מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

יחסי מורה – תלמיד והישגים לימודיים: מחקר אורך הצלבה-מושהית בשלוש קבוצות בגיל שונה Katja Košir & Sara Tement  תקציר אף שהקשר בין יחסי מורה-תלמיד להישגים לימודיים נדון במחקרים רבים, יחסי הגומלין בין שני המבנים הללו לא נחקרו די הצורך. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון שלושה מודלים מתחרים ששיערו כיווני ההשפעה ביחסים בין קבלת המורה, תמיכת מורים בתפיסת תלמידים, והישגים לימודיים. שמונה מאות שש עשרה תלמידים מ- 3 שכבות כיתה שונות בבתי ספר יסודיים ותיכון בסלובניה, מטווח הגילאים מילדות מאוחרת ועד גיל ההתבגרות המוקדמת עד אמצעית, השתתפו במחקר בתחילת ובסוף שנת הלימודים. השתמשנו בנתוח משוואות מבניות. השתמשנו במודלים שונים של יחסי בין קבלת המורה, תמיכת מורים בתפיסת תלמידים, והישגים לימודיים, כדי לנתח בעזרת טכניקה של מתאם במחקר אורך הצלבה-מושהית. התוצאות תומכות במודל הדדי שהונח, ומראות על היחסים בין קבלת המורה להישגים לימודיים בשני הכיוונים. תמיכת על ידי צוות מורים בתפיסת תלמידים מתווך חלקית בין קבלת המורה והישגים, בשני הכיוונים בכל המדגם, אבל לא בקבוצות גיל  מסויימות. בסוף, מצאנו הבדלים ספציפיים לגיל ביחסים בין קבלת המורה, תמיכה על ידי צוות מורים, והישגים. מילות מפתח יחסי מורה – תלמידים, קבלת המורה, תמיכה על ידי מורה, הישגים לימודיים, מודלים של משוואות מבניות מבוא שתיים מהצורות החשובות ביותר של יחסים חברתיים שתלמידים יוצרים ומתחזקים בבית הספר הם יחסים עם עמיתים ועם מורים, והראשון נראה קשור באופן עקבי יותר לתוצאות אקדמיות מילדות עד גיל ההתבגרות (Murdock 1999; Ryan et al. 1994). מחקרים בזמן האחרון מצביעים בבירור על השתלבות בין יחסים חברתיים והישגים לימודיים בהתאמתם של התלמידים לבית הספר (למשל, Furrer and Skinner 2003; Niehaus et al. 2012; Sakiz

תרגום מאמר: מערכות יחסים מורה-תלמיד ומוטיבציה L2 מאת: אלסטייר הנרי וססיליה ת’ורסן מערכות יחסים טובות עם מורים הן חשובות עבור מוטיבצית שפה שניה של תלמידים. עם זאת, מעט ידוע כיצד קשרים בינאישיים מעוררים התנהגות מניעה. תוך כדי הסקת מסקנות ממחקרים על מערכות יחסים מורה-תלמיד, תיאוריות מפסיכולוגיה חיובית, והפסיכולוגי של ויסות עצמי לא מודע, חקר מקרה (case study) זה בוחן רגעים של אינטרקצית מורה-תלמיד וחוקר השפעות על התגייסות/מחויבות תלמידים ומוטיבציה. תצפיות (N=15ׂ) נעשו בשתי כיתות לימוד, ונערכו ראיונות עם המורה המוקדית (פוקלית) של מחקר זה ותלמידיה. הנתונים נותחו תוך שימוש בגישה תיאוריה אתנוגרפית מבוססת. ממצאים מראים שרגעים של קשר אישי קרוב וההשפעות שלהם עשויים להיות נבדלים בהופעתם ובמערכות יחסים מורה-תלמיד בוגרות. בעוד שלהופעת רגעי מערכות יחסים של קשר יכולות להיות השפעות מיידיות על מחויבות ומוטיבציה, במערכות יחסים בוגרות השפעות על התנהגות למידה עשויות להיות פחות מובלטות וכוללות תהליכים מוטיבציוניים לא מודעים. מגבלות מתודולוגיות