מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

חילופי מידע בריאותי מבצעיים מראים צמיחה משמעותית, אך מימון ארוך טווח נותר בעייתי כללי קובעי מדיניות מקדמים באופן פעיל חילופי מידע בריאותי באופן אלקטרוני על מנת לשפר את האיכות והיעילות של הטיפול הבריאותי. ערכנו סקר לאומי של ארגונים העוסקים בחילופי מידע בריאותי, על מנת לאמוד את ההתקדמות ברמה הלאומית. מצאנו כי 30% מבתי החולים ו-10% ממרפאות החוץ משתתפים כיום באחד מ-119 הפרויקטים המבצעיים המתמקדים בחילופי מידע בריאותי ברחבי ארצות הברית, גידול משמעותי ביחס לסקרים קודמים. יחד עם זאת, מצאנו כי 74% מפרויקטים אלו נאבקים ליצור מודל כלכלי בר-קיימא. ממצאינו מלמדים כי למרות ההתקדמות הרבה, קיים סיכון משמעותי כי רבים מהמאמצים הנוכחיים לקדם חילופי מידע בריאותי יכשלו כאשר המימון הציבורי התומך בהם ייפסק. אחת המטרות העיקריות של חוק טכנולוגיית המידע הבריאותי עבור בריאות כלכלית וקלינית (Health Information Technology for Economic and Clinical Health, HITECH) משנת 2009 היא לאמץ פיתוח של חילוף מידע בריאותי אלקטרוני רחב בסיס, שבו המידע הקליני יעקוב אחר המטופלים על פני מסגרות שונות. חילוף מידע בריאותי נמצא בעדיפות עליונה בחוק HITECH מפני שקיים קונצנזוס רחב בקרב קובעי המדיניות כי הוא יכול להביא ליתרונות משמעותיים באיכות ויעילות, אך הוא דורש התערבות מדינית נכבדה על מנת להפיצו. בחלק מהשווקים בארצות הברית התקיימו פרויקטים של חילופי מידע בריאותי שקדמו ל-HITECH, רבים מהם זכו לתמיכה של הסוכנות לחקר ואיכות הטיפול הרפואי. מחוץ לשווקים אלו, לעומת זאת, מספקי הטיפול חלקו לרוב מידע קליני ביניהם באופן ידני כמו מכתבים ופקסים, שעלותם גבוהה,  הם אינם זמינים לעתים קרובות בעת הטיפול, ואינם ניתנים לניתוח ממוחשב. התמיכה בחילופי מידע בריאותי אלקטרוני נרחב יכולה להוביל לטיפול רפואי מוצלח

מעבר ל”חמלה ואנושיות” צדק עבור בעלי חיים “כמובן שאכזריות כלפי בעלי חיים היא עוול… היכולת לחוש הנאה וכאב בקרב הסוגים השונים של בעלי החיים מחייבת חמלה ואנושיות כלפיהם. איני מתכוון להסביר אמונות אלו. הן חורגות מהיקף התיאוריה של הצדק, וככל הנראה אין זה אפשרי להרחיב את דוקטרינת החוזים כך שתכלול אותן באופן טבעי” – ג’ון רולס, “תיאוריה של צדק”. “לסיכום, אנו טוענים כי חיות קרקס… כלואות בכלובים, וסובלות מפחד, רעב, כאב, שלא לציין את חוסר הכבוד הבסיסי שבו הן חיות את חייהן, ללא הפוגה ותוך התעלמות מהערך של חיי האדם… והפילוסופיה של החוקה… למרות שהן אינן הומו-ספיאנס, הן בריות הזכאיות לקיום בכבוד ויחס הומאני, ללא עינויים ואכזריות… לפיכך, זוהי לא רק חובתנו הבסיסית להפגין חמלה כלפי ידידינו בעלי