מאמרים אקדמיים מתורגמים לעברית

ג. ‘פיס. מדע. 30: 866–873, 2018 כתב העת של מדעי הפיזיותרפיה מאמר מקורי הבדלים המתבססים על שיתוף תפיסות של  צרכיי תושבים מבוגרים בתוך צוותי טיפול רב תחומי: בלימוד רחב של העובדים המטפלים, האחיות והתרפיסטים הקשור לתושבים מבוגרים. טומוקו אואורה, מחבר, ד”ר 1*, טקאירו האיגאסי , MD, ד”ר 2* טטסורו אישיזאקי,MD, ד”ר 3*, טקאו נאקאייאמה, ד”ר 4  החטיבה לריפוי בעיסוק, הפקולטה לטיפול ושיקום, אוניברסיטת סייג’ו: 2-172 פוקינודאי, טוקאי, איצ’י 476-8588, יפן  חטיבה לחקר שירותי בריאות, המרכז לבקרת סרטן ושירותי מידע, המרכז הארצי  לסרטן, יפן  צוות מחקר לטיפול אנושי, המכון המטרופוליטן לטוקיו לגרונטולוגיה, יפן המחלקה לאינפורמטיקה בבריאות, בי”ס לבריאות הציבור באוניברסיטת קיוטו, יפן תקציר. [מטרה] לבחון האם הצוות  מבין את צרכיי המבוגרים בדרך כלל מובן לחברי צוות רב תחומי במתקני טיפול בקשישים. [נושאים ושיטות] סקר שאלונים עם מטפלים,אחיות ותרפיסטים הקשורים לדיירים ונערכו ראיונות מובנים עם התושבים בשמונה מוסדות ביפן. השאלון כלל 25 פעולות הנוגעים לפעילות בסיסית בחיי היומיום, פעילויות אינסטרומנטליות של חיי היומיום (IADL), סביבה וסגנון חיים (EL) ורגש. [תוצאות] נותחו נתונים של 88 תושבים (83.0% נשים, 86.4% בגילאים> 75 שנים) ו -125 אנשי צוות (63  מטפלים, 36 אחיות ו -26 תרפיסטים).התפיסה ביחס לצרכים הסובייקטיביים של התושבים הייתה שונה באופן משמעותי לפי בעלי התפקיד בקשר לקצב האכילה, קצב ההלבשה וחופש לצחצוח בכל עת; גילוח או איפור; מרחב אישי, תפקיד תרגילי ביצועים ובריאות; ולהרגיש טוב. כל שלושת בעלי התפקיד לא העריכו את הצרכים הסובייקטיביים של התושבים בנוגע לעבודות בית. [מסקנה] לחברי הצוות לא הייתה הבנה מספקת של הצרכים הסובייקטיביים של תושבים, ואף היתה להם נטייה לזלזל בצרכי אינסטרומנטליות של חיי היומיום וסביבה וסגנון חיים.

