מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

האם נוירוביולוגיה משותפת למזון ולסמים תורמת לקיצונים של צריכת מזון באנורקסיה ובולימיה נרבוזה? וולטר ה. קיי, כריסטינה א. וירנגה, אורסולה פ. ביילר, אלן נ. סימונס, אנגלה וגנר ואמנדה בישוף-גרתה האם הרעבה באנורקסיה נרבוזה (AN) ואכילת יתר בבולימיה נרבוזה (BN) הינן צורה של התמכרות? לחילופין, מדוע פרטים עם בולימיה נרבוזה יותר פגיעים ופרטים עם אנורקסיה נרבוזה יותר חסינים לשימוש לרעה בסמים? שאלות כאלו הועלו במחקרים מהעת האחרונה, המעלים אפשרות כי קיימים מעגלים עצביים חופפים של מזון וסמים. על מנת לקבוע האם נוירוביולוגיה משותפת תורמת להפרעות אכילה ולשימוש לרעה בסמים, סקירה זו מתמקדת במחקרי דימות שבדקו תגובות לטעמי מזון ולמטלות שמטרתן אפיון התגמולים והעכבות ההתנהגותיות באנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה. ייתכן כי בולימיה נרבוזה ובעלי הפרעות שימוש בסמים חולקים רגישויות הקשורות בקולטן דופמין D2, וממצאים הפוכים יכולים לתרום ל”הגנה” מפני שימוש לרעה בסמים באנורקסיה נרבוזה. יתרה מכך, מחקרי דימות מספקים תובנות לגבי תהליכים קורטיקוסטריאטליים ניהוליים הקשורים לעכבות ושליטה עצמית גבוהות באנורקסיה נרבוזה ולשליטה עצמית מופחתת בבולימיה נרבוזה, אשר יכולים להשפיע על היבט התגמול של מאכלים ערבים לחך וכן התנהגויות צרכניות אחרות. אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה נוטות להתאפיין בתכונות פרה-מורבידיות, כגון פרפקציוניזם וחרדה, שמובילות לפגיעות לבחירה בקיצונים של צריכת מזון המשמשים להפחתת מצבי רוח שליליים. דיסרגולציה בתוך ו/או בין מעגלים לימביים או קורטיקוסטריאטליים ניהוליים תורמת לתסמינים כאלו. נתונים מוגבלים תומכים בהשערה כי תהליכי תגמול ועכבות עלולים לתרום לתסמינים של הפרעות אכילה והתמכרות, אך מעט ידוע על הביולוגיה המולקולרית של מנגנונים כאלו מבחינת תהליכים משותפים ועצמאיים. אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה הן הפרעות המאופיינות במנהגי אכילה פתולוגיים ובדימוי גוף מסולף. יש להן טווח גילאים מצומצם להתפרצות

הבדלים בבריאות פסיכולוגית ופיזית בקרב שורדי פיטורין: ההשפעה של חוזה פיטורין מאת: לאון גרונברג ושרה י. מור מאוניברסיטת פוגט סאונד ואדוארד גרינברג מאוניברסיטת קולורדו בבולדר. מחקר זה בוחן בריאות ורווחה בקרב עובדים שחוו סוגים שונים של מגע עם פיטורין בארגון שחווה צמצומים. בשימוש בנתוני סקר מארגון גדול שמעסיק עובדי צוואון לבן וכחול (N = 2,279), הכותבים טענו שישנם הבדלים חשובים בקרב עובדים ששרדו כפונקציה של חוויות הפיטורין שלהם. קיומו של כל סוג של מגע עם פיטורין נמצא מקושר עם פחות בטחון תעסוקתי, סימפטומים רבים יותר של בריאות לקויה, דיכאון, ושינויי אכילה בהשוואה לאי מגע עם פיטורין. להיות מפוטר ומועסק שוב מקושר עם פגיעות עבודה רבות יותר ומחלות ואובדן ימי עבודה עקב אירועים כאלה מאשר בקבלת אזהרה “חמה”, מגע לא ישיר (דהיינו, חברים או שותפים לעבודה שפוטרו), או אי מגע עם פיטורין. בטחון תעסוקתי במידה מסוימת מגשר בקשר בין סוג של חוויות מגע עם פיטורין ובריאות.         