החיים, אלא גם להכיר בזכויותיהם ולהגן עליהן… אם בני האדם זכאים לזכויות בסיסיות, מדוע לא בעלי החיים?” – נאיר נ’ האיחוד ההודי, בית המשפט העליון של קראלה, יוני 2000. “בריות הזכאיות לקיום בכבוד” בשנת 55 לפני הספירה, המנהיג הרומי פומפיאוס ביים קרב בין בני אדם לפילים. בעודם מוקפים בזירה, הפילים חשבו כי אין להם סיכוי להימלט. לפי פליניוס, הפילים ניסו לזכות באהדת הקהל באמצעות מחוות בלתי מובנות ותרועות בעלות נימה של צער. הקהל, שהחל לחוש רחמים וכעס כלפי הפילים, החל לקלל את פומפיאוס, ולחוש, לפי קיקרו, כי לפילים יש מעין יחסי שותפות עם בני האדם. אנו, בני האדם, חולקים את כדור הארץ ומשאביו המוגבלים עם יצורים אחרים בעלי אינטליגנציה. יצורים אלו ראויים להתקיים בכבוד, כפי שניסח זאת בית המשפט העליון של קראלה. אמנם קשה להסביר בדיוק מה פירוש ביטוי זה, אך ברור

תרגום מאמר: חקר בינלאומי של פרקטיקות דיווח פיננסי בענף הנדל”ן מאת: רוברט אדלשטיין[1]*, סטיב פורטין, דזמונד צאנג האימוץ של התקנים החדשים לדיווח פיננסי בינלאומי (IFRS), באמצעות הרשאת האופציה של חשבונאות שווי הוגן לנכסי השקעה לנדל”ן, שינה דרמטית את הנוף של דיווח פיננסי עבור חברות נדל”ן בכל העולם. במחקר גישוש זה, באמצעות בחינת המאזנים והחשיפות הפיננסיות של 45 חברות נדל”ן בינלאומיות, אנו מוכיחים שהיישום של IFRS השפיע על פרקטיקות דיווח פיננסי בתעשיית הנדל”ן. אנו מוצאים שתחת ה- IFRS, חברות שמות דגש על הערכות נכסי שוק, ביחס למטריקות (metrics) אלטרנטיביות עבור ביצועים נוכחיים. מצאנו גם שרוב חברות הנדל”ן במדגם שלנו בוחרות לדווח ערכים הוגנים (שווי הוגן) עבור נכסי השקעה במאזנים הפיננסיים שלהם להבדיל מהרשימות למאזנים הפיננסיות. לבסוף, יש שונות רחבה בחשיפות חברה בהתייחס לגורמים המכריעים של ערכי שוק הוגן. מילות מפתח: נדל”ן בינלאומי, נכסי השקעה, מדדי ביצוע, תקני דיווח פיננסי בינלאומיים (IFRSׂׂ), ניהול חשבונות שווי הוגן. מבוא האימוץ של התקנים החדשים הבינלאומיים לדיווח פיננסי (IFRS) על ידי האיחוד האירופי (EU) ומדינות רבות אחרות מאז 2005, שמאפשר את האופציה של ניהול חשבון שווי הוגן עבור נכסי נדל”ן, שינה דרמטית את הדיווח הפיננסי בתעשיית הנדל”ן. ההתכנסות האירופאית ל- IFRS החלה כאשר הפרלמנט האירופי העביר החלטה שדורשת מכל החברות הציבוריות הנסחרות להכין מאזנים כספיים מתאימי IFRS. מאז האימוץ שלו ב- 2005, בסביבות 7,000 חברות מסחריות ציבוריות נדרשות להשתמש ב- IFRS. האימוץ של ה- IFRS על ידי האיחוד האירופי המריץ מדינות רבות אחרות להתאים את התקנים הלאומיים שלהם עם ה- IFRS[2]. החל מסוף 2009, יותר מ- 120 מדינות ואזורי שיפוט דורשים או מאפשרים את השימוש ב- IFRS[3].

