מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

נתניהו: בחירות 1996 הניאו-קונסרבטיזם בישראל נשא אג’נדה שכללה תערובת של לאומנות, זכויות אזרח, וכלכלת שוק חופשי. בנימין נתניהו, ישראלי שבילה חלק גדול מחייו בארצות הברית, נכנס לסצנה הפוליטית בישראל עם מה שנדמה כמו אג’נדה ניאו-קונסרבטיבית ברורה: התנגדות עזה להסכמי אוסלו ומחויבות לכלכלת השוק. אבל, עוד לפני בחירות 96, נתניהו והליכוד הציגו עמדה מרכזית ומתונה יותר. הזעם הציבורי שפרץ בעקבות רצח רבין הופנה בעיקר כלפי הימין ונתניהו, ואילץ את המפלגה לרכך את עמדותיה. בנוסף, תודות ליתרון של הליכוד בסקרים המוקדמים, התנועה לכיוון המרכז הייתה חיונית עבור הניצחון בבחירות. נתניהו חיזק את התנגדותו להסכמי אוסלו, אך הצהיר כי לא ניתן להתעלם מהם, כך שהמשא ומתן עם הרשות הפלסטינית הינו הכרחי. בנוסף, על מנת להבטיח את התמיכה של המצביעים הדתיים (הבחירות של 96 היו הפעם הראשונה שבה ההצבעה לראש הממשלה הייתה נפרדת מההצבעה למפלגה) הליכוד אימץ עמדה פרו-דתית. האג’נדה הניאו-קונסרבטיבית של נתניהו הוצגה בספרו “A Place Among the Nations” שיצא בשנת 1993. לפי נתניהו, התוכנית להישרדותה של ישראל כללה עלייה מאסיבית מברית המועצות לשעבר, ושינוי הבירוקרטיה הישראלית כך שתתמוך בכלכלת שוק, וכתוצאה מכך, תביא לשגשוג שימשוך את העולים החדשים: “ישראל המאכלסת 8 מיליון יהודים בעשורים הראשונים של המאה הבאה, עם הכפלה של התפוקה כלכלית לאדם, יכולה להוות כוח משמעותי בזירה העולמית”. בנוסף, עמדת כוח זו תאפשר לישראל להכתיב את התנאים עבור הסכמי השלום ולהכריח את שכנותיה לקבל אותם. בדומה לניאו-קונסרבטיבים אחרים איתם ניהל נתניהו קשרים אישיים, קונספט השלום שלו כלל לא רק ביטחון והדדיות אלא גם הכרה בצורך לחזק את הדמוקרטיה בעולם הערבי עבור שלום קנטיאני המבוסס על אמון הדדי. תפיסה זו, לפי

סריקה מבוססת-שמרים מראה כי סולפסלזין מעכב ביו-סינתזה של טטרהידרוביופטרין אנו מציגים גישה לזיהוי אינטראקציות תרופה-חלבון המשלבת סריקת שמרים תלת-היברידית חדשה לזיהוי אינטראקציות עם כרומטוגרפיית זיקה עבור תיקוף חד משמעי. יישמנו מתודולוגיה זו עבור יצירת פרופיל של תרופות מאושרות קלינית, שהוביל לזיהוי של אינטראקציות תרופה-חלבון מוכרות ובלתי מוכרות. בפרט, הצלחנו לזהות off-targets עבור ארלוטיניב ואטורבסטטין, בנוסף למטרת אנזים עבור התרופה האנטי-דלקתית סולפסלזין. אנו נראים כי סולפסלזין והמטבוליטים שלו, סולפאפירידין ומזלמין, הינם מעכבים של האנזים המאפשר את השלב האחרון בביו-סינתזה של הקופקטור טטרהידרוביופטרין. הפרעה למטבוליזם של טטרהידרוביופטרין מספקת הסבר עבור חלק מהתכונות המועילות והמזיקות של סולפסלזין, ומציעה אפשרויות טיפוליות חדשות ומשופרות לתרופה. מאמר זה מספק גישה חזקה ליצירת פרופילים של תרופות ותובנות חדשות לגבי מנגנון הפעולה של תרופות מאושרות קלינית. רוב התרופות המכילות מולקולות קטנות מעוררות את הפעילות התרפויטית שלהן על ידי הפרעה לתפקוד של חלבונים, באמצעות התקשרות אליהם. זיהוי כל מטרות החלבון של תרופה מסוימת מספק בסיס להבנת פעולותיה המועילות והמזיקות. עם זאת, זיהוי אינטראקציות תרופה-חלבון הינה מטלה מאתגרת, כפי שניתן ללמוד מהעובדה כי המטרות העיקריות של תרופות מאושרות שונות עדיין אינן ידועות. מספר אסטרטגיות הוצעו עבור הזיהוי הישיר והעקיף של המטרות של מולקולות קטנות ביו-אקטיביות. הגישה הפופולארית ביותר לזיהוי ישיר של אינטראקציות תרופה-חלבון מבוססת על כרומטוגרפיית זיקה באמצעות תרופה בלתי פעילה. פרוטאומיקה כימית, המקשרת בין כרומטוגרפיית זיקה לזיהוי ספקטרומטריית מאסה, משמשת באופן נרחב לקביעת פרופילים של תרופות. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, השימוש בפרוטאומיקה כימית נותר מסובך עבור זיהוי חלבוני מטרה בכמות נמוכה או חלבונים עם מסיסות או יציבות נמוכה בתמציות תאים. לפיכך, קיים צורך בגישות חלופיות לזיהוי אינטראקציות תרופה-חלבון. תוצאות מערכת