למרות שהוכחה מוגבלת מראה שלפיטורין יש לעתים השפעות מועילות עבור עובדים אינדיבידואלים (Burchell, 1994; Susskind, Miller; & Johnson, 1998), מרבית המחקר מראה שלפיטורין יש תוצאות בריאותיות פסיכולוגיות ופיזיות מזיקות לאלו שאיבדו את עבודתם (Ferri, 1997; Grayson, 1989; Iversen & Sabroe, 1988; Westin, 1990) כמו גם לאלו שנשארו בארגון שלהם אבל היו חשופים לאיום הפיטורין במהלך הזמן של שינוי ארגוני (Ferrie, Shipley, Marmot, Stanfeld, & Smith). Noer (1993) מצא רמות גבוהות יותר של כעס ודיכאון אפילו אחרי 5 שנים אירוע של צמצום משמעותי.         בהינתן ההיקף הרחב של פיטורין, צמצומים, ואי ביטחון תעסוקתי בארצות הברית במהלך שני העשורים האחרונים (Cascio, 1993; Leana & Ivancevich, 1987, חשוב להבין באופן

הבדלים דוריים בערכי עבודה: סקירה של תיאוריה וראיות מאמר זה מציג סקירה ביקורתית של הבסיס התיאורטי והראיות האמפיריות של הרעיון הפופולארי לפיו קיימים הבדלים דוריים בערכי עבודה. הקונספט של דורות מבוסס באופן חזק בתיאוריה הסוציולוגית, אך הראיות האקדמיות האמפיריות לקיומם של הבדלים דוריים בערכי עבודה הן מעורבות, לכל היותר. מחקרים רבים אינם מסוגלים למצוא הבדלים אלו בערכי עבודה, ואלו שכן מצאו אותם במקרים רבים אינם מסוגלים להבדיל בין “דור” ל”גיל” במניעים האפשריים להבדלים נצפים אלו. בנוסף, הספרות האמפירית גדושה במגבלות מתודולוגיות בשל השימוש במערכי מחקר רוחביים במרבית המחקרים, בלבול לגבי ההגדרה של “דור” להבדיל מקוהורט, וחוסר התחשבות בהבדלים בהקשר הלאומי, במגדר ובמוצא האתני. בהתחשב במספר הרב של הבעיות הכרוכות בראיות לגבי הבדלים דוריים בערכי עבודה, לא ברור מהו ערכו של רעיון הדור עבור הפרקטיקה, וייתכן שבשל כך קונספט זה זוכה להתעלמות. בסופו של דבר, ייתכן ואין זה רלוונטי כלל עבור אנשי המקצוע האם הבדלים בערכים של קוהורטים שונים המבוססים על שנת הלידה משקפים השפעות דוריות אמיתיות, בהנחה כי ניתן להוכיח כי הבדלים אלו אכן קיימים. עם זאת, כיום זהו אינו המצב, ולפיכך דרוש תחילה חקר משמעותי בכדי להבדיל בין השפעות דור וקוהורט ובין אלו הנגרמות מגיל או תקופה. הרעיון כי לקבוצות שונות של עובדים יש ערכים שונים והעדפות, על בסיס גיל וגורמים אחרים כמו מגדר, נותר כקונספט מועיל עבור מנהלים; אך טרם נוסח טיעון משכנע התומך ב”דור” כגורם מבדל נוסף. מבוא אם נעלעל בכל מגזין ניהול, ירחון כלכלי או אפילו עיתון יומי שפורסם במהלך השנים האחרונות, קרוב לוודאי כי נמצא התייחסות כלשהי לדורות השונים המרכיבים את האוכלוסייה. בכתבות אלו, מוקדשת