אני יודע מה עשית: ההשפעות של חריגות בין-אישיות על עוברי אורח באמצעות תיאוריית עיבוד המידע החברתי, בדקנו כיצד חריגות בין-אישיות משפיעות על חברים בקבוצת עבודה הרואים או מודעים לחריגות אלו. מצאנו כי ידע עקיף לגבי חריגות בין-אישיות של חבר בקבוצה מוביל לחריגות בין-אישיות של האדם הנבדק. מצאנו בנוסף כי כאשר הלכידות בקבוצה היא גבוהה, סביר יותר כי צפייה ישירה בחריגה תוביל לחריגות של המשקיף מן הצד. ממצאים אלו מוסיפים תוקף לתיאוריות והמחקרים לגבי אפקט המשקיף מן הצד בכל הנוגע לחריגות במקום העבודה. חריגות במקום העבודה הן נפוצות בארגונים שונים, ומושכות את תשומת הלב של חוקרי ניהול. חריגות אלו מתייחסות להתנהגות אינדיבידואלית יזומה המפרה נורמות ארגוניות ומאיימת על שלמות הארגון, חבריו, או שניהם. למרות שההתנהגות היא יזומה, היא אינה נדרשת לכלול כוונה לפגוע. תוארו שתי צורות בספרות: חריגה בין-אישית וחריגה ארגונית. חריגה בין-אישית: התנהגויות המתמקדות בחברים בארגון (התעללות מילולית, בדיחות והערות פוגעניות, קללות אתניות או גזעניות). חריגה ארגונית: התנהגויות המתמקדות בארגון ככלל, במקום בחברים ספציפיים (גניבות, שימוש בסמים, האטת עבודה וכדומה). חריגה בין-אישית כוללת מגוון התנהגויות, כמו גסות רוח ובריונות במקום העבודה. חלק מהן מתרחשות על בסיס יומי, ולעתים קרובות גורמות לתגובות רגשיות של כעס אצל העדים להן. חריגות בין-אישיות, בהן נתמקד במאמר זה, מובילות לתוצאות שליליות עבור אלו הסובלים מהן ועבור הארגון. עבור האדם הסובל מחריגה בין-אישית עלולות להיות השלכות קשות, במיוחד כאלו הקשורות בדחק ורווחה נפשית. אנשים אלו סובלים ממצוקה נפשית, פגיעה ברווחה הנפשית, וירידה בשביעות הרצון במקום העבודה. אלו הסובלים מגסות רוח (incivility), חריגה בין-אישית המוגדרת בתור “התנהגות חריגה באינטנסיביות נמוכה עם כוונה מעורפלת לפגוע במטרה, תוך הפרת

החשיבות והמנבאים האפשריים של רעיון המחויבות עבור מערכות יחסים רומנטיות של בוגרים צעירים תקציר הבגרות הצעירה הינה שלב התפתחותי חשוב שבמהלכו בני אדם נוטים ליצור את האמונות, הגישות והרגלי מערכות היחסים שלהם, המרכיבים את הבסיס של מערכות היחסים הרציניות העתידיות שלהם, כמו נישואין. בהתחשב בשיעורי הגירושין העולים ברחבי העולם וההשפעה השלילית שלהם על חיי המשפחה ועל בריאותם הנפשית של ילדים ומבוגרים, יש להתייחס בכובד ראש לבריאות הפסיכולוגית של הדורות הבאים. מספר מחקרי אורך לאומיים מראים כי חוסר במחויבות הוא הגורם העיקרי לגירושין. מחקר זה נועד לבחון את חשיבותה של המחויבות למערכות יחסים של בוגרים צעירים ואת המנבאים האפשריים של המחויבות. לאור התיאוריות והמחקרים הרלבנטיים, מאמר זה מדגיש במיוחד את סגנונות ההתקשרות בתור גורם קוגניטיבי משמעותי המסביר את רעיון