(11/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון ביהדות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

סמינריון המוסר היהודי מול הגישה התועלתנית בהקשר לטיפולי פוריות- תפיסותיהן של נשים המטופלות בהפריה חוץ גופית בישראל

מבוא טיפולי ההפריה החוץ גופית חוללו מהפכה בנושא הפוריות בעולם ואפשרו לזוגות רבים להביא ילד לעולם. עם זאת, הם עוררו לא מעט מחלוקות מוסריות בתחום החברתי והרפואי.  מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם בתחום טיפולי ההפריות, הן מבחינת ידע מקצועי והן מבחינת צריכת שירותי הפוריות. נקודה זו מבטאת את ייחודיותה של מדינת ישראל כמדינה שנחשבת מערבית ומודרנית שבה שיעורי הילודה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD (השילוני- דולב, 2013). המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בטיפולי הפוריות, מעלים שאלות לגבי סדר העדיפויות החברתי, כאשר לא פעם נמתחת ביקורת על מחסור בתקציבים בעקבות צרכים ביטחוניים או חברתיים, וחוסר יכולת לתת משאבים לצרכים חיוניים אחרים. לאור דברים אלו ניתן בהחלט להבין שישראל היא מדינה מעודדת ילודה (Gross & Ravitzky, 2003). הסיבות לכך נובעות משורשים תרבותיים, אידיאולוגיים וביטחוניים, כאשר יחד עם סיבות אלו לא ניתן להתעלם מהזיקה החזקה למסורת היהודית השמה דגש על הבאת ילדים כמצווה וכברכה. בתוך אקלים זה נמצאים זוגות רבים שמתקשים להביא ילדים לעולם. עם עליית רמת החיים, ישנם גורמים רבים המשפיעים על פוריות האישה והגבר וכיום, בהתאם למדינות מערביות אחרות, 10-15% מהזוגות יתקשו להביא ילדים באופן טבעי (Remmenick, 2000). ההפריה המלאכותית מהווה פתרון עבורם אך בפועל האישה היא זו שצריכה לעבור את רוב התהליכים הרפואיים, גם אם הבעיה היא אצל הגבר. טיפולי הפוריות אמנם מהווים מקור לתקווה ואופטימיות, אך יחד עם זאת מלווים בקשיים פיזיים ונפשיים עבור האישה. בנוסף, נשים מרגישות “פגומות” כאשר אינן יכולות להרות באופן טבעי בעוד שהאימהות מזוהה כחלק אינטגרלי מהנשיות. חוויה זו מתעצמת בתרבות מעודדת ילודה שביסודותיה הדתיים אף מתייחסים לחוסר פריון כעונש (Landau, 2003). מחקר זה מבקש לבחון את

קרא עוד »

סמינריון להיות חרדי בעולם יהודי מודרני

מבוא   השימוש במושג החברה החרדית המופיע בכותרת עבודה זו, מטעה. אין חברה חרדית העשויה ממקשה אחת. זו חברה רב גוונית שיש בה חצרות, חסידויות וקהילות, בעלות אופי שונה וגוונים ייחודיים, המפרידים ומבדלים אותם זה מזה. אין אגודת ישראל כנטורי קרתא, כשם שאין ליטאים דומים לחסידים. לכולם איפיונים שונים, הן בתפיסות עולם והן במראה ובמנהגים.   חוקרים מרבים לדון בשאלה ‘מיהו חרדי?’. אין בנמצא מענה אבסלוטי להגדרה זו. אין בנמצא אבטיפוס חרדי. יש מגוון של חרדים וספקטרום רחב של שיוכים דתיים שונים. זוהי חברה רבת פנים, כיום הרבה יותר מאשר בעבר, שיש בה זרמים גלויים ונסתרים המתאחדים סביב עיקרים מסויימים ונפרדים באחרים. זוהי חברה חיה ותוססת, שלצד ריחוקה וניתוקה מזרם התרבות היהודי-ישראלי הכללי, משפיעה רבות על עיצובה ופניה של החברה הישראלית בימינו. יש לה לחברה זו מכנה משותף רחב – שמירת מצוות ההלכה וכפיפות לרבנים הנחשבים בתוכה ל”גדולי הדור”. אולם תחת מטריה זו קיים מנעד רחב של דעות והשקפות, לעיתים מנוגדות, לעיתים עוינות, שמשותפת להם דרך חיים מוסכמת ובמידה רבה (אם כי לא מונוליטית) איבה לחילוניות היהודית כפרשנית לגיטימית של הזהות היהודית.   הצצה אל תוך נבכיה של החברה החרדית ב-200-150 השנים האחרונות, היא טנדו מרתק של תהליכי בידול והתנתקות לצד פתיחות והטמעות, הן בחברה הכללית בארצות המוצא והן כאן בישראל במאה השנים האחרונות. עבודה זו סוקרת דגשים ונקודות עיקריות בתהליך דואלי זה, מתוך ניסיון לפענח את הצופן המפעיל אותה בעיתות צרה ומצוקה, לצד מעיינות החיוניות שבה, המאפשרות לה לא רק לשרוד   במציאות עוינת ומתנכרת אלא גם לפרוח ולשגשג בחברה ובמציאות העומדים בניגוד ובסתירה לעצם מהותה.   מהו איפה