סיווג אנשים אוטיסטים וקבוצת הבקרה באמצעות אפיון הצלבת-מטלות של פעילות fMRI כללי ניתוח דפוסים מרובה-משתנים (multivariate pattern analysis, MVPA) יושם בהצלחה במדידות fMRI (functional magnetic resonance imaging, דימות תהודה מגנטית תפקודי) בזמן מטלות ובזמן מנוחה, על מנת לבדוק אילו מרקרים (markers) מוחיים מבדילים בין אנשים עם הפרעות מהספקטרום האוטיסטי (ASD) לבין קבוצת הבקרה. בעוד שמרבית המחקרים התמקדו בקישוריות מוחית בזמן אפיזודות של מצב מנוחה ובגישת תחום העניין (region of interest, ROI), קיים בנוסף מאגר נרחב של נתוני fMRI מבוססי-מטלות בנוגע לאוכלוסיות אלו, שנאסף בעשור האחרון. מצב זה דורש יישום שיטות היכולות להשתמש במידע הקיים לא רק ממאגר בודד, אלא ממספר מאגרי נתונים החולקים תכונות וביו-מרקרים משותפים. אנחנו מציעים גישה מבוססת נתונים (על בסיס ווקסל) אותה ניישם לגבי שני ניסויי fMRI שונים עם גירויים חברתיים (פרצופים וגוף). השיטה, המבוססת על מכונות וקטורים תומכים (support vector machines, SVM) ושלילה רקורסיבית (recursive feature elimination, REF), עוברת תחילה אימון עבור כל ניסוי בנפרד ולאחר מכן הפלטים משולבים על מנת להפיק פלט סיווג סופי.  שנית, פלט RFE זה משמש לקבוע אילו ווקסלים נבחרים במידה המרבית עבור הסיווג, על מנת ליצור מיפוי של פעילות מובחנת משמעותית. לבסוף, על מנת לבדוק את התוקף הקליני של גישה זו, נבדוק את הקורלציה של המידע הפנוטיפי עם תוצאות הסיווג. הממצאים מראים כי דיוק הסיווג הוא גבוה (טווח בין 69% ל-92.3%). יותר מכך, הצלחנו לזהות דפוסי פעילות מובחנת הנוגעים למוח החברתי, ללא הסתמכות על הגדרות ROI קודמות. לבסוף, מוטיבציה חברתית הייתה המימד היחיד עם קורלציה לתוצאות הסיווג, ממצא המלמד כי זהו המימד העיקרי אותו מצליחים המסווגים להגדיר. באופן כללי, אנחנו מאמינים