המחויבות. הקדמה לפי אריקסון, אחת המטלות ההתפתחויות החיוניות במהלך הבגרות הצעירה הינה ליצור ולקיים מערכת יחסים רומנטית מחויבת, שבתורה מסייעת לבסס מערכות יחסים בוגרות ורציניות יותר, ותורמת לרווחה הנפשית במהלך החיים. מספר גורמים הוצעו על מנת להסביר את מנבאי המחויבות במערכות יחסים רומנטיות, וסגנונות ההתקשרות, שנוסחו באופן מקיף בתיאוריית ההתקשרות, נחשבים בתור אחד הגורמים האינדיבידואליים והבין-אישיים המבטיחים ביותר ביחס למחויבות במערכת יחסים רומנטית, בשל העובדה כי מדובר באחד המודלים המוקדמים ביותר לגבי העצמי ואחרים. מאמר זה מציג סקירה של הספרות העוסקת בסגנונות התקשרות ומחויבות במערכות יחסים רומנטיות של בוגרים צעירים. ניסוח רעיון המחויבות מחויבות הינה תופעה מורכבת שנמדדה והוגדרה באופן שונה על ידי מספר חוקרים, במהלך מחקרים שונים. לפי תיאוריית התלות ההדדית של קלי, התלות גדלה ככל שמערכת היחסים מספקת תוצאות טובות וככל שמערכת היחסים מספקת תוצאות גרועות. לפיכך, מחויבות הוגדרה בעיקרה

עמוד 53 קמילה סטיברס, אוניברסיטת קליבלנד חשיבותה של המדינה האדמיניסטרטיבית הבורסה הקטנה / גדולה, המורשת של דווייט וואלדו בנושא המדינה האדמיניסטרטיבית לציון 60 שנה להופעת “המדינה האדמיניסטרטיבית” על ידי בחינה מחדש של הוויכוח אודות הפוליטיקה האדמיניסטרטיבית, היא פעולה שמגבילה ומתעלמת מהיוזמה הגדולה של וואלדו, לתאר את הייחודיות של הקונטקסט הייחודי בו השירות המנהלי האמריקני פרץ והתפתח במקום לארגן את הפיוס אודות פילוג מבייש. חוקרים מודרניים מעריכים כי זהו מתח מתבקש מאליו ונחוץ. השאלה איך דווייט וואלדו ראה את הפוליטיקה – דיכוטומיה אדמיניסטרטיבית היא “ללא ליאות”, אם לצטט אותו, גם בתור דיכוטומיה בעצמה. ללא ספק, זה טוב לאקדמאים להתווכח שוב ושוב אם יש הבדל בין הבדל ובין דיכוטומיה. אבל זה יהיה רע מאד אם בחגוג 60 שנה למדינה האדמיניסטרטיבית, יתמקד הוויכוח במושגים מופשטים אלו. אעלה שתי שאלות, על מנת להכניס את השיחה לקונטקסט. איך הפרדה בין מנהלה לפוליטיקה הופכת להיות כה משמעותית במחשבה אודות אדמיניסטרציה ציבורית? מאיפה מגיעים רעיונות ומה הם משרתים, מעבר למרחב התאורטי, היא משהו שעלינו לתת עליו את הדעת. השאלה השנייה – האם הוא דחה או אימץ את הדיכוטומיה? האם זו השאלה העמוקה ביותר שנוכל להעלות? אינני יכולה להאשים חלק מהתלמידים שלנו שהם ממשיכים להתעקש שהם ראו זאת בהגותו. הנקודה של וואלדו היא שהמעצבים של המנהלה האמריקנית הציבורית, לא שולטים בקונטקסט הפוליטי, כלכלי, חברתי, אידיאולוגי וזה משפיע על איך הם רואים את עצמם, מציגים את עצמם ואם הם תופסים עצמם כמדענים אובייקטיביים. כתיבתם הסתירה את הרעיון שלשים את המדע בראש הפירמידה, הוא גם החלטה פוליטית. שאלה ראשונה: הרקע החומרי האידאולוגי. באופן מדהים, רוב הדיונים אודות המדינה האדמיניסטרטיבית מתעלמים

