מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

גישות של עובדים בקו הקדמי כלפי טכנולוגיות בשירות עצמי: איום או הזדמנות לביצועי עבודה ? Loredana Di Pietro, Eleonora Pantano, Francesca Di Virgilio – 14/03/2014 הגדלת הדיפוזיה העצמית של שירותים רפואיים (SST) על נקודת המכירה הקמעונאית מן ההיבט המסורתי. למשל, ל STT יש השפעה על עובדים בקו הקדמי. אכן, הן עשויות להפחית את הפוטנציאל שלהן ביצירת קשרים אישים עם לקוחות, בהפחתת עובדים, בשינוי על תנאי העבודה וכד’. עד עתה, ההשפעה של SST נחקרה בעיקר  מנקודת המבט של הצרכנים, על-ידי התמקדות של בקבלה ובשימוש שלהם במערכת אלה. מטרת המאמר היא להפוך את נקודת המבט של העובדים לגלויה וברורה, באמצעות גישה איכותנית המתמקדת בחקירת תפיסת העובדים על ההשלכות של טכנולוגיות אלה על ביצועי העבודה. ניתוח התוכן המבוסס על ראיונות עומק בין  250 עובדים בקו הקדמי. המחברים בחנו את הצלחת הטכנולוגיה מנקודת המבט של העובד על-ידי הערכת הגישה שלהם ובהתחשב בהשפעה על תפיסת ביצועי העבודה שלהם. בדרך זו, הניתוח מאפשר הגדרת משתנים חדשים שלא נחקרו בעבר, כגון תפיסת המהירות להשלמת המשימה, שהתגלתה כגורם החשוב ביותר להערכה עצמית של העובדים. מכאן, מחקר זה מציע תמיכה להערכת ביצועי העבודה בהתחשב במקרה הספציפי של SST עובדים בקו הקדמי כתובנות ראשוניות ולא כהבנות מוחלטות.  מבואבשנים האחרונות, מספר הולך וגדל של טכנולוגיות מתקדמות כבר הוצגו בנקודות המכירה, כגון יישומים עבור טלפונים ניידים, כלי תלת מימד של  מציאות וירטואלית, מסך מגע, כותבי וקוראי RFID במובייל, וכו’  מחד גיסא, מערכות חדשניות אלה תומכות בקניות של צרכנים ניסיון; מצד שני הן משפיעות על התפקיד של הקמעונאי / עובד בחנויות. אז במקרים מסוימים הם אינן דורשות סיוע ישיר של העובדים, הן עשויות אפילו

גישות של עובדים בקו הקדמי כלפי טכנולוגיות בשירות עצמי: איום או הזדמנות לביצועי עבודה ? Loredana Di Pietro, Eleonora Pantano, Francesca Di Virgilio – 14/03/2014 הגדלת הדיפוזיה העצמית של שירותים רפואיים (SST) על נקודת המכירה הקמעונאית מן ההיבט המסורתי. למשל, ל STT יש השפעה על עובדים בקו הקדמי. אכן, הן עשויות להפחית את הפוטנציאל שלהן ביצירת קשרים אישים עם לקוחות, בהפחתת עובדים, בשינוי על תנאי העבודה וכד’. עד עתה, ההשפעה של SST נחקרה בעיקר  מנקודת המבט של הצרכנים, על-ידי התמקדות של בקבלה ובשימוש שלהם במערכת אלה. מטרת המאמר היא להפוך את נקודת המבט של העובדים לגלויה וברורה, באמצעות גישה איכותנית המתמקדת בחקירת תפיסת העובדים על ההשלכות של טכנולוגיות אלה על ביצועי העבודה. ניתוח התוכן המבוסס על ראיונות עומק בין  250 עובדים בקו הקדמי. המחברים בחנו את הצלחת הטכנולוגיה מנקודת המבט של העובד על-ידי הערכת הגישה שלהם ובהתחשב בהשפעה על תפיסת ביצועי העבודה שלהם. בדרך זו, הניתוח מאפשר הגדרת משתנים חדשים שלא נחקרו בעבר, כגון תפיסת המהירות להשלמת המשימה, שהתגלתה כגורם החשוב ביותר להערכה עצמית של העובדים. מכאן, מחקר זה מציע תמיכה להערכת ביצועי העבודה בהתחשב במקרה הספציפי של SST עובדים בקו הקדמי כתובנות ראשוניות ולא כהבנות מוחלטות. מבואבשנים האחרונות, מספר הולך וגדל של טכנולוגיות מתקדמות כבר הוצגו בנקודות המכירה, כגון יישומים עבור טלפונים ניידים, כלי תלת מימד של  מציאות וירטואלית, מסך מגע, כותבי וקוראי RFID במובייל, וכו’  מחד גיסא, מערכות חדשניות אלה תומכות בקניות של צרכנים ניסיון; מצד שני הן משפיעות על התפקיד של הקמעונאי / עובד בחנויות. אז במקרים מסוימים הם אינן דורשות סיוע ישיר של העובדים, הן עשויות אפילו

