מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

כריית טקסט ונתונים מבניים של אזכורי שפעת ברשתות ובמדיה החברתית תקציר: כריית נתונים ומבני נתונים של רשתות ומדיה חברתית (Web and Social Media – WSM) מספקת משאב חדש של מעקב מחלות ויכולה לזהות קהילות מקוונות המיועדות לתקשורת ממוקדת בנושא בריאות הציבור (Public Health Communications – PHC), כדי להבטיח הפצה רחבה של מידע רלוונטי. WSM שמזכירים שפעת נסקרו לתקופה בת 24 שבועות, מ- 5 באוקטובר 2008 עד 21 במרץ, 2009. ניתוח קישורים חושף קהילות המיועדות ל- PHC. כריית טקסטים מציגה זיהוי מגמות במודעות שפעת המתאימות לנתוני דיווח על חולי דלקת שפעת וכשפעת בעולם האמת. אנו גם מביאים טכניקת כריית נתונים מבוססת על גרפים לאיתור חריגות בקרב בלוגים על שפעת המחוברים אחד אל השני לפי סוג מפרסם, קישורים ותגי משתמש. מילות מפתח: מעקב אחר מחלות; אפידמיולוגיה של בריאות הציבור; אינפורמטיקה של בריאות; כריית נתונים מבוססת על גרפים; רשת ומדיה חברתית; ניתוח רשת חברתית מבוא אבחנת שפעת המתבססת אך ורק על הצגת סימפטומים מוגבלת מכיוון שתופעות אלה עשויות להיות קשורות למחלות רבות אחרות. בדיקות סרולוגיות ואנטיגן דורשות כי מטופל עם מחלה דמויית שפעת (ILI – Influenza-Like Illness) ייבדק על ידי רופא שיכול לבצע בדיקת אבחון מהירה או לקחת דגימות דם בבדיקת מעבדה. זה מרמז שמקרים רבים של שפעת נותרו ללא אבחנה. אמנם ניתן לאשר את נוכחות השפעת אצל אדם באמצעות בדיקות אבחנות ספציפיות, אולם לא ידוע שכיחות השפעת באוכלוסייה בכל זמן נתון וניתן רק להעריך אותה. בעבר הערכות כאלה הסתמכו אך ורק על אקסטרפולציה של מקרים מאובחנים, מה שמקשה על זיהוי השלבים השונים של שפעת עונתית או זיהוי של ביטוי חמור יותר של מגיפת

לבוש וזהות הגדרה של לבוש ב- 1965 הצענו כי המילה “לבוש” (dress) ניתנת להחלפה, באופן כללי, עם מספר מונחים אחרים המשמשים חוקרים בתחום החברה. מונחים אלו כוללים “הופעה”, “ביגוד”, “קישוט”, “עיטור” ו”קוסמטיות”. מאז, בחרנו להשתמש במילה “לבוש” המאפשרת יותר ספציפיות בהשוואה לשאר המונחים. בנוסף, במשך הזמן פיתחנו הגדרה חד משמעית של לבוש, החפה מהטיה או הערכה חברתית או אישית, הניתנת ליישום על פני שלל גבולות לאומיים ותרבותיים, והיא אינקלוסיבית עבור כל התופעות אותן ניתן לציין באופן מדויק בתור לבוש. לפי הגדרה זו, לבוש של אינדיבידואל הינו אוסף של מודיפיקציות של הגוף ו/או תוספות לגוף. לבוש, לפי הגדרה זו, כולל רשימה ארוכה של מודיפיקציות ישירות אפשריות של הגוף כמו תסרוקות, צביעת העור, פירסינג באוזניים והבל פה ריחני, בנוסף לרשימה ארוכה של בגדים, תכשיטים, אביזרי אופנה (אקססוריז), וקטגוריות נוספות של פריטים המתווספים לגוף בתור תוספות. מערכת הסיווג (טבלה 1) מצביעה על סוגי-משנה של מודיפיקציות גוף ותוספות ומספקת סכמה עבור הצלבת-רפרנסים של סוגי-משנה אלו עם תכונותיהם. על בסיס הצלבה זו, ניתן לזהות קעקוע בתור מודיפיקציית גוף המשנה את