חומצה גלקטורונית – סיכום Galacturonic Acid Inhibits the Growth of Saccharomyces cerevisiae on Galactose, Xylose and Arabinose Eline H. Huisjes, Erik de Hulster, Jan C. van Dam, Jack T. Pronk and Antonius J. A. van Maris מבוא תסיסה יעילה של סובסטרטים מעורבים הינה חיונית להמרה מיקרוביאלית של חומרי גלם מדור שני, כולל מי קולחין עשירים בפקטין כמו קליפות של פירות הדר ועיסת סלק סוכר. חומצה גלקטורונית הינה מרכיב מרכזי בהידרוליזטים של חומרים אלו, העשירים בפקטין. שמר האפייה (Saccharomyces cerevisiae), המייצר העיקרי של ביו-אתנול, אינו מסוגל להשתמש בחומצת סוכר זו. ההשפעה של חומצה גלקטורונית על תסיסת אלכוהול באמצעות S. cerevisiae נחקרה בעזרת תרביות אצווה אנאירובית הגדלות על תערובת של גלוקוז וגלקטוז בריכוזי חומצה גלקטורונית שונים ועל תערובת של גלוקוז, קסילוז וארבינוז. בתרביות הגדלות ב- pH 5.0, הרבה מעל ערך ה- pKa של חומצה גלקטורונית (3.51), ההוספה של 10g ⋅ liter-1 חומצה גלקטורונית לא השפיעה על הקינטיקה והגדילה של תסיסת הגלקטוז. בתרביות שגודלו ב- pH 3.5, ההוספה של 10g ⋅ liter-1 חומצה גלקטורונית לא השפיעה באופן משמעותי על עיכול הגלוקוז. עם זאת, ברמת pH נמוכה זו, החומצה הגלקטורונית עיכבה לחלוטין את הצמיחה על גלקטוז והפחיתה את שיעור עיכול הגלקטוז ב- 87%. בנוסף, נמצא כי חומצה גלקטורונית מעכבת באופן משמעותי את התסיסה של קסילוז וארבינוז באמצעות זן ה- S. cerevisiae המהונדס IMS0010, הגורם לתסיסת פנטוז. הנתונים מצביעים על כך כי העיכוב מתרחש כאשר חומצה גלקטורונית לא-דיסוציאטיבית נמצאת מחוץ לתא ותומכים בהשערה כי שילוב של קצב ספיגת סובסטרטים מופחת הנובע מעיכוב תחרותי על Gal2p, דרישת אנרגיה מוגברת לצורך שימור הומיאוסטזיס תאי, ו/או הצטברות של חומצה גלקטורונית 1-

Penning In the Bodies: The Construction of Gendered Subjects in Alice Munro’s Boys and Girls Alice Munro’s “Boys and Girls” deals with the shaping of children into gendered adults. The behaviors and roles ascribed to each sex based biological distinction are not natural, and the text treats the construction of gendered subjects as a form of production, a process that is invisible and taken for granted.  The innocent perspective of the narrator demonstrates how spatial division and control of space enables two production systems: farming and the construction of gendered adults. The “raising” of foxes by the narrator’s father can also allude to raising children, creating a correspondence between the two systems. The fox “pens” remind the narrator a medieval town “padlocked at night”, an image of confinement that repeats throughout the text. The house and the surrounding environment resemble the pen, reflecting the boundaries created by the father and his role in the cultural project. Ivan Illich suggests that the capacity to enclose is a male privilege and a key factor in creating the modern industrial society. Dividing labor into a productive and non-productive kind transforms men into “the wardens of their domestic women” and enables capitalist production. The father’s cellar is brightly-lit and described as “white-washed”, suggesting an attempt to force a clean appearance, undermining the neutrality of the father’s actions. Foucault notes that the use of light is “a form of power whose main instance is that of opinion will refuse to tolerate areas of darkness”. The

ההתפתחות בשלושת השנים הראשונות מדענים ברחבי העולם מנסים להבין כיצד תינוקות צעירים לומדים ומבינים, וכיצד הם סומכים על המבוגרים סביבם לעודד כישורים אלו. טיפול קבוצתי מספק הזדמנויות ייחודיות ללמידה ויצירת מערכות יחסים. חשוב ביותר כי במהלך מערכות יחסים ראשונות אלו התינוקות ייהנו מטיפול אכפתי ורגיש. כאשר תינוקות לומדים שהמבוגרים סביבם דואגים לצרכיהם באופן עקבי וצפוי, הם מפתחים אמון וביטחון עצמי. * תינוקות צעירים (0-9 חודשים) רוצים ביטחון. * תינוקות מוביליים (8-18 חודשים) עסוקים בחקר. * פעוטות (16-36 חודשים) לומדים את הזהות שלהם. ביטחון, חקר וגיבוש זהות מהווים שלבים חשובים בהתפתחות במהלך 3 השנים הראשונות. אצל תינוקות צעירים, המבוגרים מסייעים לתינוק לחוש נוחות וביטחון ולפתח אמון במבוגרים המטפלים בהם. תינוקות מוביליים מיישמים ביטחון זה בכדי לנוע ולחקור את העולם סביבם, להבין כי הם מסוגלים לגרום לדברים להתרחש, ומסתמכים על מבוגרים כי יספקו להם הזדמנויות לחקור את סביבתם בבטחה. פעוטות עסוקים בעיקר בגיבוש הזהות העצמית שלהם ולומדים כיצד החוויות שלהם נפרדות מאלו של אחרים. במהלך 3 השנים הראשונות, ההתפתחות נבחנת בהקשר של מערכות היחסים של הילד. המבוגרים המטפלים בילד מגלים רגישות לדרכי התקשורת שלו לגבי הצרכים והרגשות שהוא חווה, ומשנים את תגובותיהם בהתאם לגיל וההתפתחות של הילד. תינוקות צעירים (0-9 חודשים) מעל הכול, תינוקות בגיל זה זקוקים לביטחון, וליחס חם ואוהב במערכות יחסים קרובות. אדם קרוב ומוכר, המגיב במהירות לצרכי התינוק, תורם ליצירת בסיס בטוח התומך בחקר, למידה וגיבוש זהות. הילד כל התינוקות הם ייחודיים ושונים זה מזה. בשלב שבו הם מגיעים למסגרת, רוב התינוקות כבר מפתחים העדפות חושיות ברורות ודפוסי פעילות ייחודיים. תינוקות בגיל זה מסוגלים לפתח מערכות יחסים, מראים עניין