שווקי יד שנייה ותחרות פנימית בשרשרת האספקה תקציר מאמר זה עוסק בשרשרת אספקה מונופוליסטית הכוללת יצרן וקמעונאי (ספק השירות), שלצד מכירת מוצרים ברי-קיימא, עוסקים גם בקנייה ומכירה חוזרת של מוצרים משומשים. שרשרת האספקה מספקת שירות עבור מוצרים חדשים ומשומשים. בהתאם לכך, הצרכנים משלמים עמלות שירות על כל סוגי המוצרים. המניע מאחורי מחקר זה היא המגמה המודרנית בתעשיית הטלפונים הסלולאריים שבה קמעונאים רוכשים טלפונים משומשים מלקוחות המעוניינים לשדרג את הטלפון שלהם. הטלפונים המשומשים עוברים שיפוץ ונמכרים בשנית לצד השירות. השאלה הנובעת ממגמה זו היא כיצד האינטראקציה עם השוק המשני משפיעה על ביצועי שרשרת האספקה במונחי התחרות הפנימית, ולפיכך, על הרווחים. מצאנו כי עבור טווח רחב של תעריפי שירות, שוק היד-השנייה מתאם את שרשרת האספקה על ידי הפחתת אפקט השוליים הכפולים, או על ידי קיזוז שלו עם הרווחים הנוספים שהושגו מהשירות שניתן לסחורה המשומשת. עם זאת, אין פירוש הדבר כי שני הצדדים תמיד משפרים את רווחיהם. בנוסף, מצאנו כי כאשר תעריפי השירות הם נמוכים, עדיף כי המוצרים בשרשרת האספקה יהיו כאלו שאינם ברי-קיימא, ובכך ייתרו את עצם קיומו של השוק המשני. 1. מבוא שימוש מחודש ומחזור מוצרים ברי-קיימא זוכה לאחרונה לתשומת לב משמעותית בתיאוריה ובפרקטיקה של הניהול, בהקשר של שרשראות אספקה במעגל סגור. בשל הפופולאריות הגוברת של ייצור-חוזר, התחום המחקרי העוסק בניהול אחזור מוצרים צמח גם הוא. בפרט, תכנון התפעול וארגון תפעול ערוצים מפורטים אצל דקר ועמיתיו, בעוד שתכנון רשת ריכוזית, בקרת רצפת ייצור ובקרת מלאי נחקרו אצל קריקה, גייד וסריבסטבה, ו-ואן דר לאן, בהתאמה. מחקרים רבים מחשיבים שרשראות אספקה סגורות ומבוזרות כמקור לתחרות פנימית. מחקרים אלו מיישמים את תורת המשחקים לבניית

שיווי משקל בתהליכי חידוש מלאי בשרשרת הספקה הכוללת מפיץ אחיד ומספר קמעונאים מאמר זה מטפל בבעית אספקה במוסדות שירותי בריאות בהספקה מחזורית. מספר ועיתוי הזמנות דחופות אינם מוגבלים. יש לבחור תקופת חידוש המלאי שממזער את עלות ההובלה. שרשרת הספקה כוללת קמעונאים אשר מגיבים על כל שינוי במדיניות חידוש העשוי להשפיע על עלות המלאי. זה מביא למשחק בין מנהל הספקה לקמעונאים. בגלל גודל הבעיה וסטוכסטיות משתמשים בגישה תיאורטית וניתוח אמפירי. משתמשים בשיווי משקל בתהליכי חידוש מלאי בשרשרת הספקה במוסדות מתן שירותי בריאות, והוא קרוב לפתרון נאש (Nash). ניתוח כמותי מראה כי עלות הובלה יורדת אם מנהל הספקה מיישם מנהיגות שלו פורמלי (Stackelberg) בעזרת הפחתת תקופת חידוש. אפשר להוריד הוצאות עוד יותר בעזרת הגדלת תקופת חידוש אם השרשרת בעלת אינטגרציה אנוכית או הצדדים משתפים פעולה. הקדמה שרשרת הספקה כוללת מפיץ אחיד ומספר קמעונאים. שני מצבי האספקה, קבוע ודחוף. קמעונאי מזמין במרווחי זמן קבועים שהוטלו על ידי המפיץ. המלאי נבדק ומתחדש באופן מחזורי. במקרה מחסור הקמעונאי יכול לבצע הזמנות דרך