של המחקר נדונות והצעות ניתנות עבור עבודה אתנוגרפית וניסויית עתידית. מילות מפתח: מוטיבצית L2, מחויבות, מערכות יחסים מורה-תלמיד, קשר, תהודה חיובית, מוטיבציה לא מודעת. לאנשים יש צורך פסיכולוגי בסיסי להרגיש מקושרים לאחרים, והרצון ליצור קשרים חברתיים הוא בין המניעים האנושיים החזקים ביותר (Baumeister & Lery, 1995). לעתים קרובות, התקשרות בפעילויות שאינן מדרבנות באופן מהותי ייערכו משום שהאדם מאמין שפעולות אלה מצופות ממנו או מתקיימות בהשתתפות מישהו שאיתו הם חווים, או רוצים לחוות, קשר (Ryan & Deci, 2000). בהקשרים חינוכיים, הצורך בשייכות – התחושה של קשר עם אחרים – יכול לתפקד ככוח מוטיבציוני חזק להתנהגות בדרכים שמעדיפות מערכות יחסים בינאישיות (knak’ Walton et al., 2012). כאשר צרכים של שייכות

יחסי מליחות-מינראלים בגידולי הורטיקולטורה תקציר היחסים בין מליחות ותזונת המינראלים של גידולי הורטיקולטורה הם מורכבים ביותר, והבנה מקיפה של האינטראקציות המורכבות המעורבות דורשת סיוע מצד צוות מולטי-דיסציפלינארי של מדענים. סקירה זו עוסקת בכל מרכיב תזונתי בפני עצמו, ואנו מדגישים מחקרים המתמקדים ברמת האיברים, רמת כלל הצמח ורמת השדה. ניסינו לבצע סינתזה של הספרות וליישב תוצאות מניסויים שנערכו במגוון מצבים כמו תרביות קרקע ותמיסה, תרכובות מלח מעורבות ותרכובות חד-מלח (NaCl בלבד), וניסויים שנערכו במשך זמן קצר (מספר ימים) וארוך (חודשים). ביצועי הגידולים עלולים להיות מושפעים לרעה על ידי הפרעות תזונתיות בהשראת-מליחות. הפרעות אלו יכולות לנבוע מההשפעה של המליחות על זמינות הנוטריאנטים, ספיגה תחרותית, העברה או חלוקה בתוך הצמח. לדוגמא, המליחות מפחיתה את הספיגה וההצטברות של פוספט ביבולים שגדלו בקרקע בעיקר על ידי הפחתת זמינות הפוספט, אך בתרביות תמיסה חוסר איזון ביונים נובע בעיקר מאינטראקציות תחרותיות. מליחות הנשלטת על ידי מלחי Na+ לא רק מפחיתה את הזמינות של Ca2+ אלא פוגעת גם בהעברה ובמוביליות של Ca2+ לאזורי הצמיחה של הצמח, עובדה המשפיעה על האיכות של איברי רבייה ואיברים וגטטיביים. המליחות יכולה להשפיע על ספיגת הנוטריאנטים, כמו במקרה של Na+ המפחית את ספיגת ה- K+ או Cl- המפחית את ספיגת . המליחות יכולה בנוסף לגרום לשילוב של אינטראקציות מורכבות המשפיעות על מטבוליזם הצמח, רגישות לנזקים או דרישות נוטריאנטים פנימיות. למרות מספר רב של מחקרים המראים כי מליחות מפחיתה את הספיגה וההצטברות של הנוטריאנטים או משפיעה על חלוקת הנוטריאנטים בתוך הצמח, קיימות ראיות מועטות בלבד לכך שהוספת נוטריאנטים ברמות גבוהות יותר מאלו הנחשבות אופטימאליות בסביבות לא-מליחות משפרת את התפוקה. תוספות של נוטריאנטים, מצד שני, הצליחו לשפר את איכות היבולים כמו