קרא עוד »

סמינריון – פרשנותו של האבן עזרא

הקדמה במסגרת העבודה, אבקש לעסוק בנושא: פרשנותו של רבי אברהם אבן עזרא. רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה, שבצפון ספרד, בשנת 1089, וייתכן שכבר בצעירותו עבר דרומה למרכזי החוכמה היהודיים שבספרד המוסלמית – קורדובה, טולידו וגרנדה, ואף הגיע לצפון אפריקה. בשנת 1140 עזב את ספרד “מחמת המציקים” ומאז פעל במשך 25 שנים בארצות אירופה הנוצרית (איטליה, צרפת ואנגליה). הוא נפטר בשנת 1164 (כדורי, תשס”ז). סקירה במקורות הספרותיים השונים מעלה, כי הראב”ע ידוע כאישיות בעלת פנים רבות: משורר, פרשן, מדקדק, פילוסוף, אסטרונום, אצטרולוג, מתמטיקאי, חכם בחוכמת החיים, שנון וחריף בפתגמיו, בקי ונבון באוצרות היהדות ובמדעים כלליים, בעל תפישה עמוקה ורחבה להפליא (ויזר, תשל”ו). יצירותיו של הראב”ע בדרך כלל מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: בתקופה הראשונה, (1089-1140) הוא שהה בעיקר בספרד, השתלם בתורה ובחכמות כלליות והתרועע עם המשורר והפילוסוף רבי יהודה הלוי. מבחינה ספרותית מייחסים לתקופה זו בעיקר את כתיבת שיריו – שירי קודש ושירי חול (ניצן ואחרים, 2001). התקופה השנייה הייתה תקופה של נדודים מאונס. ראב”ע עזב את ספרד ועבר לאיטליה (רומא, לוקה, וירונה) משם לדרום צרפת ולצפונה (מנטובה, נרבונה, בדרש, רואן), ומשם לאנגליה  (לונדון). שם הוא כנראה נפטר בשנת 1164 (או בשנת 1167) (שם). גולת הכותרת ביצירותיו הם פירושיו לתנ”ך בכלל ולתורה בפרט, שבהם עומדות לו כל המעלות, שחברו יחד להאדיר ביתר שאת את מפעלו הכביר. בד בבד, יש לזכור את החומר העשיר המצוי בפירושיו (ויזר, תשל”ו). “יסוד מורא וסוד תורה” ו – “אגדת השבת” הם שני החיבורים האחרונים של ר’ אברהם בן עזרא. מבין כתביו המרובים “יסוד המורא” הוא היחיד שמוקדש לעיון שיטתי ביסודות היהדות. מותר איפוא לראות בחיבור

קרא עוד »

סמינריון אוטואנטישמיות: מקורות, מכניזמים פסיכולוגיים והקשר עכשווי לשנאת ישראל ע”י יהודים בזמננו