עיצוב פני השטח וצבע העור וגלים קבועים בשיער בתור מודיפיקציה המשנה את צורה והטקסטורה של השיער. ניתוח לעיצוב האף הינו טרנספורמציה של צורה ונפח המערבת את מערכת השריר-שלד. מכנסיים וצמידים מהווים צורות תחומות (enclosure) מוגדרות-מראש, שלכל אחת מהן תכונות ספציפיות. מעיל ארוך בגזרת A-line, עם כיסים המהווים יחידות-משנה מבניות, מוגדר בתור תיחום, שצורתו הכללית תלויה בהתעטפות, ההתליה, והעיצוב מראש של הבד. עגילים בצורות, טקסטורות וצבעים שונים הינם הצמדות (attachments) שניתן או להחדירם לאוזן או להצמידם באמצעות אטב (קליפ). שמשיות וארנקים מסוגים שונים הינם אובייקטים המוחזקים

לבצע מגדר מטרת מאמר זה היא לקדם הבנה חדשה של מגדר כהישג שגרתי המוטמע באינטראקציות יום-יומיות. לשם כך נדרש אומדן ביקורתי של ההשקפות הקיימות לגבי מין ומגדר, ולהציג הבחנות חשובות בין מין, קטגוריית מין, ומגדר. אנו טוענים כי הכרה בעצמאות האנליטית של קונספטים אלו הינה חיונית להבנת העבודה האינטראקציונאלית הכרוכה בלהיות אדם מגדרי בחברה. ההערות שלנו מיועדות להמשגה תיאורטית מחודשת, אך אנו בוחנים גם כיוונים מבטיחים לחקר אמפירי הנובעים מהפורמולציה שלנו. בתחילה, היה מין והיה מגדר. אלו מאיתנו שלימדו קורסים בתחום בשנות ה- 60 המאוחרות ובתחילת שנות ה- 70 הקפידו להבדיל בין שניהם. מין, כך אמרנו לתלמידים, כולל מאפיינים ביולוגיים: אנטומיה, הורמונים ופיזיולוגיה. מגדר, כך אמרנו, הינו סטאטוס מושג: כזה הנוצר באמצעות כלים חברתיים, תרבותיים ופסיכולוגיים. בכדי להציג את ההבדל בין השניים, לימדנו מקרי בוחן ייחודיים לגבי הרמפרודיטים וחקר אנתרופולוגי של “שבטים זרים ואקזוטיים”. באופן בלתי נמנע (ומובן), בשבועות הבאים של כל סמסטר, התלמידים שלנו החלו להתבלבל. מין הפסיק להראות כ”נתון” בהקשר של מחקרים שהראו קריטריונים מעורפלים ולעתים סותרים של השיוך שלו. ומגדר בהחלט לא נראה כ”הישג” בהקשר של ההגדרות האנתרופולוגיות, הפסיכולוגיות והחברתיות אותן למדנו – חלוקת העבודה, יצירת זהויות מגדריות, וההכפפה של נשים על ידי גברים. בנוסף, הדוקטרינה של תיאוריות החיברות המגדרי העבירו מסר חזק האומר כי בעוד שמגדר הינו “הישגי”, עד גיל חמש הוא בהחלט הופך למקובע, בלתי משתנה וסטטי – בדומה למין. מאז 1975 בקירוב, הבלבול התעצם והתפשט מעבר לכיתות שלנו. ראשית, למדנו כי היחסים בין תהליכים פסיכולוגיים ותרבותיים הינם מורכבים בהרבה – ורפלקסיביים – ממה שחשבנו לפני כן. שנית, גילינו כי הסדרים מבניים מסוימים, לדוגמא בין

פרק 1: להיות המנהיג של ההחלטות שלך דינה ניר בני אדם מכוונים מראש לחוות מתח פנימי וקונפליקט. היות ובני אדם מורכבים, הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מוצפים ברגשות, מחשבות, תשוקות ודחפים, כל אחד דוחף ומושך אותנו לכיוונים שונים. במעבר מאי-סדר פנימי להתנהגות פעילה, לנהל את חיינו עם מטרה ואולי עם מעט הבהוב של חסד, אנחנו צריכים לעשות רצף בלתי נגמר של החלטות. החלטות אלו שולטות על כל