ההתנגדות, יותר מאשר העמידות, מסבירה את ההישרדות של דבורים מסוג הסוואנה (השם המדעי של הדבורה: Apis mellifera scutellata) להתפשטות של טפיל הקרדית (Varroa destructor, סוג קרדית התוקף דבורים מסוג Apis mellifera) סיכום Varroa destructor נחשב לטפיל המזיק ביותר המשפיע על דבורים המייצרות דבש (Apis mellifera L.). עם זאת, כמה מאוכלוסיות דבורי הדבש, כמו הסוואנה, (Apis mellifera scutellata) יכולות לשרוד את ההתפשטות של הקרדית, ללא טיפול. לא ברור אם ההישרדות נובעת ממנגנוני ההתנגדות המפחיתים את רביית הטפיל או ממנגנוני העמידות המפחיתים את ההשפעות המזיקות של הקרדית על הדבורה. מחקר זה חוקר את שני ההיבטים על ידי כימות הרבייה של קרדית Varroa destructor וההשלכות הפיזיולוגיות ברמת הפרט המארח. ההשלכות שנמדדו לא היו נמוכות באופן עקבי בהשוואה לאוכלוסיות הדבורים הרגישות, דבר המצביע על חוסר עמידות. לעומת זאת, הרבייה של הקרדית הייתה נמוכה באופן מובהק בדבורי הדבש Apis mellifera מאשר באוכלוסיות הדבורים הרגישות. היה שיעור גבוה של פוריות ושיעור הרבייה של הקרדית היה נמוך יותר ממה שנמדד עד כה, אפילו באוכלוסיות הדבורים ששרדו. התוצאות שלנו מצביעות על כך שהישרדות דבורי הסוואנה מבוססת על התנגדות ולא על העמידות לטפיל זה. זיהינו תכונות שעשויות להיות שימושיות עבור תוכניות הרבייה, שמטרתן להגדיל את הישרדותן של האוכלוסיות הרגישות. דבורי הדבש הפיקו תועלת מחוסר התערבות אנושית, מה שמאפשר בחירה טבעית לעצב אוכלוסייה של דבורי דבש, העמידה יותר להתפשטות של הקרדית Varroa destructor. מבוא  Varroa destructor(Varroidae) הניזון מהמולימף (נוזל דמוי דם אצל בעלי חוליות) כטפיל בדבורי הדבש (Apis spp.) אשר הינו הגורם בקיטון במושבות הגלובאליות (Rosenkranz et al 2010). את הטפיל ניתן למצוא על בוגרים או בתוך תאים המכילים את

דורות בעבודה: האם קיימים הבדלים והאם הם משנים? בשנים האחרונות קיימת תפיסה מסוימת, בעיקר בקרב אנשי המקצוע בתחום משאבי האנוש, לפיה קיימים הבדלים בין-דוריים חשובים בקרב העובדים, וכי הבדלים אלו מובילים לאתגרים נכבדים עבור המנהלים בכל הנוגע לניהול אפקטיבי של סגל העובדים. בעוד שהשקפות אלו זכו לביקורת, החקר האקדמי לגבי הבדלים בין-דוריים והשפעותיהם הינו מוגבל בהיקפו. מאמר זה מבקש למלא פער זה ובוחן את השאלה האם קיימים הבדלים בין-דוריים בכל הנוגע לאוריינטציות וגישות כלפי העבודה. מאמר זה בודק את ההבדלים בשביעות הרצון מהעבודה, מחויבות ארגונית והמוכנות להתפטר בקרב שתי קבוצות עובדים; בייבי-בומרז ודור ה- X. באמצעות סקר נרחב בקרב עובדים של ארגון מחקרי מהסקטור הציבורי, מצאנו כי לבייבי-בומרז אכן יש שביעות רצון גבוהה יותר ממקום העבודה ומוכנות נמוכה יותר להתפטר בהשוואה לקולגות שלהם מדור ה- X. מצאנו בנוסף הבדלים משמעותיים בגורמים המקדימים של משתנים אלו בין שתי הקבוצות. נסכם בהצגת ההשלכות של