/ייצור אורז בסביבת אקלים משתנה:   מטא-אנליזה של תגובות להעלאת רמת הפחמן הדו חמצני וריכוז האוזון. תקציר – ניתן לטעון, כי אורז הוא המקור מזון החשוב ביותר על הכדור הארץ והוא נצרך על ידי מעל ממחצית מאוכלוסיית העולם. עליה מחושבת בתפוקה של האורז במשך המאה הנוכחית נחוצות על מנת להמשיך להאכיל את האוכלוסייה הגודלת של העולם. מטא-אנליזה זו, מסנתזת את המחקר עד כה על תגובות האורז לשני אלמנטים של שינוי גלובלי, הראשונה היא עלייה בריכוז דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה (CO2)  והשנייה היא עלייה בריכוז האוזון בטרופוספרה .([O3]) בממוצע ,עלייה מתונה ומבוקרת של פחמן דו חמצני (627 עמודים לדקה) גורמת לגדילה  בתשואות האורז ב -23%. העלאות מתונות במסת הדגנים והעלאה גדולה יותר במספר הזרעים ובדגן תרמו לתגובה זו. התגובה של אורז להעלאה בפחמן הדו חמצני  [CO2] השתנתה עם טכניקת ההדברה. ככל שתנאי ההדברה חיקו את התנאים הטבעיים של השדה, כך היה קטן יותר הגירוי של התפוקה להעלאה בפחמן הדו חמצני. ניסויי ההעשרה בריכוז אוויר חופשי (FACE) הראו עלייה רק של 12 אחוז בתפוקה של האור. העלייה באטמוספירה [CO2] תהיה מלווה בעלייה ב- O3הטרופוספרי ובטמפרטורה. בהשוואה לאורז שגדל באוויר המסונן מפחמן דו חמצני, האורז שנחשף  לכמות מסוימת של אוזון  הראה ירידה של 14% בתשואה. גורמים רבים של תשואה, כולל פוטוסינתזה, ביומסה, מדד עלים, מספר תבואה ומסה של תבואה, הופחתו בעקבות העלייה של האוזון . אמנם היו מחקרים מעטים מדי על האינטראקציה של CO2 ו O3 עבור מטא- אנליזה האינטראקציה של טמפרטורה ו- CO2 נחקרה באופן נרחב יותר. טיפולים בטמפרטורות שעלו בצורה מדודה שללו כל שיפור בתפוקת האורז ברמות גבוהות של פחמן דו חמצני

יישום יעיל של אלגוריתם Wagner-Whitin עבור תזמון הייצור פברואר, 1985 JAMES R. EVANS* * University of Cincinnati, Cincinnati, Ohio   תקציר מנהלים אנו חוקרים טווח תכנון בן N תקופות עם ביקוש ידוע , עלות הזמנה , עלות רכישה C, עלות החזקה H, בתקופה t. בעיית תזמון הייצור היא הבעייה של תזמון רכש בכל תקופה כדי לקיים ביקוש ולמזער את העלות. אלגוריתם Wagner-Whitin לתזמון הייצור לעתים קרובות מובן בטעות כדורש זמן וזכרון גדולים מאוד. אנו מציגים יישום יעיל במחשב של האלגוריתם אשר דורש זיכרון לא גדול לאחסו, שמאפשר לו להיות שימושי במיקרו מחשבים. חישוב רקורסיבי מנוסח כדלקמן: כאן  עלות הנגרמת על ידי רכש בתקופה j בכל תקופה j לכל k, ו-  עלות מינימלית לכל התקופות מ-1 ל- k . היישומים  שלנו מסתמכים על התצפיות הבאות לגבי החישובים האלה: בעזרת היחס הרקורסיבי הזה, ניתן לצמצם משמעותית את כמות החישובים. באופן ספציפי, דרוש  חיבורים ו-  מכפלות. זה אינו תלוי בנתונים. התוכנהFORTRAN  שיושמה ב- Amdahl 470 חישבה במשך  (ב-  שניות). בעיות עם N = 500 פותרו  בפחות מ- 2 שניות. הקדמה החוקרים בניהול ייצור ומלאי במשך זמן רב התיחסו לאלגוריטת Wagner-Whitin [8] כאל גישה לא פרקטית בבעיות תזמון ייצור. ו-  [1], למשל, טועענים כי האלגוריטת Wagner-Whitin אינו מובן לאנשי תעשיה ודי יקר במונחים של זמן מחשבים וגודל הזיכרון. כתוצאה,שיטות היוריסטיות רבות הוצעו לבעיות תזמון ייצור [3, 4, 5, 7]. למרות שמחבר המאמר הזה מאמין חזק בשימוש מתאים בשיטות היוריסטיות, הוא גם סבור כי בשיטות האלה  לא כדאי להשתמש כאשר זמינים אלגוריתמים אופטימליים [9]. יתר על כן, מכיוון שהאלגוריתם Wagner-Whitin הוא שיטה עם המסלול הקצר ביותר ברשת