הבנה וניהול התנהגות ארגונית מהדורה 6 ג’ניפר מ.ג’ורג Jess H.Jones Graduate School of Business Rice University גרת’ ר. ג’ונס Mays Business School Texas A&M University פרק 18 – שינוי ארגוני והתפתחות ראשי פרקים מבוא כוחות בעד ונגד שינוי ארגוני שינוי אבולוציוני ומהפכני בארגונים ניהול שינוי: חקר הפעולה פיתוח ארגוני סיכום תרגילים בהבנת וניהול התנהגות ארגונית מקרה פתיחה – Dell נאבקת להחזיר את מנהיגותה מה יכולים מנהלים לעשות לשמור על הארגון בשיא? בשנת 2005 לחברת Dell היה ערך שוק של מעל 100 מיליארד דולר, יותר מ HP ו Apple ביחד. בשנת 2010 ערכה נפל ל 30 מיליארד דולר הרבה מתחת לערכה של HP (115 מיליארד דולר) ושל Apple (250 מיליארד דולר). הסיבות העיקריות היו אובדן יתרון ה Low-cost שנגזר מכישורי ניהול החומרים המיטביים וכי היא איבדה את המיקוד על הלקוח. היא כשלה בחדשנות בייצור מחשבים אלגנטיים ושימושיים ולא הצליחה להתמודד עם ה iPod ולאחר מכן ה iPhone  וה iPad. Dell הפכה המובילה בעולם בייצור מחשבים אישיים בגלל שיטות ניהול החומרים שאפשרו הרכבת מחשבים למוצר סופי ביעילות גדולה יותר ממתחריה ומכירתו במחיר זול יותר. בשיאה, היה לה יתרון של 20% בעלות המוצר על פני מתחריה כיון שההרכבה הייתה במיקום זול גלובלית והמדיניות לבניית מחסני חלפים הייתה בסמוך למפעלים כדי ליהנות ממלאי חלפים זמין (Just in time inventory). Dell הגיעה ליתרון היעילות בזכות הקרבה של היכולת להתאים את המוצר לדרישות הלקוח. כלומר, מחשבי Dell נמכרו בצבעים מוגבלים וסטנדרטים אשר סייעו לשמור על עלות ייצור נמוכה. באותו זמן, הסטנדרטיזציה יצרה יעילות ייצור והתמחות עובדים בפס ההרכבה כך שאיכות המוצר ואמינותו הייתה גבוהה. לקוחות קנו

Understanding Writing Difficulties through a Model of the Cognitive Processes Involved in Writing 2018 הבנת הקשיים הכרוכים בכתיבה באמצעות מודל שמסביר את התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בכתיבה המסורת הקוגניטיבית של מחקר הכתיבה הפיקה מספר דגמים של התהליכים המעורבים ביצירת טקסט כתוב. הדגמים ומסגרות העבודה הקיימות מבוססות בעיקר על עבודתם של כותבים מבוגרים מוכשרים, אם כי יש מספר הולך וגדל של מחקרים שבוחנים את התפתחות הכתיבה של ילדים צעירים (עד לאחרונה 80% ממחקרים שנבדקו על כתיבה היו על מבוגרים; Juzwik et al., 2006). דגמים אלה מסתמכים על שיטות המחקר הקוגניטיבי המסורתיות כדי לקבוע את התהליכים המעורבים בכתיבה. ב-dsm-5 ילדים עם “הפרעת למידה ספציפית” מוגדרים כבעלי קשיים בלמידה, קריאה, מתמטיקה וביטוי בכתב, שמאופיינים בקשיים בפיתוח הכישורים האקדמיים הנדרשים; הציונים שלהם בכישורים אלה אינם בהכרח נמוכים באופן משמעותי מהממוצע, ולא נמצא הסבר נוירולוגי אחר ללקויות אלו כמו הפרעות התפתחות וחישה (האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה,  2013). הפרעות של ביטוי בכתב הינן קבוצת משנה של הפרעות למידה ספציפיות אשר מזוהות באמצעות בעיות באיות דיוק, דקדוק ופיסוק, כתב יד עני ואיטי, וחוסר בהירות וארגון לקוי של הכתיבה. בעיות אלה של ביטוי בכתב מופיעות ביחד עם הפרעות למידה מקטגוריות אחרות   כגון דיסלקציה וקשיי למידה בשפה (lld) (Connelly, Dockrell, & Barnett, 2011). לכן, יש לצפות שיהיה קשר בין קשיים בכתיבה לבין מגוון של לקויות התפתחותיות שונות (Dockrell, 2009). בפרק זה, אנו מגדירים את הלקויות ההתפתחותיות הללו לאורו של המודל הקוגניטיבי האחרון של פיתוח תהליכי כתיבה (Hayes & Berninger, 2014), כדי להמחיש כיצד מודלים אלו יכולים להיות שימושיים בהבנת הקשיים איתם מתמודדים ילדים בעלי הפרעות למידה ספציפיות כאשר הם לומדים