ממצאים אלו לגבי הפרקטיקה והתיאוריה הניהולית. מבוא בשנים האחרונות קיימת תפיסה מסוימת, בעיקר בקרב אנשי המקצוע בתחום ניהול משאבי האנוש (HRM), לפיה קיימים הבדלים בין-דוריים חשובים בקרב העובדים, וכי הבדלים אלו מובילים לאתגרים נכבדים עבור המנהלים בכל הנוגע לניהול אפקטיבי של סגל העובדים. ניתן לראות דוגמאות לתפיסה זו בעיתונות הכלכלית, במאמרים עם כותרות כמו “מעבר לפער”, “כור ההיתוך החדש”, “ניהול הפער הדורי”, “מקום העבודה הרב-דורי”, “חילופי המשמר”, ו”ניהול דורות שונים בעבודה”. עם זאת, טיעונים אלו זכו לביקורת מצד פרשנים מסוימים הטוענים כי “קבוצות הגילאים השונות לרוב מתואמות זו עם זו” בעוד שאחרים גרסו כי ההבדלים הבין-דוריים בעבודה הם “מלחמה כוזבת” ו”יותר מיתוס מאשר מציאות”. למרות חילוקי דעות אלו,

דיאטה עתירת שומן מזרזת stemness וטומוריגניות של פרוגניטורים אינטסטינליים קיים מידע מועט ביותר לגבי האופן שבו דיאטות הגורמות להשמנת יתר (אוביסיטי) מווסתות את התפקוד של תאי גזע רקמתיים ותאים פרוגניטוריים. מאמר זה מראה כיצד השמנת יתר הנגרמת מדיאטה עתירת שומן (HFD) מגדילה את המספר והתפקוד של תאי גזע אינטסטינליים Lgr5+ במעיים של יונקים. מבחינה מכאנית, HFD גורמת לחתימה איתנה של רצפטור דלתא המופעל על ידי פרוליפרטור פרוקסיזום (PPAR-δ) בתאי גזע אינטסטינליים ובתאים פרוגניטוריים (תאי גזע לא-אינטסטינליים), ואקטיבציה פרמקולוגית של PPAR-δ מובילה לרקפיטולציה של ההשפעות של HFD על תאים אלו. בדומה ל- HFD, טיפול ex vivo של תרביות אורגנואידים אינטסטינליים עם רכיבי חומצת השומן של HFD מזרז את פוטנציאל ההתחדשות העצמית של גופים אורגנואידים אלו באופן תלוי- PPARδ. באופן ראוי לציון, איתות PPAR-δ המופעל על ידי HFD ואגוניסטים מעניק יכולת אתחול אורגנואידים לפרוגניטורים, ואיתות PPAR-δ כפוי מאפשר לפרוגניטורים אלו ליצור גידולים in vivo לאחר אובדן מדכא הגידול Apc. ממצאים אלו מדגישים כיצד אקטיבציה של PPAR-δ באפנון-דיאטה משנה לא רק את התפקוד של תאי גזע אינטסטינליים ותאים פרוגניטוריים, אלא גם את היכולת שלהם לאתחל גידולים. ידוע כי מעיים של יונקים מגיבים לאותות תזונתיים. תאי גזע אינטסטינליים (ISCs) Lgr5+ מעצבים מחדש את הרכב המעיים בתגובה לאותות בהשראת דיאטה, על ידי התאמת הייצור של תאי-בת ותאים פרוגניטוריים (תאים מגבירי-מעבר, שאינם ISCs), כאשר תאים פרוגניטוריים מתמיינים לסוגי התא השונים של המעיים. ה- Lgr5+ ISCs הגדולים נמצאים בבסיס הקריפטים של המעיים, בסמוך לתאי פאנט (paneth), המהווים רכיב עיקרי של נישת ה- ISC ומווסתים את ביולוגיית תאי הגזע בתגובה לדיאטה מוגבלת-קלוריות. למרות שמחקרים אפידמיולוגיים ומחקרי מכרסמים חשובים מצביעים על קשר

דיאטה עתירת שומן מזרזת stemness וטומוריגניות של פרוגניטורים אינטסטינליים קיים מידע מועט ביותר לגבי האופן שבו דיאטות הגורמות להשמנת יתר (אוביסיטי) מווסתות את התפקוד של תאי גזע רקמתיים ותאים פרוגניטוריים. מאמר זה מראה כיצד השמנת יתר הנגרמת מדיאטה עתירת שומן (HFD) מגדילה את המספר והתפקוד של תאי גזע אינטסטינליים Lgr5+ במעיים של יונקים. מבחינה מכאנית, HFD גורמת לחתימה איתנה של רצפטור דלתא המופעל על ידי פרוליפרטור פרוקסיזום (PPAR-δ) בתאי גזע אינטסטינליים ובתאים