סיכום עיקרי המאמר: “שיטות השוואתיות” במדעי המדינה נעשה שימוש נרחב ב”פוליטיקה השוואתית”. פוליטיקה השוואתית היא כלי בניתוח פוליטי. היא יכלה לקבוע מגמות באירועים פוליטיים ובעיקר בפיתוח בדיקה ושכלול התיאוריה. ניתן לעשות שימוש בפוליטיקה השוואתית לביסוס הכללות במדעי החברה, לקבוע חוקים לתופעות חברתיות ופוליטיות. פוליטיקה השוואתית היא כלי לבדיקת השערות במדע המדינה. במדע המדינה, השיטה ההשוואתית מפצה על  חוסר היכולת לבצע תצפיות אמפיריות מדויקות. למשל, לא ניתן להניח מוסד פוליטי מסוים לפיו יהיה ניתן לבחון תיאוריה מסוימת. יש לעשות שימוש יצירתית בתצפיות על מצב העולם כפי שהוא, וכאן השיטה ההשוואתית מועילה. דוגמא לאופן בו הגישה ההשוואתית מועילה לבדיקת תיאורית במדע המדינה: “האדם הפוליטי” של ליפסט. השוואה בין מדדים רבים להתפתחות כלכלית במדינות שונות, דמוקרטיות ולא דמוקרטיות. התוצאות הראו קשר בין סוג המשטר למדדי ההתפתחות הכלכלית. דוגמא נוספת: הספר “המקורות החברתיים של הדיקטטורה והדמוקרטיה.” הכנסת משתנים מורכבים יותר מהתפתחות כלכלית גרידא לתיאוריה של היווצרות דמוקרטיות (כמו למשל ריבוד חברתי, מבנה כלכלי, עוצמת המדינה). השוואת משתנים נוספים אלו נבחנת ביחס להשפעה שלהם. זוהי הגישה של “הגל השלישי” מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. בהיעדר תנאי מעבדה, מדע המדינה מבדיל בין שתי דרכים שונות להשוות על מנת לבדוק תיאוריות: מחקר גדול (N) ומחקר קטן (n). במונחים אחרים, ההבדלה בין ניתוח נומותטי ואידיוגרפי. בהתאמה, תחת הגישה ההשוואתית יש פילוג בין המאמינים בחוקים אוניברסליים (N) לאלו המאמינים בגורם אקראי ובלתי ניתן לחיזוי בתופעות פוליטיות (n). שיטה השוואתית מאפשרת למדע המדינה להעריך את מידת תקפות הפרשנויות לתופעות פוליטיות. למשל: תפקידה של המסורת הקתולית בתחלואת המדינה האיטלקית היא פרשנות פשוטה לתוצאות שהגישה ההשוואתית הופכת להרבה יותר מורכבות. דוגמא