אספקט בחיים שלנו, אם קטנות או גדולות, יומיומיות או משנות חיים, בבית או בעבודה. למעשה, אפשר להגיד שהאדם שאתה עכשיו ברגע זה, בנסיבות הקיימות של חייך, זהו סכום כל ההחלטות שאתה לקחת עד היום. במילים אחרות, אנחנו סך כל ההחלטות שלנו. לכן, האופן בו ניקח את ההחלטות שלנו משנה. כמה עמוק אנחנו מבינים מה אנחנו באמת רוצים, האם נבחר בחוכמה, וכמה בפשטות נרחיב את האפשרויות שלנו, נשפיע באופן עמוק על תחושת רווחה וכתוצאה מכך על החיים של אלו הסובבים אותנו. בפרק זה, אני אציע גישה חדשה אשר מבינה באופן טוב יותר את הדילמות שלנו והקונפליקטים הפנימיים, ואציג שיטה בעלת ארבע שלבים שמתוכננת להדריך אנשים על עבר תהליך לקיחת החלטות מודע שפותר באופן אפקטיבי דילמות באופן שתומך בחיים טובים ומשגשגים. תיאוריית משא ומתן עצמי על מנת להשיג הבנה כיצד אנחנו מנהלים קונפליקטים פנימיים תחילה עלינו להבין את המבנה של העצמי. עקרון מהותי של תאוריית דיאלוג עצמי (DS) (הרמנס, 1996) טוענת שהעצמי אינו יחידה בודדת, אלא היא רבת פנים ומורכבת. ליתר דיוק, תיאוריתDS  מציעה שהעצמי מאורגן כמו נוף דינמי של עמדות- עצמי אוטונומיות (כלומר פוזיציות של העצמי ביחיד, או  ברבים) שמשפיעות באופן מתמשך אחת

לחץ ותגובה חיסונית הומורלית של ספרוס הזהב (דניס) המגדול בכלובי ים תקציר המאמר דן בניסוי שבוצע במשך 18 חודשים בכלובי דגים הממוקמים ב-Algero Bay באיטליה ובדק את התגובות החיסוניות המולדות והנרכשות של ספרוס הזהב (דניס) תחת תנאי גידול רגילים לעומת תנאי לחץ לטווח קצר. במהלך הניסוי כל 45 ימים נבחרו 50 דגים באופן רנדומלי מאותו כלוב וחולקו לשתי קבוצות שוות. אצל דגים בקבוצת ביקורת (גידול בתנאים רגילים) בוצעה לקיחת דם מיד לאחר איסוף מהכלוב. לדגים בקבוצה השנייה בוצעה לקיחת דם שעתיים אחרי האיסוף, כאשר הם הגיעו מהכלוב לרציף הנמל (כלומר, בתנאי לחץ קצר טווח). מבוא גורמי לחץ שונים המשפיעים על בריאות דגים נחקרו בעיקר על המינים שונים של דגי מים בריכה. מחקרים בודדים בלבד בדקו קורלציה בין לחץ ובריאות דגי ים. כך, למשל, הצפיפות נחשבת לגורם לחץ ידוע באוכלוסיית הדגים בים, מפני שהיא יוצרת ירידה בכמויות המזון וכתוצאה מכך ירידה בבריאות הדגים. תנאי לחץ לטווח קצר אצל דגים נמדדים על ידי מרכיבי דם מסוימים כגון קורטיזול, גלוקוז, חלבונים. הגורמים העיקריים שיכולים לגרום לשינויים בדם הם צפיפות ותזונה. צפיפות יתר יכולה גם להיות גורם של  לחץ לטווח ארוך וחוסר תזונה יכול להשפיע על מערכת החיסונית המולדת על ידי דלדול במאגרי הוויטמינים. לכן דגים ימיים, במיוחד אלה שגדלו בכלובי רשת צפים, נתפסים כחשופים למצבי לחץ הנובע משינויים סביבתיים. המאמר הנוכחי מתמקד באירועי הלחץ שיכולים להתרחש בחקלאות ימית בתהליך הגידול של ספרוס הזהב בעל מערכת חיסונית חלשה בכלבי דגים. על מנת להבין איזה מאפיינים של מערכת חיסונית יכולים להיות שימושיים למדידת תנאי בריאות ו/או לחץ תוך כדי “השמנה” בכלובי דגים, התגובות החיסוניות של ספרוס