מבוא קבוצות אתנית מוגדרות כקבוצות שהתגבשו סביב יסודות אתניים משותפים ושיוכים שאינם פרי בחירה כמו: מוצא, מקום,  שפה, מנהגים, תרבות היסטוריה, לעיתים גם דת. לעיתים חלק מאותה קבוצה אתנית מעוניין בהגדרה עצמית לאומית במסגרת של מדינה בעלת מוסדות מוכרים, כגון פרלמנט, ממשלה, מערכת משפטית וכן מערכות בריאות חינוך וכו’. היהודים הם קבוצה אתנית  (2015, and Owsiński (Eberhardt. בעבודה נראה שתופעות של שנאה עצמית(Overton, Powell and Simpson,2015),  קיימות בקבוצות אתניות ולאומיות שונות בעולם. נראה תופעה כזו קיימת אצל היהודים והיא הוגדרה כאוטואנטישמיות. Self hating Jews .) 2015,(Reitterהנושא הזה מוגדר כשנאה עצמית של יהודים כלפי מקורותיהם הדתיים, האתניים והלאומיים. זוהי תופעה חשובה שקרתה ועדיין קורית בעם היהודי. נבדוק שתופעת שנאת ישראל ע”י יהודים היא התפתחות חדשה של באותו הקשר. למעשה הקמת המדינה היהודית בשנת 1948 העניקה לאוטואנטישמים אפשרות נוספת למימוש שנאתם לקבוצה האתנית שלהם וזאת באמצעות השנאה לישראל. ננסה לבדוק שתופעת האוטואנטישמיות בגירסתה החדשה קשורה לשנאת ישראל על ידי יהודים. כלומר, נבדוק שהאוטואנטישמים הם ברובם הגדול שונאי ישראל וששתי התופעות קשורות זו לזו בקשרים פסיכולוגיים ולהן מכניזם דומה וכזה שבא ממקור דומה . אוטואנטישמיות אינה מקבילה להעברת ביקורת על החיים הישנים ורצון לחיים חדשים. היא הרבה מעבר לזה: לא מדובר בדחיית החיים היהודיים הישנים ומעבר לחיים חילוניים/פוליטיים יותר במטרה לשפר את המיקום היהודי בתשתית החברתית הכללית. מדובר בניסיון לשים קץ לכל שורש יהודי בזהות העצמית. המניע הבסיסי, אם כן, לפיתוח שנאה עצמית, הוא הרצון להיטמע בחברה אחרת, שהוא רצון סביר בקרב כל מיעוט. ה”מוזרות” הפסיכולוגית, לעומת זאת, שעומדת מאחורי השנאה העצמית היהודית, שלכאורה תומכת באותו רצון לנורמליות, היא הכל מלבד נורמלית: היא

קרא עוד »

סמינריון אלימות ורצח במשפחה בספר בראשית קין והבל

מבוא האב-טיפוס של האלימות האנושית, על פי ספר בראשית, נמצא במסגרת המשפחתית דווקא. הסיפור מציג לפנינו את הטבע האנושי: רגשות תחרות וקנאה לצד יסודות של בחירה והכרעה מוסרית. לאחר הגירוש מגן עדן אנו פוגשים בקין והבל. שני הבנים עולים על הבמה בזה אחר זה ונעים בשני צירים מקבילים; נולדים ומתפרנסים. המתח ביניהם נוצר בעקבות יחסו השונה של האל אל כל אחד מהם. עקב כך מתרחש רצח. אח הורג את אחיו. סיפור קַיִן והֶבֶל, המסופר בתחילתו של ספר בראשית פרק ד’, הוא סיפור על קנאה ורצח בין אח לאחיו. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו והורגו, משום קנאתו בכך שמנחתו של הבל לאלוהים נענתה, שלא כמנחתו של קין עצמו.   גם במשפחות הכי טובות קורה לפעמים שההורים אוהבים יותר או מעדיפים את אחד מילדיהם. כך אצל רבקה ויצחק ביחסם לזוג תאומיהם או אצל יעקב הממשיך את הדפוס ביחס לבנו יוסף. אין המצב שונה במשפחת אדם וחוה, אך אצלם היחס המועדף מגיע מאלוהים, מעין הורה שלישי, שלהתערבותו השפעה ניכרת על היחסים בתוך המשפחה   האקספוזיציה של הסיפור מציגה את שני הבנים. וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה’: וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה (בראשית ד’ 2-1).   קין נולד ראשון. ציון לידתו, וַתֵּלֶד, מופיע אחרי פירוט שלבי התהליך: וְהָאָדָם יָדַע; וַתַּהַר חוה: שני ההורים היו שותפים פעילים בתהליך, והתוצאה הייתה לאירוע מרכזי בחייהם. ואין בכך פלא. קין הוא הבכור, ומשום כך הוא זוכה מאימו למדרש השם החצוף: קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה’. חוה מתגאה ביצירתו עד