הבנת הקשיים הכרוכים בכתיבה באמצעות מודל שמסביר את התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בכתיבה המסורת הקוגניטיבית של מחקר הכתיבה הפיקה מספר דגמים של התהליכים המעורבים ביצירת טקסט כתוב. הדגמים ומסגרות העבודה הקיימות מבוססות בעיקר על עבודתם של כותבים מבוגרים מוכשרים, אם כי יש מספר הולך וגדל של מחקרים שבוחנים את התפתחות הכתיבה של ילדים צעירים (עד לאחרונה 80% ממחקרים שנבדקו על כתיבה היו על מבוגרים; Juzwik et al., 2006). דגמים אלה מסתמכים על שיטות המחקר הקוגניטיבי המסורתיות כדי לקבוע את התהליכים המעורבים בכתיבה. ב-dsm-5 ילדים עם “הפרעת למידה ספציפית” מוגדרים כבעלי קשיים בלמידה, קריאה, מתמטיקה וביטוי בכתב, שמאופיינים בקשיים בפיתוח הכישורים האקדמיים הנדרשים; הציונים שלהם בכישורים אלה אינם בהכרח נמוכים באופן משמעותי מהממוצע, ולא נמצא הסבר נוירולוגי אחר ללקויות אלו כמו הפרעות התפתחות וחישה (האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה,  2013). הפרעות של ביטוי בכתב הינן קבוצת משנה של הפרעות למידה ספציפיות אשר מזוהות באמצעות בעיות באיות דיוק, דקדוק ופיסוק, כתב יד עני ואיטי, וחוסר בהירות וארגון לקוי של הכתיבה. בעיות אלה של ביטוי בכתב מופיעות ביחד עם הפרעות למידה מקטגוריות אחרות   כגון דיסלקציה וקשיי למידה בשפה (lld) (Connelly, Dockrell, & Barnett, 2011). לכן, יש לצפות שיהיה קשר בין קשיים בכתיבה לבין מגוון של לקויות התפתחותיות שונות (Dockrell, 2009). בפרק זה, אנו מגדירים את הלקויות ההתפתחותיות הללו לאורו של המודל הקוגניטיבי האחרון של פיתוח תהליכי כתיבה (Hayes & Berninger, 2014), כדי להמחיש כיצד מודלים אלו יכולים להיות שימושיים בהבנת הקשיים איתם מתמודדים ילדים בעלי הפרעות למידה ספציפיות כאשר הם לומדים לכתוב. כמו כן, אנו בוחנים את העמימות והפערים בידע שקיימים במודלים קוגניטיביים אלה, ואת

ההשפעה הסביבתית של שני טיפולים כימיים רצופים על אגם קטן, רדוד עם איטרופיקציה.חלק 2 – מקרה של נחושת גופרתיתEric Van Hullebusch, Ve ́ronique Deluchat, Philippe M. Chazal, Michel Baudu* Laboratoire des Sciences de l’Eau et de l’Environnement, Faculte ́ des Sciences, 123, Avenue Albert Thomas, F-87060 Limoges Cedex, France צ’אינובקטריה ומיקרוסיסטיס שנשמרו תחת שליטה על ידי נחושת גופרתית. תקציר:הופעתה של הצ’אינובקטריה (פחות מ-10 מושבות לכל מ”ל) לא נמנע לאחר טיפול באלום. על מנת למנוע את הופעתה באגם פולימטי קטן ורדוד (Courtille, צרפת), הוחל טיפול בנחושת גופרתית. רמת הטיפול