יצירת תאי T  אנושיים מסוג  CD19-CAR  באורגניזם החי (in-vivo) גורם לדלדול תאי B ולהופעת סימנים המשויכים לתסמונת שחרור ציטוקינים תקציר תאי T עם קולטן לאנטיגן כימרי (CAR) מקנים יתרון משמעותי אצל חולים שיש להם תאי B ממאירים. יחד עם זאת, ייצור תאי T-CAR  (תאי T עם קולטני CAR) מצריך הליכים מורכבים אשר מפריעים  לשרשרת  האספקה הרחבה. כאן, אנו מראים הוכחה לכך שניתן לייצר תאי T אנושיים מסוג CD19-CAR באורגניזם חי (in vivo), באמצעות ויקטור לנטי-ויראלי CD80LV   שמכוון ספציפית לתאי +8CD  אנושיים. מתן תאי ראג’י- לימפומה ותאים חד גרעיניים ממקור אנושי שנלקחו מדם פריפריאלי, ברקמה ממקור עכברי ,גרמו לביטוי CAR אך ורק בתאי +8CD ולסילוק אפקטיבי של תאי B מסוג +19CD. יתרה מזאת, כתוצאה מהזרקת תאי LV – 8CD אל עכברים מושתלים בתאי +4CD אנושיים, נצפתה עלייה בתאי CAR-T וירידה בתאי +19CD- B אצל 7 מתוך 10 חיות שטופלו. יש לציין ששלושה עכברים הראו רמות גבוהות של ציטוקינים אנושיים בפלזמה. התפשטות תאי CAR-T ברקמה וחיסול מוחלט של  B- לימפוציטים בטחול משמשים כאינדיקציה לתסמונת שחרור ציטוקינים. הנתונים שלנו מראים שקיימת ישימות בתכנות מחדש של פעילות תאי  CD8+ CAR T כנגד תאי +19CD באמצעות IN-VIVO, אולם, עם תופעות לוואי אשר כיום ידועות לשמצה ברפואה. הקדמה מודיפיקציות גנטיות הנעשות על תאי T  עם קולטן לאנטיגן כימרי (CARs) לשם זיהוי אנטיגניים על פני תאים ממאירים, נהייתה אופציה ברת-תוקף לטיפול חיסוני לחולי סרטן (Lim & June, 2017). בשנות האחרונות, יותר מ- 200 ניסוי קליני נעשו על מנת לחקור ולהבין את השפעת תאיCAR -T   המיוצר מחוץ לגוף (ex vivo) (Chmielewski & Abken,2015 ; Hartmann et al, 2017) במיוחד,

פרק 13 כיצד מייסדים/מנהיגים יוצרים תרבות ארגונית אחד ההיבטים המסתוריים ביותר של התרבות הארגונית הוא כיצד שתי חברות עם סביבה חיצונית זהה, באותו תחום טכנולוגי, עם מטלות דומות ומייסדים מרקע דומה, מגיעות לדרכי פעולה שונות לחלוטין במשך השנים? בפרק 12 ננתח תהליך זה במונחים של התהליכים הספונטניים המתרחשים בקבוצות לא-מאורגנות. בפרק זה נמשיך לנתח תהליך זה, ונבדוק מה קורה כאשר מנהיג פורמאלי בונה קבוצה ומשיק ארגון. תחילת התרבות דרך הפעולות של המייסד/מנהיג באופן כללי, תרבויות נובעות מ- 3 מקורות: 1) האמונות, ערכים וההנחות של מייסדי הארגון; 2) חוויות הלמידה של חברי הקבוצה בעת התפתחות הארגון; 3) אמונות, ערכים והנחות חדשות הנובעות מחברים חדשים ומנהיגים חדשים. למרות שכל אחד ממנגנונים אלו ממלא תפקיד חיוני, החלק החשוב ביותר עבור ההתחלה התרבותית הוא ללא ספק ההשפעה של המייסדים. המייסדים לא רק בוחרים את המשימה הבסיסית ואת ההקשר הסביבתי שבהם תפעל הקבוצה, אלא גם בוחרים את חברי הקבוצה ולפיכך מעצבים את סוג התגובות של הקבוצה במאמציה