פרוגניטוריים (תאי גזע לא-אינטסטינליים), ואקטיבציה פרמקולוגית של PPAR-δ מובילה לרקפיטולציה של ההשפעות של HFD על תאים אלו. בדומה ל- HFD, טיפול ex vivo של תרביות אורגנואידים אינטסטינליים עם רכיבי חומצת השומן של HFD מזרז את פוטנציאל ההתחדשות העצמית של גופים אורגנואידים אלו באופן תלוי- PPARδ. באופן ראוי לציון, איתות PPAR-δ המופעל על ידי HFD ואגוניסטים מעניק יכולת אתחול אורגנואידים לפרוגניטורים, ואיתות PPAR-δ כפוי מאפשר לפרוגניטורים אלו ליצור גידולים in vivo לאחר אובדן מדכא הגידול Apc. ממצאים אלו מדגישים כיצד אקטיבציה של PPAR-δ באפנון-דיאטה משנה לא רק את התפקוד של תאי גזע אינטסטינליים ותאים פרוגניטוריים, אלא גם את היכולת שלהם לאתחל גידולים. ידוע כי מעיים של יונקים מגיבים לאותות תזונתיים. תאי גזע אינטסטינליים (ISCs) Lgr5+ מעצבים מחדש את הרכב המעיים בתגובה לאותות בהשראת דיאטה, על ידי התאמת הייצור של תאי-בת ותאים פרוגניטוריים (תאים מגבירי-מעבר, שאינם ISCs), כאשר תאים פרוגניטוריים מתמיינים לסוגי התא השונים של המעיים. ה- Lgr5+ ISCs הגדולים נמצאים בבסיס הקריפטים של המעיים, בסמוך לתאי פאנט (paneth), המהווים רכיב עיקרי של נישת ה- ISC ומווסתים את ביולוגיית תאי הגזע בתגובה לדיאטה מוגבלת-קלוריות. למרות שמחקרים אפידמיולוגיים ומחקרי מכרסמים חשובים מצביעים על קשר

דיכוי דיורנלי של איתות EGFR על ידי גלוקוקורטיקואידים והשלכות לגבי התקדמות הגידול והטיפול בו טרנסדוקציית אותות על ידי רצפטורי טירוזין קינאז (RTKs) ורצפטורי גרעין עבור הורמונים סטרואידים הינה חיונית עבור הומיאוסטזיס של הגוף, אך ה- cross-talk בין משפחות רצפטור אלו אינו ברור דיו. מצאנו כי גלוקוקורטיקואידים מעכבים את האיתות במורד הזרם של EGFR, ה- RTK. המנגנון הבסיסי כולל דיכוי של לולאות המשוב החיובי של EGFR והפעלה סימולטנית של לולאות משוב שלילי המרסנות את EGFR. המחקרים שערכנו על עכברים מראים כי הרגולציה של לולאות המשוב החיובי של EGFR על ידי גלוקוקורטיקואידים מתורגמת לשליטה סירקדית באיתות EFGR: אותות EGFR מדוכאים על ידי גלוקוקורטיקואידים גבוהים במהלך השלב האקטיבי (לילה, אצל מכרסמים), בזמן שאותות ה- EGFR מתגברים במהלך שלב המנוחה. בהתאם לדפוס זה, טיפול בחיות הסובלות מגידולים הנגרמים מ- EGFR עם מעכב קינאז ספציפי היה אפקטיבי יותר כאשר הוא בוצע בזמן שלב המנוחה ביום, כאשר הגלוקוקורטיקואידים הם נמוכים. ממצאים אלה תומכים בפרדיגמה סירקדית מתוזמנת שעתית של טיפול בסרטן. גורמי גדילה הפועלים דרך RTKs, לצד הורמונים סטרואידים הפועלים דרך רצפטורי גרעין (NRs), מווסתים באופן קריטי אינטראקציות תא-לתא במהלך ההתבגרות והבגרות. לדוגמא, RTKs מסוג 1 (הנקראים גם ERBB או HER) והליגנדים שלהם ממשפחת גורם הגדילה האפידרמי (EGF) מווסתים את המורפוגנזיס הדוקטלי והאלוואולרי של בלוטות החלב. בדומה, ה- NR הנקרא רצפטור גלוקוקורטיקואיד (GC) שולט בפרולפרציה של התא בזמן ההתפתחות הלובולו-אלוואולרית של בלוטת החלב. למרות גיוס של דרכים שונות ביותר של טרנסדוקציית אותות, ה- RTKs וה- NRs משמרים cross-talk נרחב. לדוגמא, רצפטור אואסטרוגן (ER) מתפקד בתור גורם שעתוק (TF) המתווך את התגובה לאואסטרוגנים, ולטיפולים נוגדי-סרטן שונים, כולל טמוקסיפן.