קרא עוד »

סמינריון אמונה ודימוי עצמי בקרב סטודנטים חילוניים ודתיים

מבוא עבודה זו עוסקת באמונה ודימוי עצמי בקרב סטודנטים חילוניים ודתיים. רוב היהודים הישראלים סבורים שהחיים הציבוריים במדינת ישראל צריכים להתנהל על פי המסורת היהודית הדתית, ומרביתם מאמינים שיש לדת מקום במדינה. האמונה נחשבת לבסיסה של הדת, שכן הסברים רבים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם, אינם נגזרים ישירות מההתנסויות החושיות, הלשוניות והתחושתיות האנושיות. למעשה, כל תפיסת עולם, מחייבת אמונה בבסיסה, שכן מהווה השלכה של העולם הסובייקטיבי. בגישה הדתית, רעיון האמונה מגדיר ישירות את הידע האנושי, או לפחות את רובו. מלבד האמונה המניעה את האדם לפעול, קיים הדימוי העצמי שהוא תכונה הנבנית, מתפתחת וניתן להעלותה.  היא אינה תלויה בגורמים חיצוניים, אלא רק באדם עצמו. הדימוי העצמי נבנה באמצעות קבלת העצמי, נטילת אחריות אישית, אותנטיות, פתיחות, ידע על העצמי, ועקביות. עבודה זו תעסוק בבחינת הגדרת האמונה, כוח עליון, גורל ומזל בקרב סטודנטים חילוניים ודתיים, בחינת השפעתה של האמונה על ההצלחה והכישלון בלימודים ובחיים האישיים והחברתיים. כמו כן, עבודה זו תבחן את מושג הדימוי העצמי, תדון במחקרים בנושא, ותקבל נתונים על הדימוי העצמי בקרב אנשים שונים. מהם הגורמים לדימוי עצמי גבוה או נמוך, וכיצד הם באים לידי ביטוי אצל בני האדם בכלל, וסטודנטים בפרט. יתר על כן, עבודה זו תדון בהבדלים בין האוכלוסייה הדתית לחילונית בהיבטים שונים, כיצד הם תופסים את האלוהים כמשפיע על דרך חייהם, האם יש להם שליטה על חייהם או שמא הכול בידי שמיים וגורל. בחרנו לחקור את נושא זה של דימוי עצמי ואמונה בקרב סטודנטים חילוניים ודתיים משום ששתינו סטודנטיות חילוניות הלומדות באוניברסיטה דתית, וסיקרן אותנו לדעת האם קיים הבדל בין התפיסה שלנו כחילוניות את ההצלחה והכישלונות שלנו,

קרא עוד »