תרגום המאמר: לקחת את הקהילה ברצינות: לקחים מתכנית ההתנתקות הישראלית שי שטרן הפקעה של רכוש או קניין פרטי, היא בין התחומים השנויים ביותר במחלוקת בהסדרים משפטיים. האתגרים והסכנות שתחום זה מציב בהקשר של רכוש פרטי הופכים אותו לנושא המצוי בדיון ומחלוקת.   עם זאת, באופן מפתיע, רוב תחומי השיפוט המערביים מאמצים נוסחה דומה ביחס להפקעה, הן בהקשר של המטרות שמצדיקות פעולה כזו והן בהקשר של הפיצוי שיש לתת לבעלי הקניין. המאמר מאתגר את נוסחת ההפקעה הנפוצה, לפיה ללא קשר לנסיבות של ההפקעה, הפיצוי לבעל הקניין נקבע בהתאם לשווי השוק של הקניין. באמצעות בחינת המקרה של תכנית ההתנתקות הישראלית משנת 2005, שכתוצאה ממנה 21 יישובים קהילתיים נעקרו על ידי הפקעה, מאמר זה טוען שיש לקחת בחשבון את אובדן הקהילתיות כאשר מדובר בהפקעות שעקרו קהילות שלמות ממקומן. עם זאת, על מנת שההסדר המשפטי יהיה יעיל, הוגן וחשוב לא פחות, שישקף את הערך המגולם בזכות הקניין, עליו להיות מעוגן בתשתית נורמטיבית שלוקחת בחשבון את הערכים שהחברה מעוניינת לקדם, ואת המשמעות הפנימית של ערכים אלו. מילות מפתח: קהילות מגורים, הפקעה, התנתקות, קניין, פיצוי. 1. מבוא הפקעת קניין פרטי, מצויה בין התחומים השנויים ביותר במחלוקת בהסדרים משפטיים. האתגרים והסכנות שתחום זה מציב בהקשר של רכוש פרטי הופכים אותו לנושא לדיון ומחלוקת. עם זאת, באופן מפתיע, רוב תחומי השיפוט המערביים מאמצים נוסחה דומה ביחס להפקעה, הן בהקשר של המטרות שמצדיקות פעולה כזו והן בהקשר של הפיצוי שיש לתת לבעלי הקניין[1]. באשר לנוסחה, בעוד שהפרשנות של צרכי השימוש הציבורי השתנתה במהלך השנים,[2] נראה שקיים קונצנזוס במרבית אזורי השיפוט המערביים שהפיצוי צריך להתבסס, בחלקו אם לא בכולו, (תחילת עמ’

לקראת מודל טרנס-דיסציפלינארי של פרקטיקה מבוססת ראיות הקשר: מאמר זה מתאר את ההקשר ההיסטורי וההתפתחויות האחרונות בפרקטיקה מבוססת ראיות (evidence based practice, EBP) בתחומי הרפואה, סיעוד, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ובריאות הציבור, וכן את התפתחותו של מודל “שלושת המעגלים” של פרקטיקה מבוססת ראיות, תוך דגש על שינויים בתוכן ה-EBP, תהליכיו, והפילוסופיות בדיסציפלינות השונות. שיטות: הסוגיות והאתגרים העיקריים ב-EBP מאופיינים על ידי השוואה וניגוד של מודלי EBP על פני דיסציפלינות רפואיות שונות. לאחר מכן יוצג מודל EBP מאחד וטרנס-דיסציפלינארי, המסתמך על היתרונות ומפצה על החסרונות של כל דיסציפלינה. ממצאים: האתגרים המצויים בקרב הדיסציפלינות השונות כוללים 1) כיצד יש להגדיר ולשקול “ראיות”; 2) כיצד ומתי החולה ו/או גורמים אחרים צריכים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הקליני; 3) ההגדרה והתפקיד של “מומחים”; 4) אילו משתנים אחרים צריכים לבוא בחשבון כאשר בוחרים פרקטיקה מבוססת ראיות, כמו גיל, מעמד חברתי, משאבים קהילתיים ומומחיות מקומית. מסקנות: מודל מאחד וטרנס-דיסציפלינארי יפצה על חסרונות היסטוריים על ידי הגדרה