מצב דחוף. לספק יש קיבולת מספקת, עלות המלאי קבועה לא תלויה ברמת המלאי. עלות ההובלה של הספק תלויה במדיניות המלאי של הקמעונאי. הספק מבקש למצוא תקופת חידוש למזער את עלות ההובלה. הקמעונאי מעונייI לצמצם את עלות המלאי. מצב זה מתואר באופן טבעי על ידי תורת המשחקים כאשר הספק מתחרה עם הקמעונאים. דוגמה ממריצה תיאור כמותי של קופת החולים כללית מבחינת שאלת המחקר – שרשרת הספקה, בתי  מרקחת. סקר ספרות בחירת מדיניות הסקירה תלויה בעלויות ובשיקולים מעשיים וארגוניים (מקורות). רוב המאמרים העוסקים בסקירה תקופתית מניחי כי תקופת הסקירה נקבעת מראש (מקורות). מפיקים מדיניות הזמנות

שיפור בטיחות המטופל באמצעות ניהול סיכונים מבוסס גורמי אנוש תקציר מאמצים לאומיים ובין-לאומיים תחת יוזמת “בטיחות המטופל” מכוונים להגברת הבטיחות והשקיפות בקרב מערכות בריאות עבור המטופלים ואנשי המקצוע. במגזר שירותי הבריאות, זרימת העבודה הופכת מורכבת יותר ויותר, בעוד שהזמן והכסף הולכים ומתמעטים. כתוצאה מכך, המודעות לסיכונים, ניהול הכשלים ופן האיכות באופן כללי הופכים חשובים יותר. אחת השיטות המבוססות ביותר בהערכת סיכונים היא ניתוח אופני כשל (Failure Mode and Effect Analysis, FMEA) – כלי הערכת סיכונים וניתוח אמינות המשמש באופן נרחב במספר רב של תעשיות. שיטת FMEA המסורתית משתמשת במערכת דירוג המבוססת על מספר רמת סיכון (Risk Priority Number, RPN) על מנת לאמוד ולזהות את רמת הסיכון של כשלים, ולתעדף פעולות. עם זאת, קיימים חסרונות בהשגת אומדן איכותי של רמת הסיכון באמצעות FMEA, במיוחד כאשר מתחשבים בגורמי אנוש, כמו לדוגמא בתחום שירותי הבריאות. לפיכך, שיטת הערכת סיכונים חדשה הנקראת HFdFMEA (Human Factor dependent FMEA), FMEA תלוית גורמי אנוש, המבוססת על התלות של פרמטרים ותצפיות הקשורים בגורמי אנוש, אמורה לתקן חסרונות אלו. התוצאות המוצגות במאמר זה מראות כי לא רק ש- HFdFMEA מעלה את רמת הסיכון של כשלים לאחר הכללת גורמי האנוש, אלא גם מאפשרת להפחית את רמת הסיכון של הכשלים על ידי טיפול בגורמי האנוש באמצעות הכשרה, הגברת מוטיבציה, וכדומה. לבסוף, נדון באפשרות לשפר את בטיחות המטופל באמצעות שימוש ב- HFdFMEA כטכניקה לניהול סיכונים מבוסס גורמי אנוש. 1. הקדמה בתחום שירותי הבריאות, בטיחות המטופל הפכה לאחת ממטרות האיכות העיקריות, תוך התמקדות בהפחתת סיכונים; הסיכונים מזוהים ועוברים ניתוח עומק על בסיס מתמשך. לדוגמא, נמצא כי במהלך 1999, בין 2.9% ל- 3.7% מהמטופלים

תהליכי מוטיבציה. בקרב ההשפעות החשובות על למידה עקיפה (שנובעת ממקורות עקיפים, כגון: צפייה, שמיעה) ועל הביצוע של התנהגויות נלמדות, הינן צפייה במטרות, ציפיות של תוצאות, ערכים ומסוגלות עצמית. החלק הזה מכסה את שלושת הראשונים: מסוגלות עצמית נידונה בחלק הבא. מטרות. רבות מן ההתנהגויות האנושיות מתקיימות במשך תקופה ארוכה בהיעדר תמריצים חיצוניים מידיים. קיום כזה תלוי במסגרת המטרות והערכות עצמיות בקדמה. האמצעי משקף