סמינריון ארגון הצדקה בקהילות בבל בתקופת התלמוד

מבוא קהילות יהודי בבל של תקופת התלמוד היו מהמרכזים היהודיים הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. תקופה זו, תחילתה מהימים שלאחר חורבן בית שני ומלחמות היהודים בכובשים הרומאים בארץ ישראל, שלאחריהן החלה שקיעה משמעותית במצב היהודים בא”י, וסופה בימי חתימת התלמוד ותקופת הסבוראים והגאונים שלאחריה. הקהילות בבבל היו מהקהילות המבוססות והיציבות הראשונות בעם ישראל בגולה, ולמעשה קהילות אלו היוו את יסודה וראשיתה של הקהילה היהודית הגלותית וממנה שאבו שאר קהילות ישראל המאוחרות את המבנה החברתי וההתנהלות הקהילתית לדורות רבים. בתוך הקהילה היהודית היה מבנה חברתי כלכלי ודתי מאד מאורגן, מבית מדרש ובית כנסת ועד ארגוני הצדקה והחסד בהם התאפיינו כל קהילות ישראל. ארגוני הצדקה בקהילות ישראל שראשית התפתחותם בימי המשנה והתלמוד, היו לסמל של חסד ומעורבות חברתית ולמקור גאווה ומופת לדורי דורות. בעבודה זו נסקור ונרחיב על אותן מסגרות הצדקה והחסד הקהילתיות שפעלו בקרב קהילות יהודי בבל של אותם ימים, נפרט על תיפקודן, על מקומן בקהילה ובעיר היהודית, על תפקידי החכמים והמנהיגים הדתיים במסגרות אלו ודעותיהם השונות בסוגיות צדקה וגמילות חסדים בתלמוד. כמו כן, נרחיב על סוגי הצדקה ואופני נתינת הצדקה והסיוע הסוציאלי בקהילה. האם הצדקה בבבל הייתה מאורגנת וממוסדת? האם חכמי בבל היוו עמודי תווך במתן העזרה ובפסיקת ההלכה בעניינים אלו? איך התנהלו ארגוני הצדקה ואילו פעולות של צדקה וחסד ננקטו לטובת הנזקקים? באיזו תדירות נגביתה הצדקה? האם היתה שקיפות באיסוף הצדקה? האם היתה סמכות לכפות על הצדקה? אילו סוגי עזרות סוציאליות היו בעדיפות גבוהה יותר? על כל זאת ועוד נרחיב בעבודה זו וננסה להבין איך נהגו הקהילות בעניין זה וכמה חשיבות ייחסו לאותם מוסדות צדקה וחסד.  

קרא עוד »

סמינריון ביאליק ויחסו לדת

מבוא חיים נחמן ביאליק נחשב בתרבות הישראלית כמשורר הלאומי של ישראל. ביאליק היה משורר, סופר, כותב מסות, מתרגם ועורך. דמותו ויצירותיו השפיעו רבות על התרבות היהודית המודרנית, ועל התרבות הישראלית. יצירתו נכנסה לקאנון הספרותי העברי, והיא נלמדת בבתי הספר היסודיים והתיכוניים ונחקרת באוניברסיטאות.   ביאליק השתייך ואף ייצג בתפיסותיו את דור המשכילים מתנועת ההשכלה שהתנגשה עם העולם הרבני המסורתי בגלות שהיה בלתי ניתן לערער עד להתרחשותו של תהליך זה. ביאליק מייצג בדמותו ובחייו כמו גם ביצירותיו את חווית ההתנתקות מבית המדרש הישן, מן המסורת היהודית ומעולם שמירת המצוות ואת המאבק הבלתי פוסק בין ‘משמרים’ ל’מחדשים’. חוויה הזו טבעה את חותמה העמוק על הספרות העברית החדשה, הפרוזה והשירה ועל הזהות החדשה המתעצבת של העם היהודי בצל החילון היהודי המודרני. תקופת ההשכלה והשלכותיה מעלה את השאלה האם ההתנתקות מן המסורת היהודית הייתה מוחלטת או שנימיה עדיין פעפעו בנפשם של המשכילים בכלל ובנפשו של ביאליק בפרט.   שאלת המחקר תבקש לבדוק: מהו יחסו של ביאליק אל החינוך המסורתי של ילדותו? וכיצד יחס זה השפיע על שירתו? בכתביו הרבים של ביאליק ניתן למצא עדויות רבות להשפעת החינוך המסורתי עליו, וניכר כי  החוויות, הלמידה וכל אשר ספג בישיבה השפיעו על דמותו, על נפשו ועל יצירותיו. הדואליות הקיימת בין עולמו הפנימי השואף לספוג אופקים רחבים לצד השפעת החינוך המסורתי עליו, מתבטאת ביצירות שייבחנו במסגרת שאלת המחקר באמצעות מוטיבים שונים שיודגמו במהלך העבודה.   לצורך המענה והדיון בשאלת המחקר המבקשת לבחון את יחסו של ביאליק אל החינוך המסורתי של ילדותו? וכיצד יחס זה השפיע על שירתו? ייעשה שימוש בסקירת ספרות. כאשר החלק הראשון של העבודה יבקש לנתח