סימנים התפתחותיים מקדימים של מעורבות ומוטיבציה בכיתה ה’: עם חיבור לקשרי הורה- מורה- ילד תקציר: המטרות העיקריות של מחקר זה הן להעריך איך מערכות יחסים  עם הורים ומורים בכיתות א’, ג’ וה’ מקושרות עם מעורבות ומוטיבציה בכיתה ה, וכדי לבחון את הדרכים שבהן הורים ומורים מגיבים למוכנות ומיומנויות של ילדי בית ספר. נתונים ממחקר גדול, מחקר NICHD, על גידול ילדים משלב מוקדם ופיתוחם. המחקר סיפק תמיכה להשערה על קשר בין מערכות יחסים בילדות המוקדמת ובתחילת בית הספר היסודי לבין תוצאות מעורבות ומוטיבציה. קונפליקט המורה בכיתה ה’ היה בעייתי במיוחד עבור מעורבות ומוטיבציה. בנוסף, מוכנות התלמידים עיצבה את המעורבות והמוטיבציה בכיתה ה’, דרך מערכות יחסים בכיתות א’ וג’. ישנו דיון על האפשרות להמשיך במחקר והתערבות. מבוא: ילדים צעירים נכנסים בדרך כלל לבית הספר היסודי זורחים מהתלהבות והשתוקקות ללמוד. מעורבות מגבירה את הפעולות שהתלמידים נוקטים עבור למידה והשגת הוראה. השתתפות בכיתה, התנהגות ממוקדת משימה והתמדה עיקשת כנגד אתגרים. בשלב מסויים, מעורבות מונעת פסיכולוגית על ידי המוטיבציה של התלמיד בנוגע לבית הספר. צעירים עם מוטיבציה לבית הספר מרגישים רצון להבין ולהתמצא בחומר חדש, לחוות תחושה חזקה של קשר לבית הספר או הכיתה שלהם ולהראות עצמם כתלמידים מן המניין. מנגד, אלו המתקשים לפתח מוטיבציה ולהסתגל, מדווחים על פחות עניין בלמידה והשגיות, יש להם יותר תחושה של ניתוק וריחוק מבית הספר ומהכיתה, והם מאמינים שהם פחות מסוגלים ללמידה מחבריהם לכיתה. בשלב מסויים, גם מעורבות וגם מוטיבציה בנוגע לבית הספר מתקשרים להישגים אקדמיים, נוכחות, התנהגות בכיתה ואפילו סיכויי סיום לימודים. עם זאת, ישנם שינויים התפתחותיים הן ובמעורבות והן במוטיבציה כשתלמידי כיתה ה’ עוברית לחטיבת הביניים. בנוסף,

ההשפעה של התאבדות מאושפזים על אנשי סיעוד פסיכיאטרי והצורך שלהם בתמיכה תקציר רקע: אחים ואחיות העובדים בבתי חולים פסיכיאטריים ובמחלקות פסיכיאטריות צפויים להיתקל בהתאבדויות מוצלחות. המחקר נערך על מנת לבחון דחק פוסט-התאבדותי אצל אנשי סיעוד ואת מידת הזמינות של שירותי בריאות הנפש ותוכניות הכשרה הקשורות להתאבדויות. שיטות: החוויות הקשורות להתאבדויות של מטופלים נחקרו באמצעות שאלון דיווח-עצמי אנונימי, שמולא על ידי 531 אחים ואחיות פסיכיאטריים יחד עם סולם השפעת אירועים (Impact of Event Scale – Revised, IES-R). תוצאות: שיעור העוסקים בסיעוד שנתקלו בהתאבדויות של מאושפזים היה 55.0%. הדירוג הממוצע של סולם השפעת האירועים היה 11.4. אחוז המשתתפים שנמצאו בסיכון גבוה (≥ 25 בדירוג IES-R בן 88 נקודות) להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היה 13.7%. עם זאת, רק 15.8% מהמשתתפים דיווחו כי יש להם גישה לתוכניות סיוע נפשי לאחר ההתאבדות. הסקר חשף בנוסף שיעור נמוך של אחים ואחיות שהשתתפו בסמינרים מטעם בית החולים לגבי מניעת התאבדויות או בתכניות סיוע נפשי לעוסקים בסיעוד (26.4% ו- 12.8%, בהתאמה). מסקנות: התוצאות מראות כי אנשי סיעוד שנחשפו להתאבדויות של מטופלים סובלים ממצוקה נפשית ניכרת. עם זאת, הזמינות הנמוכה של תכניות עזרה נפשית מערכתיות עברו אחים ואחיות אלו והמחסור ביוזמות חינוך וסיוע נפשי הקשורים בנושא ההתאבדות עבור העוסקים בסיעוד הם בעייתיים. מצב זה, קרוב לודאי, קשור לעובדה כי לא קיימות מערכות רשמיות לזיהוי ואומדן ההשפעות הפסיכולוגיות של התאבדות מטופלים על הסגל הסיעודי, וללחצים הנובעים מהתפיסה הציבורית הרואה בעוסקים בסיעוד כספקים של טיפול נפשי, ולא כבעלי מקצוע הזקוקים בעצמם לסיוע כזה. רקע הפרעות פסיכיאטריות נחשבות כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר המובילים להתאבדות. מטופלים הנמצאים באשפוז פסיכיאטרי מהווים בשל כך