את המטרה של האחד ומתייחס לכמות, איכות או שיעור הביצוע (חוקרים בשם: LOCKE&LATHAM 1990 2002: LOCKE SHAW SAARI&LATHAM 1981: SCHUNK 1990 ) מסגרת המטרה כרוכה בהקמת תקן או מטרה לשרת כמטרה של פעולות האדם. האנשים יכולים להציב את מטרותיהם או שהמטרות יכולות להיבנות ע”י גורמים אחרים (כגון: הורים, מורים, מפקחים). מטרות היו מאפיין מרכזי בתיאוריה של חוקר בשם: TOLMAN (1932,1942,1951,1959)  שנקראת “התנהגותיות תכליתית”. כמו רוב הפסיכולוגים בזמנו, TOLMAN הוכשר בתחום הבהיוריזם ( התנהגותיות). הניסויים שלו דמו לחוקרים בשם: “THORNDLIKE&SKINNER (פרק 3), מפני שהם עסקו בתגובות לגירוי תחת תנאים סביבתיים שונים.  אולם, הוא לא הסכים עם אנשי תיאוריות ההתניה לגבי עמדותיהם לגבי ההתנהגות כסדרה של הקשרים  הקשורים לגירוי-תגובה. הוא טען שלמידה הינה יותר מאשר חיזוק תגובה לגירוי והוא המליץ להתמקד  “בהתנהגות מולקולרית” כלומר- ברצף נרחב של התנהגות הקשורה למטרה. ההיבט “התכליתי” בתיאוריה של “TOLMAN ” (1932) קשורה לאמנותו שההתנהגות הינה מכוונת למטרה ” ההתנהגות נראית תמיד קשורה לאופי של  יציאה או הגעה של מטרה-יעד, או מצב של מטרה”. הגירוי בסביבה (כלומר, מטרות נתיבים) הינם האמצעים להשגת המטרה. לא ניתן ללמוד אותם בנפרד: אלא, חייבים ללמוד רצף של התנהגות כדי להבין מדוע אנשים עוסקים בפעולות פרטניות. למשל, תלמידים בתיכון שרוצים

תוקף ניבוי של אלטרנטיבה רציפה לתתי-סוגים נומינליים של הפרעת קשב וריכוז, עבור המהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות בנג’מין ב. לייהי ואריק ג. ווילקאט שלושה תתי-סוגים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), המבוססים על מספר תסמינים של קשיי קשב (inattention, I) והיפראקטיביות-אימפולסיביות (hyperactivity-impulsivity, HI), הוגדרו במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות כדי לצמצם את ההטרוגניות של ההפרעה, אך עם הזמן ההגדרות של תתי-הסוגים הללו הוכחו כבלתי יציבות. אלטרנטיבה רציפה לתת-סיווג נומינלי נבחנת כאן דרך מחקר אורך של 129 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז בגילאי ארבע עד שש ו-130 ילדים בקבוצת השוואה. ילדים שענו על הקריטריונים לכל תתי-הסוגים בשנה 1 המשיכו להפגין לקות תפקודית גבוהה יותר מאשר הילדים מקבוצת ההשוואה בשנים 2 עד 9. מבין הילדים עם הפרעת קשב וריכוז בשנה 1, תסמינים של קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות חזו באופן שונה צורך בטיפול שצוין על ידי מורים, וכן ציונים בקריאה ובמתמטיקה, לאורך שמונה השנים הבאות בניתוחים מבוקרים. בדומה למחקרים אחרים, ממצאים אלו מעלים אפשרות כי השימוש בהגדרות דיאגנוסטיות המציינות את מספרם של תסמיני קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות יכול לצמצם את ההטרוגניות ולסייע בהתערבות קלינית, פרוגנוזה ומחקר. הפרעת קשב וריכוז מזוהה לרוב כהפרעה הטרוגנית. מסיבה זו, שלושה