ההשפעות של טיפול בעזרת בעלי חיים (AAT) הנערך עם כלבים על ההתפתחות של ליקויים קוגניטיביים קלים מבוא טיפול בעזרת בעלי חיים משולב בתוכניות תרפויטיות עבור קשישים הסובלים מדמנציה, כאשר הטיפולים מסוגלים לסייע בשיפור בעיות לחץ דם ולעורר נוירו-כימיקלים הקשורים ברגיעה והתקשרות. טיפול בעזרת בעלי חיים משמש בעיקר בתוכניות המתמקדות בהפרעות קוגניטיביות. גישה זו מסתמכת על מספר עובדות: 1) בעלי החיים הם יצורים אקטיביים; 2) הם יוצרים אינטראקציות עם בני אדם; 3) הם מקבלים בני אדם ברצון; 4) הם מסוגלים להעניק תמיכה רגשית; 5) הם מעוררים תחושות אחריות כלפי בני אדם אחרים. מחקר אחר שנערך במוסד גריאטרי על סובייקטים ללא ליקויים קוגניטיביים השווה בין 3 קבוצות: מגע במשך 3 חודשים עם קנרית, מגע עם עציץ, וקבוצת בקרה. בסוף המחקר הקבוצה שטיפלה בקנרית הציגה שיפור ניכר במלאי הסימפטומים הקצרים ובמבחני איכות חיים בהשוואה לשאר הקבוצות. תוכניות AAT  בדרך כלל נערכות עם כלבים, במערכים קליניים הכוללים מטופלים המציגים ליקויים קוגניטיביים ודמנציה, כאשר המחקרים שנערכו בעבר הציגו תוצאות חיוביות. למרבה הצער, מרבית המחקרים העוסקים באפקטיביות של AAT על ליקויים קוגניטיביים סובלים מבעיות מתודולוגיות, מחסור בנתונים, טיפולים תרופתיים מקבילים ובעיות דגימה. לפיכך, טרם קיימות תוצאות חד-משמעיות בתחום זה. אף על פי כן, נראה כי AAT בעזרת כלבים מפחית אגרסיביות וסימפטומים פסיכוטיים, ומביא להקלה בעקה נפשית. במרבית המקרים, הסשנים נערכים פעם בשבועיים, במפגשים של שעה אחת, במשך 6-8 שבועות. אמנם אין הגבלה על גזע הכלבים, אך על הכלב להיות ידידותי, סבלני, בטוח, רגוע וקל לאילוף. מטרת המחקר הנוכחי הינה לאמת את ההשפעה הקלינית של AAT בעזרת כלבים, כאשר המחקר נערך במשך 8 חודשים אצל מטופלים הסובלים

מאמר מקורי הכדאיות והיעילות של טיפול בתרפיית אור בהיר בקרב מתבגרים דיכאוניים באשפוז ניסוי קליני פרספקטיבי ראשון עם תווית גלויה וטיפול יחיד אינקן קרשנבאום-לש, סטפני גסט, טניה ליגנבאור, ומרטין הולטמן תקציר המטרה שיטת הטיפול באור בהיר (BLT) מתמקדת לאחרונה יותר ויתר בטיפול בדיכאון בגיל ההתבגרות, והשימוש במשקפי אור נראה היום יותר ריאלי מאשר טיפול באמצעות תיבות אור. מחקר זה בודק את היעילות והכדאיות של טיפול  BLT עם משקפי אור שנמשך לאורך 4 שבועות. מחקר זה בודק גם אם טיפול BLT  שנמשך  4 שבועות יניב השפעות גדולות יותר מאשר טיפול שנמשך 2 שבועות של כמו זה שנבדק במחקרים קודמים. שיטות מחקר הניסויים הקליניים הראשונים, עם תווית גלויה וטיפול אחד, התמקדו בגישה נטורליסטית: 39 חולים בגילאי 12-18 שנים שמאושפזים במצבים של דיכאון בינוני או חמור, קיבלו 4 שבועות של BLT עם