מזהמים אלו, והם מופרשים לסביבה. למשל, תרופות הכימותרפיה, רובם הם הידרופילים (אוהבי מים) ולכן לא נספחים בקלות לבוצה המשופעלת. (2008, Johnson et al. ) במקביל, בעקבות התפתחות הטכנולוגיות ישנה יכולת אנליטית מצוינת לזיהוי חומרים בריכוזים קטנים, ביותר של מיקרו (10-6) וננו (10-9) לליטר מים,  ואף פיקו (10-12), המאפשר לעקוב אחר גורלם הכימי, פיסיקלי וביולוגי בסביבה. כך, אכן, החלו דיווחים על קיומם של מזהמים ממקור תרופתי בסביבה, שטרם נוטרו קודם לכן. הקשר של מזהמי בית חולים עם מערכות אקולוגיות מימיות קשור להשפעות שליליות אפשריות על האיזון הביולוגי של הסביבה הטבעית. אולם, ההשפעות על הסביבה וההשלכות על הבריאות עדיין לא ידועות וברורות במלואם, ויש קושי להעריך את השפעותיהם לטווח ארוך, בייחוד

קרא עוד »

סמינריון משטח מול חיסונים בסרטן צוואר הרחם

מבוא סרטן צוואר הרחם הוא המחלה השנייה בשכיחותה אחרי סרטן השד. ברם, כיום קיימת ירידה בשיעורי התמותה מן המחלה הן בארץ והן ברחבי העולם כולו. הסיבה לכך נעוצה בשורה נרחבת של בדיקות סקר, מעקבים וטיפולים במצבים הנחשבים עדיין טרום ממאירים. למרות זאת, מאחר שסרטן צוואר הרחם פוגע בנשים צעירות יחסית, לרוב בשנות ה-40 לחייהן, ובהתחשב בכך ששיעור התמותה הגבוה מהמחלה מגיע ל-50%, המעמסה החברתית והסבל האישי הנגרמים בעקבותיו מחייבים מאמץ למיגור סרטן צוואר הרחם במידת האפשר (Quininn, Babb & Allen, 1999; Parkin, Bray & Ferlay, 2002; אצל: כידון, שכטר וטובי, 2011). נגיף הפפילומה באדם (HPV) הינו הגורם המרכזי להתפתחות סרטן צוואר הרחם. הנגיף מגיע לאזור צוואר הרחם בעקבות מגע מיני, ותוך פחות מ-24 שעות הוא חודר אל תוך שכבת תאי הכיסוי (תאי האפיתל); שם הוא יכול לשרוד, להתרבות ולחולל זיהום כרוני. העובדה שבכל תאי סרטן צוואר הרחם ניתן למצוא דנ”א של אחד מהזנים האונקוגניים של HPV, מחזקת את הקשר שבין הזיהום ב-HPV ובין התפתחות סרטן צוואר הרחם. ברוב אירועי ההדבקה מתרחשת היעלמות עצמונית של הנגיף בתוך כשנתיים, ורק ב-10% עד 15% מהנשים לערך הוא הופך לזיהום כרוני (McCredie, Shaples & 2008; Rodriguez, Schiffman, Herrero & al, Rapid, 2008; אצל: כידון, שכטר וטובי, 2011). כיום מוכרים כ-15 זנים של נגיף ה-HPV. הנפוצים לפי שכיחותם וחשיבותם הם: HPV -16, 18, 45, 31, ו-33. HPV – 16, ו-18 נמצאו כאחראיים להתפתחות סרטן צוואר הרחם אצל כ-70% מהחולות, ושאר 3 זני ה-HPV אחראים ל-10% נוספים (; de Sanjose, Diaz & CastllSague, 2008 אצל: כידון, שכטר וטובי, 2011). הקשר בין זיהום מתמשך (Persistent infection) ב-HPV

קרא עוד »

סמינריון תנועה הניתנת לתכנות במנגנוני DNA אוריגאמי

תקציר DNA אוריגאמי מאפשר ייצור מדויק של גיאומטריות מורכבות בקנה מידה ננומטרי. עד כה, המחקרים התמקדו בעיקר בפיתוח אובייקטים או מבנים סטטיים עם תנועות קטנות ואו מסלולי תנועה לא ספציפיים. אולם, קיפול ה DNA לצורות תלת ממדיות מורכבות, יכול לאפשר עיצוב מדויק וייצור של ננו-התקנים בהרכבה עצמית.  העבודה תתמקד במאמרם של Marras וחבריו (2015)1, בו הם מציעים לראשונה פיתוח ננו-מכונות המבוססים על DNA אורגאמי על ידי יצירת מנגנונים דינמיים עם תנועה מוגדרת היטב, בעזרת שילוב מושגים מהנדסת מכונות. בתחילה אציג בקצרה מהי שיטת ה DNA אוריגאמי, ובהמשך אתאר שלב אחרי שלב את אופן יישומה לשם עיצוב ובנייה של מנגנוני תנועה פשוטים ומנגנוני תנועה מורכבים. החל ממפרקי ציר סיבובי ומפרקים ליניאריים גמישים של  DNA אוריגאמי המשלבים רכיבים נוקשים של השרשרת הדו גדילית של ה DNA ורכיבי DNA חד-גדיליים גמישים בכדי להגביל את התנועה לאורך דרגת חופש אחת וכדי לכוון את הגמישות ואת טווח התנועה, וכלה בשילובם  למנגנונים מסדר גבוה יותר: מנגנון crank–slider המצמד תנועה סיבובית עם תנועה ליניארית, ומנגנון שרשרת בנט הנעה בין חבילה קומפקטית לקונפיגורציה במסגרת רחבה עם נתיב תנועה תלת ממדי מוגדר. כמו כן, יוצג פיזור אקטואטורים במנגנון שרשרת בנט בכדי להשיג שינויי קונפורמציה הפיכים של המבנה. לבסוף, אסכם ואדון בתוצאות.   תוכן תקציר 3 א. מבוא 3 ב. DNA אוריגאמי 4 חד גדיל DNA ארוך כפיגום וחד גדילי DNA קצרים כסיכות הידוק 4 ההליך הניסיוני 4 עיצוב ותכנון גיאומטרי של ננו מבנה DNA בתוכנת caDNAno 5 הליך עקירת גדיל ליצירת דינמיקה בננו מבני DNA 5 ג. עיצוב מנגנון מכני ב DNA אוריגאמי 6 מושגים מעולם המכונות המאקרוסקופיות 6

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.