קרא עוד »

סמינריון בריאת גן עדן וגהנום

מבוא: עבודה זו תעסוק בנושא בריאת גן עדן וגיהינום כאשר הדגש יושם על השוואה בתיאורי גן עדן טרום הופעת האסלאם ולאחר האסלאם כפי שהם משתקפים בספרים “אז באין כל” ו”ארומם אל”. השאלה שהייתי רוצה לבחון היא: מה נשתנה בתיאורי הבריאה של גן עדן וגיהינום לפני האסלאם ולאחר האסלאם? מסורות שונות היו רווחות בקרב עמי המזרח הקדמון על התהוות העולם. מסורות אלו לבשו צורה ספרותית בשירי עלילה או חיבורים אחרים. ניתן להבחין במספר קווי דמיון המשותפים לכל המסורות הללו: אחד האלים או מס’ אלים יחד יצרו את העולם ואת האדם מחומר שהיה קיים. הקשר של הקוסמוגוניה בתיאוגוניה כלומר: בתולדות האלים ובהשתלשלות דורות האלים שקדמו לתולדות העולם והאנושות. סיפורי מאבקי כח בין האלים לדוגמא: בין האל הבורא לאלוהות אחרת שיכולה להיות מתוארת לדוגמא כתנין. זיהוי חלקי העולם השונים באלים מסוימים או בחלקים מסוימים של גופי האלים כאשר הפרטים מתחלפים מסיפור לסיפור: במסופוטמיה היו כמה סיפורים נבדלים אשר ייחסו את בריאת העולם לאלים שונים: אשור, אנליל, מרדוך וכולי… על-פי המסורת הבבלית נלחם האל הבורא, מרדוך עם תיאמת אלת הים שצורתה כשל תנין, התגבר עליה ועל שתי עוזרותיה המפלצות וביתר את גופה לשנים כאשר במחציתה הראשונה יצר את השמיים ובמחציתה התחתונה את הארץ. הבבלים שאימצו מסורות שומריות רבות, נהגו לספר בימי חגיגות ראש השנה שלהם את סיפור ניצחון מרדוך, האל הנדיב על תיהמת, אלת התהומות. סיפור זה פותח בשורות הבאות: “עת מעל שמיים בשם לא נקראו (אנומה אליש לא נבו שממו) ומתחת ארץ בשם לא נזכרה (שפליש אמתו שומה לא זכרת) ואפסו קדמון הם זרעו (אפזו מה ראשתו וזרשו) מומו תיהמת מולידת השניים (מומו

קרא עוד »