משקפי אור בנוסף לטיפול הרגיל. תסמיני דיכאון, בעיות בשינה, קצב השינה, והרושם העולמי הקליני, הוערכו במספר נקודות זמן. בניתוח השני, הנתונים מהמחקר העכשווי הושוו לאלה ממחקר הפיילוט הקודם. תוצאות תסמיני הדיכאון, בעיות השינה וההתרשמות הקלינית הכללית הראו באופן מובהק סימנים של שיפור אחרי טיפול  BLT עם משקפי אור, ואילו קצב השינה לא השתנה עם הזמן. משקפי האור הראו גם הם השפעות חיוביות על פרמטרים של שינה ותסמיני דיכאון, כמו תיבות אור. בניגוד לציפייה, הארכת BLT ל 4 שבועות לא הביאה לאפקט גדול יותר על תסמיני דיכאון ותלונות שינה בהשוואה לטיפול של 2 שבועות. מסקנות נראה שמשקפי אור הם שיטה ריאלית ומקובלת מאוד לטיפול בדיכאון בגיל ההתבגרות. נדרשים  ניסויים מבוקרים אקראיים נוספים כדי להשיג מספיק ראיות לגבי האפקטיביות של BLT כהתערבות נוספת

טכנולוגיה חכמה, אינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה ואלגוריתמים (טאר”א=STARA) : תפיסת העובדים של מקום העבודה העתידי תקציר העתידנים צופים כי שליש מהמשרות הקיימות כיום יכולות להיתפס על ידי טכנולוגיה חכמה, אינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה ואלגוריתמים עד 2025.  עם זאת, מעט מאוד ידוע על איך העובדים תופסים את אותה התקדמות טכנולוגית בכל הנוגע לעבודותיהם ולקריירות שלהם, וכיצד הם נערכים לקראת שינויים פוטנציאלים. מדד חדש ( מודעות הטאר”א) אשר נוצר עבור מחקר זה , לוכדת את מידת ההרגשה שעובדים חושבים שעבודתם יכולה להיות מוחלפת על ידי סוגים אלו של טכנולוגיה. בשל התקדמות הקריירה וידע טכנולוגי הקשור לגיל, בדקנו גם גיל כמדד של טאר”א. שימוש בשיטות מעורבות על 120 עובדים, בדקנו מודעות טאר”א על מגוון של עבודות וההשפעה שלה על הרווחה. מודעות טאר”א גדולה יותר קשורה באופן שלילי למחויבות ארגונית ולסיפוק הקריירה, ובאופן חיובי היא קשורה לעלייה בכוונות לשינוי עבודה, ציניות ודיכאון. הטקסט המלא מדענים מובילים ואנשי עסקים כמו סטיבן הוקינג וביל גייטס הזהירו מפני אבטלה המונית בשל עלייתה של טכנולוגיה חכמה, בינה מלאכותית, רובוטיקה ואלגוריתמים, אותם אנו מכנים טאר”א. ההערכה היא כי שליש מהמשרות הקיימות כיום ניתן לקחת על ידי טאר”א עד 2025  זאת בשל שיפורים משמעותיים במיומנות ובאינטליגנציה הרובוטית, יחד עם יחידות אוטונומיות זולות שיש להם את הפוטנציאל להתעלות על בני אדם בפעולות ידניות רבות ומשימות מושגיות.  דוגמאות של סוגים כאלו של  טכנולוגיה ניתן לראות עם עליית הפופולריות של קופה אוטונומיות, הטלפון החכם יישומים, אוטומציה בחשבונאות, אינטרנט של דברים (IOT) והתפתחויות עתידיות ברכב האוטונומי.  העלות תועלת או ההחזר על סוגים כאלו של הטכנולוגיה מקשה על ההמשכיות של האדם בתפקידים מסוימים. לדוגמה, מערכת קניות אוטונומית