מחודשת של תוכנו של כל מעגל, הבהרת מומחיותו ויכולתו של המטפל, הדגשה של קבלת החלטות משותפת, והוספה של הקשרים סביבתיים וארגוניים. ההשלכות לגבי אקדמיה, פרקטיקה ומדיניות נידונות גם הן. ב-1996, היינס (Haynes) ועמיתיו הציגו מודל קונספטואלי המדגים כיצד ניתן לשלב מחקר בתוך הפרקטיקה הקלינית של מדע הרפואה. מודל “שלושת המעגלים” החלוצי אומץ על ידי הדיסציפלינות הרפואיות העיקריות, שכולן תומכות במדיניות של פרקטיקה מבוססת ראיות. המוסד הרפואי האמריקאי (Institute Of Medicine, IOM) ציין כי EBP הינה מרכיב מהותי בכישוריהם של אנשי מקצוע הרפואה. ההנחיה של IOM נועדה להאיץ את הקצב האיטי להחריד שבו תגליות רפואיות מתורגמות לפרקטיקה, ולהגביר את קצב היישום של הטיפול

מאבטחת מידע לאבטחת סייבר Rossouw von Solms, Johan van Niekerk* * מחבר אחראי תקציר המונח אבטחת סייבר משמש לעתים קרובות לסירוגין עם המונח אבטחת מידע . מאמר זה טוען כי למרות שיש חפיפה ניכרת בין אבטחת סייבר לבין אבטחת מידע, שני מושגים אלה אינם דומים לחלוטין. יתר על כן, המאמר מניח כי ביטחון סייבר חורג גבולות אבטחת מידע המסורתית, ומכיל לא רק את ההגנה על משאבי מידע אלא גם הגנה על נכסים אחרים, כולל האדם עצמו/ה. באבטחת מידע, התייחסות לגורם האנושי קשורה בדרך כלל לתפקיד/ים של בני האדם בתהליך האבטחה. באבטחת סייבר לגורם זה יש מימד נוסף, כלומר, בני האדם כמטרות פוטנציאליות של התקפות סייבר, או אפילו כמשתתפים במתקפת סייבר בלי לדעת על כך. לממד הנוסף הזה יש השלכות אתיות על החברה כולה, שכן ההגנה על קבוצות פגיעות מסוימות, למשל ילדים, יכולה להיחשב כאחריות חברתית. מבוא אבטחת סייבר הפכה לדבר בעל עניין וחשיבות עולמית. כבר יותר מ 50 מדינות פרסמו באופן רשמי מסמך אסטרטגיה, בצורה זו או אחרת, המתווה את עמדתם הרשמית על מרחב סייבר, פשע סייבר ו / או אבטחת סייבר (Klimburg, 2012). (2011) Whitehouse מתאר אסטרטגית סייבר המספקת את עמדתה של ארצות הברית (ארה”ב) בנושאים הקשורים לסייבר, ומתווה גישה מאוחדת למעורבותה של ארה”ב עם מדינות אחרות בנושאי סייבר. בריטניה מתיחסת אל אבטחת סייבר כבעלת עדיפות עליונה, והיא התחייבה להשקיע 650 מיליון ליש”ט במשך ארבע שנים לתכנית לאומית של אבטחת סייבר (השר למשרד הקבינט וגזברות כללית, 2011). עם זאת, נראה שמעט מאוד מגופים ומקורות אלה מבחינים בין המושגים של אבטחת סייבר ואבטחת מידע, או בין הקשרים ביניהם. במרבית הספרות, אבטחת

סיכום מאמר – “About Face” for Delinquent Youth: Military Service as a Turning Point Across the Life Course By Elizabeth L. Gloyd, Wanda E. Leal המאמר מציג כיצד שירות צבאי יכול להשפיע על פשיעה וביצוע עבירות עתידיות אצל נוער אמריקאי בעלי רקע עברייני. המאמר בוחן האם הצבא מהווה נקודת מפנה עבור נוער בעלי עבר פלילי ונסמך על מחקרים קודמים ותוצאותיהם, אך גם משתמש בשיטות מחקר חדשות ומתודות שונות. עד כה בדקו מחקרים קודמים בנושא את הסוגיה על פשעים הרשומים ברקורד