להצליח ולשלב עצמה בסביבה. ארגונים מעטים בלבד מתגבשים באופן ספונטני או מקרי. לרוב, הם נוצרים על ידי אדם אחד או יותר המאמינים כי פעולות מתואמות ומגובשות של מספר אנשים יכולות להשיג דברים שלא ניתן להגשימם באופן אינדיבידואלי. תנועות חברתיות או דתות חדשות מתחילות במשיחים, נביאים, או מנהיגים כריזמטיים אחרים. קבוצות פוליטיות נוסדות על ידי מנהיגים המוכרים חזון חדש ופתרונות חדשים לבעיות שונות. חברות נוצרות על ידי יזמים המחזיקים בחזון לגבי האופן שבו המאמץ המגובש של קבוצת אנשים מתאימים יכול ליצור מוצר חדש או שירות בשוק. למייסדים בדרך כלל יש השפעה גדולה על האופן שבו הקבוצה מגדירה ופותרת את

מאמר 5 – Sarkar  – כיצד לבנות כוח עבודה מכליל        עמוד  מתוך 4 כיצד לבנות כוח עבודה מכליל ניהול מוצלח של גיוון משמעו יותר מאשר ציות לחוק Anita Sarkar, הודו גיוון ניתן להגדיר ככל האופנים שבהם אנו שונים זה מזה – גיל, מגדר, מצב משפחתי, יכולת פיזית ופסיכולוגית, קאסטה, אמונה, אוריינטציה מינית, קטגוריית הכנסה, דת ולאום. זוהי דרך חיים ואין שום גבולות לרשימה זו. יש שתי צורות של גיוון: גיוון ברמת השטח, שנראה מבחוץ וכולל למשל גובה, משקל ושפה, וגיוון ברמה העמוקה, שלא נראה מיידית וכולל למשל: ערכים, אמונות ואישיות. בהתבסס על מספר העובדים בעלי מאפיינים מסויימים ברמת השטח, ניתן לחלק עובדים לשתי קבוצות – קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט. האתגר של ניהול הגיוון הופך להיות כיצד ליצור סביבת עבודה נוחה עבור כולם כך שכל עובד ועובד יוכל לתרום כמיטב יכולתו/ה. גישות בדבר הגיוון יש שלוש גישות בניהול הגיוון במקום העבודה: הוגנות ואפליה ארגונים מנסים למלא את הדרישות החוקיות שלהם, ולהבטיח אחוזים מסויימים של, נאמר, נשים או בני קבוצות מיעוט, כעובדים בארגון שלהם. גישה ולגיטימיות ארגונים מנסים להתאים בין מאפייני עובדים ברמת השטח לבין דרישות הלקוח ברמת השטח. לדוגמה, כאשר ארגון רב-לאומי משרת לקוחות הודיים, הוא עשוי להציב משימות אלה לעובדים הודיים. למידה ויעילות ארגונים באמת מעריכים שלכל עובד יש כשרון ייחודי, ללא קשר להבדלים ברמת השטח ביניהם. הניהול האפקטיבי של גיוון הוא מעֵבר לפעולה חיובית. נדרש מארגונים ליצור מקום עבודה מכליל שבו מכירים בכשרונותיו של כל עובד  ועובד, ללא קשר לגיוון ברמת השטח. הניהול המוצלח של גיוון עוזר לארגון : לאתר ולהתאים את עצמו לצרכים של שווקים מגוונים מקומיים וגלובליים. ליצור

כיצד להיות מורה מצטיין פרקטיקה הולמת התפתחותית ניצבת בליבת מקצוע הטיפול בילדות המוקדמת. פרקטיקה הולמת התפתחותית מבוססת על מחקרים וידע לגבי יעילות חינוכית. בסיס ידע זה מאפשר לנו לדעת רבות על התפתחותם של ילדים ואופן הלמידה שלהם בגילאים שונים, ואילו גישות ושיטות הן הטובות ביותר לשם כך. בסיס ידע זה משמש כנקודת פתיחה עבור מורים בעת קבלת החלטות שונות – ארגון הסביבה, תכנון הלימודים, שינוי אסטרטגיות בהתאם לקבוצה ולילדים אינדיבידואלים, וכן הלאה. אך השאלה “האם