תתי-סוגים של ההפרעה הוגדרו במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-IV, 1994) בניסיון להבדיל בין תתי-קבוצות הומוגניות יותר של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. המטרה בתת-סיווג של כל הפרעה נפשית היא לסייע גם לטיפול הקליני וגם למחקר על המקורות, האופי, הפרוגנוזה והטיפול בהפרעה ההטרוגנית. תת-הסיווג של הפרעת קשב וריכוז במדריך היה מבוסס על ראיות המציגות שני ממדים של תסמיני

פרק 4 ניטור המצב 4.1 שיטות תחזוקה עם התפתחותה של הטכנולוגיה המודרנית, הדרישה לאמינותן של מכונות מכל סוג אפשרי הולכת וגדלה, כשזו דורשת מידע מדויק ועדכני לגבי מצב המכונה בכל רגע נתון. מצבה של המכונה וביצועיה תלויים בעיקר במצבם של הרכיבים. גם כאשר מדובר ברכיב מתוכנן ומעוצב היטב, וללא קשר לאיכות המוצרים והשיטות ששימשו בייצורו, כל רכיב נשחק במהלך אורך חייו ובסופו של דבר ייהרס, אם השימוש בו ממושך מספיק. קיימים גורמים כה רבים התורמים להתדרדרות הרכיב, הקשורים לסביבה, תכונות מכאניות ודפוסי לחץ ומאמץ, עד כי למעשה יהיה זה בלתי אפשרי לחזות את התפתחותם: שינוי קטן יחסית עלול לגרום להשפעה עצומה כאשר מדובר בתקופת שימוש ממושכת. באופן כללי, אקראיות היא גורם נוכח תמידית, הגורמת לכך שהערכה מדויקת לגבי מצבו של הרכיב היא בלתי אפשרית לצפייה מראש. משמעות הדבר היא כי עבור כל מכונה, או מערך של מכונות, יש לבחור שיטה ספציפית של תחזוקה. תחזוקה מוגדרת, לפי EN 13306:2007, בתור “השילוב של כל הפעולות הטכניות, המנהליות והניהוליות המתבצעות במהלך אורך חייו של הרכיב, הנועדות לשמר או לשחזר מצב שבו הוא מסוגל לבצע את תפקידו הנדרש”. ניתן לסווג את שיטות התחזוקה השונות לשלושה סוגים עיקריים: תחזוקה מתקנת (corrective maintenance), תחזוקה מונעת (preventive maintenance) ותחזוקה חזויה (predictive maintenance) (או תחזוקה מבוססת מצב, condition based maintenance) [22]. אחת משיטות התחזוקה הראשונות שיושמו הייתה תחזוקת שבר (השייכת לתחזוקה המתקנת). המכונות פעלו עד שהתרחשה תקלה כלשהי, ורק אז בוצעו פעולות התחזוקה. בעקבות שיטה זו, יושמה שיטה נוספת, הנקראת תחזוקה מבוססת זמן (השייכת לתחזוקה המונעת). בשיטה זו מוגדר אינטרוול זמן מסוים, והתחזוקה מתבצעת במרווחי זמן קבועים, ללא

תיאום איכות עם אחריות מורחבת למוצרי חנויות מותג  Dung T. Mai, Tieming Liu, Michael D. S. Morris , Shuzhen Sun   תקציר בשני העשורים האחרונים, מוצרים רבים של חנויות מותג הוצגו על ידי הקמעונאים שלהם כחלופות בעלות נמוכה של המותגים הקיימים. עם זאת, מוצרים רבים מחנויות מותג נתפסים כמוצרים באיכות נמוכה, כי היצרנים שלהם אינם בעלי המותגים. במאמר זה, אנו חוקרים שימוש באחריות מורחבת לתאם החלטות על איכות של מותגי חנויות מותג. אנו חוקרים שלושה הסכמי אחריות מורחבת על כמות הכנסה המועברת מהקמעונאי ליצרן: עמלה קבועה, השתתפות פרופורציונית, וישירות ליצרן. בתנאי עמלה קבועה, כמות