משטרתי, ואילו מאמר זה בודק פשעים שדווחו על ידי הנערים עצמם. התוצאות מראות שיש השפעה ניכרת על נערים שכאלו בחלק מסוגי הפשיעה ושיש הבדל בין חיילי מילואים לחיילים בסדיר. המאמר עוסק בניגודים ובמחלוקות השונות שעולים במחקרים השונים העוסקים בנושא ומעלה נקודות לגבי נקיטת מדיניות תואמת. הצבא האמריקאי לאחר מלחמת וייטנאם הפך לצבא התנדבותי לחלוטין. עם זאת, הוא משתמש בשיטת מיון בררנית וקפדנית ונחשב היום לאחד המקצועות המכובדים ביותר בארצות הברית. מסיבה זו, נעשו מחקרים רבים על אופן ההשפעה של השירות הצבאי על חיי אדם מבחינות שונות, כמו מצב סוציו-אקונומי, מוסריות ועבריינות. רבים מהמחקרים הסיקו שאכן מדובר בנקודת מפנה חיובית המשפיעה על אופי האדם. מחקר שביצעו סימפסון ולאוב (Sampson and Laub’) מציע הסבר לסיבה שדווקא הצבא גורם לשינוי גישה זה, שם הציגו תיאורית שליטה חברתית מתקדמת על השפעתם של תהפוכות בחיים על בני אדם. התיאוריה מציגה כיצד מסלול חייו של אדם הוא גורם משתנה ולא קבוע, ומושפע מאירועים שונים בחיים. התיאורייה מסבירה כיצד הזיקה לפשע מושפעת מהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה קונבנציונאלית. לפיה, אפילו פושעים מבוססים יכולים לקיים קשרים פרו-חברתיים במהלך בגרותם. מחקרים

תקציר איך תחביב הופך לעסק? מאמר זה בוחן כיצד יזמים עוברים תהליך הפיכה מעצמאי היוצר את העסק שלו כעבודה מהצד במטרה לבחון מקרוב את העבודה כעצמאי, תוך שמירה על משרה מלאה, עד להקמת עסק פורמלי באופן רשמי. אני חוקר את ההתפתחות היזמית הנ”ל באמצעות מחקר איכותני של מסעדות מחתרתיות, מסעדות פופ-אפ (מסעדות שנפתחו לזמן מוגבל), וסטארט-אפים קולינריים בהם טבחים מקצועיים וחובבים מקימים מסעדות זמניות כשלב מעבר עד לפתיחת עסק מזון סטנדרטי. כאשר היזמים עוברים מפעילות “אד-הוק” כלומר לא רשמית, לארגון מבוסס הם ‘מאמצים’ זהויות ותפקידים הבאים לידי ביטוי דרך מה שנקרא ‘אוצר המילים של המניעים’. אלו הן מילים המשמשות להסבר והצדקה של מעשים בהווה, בעתיד או בעבר. דרך הראיונות, גיליתי שטבחים במשרה חלקית מפתחים אוצר מילים שניתן להגדיר כ”עבודה של אהבה” (Labor of love). כלומר, שימת דגש על נקודות חיוביות בעניינים הנסיוניים שלהם כמו לדוגמא, ה”תחביב” שהם מנסים להפוך לקריירה. כשיזם הופך לעובד במשרה מלאה, לעתים קרובות הוא ירגיש מקודם על ידי חיזוקים והערות חיוביות של זרים, וכעת הוא יתחיל לזהות את עצמו כבעל העסק באמצעות אוצר מילים ‘מקצועי’ חדש אותו הוא יאמץ לעצמו בהתאם לתחושת העילאיות שהוא חש. ממצאים אלו מראים שהמסלולים והמעברים לעצמאות, כמו גם תפקידו של האדם יהיו מקריים יותר מאשר מכוונים. תגובת העורך מאמר זה מדגיש את העובדה שחלק מהאנשים לא רק מחליטים להפוך ליזמים. במקום זאת, הם נעים בין שורה של שלבים וזהויות עצמיות אשר עשויים או לא עשויים להוביל אותם למעמד של יזמים. המאמר מראה מה אנו יכולים ללמוד על ידי בחינת היזמות בתחומים שונים שאינם רק היי טק או הנדסה, שבהם אגב מתקדמת