הדבר הולם מבחינה התפתחותית” תמיד זוכה לאותה תשובה: “זה תלוי” – עבור אילו ילדים? מי הן המשפחות? מהו ההקשר? לאיזו מטרה? התנהלות מכוונת כאשר אנו עדים לכיתה מאורגנת היטב שבה הילדים לומדים ומשגשגים, פירוש הדבר כי המורים של אותה כיתה מתנהלים באופן מכוון. כל הפעולות שלהם הן ממוקדות ושקולות. בעת קבלת החלטות, הם תמיד שוקלים את התוצאות של כל החלטה. גם בעת התמודדות עם אירועים לא צפויים, המורה המכוון פועל בהתאם למטרות התוכנית ולפי הידע שלו לגבי למידה והתפתחות של ילדים. מטרות הלמידה בדרך כלל מוגדרות עבור קבוצות גיל מסוימות. אך על המורים לבדוק מהו מצבו של כל ילד ביחס למטרה ולשנות את ההוראה בהתאם. לדוגמא, ילדים מרקע עני בדרך כלל מפגרים בחומר הלימודים ביחס לבני גילם, ועבור ילדים אלו, המורה המצטיין מספק הזדמנויות למידה נרחבות ועשירות יותר – קבוצות למידה קטנות, אינטראקציות אחד-על-אחד – בכדי לסייע להם להדביק פערים. בעת טיפול בילדים בעלי מוגבלויות או צרכים מיוחדים, יש להיות קשובים להבדלים האינדיבידואלים בין הילדים, ולבצע התאמות דרושות במטרות הלימוד בתיאום עם המשפחות ועם מומחים. במקרים רבים נדרשת הוראה מוכוונת ומערכתית יותר כדי לאפשר לילד

כיצד לראיין ולמצוא כוחות של מטופל מאת פיטר דה לונג וסקוט ד. מילר המקצוע הוא עד ראייה לעניין גובר בקרב אנשי מקצוע ומחנכים במציאת דרכים לגלות ולגייס כוחות של מטופל בפרקטיקת העבודה הסוציאלית. מאמר זה מתאר, מסביר ומדגים מספר שאלות ראיון שעובד יכול להשתמש בהן כדי לגלות כוחות של מטופל שמתקשרים למטרות המטופל. השאלות, שנשלפו מגישת הראיון ממוקד הפתרון, כולל את שאלת “הפלא”, שאלות “ממצאים חריגים”, שאלות קנה מידה, שאלות התמודדות, ושאלות “מה טוב יותר?”. נבחנים ההתאמה בין שאלות אלה ורעיונות המפתח שצצים מגישת הכוחות.   מילות מפתח:  מטופלים, פרקטיקה קלינית, ראיונות, גישת הכוחות. מאמרים הקוראים ל”גישת כוחות בפרקטיקת עבודה סוציאלית החלו להופיע בספרות המקצועית. למרות ששורשי גישת הכוחות מגיעים עמוק לתוך ההיסטוריה של עבודה סוציאלית, לא היה זה עד 1989 ש- וויק, ראפ, סאליבן וקיסטהרט שילבו את המילים “פרספקטיבת הכוחות” לתוך כותרת של מאמר. במאמרם, הכותבים הללו פנו לדגשי העבר על בעיות ופתולוגיות של העבודה הסוציאלית על בעיות ופתולוגיות והקשיים שדגשים אלו יצרו על הפרקטיקה, והם הציעו את הרכיבים של גישת הכוחות האלטרנטיבית. ב- 1992 סאליביי פרסם קובץ של מאמרים שבו מספר כותבים הסבירו, בפירוט ניכר, את ההנחות והעקרונות של פרקטיקה מבוססת כוחות בקרב אוכלוסיות בסיכון. גישת הכוחות נחה על ההנחות הבאות (סאליביי, 1992): בראש ובראשונה, למרות בעיות החיים, כל האנשים והסביבות מחזיקים בכוחות שניתנים לאימון כדי לשפר את האיכות של חיי המטופל. אנשי מקצוע צריכים לכבד כוחות אלה ואת הכיוונים בהם מבקשים המטופלים להשתמש בהם. שנית, המוטיבציה של המטופל מטופחת באמצעות דגש עקבי על כוחות כפי שהלקוח מגדיר אותם. שלישית, גילוי כוחות דורש תהליך של גילוי קואופרטיבי בין