ההכנסה המועברת נקבעת מראש, קבועה, ולא תלויה במחיר האחריות המורחבת; בתנאי השתתפות פרופורציונית, ההכנסה המועברת פרופורציונית למחיר של האחריות המורחבת; בתנאי ההסכם ישירות ליצרן, הקמעונאי משאיר ליצרן את ההחלטה על המחיר ואוסף כל ההכנסה של אחריות מורחבת. תוצאות אנליטיות שלנו מראות כי כל שלושת ההסכמים מספקים תמריצים ליצרן לשפר איכות המוצר. בניתוח נומרי, אנו משווים את הביצוע של שלושת הסכמי האחריות המורחבת עם המקרה הבסיסי בו לא מציעים אחראיות מורחבת. זה מראה כי הסכם ישירות ליצרן משיג שיפור איכות הגבוה ביותר, והרווח הגבוה ביותר בין שלושת ההסכמים. מבוא מוצרי חנויות מותג, הידועים גם כמותגים פרטיים, נמצאים בבלעדיות ונמכרים על ידי הקמעונאים שלהם. חנויות מותג עלו מהר לא רק בענפי מכולת, מוצרי בריאות, מוצרי בית ומשרד, אלא גם בענף מוצרי אלקטרוניקה. למשל, מכירות אלקטרוניקה עם מותג פרטי ב- Best Buy גדלו ב- 40% ב- 2008, לפי .Wall Street Journal ( Bustillo & Lawton, 2009 ) פרט לכמה מותגים יוקרתיים, חנויות מותג נחשבות לעיתים קרובות על די קונים

תיאום מתמשך בשרשרת האספקה באמצעות תוכניות תגמול לינאריות קבלת החלטות מבוזרת בניהול שרשרת האספקה היא שכיחה למדי, ולעתים קרובות בלתי נמנעת, בשל גודל השרשרת, הפיזור הגיאוגרפי שלה ומספר הסוכנים שמשחקים בה תפקיד. אבל, בקבלת החלטות מבוזרת ידוע שתהיה תוצאה של שיווי משקל נאש לא יעיל, והתוצאות האופטימליות הממקסמות את הסכום של כלי עזר של כל הסוכנים לא צריך להיות שיווי משקל נאש. במאמר זה מדגימים באמצעות מספר דוגמאות של מודלים שרשרת האספקה כיצד גמול ליניארי / תוכניות עונש יכולים להיות מיושמיםם כך שפתרון אופטימלי הופך לשיווי משקל נאש. הדוגמאות במאמר מייצגות בעיות תיאום אנכיות ואופקיות. הטכניקות בנויות על מסגרת כללית לשימוש בתוכניות שכר / קנסות ליניאריים כדי לעודד יציבות בפתרונות אופטימליים נתמכים, ועליהן להיות שימושיות להגדרות אחרות של ניהול פעולות מרובות סוכנים. בתגובה ללחצים ההולכים וגדלים של השווקים הגלובליים, רשתות האספקה ומערכות ההפצה נעשות יותר ויותר מורכבות. חוסר היעילות בניהול מערכות אלו עלול לגרום להצטברות משמעותית של עלויות שעשויות להיות קריטיות להישרדותם של הארגונים הרלוונטיים, שכן התחרות העולמית מפעילה לחץ על שולי הרווח. בהתחשב במציאות זו, מנקודת מבט חיובית, ניהול מוצלח של רשתות אספקה מורכבות יכול להיות לגורם הצלחה חשוב מאוד בארגונים כאלה. סוגיה מרכזית המטופלת בפרקטיקה ובספרות של שרשראות האספקה ​​נוגעת לתיאום בין הגורמים השונים בשרשרת, לבין ההשפעה השלילית הפוטנציאלית הקיימת להתנהגות לא מתואמת. כמובן, הדרך האולטימטיבית להשגת תיאום היא באמצעות שליטה מרכזית, המתייחסת לכל ההשלכות שיש להחלטות ולפעולות על הארגון. לא קיימת נקודת מבט כזו כאשר מתבצעת בקרה מבוזרת ולכן צפוי חוסר יעילות מובהק. אכן, חוסר היעילות של קבלת החלטות מבוזרת ידוע כבר זמן רב, למשל “דילמת האסיר”