דימות פוטו-אקוסטי ביו-רפואי דימות פוטו-אקוסטי (PA), הנקרא גם דימות אופטו-אקוסטי, הינו מודאליות דימות ביו-רפואית המבוססת על שימוש באולטראסאונד לייזר, שהתפתחה במהלך העשור האחרון. זוהי מודאליות היברידית, המשלבת את הספציפיות בעלת הקונטרסט הגבוה המבוססת-ספקרטרוסקופ של דימות אופטי, עם הרזולוציה המרחבית הגבוהה של דימות אולטראסאונד. במהותה, תמונת PA יכולה להיחשב כתמונת אולטראסואנד שבה הקונטרסט אינו תלוי בתכונות המכאניות והאלסטיות של הרקמה, אלא בתכונות האופטיות שלה, ובפרט הבליעה האופטית. בשל כך, היא מאפשרת ספציפיות רבה יותר בהשוואה לדימות אולטראסאונד רגיל, עם יכולת לזהות המוגלובין, ליפידים, מים וכרומופורים בולעי-אור אחרים, אך עם עומק חדירה גדול יותר מאשר מודאליות דימות אופטי טהורה המסתמכת על פוטונים בליסטיים. לצד דימות של מבנים אנטומיים כמו המערכת המיקרו-וסקולארית, היא יכולה בנוסף לספק מידע פונקציונאלי בצורת אוקסיגנציה של הדם, זרימת דם וטמפרטורה. ניתן להשיג כל זאת בטווח רחב של סקאלות אורך, ממיקרומטר עד סנטימטר, עם סילום של הרזולוציה המרחבית. מאפיינים אלו מאפשרים שימוש בדימות PA בשלל יישומים ברפואה הקלינית, מחקרים פרה-קליניים וביולוגיה בסיסית עבור חקר הסרטן, מחלות קרדיו-וסקולריות, אבנורמאליות במיקרו-סירקולציה ומצבים אחרים. תודות למגוון תמונות in vivo שהושגו על ידי מספר קבוצות ברחבי העולם ב- 2-3 השנים האחרונות, הטכניקה השתכללה והפוטנציאל של דימות PA מתחיל כיום להתממש. ההישגים הבולטים האחרונים כוללים הדגמה של דימות כלל-גופני של בעלי חיים קטנים, הדגמה ראשונה של דימות מולקולארי, הצגת צורות חדשות של מיקרוסקופיה, והצעדים הראשונים לקראת דימות שד קליני, לצד שלל מחקרי in vivo של דימות פרה-קליני. במאמר זה אנו מציגים סקירה של העקרונות הפיזיים בבסיס השיטה, היישום הפרקטי שלה, ומגוון יישומים קליניים ופרה-קליניים. 1. סקירה כללית המחקר לגבי הפיזיקה הבסיסית של דימות PA

דינמיקה של ידע בקהילות מקומיות:  מרחבי שיתוף פעולה כמיקרו-אשכולות תקציר הספרות המקצועית על יצירת ידע בגיאוגרפיה הכלכלית (חקר השינויים הגאוגרפיים הנגרמים עקב פעילות האדם, כגון צריכת שירותים מסוימים, מסחר וניצול אוצרות טבע) התמקדה לעתים קרובות בטריטוריה או ברמה הארגונית, מבלי להתחשב בהיבט הרב-סקלרי (כמות של גודל) של חדשנות וידע דינמי. מאמר זה תורם למלא את הפער על ידי ניתוח דינמיקת הידע הלוקח מקום בקהילות מתעוררות מקומיות במרחבי שיתוף פעולה (CWS) כמו גם את ההשפעה שלהם ברמה המקומית והעולמית.  