היתה 63 מיקרוגרם lÀ 1 ו Cu2 + CuSO4, 5H2O. כתוצאה מכך הצ’אינובקטריות נשמרו תחת שליטה במהלך הקיץ, המיקרוסיסטיס נעלם לחלוטין, דבר אשר איפשר שחיה באגם לאורך כל עונת התיירות. המיקרוסיסטיס הופיע רק כחודשיים לאחר הטיפול. רמת הנחושת בעמוד המים חזרה לערכיה הבסיסיים כחודשיים לאחר הוספת הנחושת לאגם. זה נחשב כזמן רב יחסית לנחושת במים, הגורם לכך יכול ליהיות המורכבות של ספיחת הנחושת בחומר אורגני טבעי שרמתו היתה גבוהה במערכת האקולוגית. המנגנון להעברת נחושת שהתמוססה לעבר חלקיקי נחושת סומן, ומסביר את היעלמותה של הנחושת בעמוד המים.© 2002 Elsevier Science Ltd. כל הזכויות שמורות. 1. הקדמה:אלומיניום גופרתי משמש לטיפול מונע של פריחה אצות, אבל תהליך זה אינו מספיק כדי למנוע את הופעתם של זני צ’אינובקטריה רעילים, שלהם נדרשת תוספת של קוטלי אצות כגון נחושת גופרתית. בשל פעילותה הביולוגית כלפי אצות, נחושת גופרתית  (CuSO4, 5 H2O), שימשה מאז 1904 עבור טיפול במטרד האצות ולהשגת שליטה על צמיחתן במים,  (Haughey et al., 2000).רמות הטיפול המדווחות בדרך כלל בספרות הן בין 25 ל 1000 μg lÀ1

ג’ורנל לתקשורת ISSN 0021-9961 מאמר מקורי מדיה חברתית ואת ההחלטה להשתתף במחאה פוליטית: תובנות מכיכר תחריר זיינפ טופקי  וכריסטופר וילסון 1   בית הספר למידע ומדעי הספרייה והמחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת צפון קרוליינה צ’אפל היל, צ’אפל היל, NC 27516, ארה”ב 2   חדר המנוע         על פי סקר של משתתפי ההפגנות בכיכר תחריר במצרים, אנו מדגימים בזאת כי מדיה חברתית בכלל ופייסבוק בפרט, סיפקו מקורות מידע חדשים שהמשטר לא היה יכול לשלוט עליהם בקלות והיו חיוניים בעיצוב האופן שבו האזרחים עשו החלטות אינדיבידואליות על השתתפות בהפגנות, הלוגיסטיקה של מחאה, ואת הסבירות להצלחה. אנו מראים כי אנשים למדו על מחאות בעיקר באמצעות תקשורת בינאישית באמצעות פייסבוק, קשר טלפוני או שיחה פנים מול פנים. בהתחשבות בגורמים אחרים, שימוש במדיה חברתית הגדיל מאוד את הסיכויים כי המשיבים השתתפו במחאות ביום הראשון. מחצית מהנשאלים הפיקו והפיצו תוכן וויזואלי מההפגנות, בעיקר באמצעות פייסבוק. doi: 10.1111 / j.1460-2466.2012.01629.x      מאז פרוץ “האביב הערבי” עם מרידות בתוניסיה ובמצרים בתחילת 2011, חוקרים ביקשו להבין כיצד האינטרנט ורשתות החברתיות תורמים לשינוי פוליטי במשטרים אוטוריטריים. הפרספקטיבות נעות  על פני הספקטרום המלא, מאלה הרואים את האינטרנט כהפרעה פוטנציאלית (אדיי 2010: הווארד 2010) למי שטוען כי הוא עשוי לתמוך במשטרים אוטוריטריים (מורוזוב,2011). מה שחסר בהערכות אלה, ומה שהפרויקט מבקש לספק, הן הוכחות כיצד התקשורת החברתית והאינטרנט שימשו את המפגינים באירועים שהתפתחו בזמן אמת. בחנו את השימוש ברשתות החברתית ע”י משתתפים בהפגנות כיכר תחריר במצרים באמצעות סקרים שנערכו בסוף ינואר ופברואר 2011. שאלות המחקר המרכזיות שלנו היו: האם שימוש ברשתות חברתיות השפיע על הצורה שבה הם למדו על ההפגנות, איך