סמינריון גירסאות ותפישות שונות לגבי מוצאם של ביתא ישראל

מבוא  עבודה זו מוקדשת לבדיקת ההיבטים והגילגולים השונים של קהילת יהודי אתיופיה, מאז חורבן בית-המקדש הראשון ועד ימינו. תחילה אסקור את תולדות ההתיישבות היהודית באתיופיה, שאין לה תאריך התחלה מוסכם על כל החוקרים וההיסטוריונים. בסוגייה זו, כמו בסוגיות אחרות הנוגעות ליהודי אתיופיה, יש יותר מדעה אחת. בפרק הבא אסקור את חיי הדת של קהילתה ביתא ישראל, החגים והמועדים שנשמרו, הטקסים הדתיים והאמונות. יהדותם ומוצאם של ביתא ישראל, היא עוד סוגייה שהחוקרים חלוקים בדעותיהם. אסקור את הדעות והגירסאות השונות, שכמובן, כל חוקר משוכנע שהגירסה שלו היא הנכונה. בגלל מיקומה הגיאוגרפי וקשיי התקשורת איתה, קהילת ביתא ישראל הייתה מנותקת במשך מאות שנים מהמרכזים הרוחניים של היהדות. כשהגיעו עדויות ראשונות של קיומה של הקהילה, החלו גם חכמים ורבנים לגלות עניין ב”יהודים כהי העור”, אותם ייחסו לצאצאי עשרת השבטים האבודים. בפרק החמישי אדון בעמדות השונות של חכמי ישראל בדורות השונים, ובוויכוחים שלהם בשאלת יהדותם של ביתא ישראל. שאלה זו מעסיקה לא רבנים אלא גם מדענים. מתברר כי בעשורים האחרונים נעשו כמה וכמה מחקרים בינלאומיים, לבירור הקשר הגנטי של יהודי אתיופיה לכלל אחיהם בני ישראל. אסקור את המחקרים המרתקים האלה. פרק הסיום יוקדש לאחת הסוגיות הקשות ביותר הקשורות ביהודי אתיופיה – סוגיית בני הפלשמורה. אלה יהודים שהתנצרו במאה ה-19 בשל סיבות שונות, וכשהחלו מבצעי העלאת יהודי אתיופיה לישראל, תבעו גם הם את זכותם לעלות. שאלת המחקר בעבודה זו היא: האם יש ביסוס מדעי עובדתי ליהדותם של בני ביתא ישראל, להוכחת מנהגיהם השונים ולזיהוים עם הפלשמורה? אנסה לתת עליה תשובה     תוכן עניינים פרק 1: מבוא-3 פרק 2: תולדות היישוב היהודי באתיופיה-4 2.1 משלמה המלך

קרא עוד »

סמינריון דימויי גוף גבריים בעיתונות דתית וחרדית

מבוא מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן, או

קרא עוד »

סמינריון דמותו של הבעש”ט

מבוא דמותו של הבעש”ט נחקקת בתודעה ההיסטורית של העם היהודי כמי שמזוהה עם ייסודה של תנועת החסידות. על אף המחקרים הרבים הקיימים בספרות אודות דמותו של האיש, נראה כי בין החוקרים השונים חלוקות הדעות אם באשר לקיומו, מידת הצלחתו, טיבו, ולמידת התפקיד שמילא הבעש”ט בצמיחתה של החסידות. על פי רוסמן (1999) המבוכה הרבה הקיימת באשר לשאלות הללו כמו גם לתשובה מצויה בקיומם של מקורות מהימנים מועטים ובהסתמכות על מקורות שבחלקם נכתבו בנוסח אגדי. הנקודות הבסיסיות שאין עליהן מחלוקת מתארות את הבעש”ט כדמות כריזמטית, שיוחסו  לה כוחות מיסטיים מסוימים, הוא נודע כדמות אקסטאטית פניאומאטית, אך לא סגפנית, וכמי שהיה מעורב בין הבריות. העבודה תבקש לבחון מה היה ייחודו של הבעש”ט תוך התמקדות בייחודיתו המובחנת (שגם עליה יש חילוקי דעות) כבעל שם – מה היה באישיותו, בדרכו ובמשנתו של הבעש”ט שקסם כל כך למי שהלכו בעקבותיו ומה היו החידושים שהביא? המענה על שאלת המחקר ייעשה באמצעות סקירת ספרות. החלק הראשון של העבודה יציג את החסידות בהיבט ההיסטורי, אופייה, מהותה וזיקתו של הבעש”ט מולה. החלק השני של העבודה יעסוק בתיאור קווים כלליים באישיותו של הבעש”ט. החלק השלישי יבקש לשקף את עולם המאגיה תחת השקפתם של בני התקופה, אופי הדעות, האמונות והפחדים ששלטו בהם, מקומה של המאגיה בעולמם ותפקידם ומעמדם של בעלי השם כמרפאים מאגיים. החלק השלישי מובא כרקע על מנת להבין בפרקים הבאים את ייחודו של הבעש”ט כמיסטיקן ובעל שם על רקע התקופה, כמו גם את החידושים שהביא. במהלך הפרקים יובאו דעותיהם השונות של חוקרים שונים עד לפרק הסיכום שיבקש לאפיין את דמותו של הבעש”ט ובמה נתייחדה כל כך בכלל וכבעל שם בפרט.

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.