CWS הם באופן תאורטי כמו מיקרו-אשכולות, מאחר והם מציגים באופן דומה דינמיקה של ידע כמו אלו המזוהים באשכולות תעשייתיים, אך בקנה מידה נמוך יותר. כדוגמא  המאמר מציג את המקרה של CWS בברצלונה. ההשלכות על מקבלי המדיניות מנותחים לאור התרומות הפוטנציאליות של מיקרו-אשכולות אלה לדינמיקה המקומית של העברה ויצירת ידע. מבוא מחקר על דינמיקת יצירת ידע המתרחש במקבצים (אשכולות) התמקד בלימוד ההשפעות של מקומות משותפים של שחקנים כלכליים בתהליכי למידה אינטראקטיבית (Maskell & Malmberg 1999, Malmberg & Maskell 2006). ספרות זו הכירה בכך שהן תלות הדדית מסחרית והן לא מסחרית תורמות להשפעה מערכתית בתהליכי יצירת ידע, שבו סוגים שונים ומגוונים של שחקנים כלכליים באינטראקציה לשתף פעולה כדי לשתף וליצור ידע חדש. “האווירה התעשייתית” (מרשל 1890; מרשל 1919) המאפיינת ומבדילה מקבצים קשורה ל”באזז המקומי” (מסקל et al. Expense Bathelt et al. 2004; Storper & Venables 2004) אשר מוזן על ידי האינטראקציה היומית של סוכני האשכולות המרוויחים מהידע המשותף רק על ידי “להיות שם” (Gertler 1995). עם זאת, מחקרים עדכניים  התמקדו בעיקר ללמוד את דינמיקת הידע של אשכולות ברמת הארגונים והמוסדות הפורמליים, תוך התעלמות מהשפעת גורמים

דירוג עמדות הציבור כלפי חולי נפש תקציר מדידת עמדות הציבור כלפי חולי נפש קיבלה משמעות חדשה מאז ייסוד הטיפול הנפשי מבוסס הקהילה. סולמות גישה קודמים נבנו ויושמו בעיקר בהקשר מקצועי. מאמר זה דן בהתפתחות ויישום מערך חדש של ארבעה סולמות שנועד באופן מפורש למדידת עמדות הקהילה כלפי חולי נפש. הדירוג מייצג מימדים הכלולים במכשירים קודמים, ספציפיות, סמכותיות, מיטביות, הגבלה חברתית, ואידיאולוגיה לבריאות הנפש הקהילתית, אך באים לידי ביטוי במונחים של פריטים חדשים כמעט לחלוטין המדגישים קשר קהילתי עם מתקני בריאות הנפש. נתונים ממחקר על עמדות הקהילה ביחס לבריאות הנפש השכונתית במתקנים בטורונטו, משמשים לבדיקת התקפות הפנימית והחיצונית של הדירוג. תוצאות הניתוח מספקות תמיכה חזקה בתוקף הדירוג וממחישות את שימושיותן כמשתנים לחיזוי וללימוד התגובה הקהילתית למתקני בריאות הנפש. גם באמריקה וגם בקנדה, המעבר לעבר טיפול נפשי מבוסס קהילה גרם להתנגדות נרחבת בשכונה. לעתים קרובות נראה כי התקשורת מדגישה את הדיווחים עם ההיבטים השליליים של הטיפול בקהילה, כמו התנהגות לקויה לא-תקינה או חשש התושבים מירידת ערך הרכוש. התעניינות גאוגרפית בנושא זה נובעת משני גורמים: ראשית, משום שהתנגדות אזרחים יכולה לחסום את מיקום המתקן לבריאות הנפש, ובכך להפר את דפוס הנגישות של הלקוחות למערכת שירות מבוזרת; ושנית, מכיוון שהקרבה למרכזי בריאות הנפש מעצימה ככל הנראה את ההתנגדות, מה שמוביל לשונות מרחבית בקוגניציה הקהילתית ותפיסת המתקנים. מטרת מאמר זה היא לספק מכשיר לתיאור שיטתי של עמדות הקהילה כלפי חולי נפש. מחקרים קודמים העלו כי שילוב חברתי של חולים אקספסיכיאטריים תלוי באופן מכריע בקבלתם (או דחייתם) על ידי הקהילה המארחת. לפיכך אנו מבקשים לפתח סולמות למדידת עמדות הקהילה כלפי חולי הנפש אשר יסייעו בהערכה ותחזית