סמינריון במדעי החברה

מבוא בעשור האחרון רשתות חברתיות באינטרנט הפכו למרחב שיח דומיננטי ביותר בקרב בני נוער. זמינות ומיידיות התגובות הופכים את האינטרנט לכלי הסוציאליזציה השכיח ביותר בקרב ילדים מתבגרים, ונותן כביכול מענה לצרכיהם, כגון: התקשרות מיידית עם קבוצת שווים ללא גבולות גיאוגרפיים, אפשרות להציג את עצמך בכל דרך אפשרית במדיות מגוונות, גיבוש זהות אמיתית או פיתוח זהות בדויה רצויה, וכל זה עם אפשרות להישאר בעילום שם. “פגיעה מקוונת”- CYBER BULLYING- מוגדרת כפגיעה מכוונת וחוזרת הנעשית בכלים דיגיטליים שמטרתה לפגוע באדם אחר באמצעות האינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים. כל כלי פרסום, הפצה, ושיתוף ברשת האינטרנט- דוא”ל, קבוצות דיון, אתרים, רשתות חברתיות, משחקי רשת ועוד- עשוי לשמש לצורך פגיעה מקוונת: הטרדה, הפצת שמועות, השפלה, לעג, השמצה, התחזות, הולכת שולל, הפצת מידע אישי, הרחקה, נידוי והחרמה, הפחדה, איומים וסחיטה. במחקר שנערך בקרב תלמידי חטיבות הביניים בישראל נמצא כי כ- 16% מן המשתתפים נפגעו באלימות ברשת וכ- 33% היו עדים לאלימות ברשת. ילדים ובני נוער שמשתמשים ברשתות חברתיות נתונים בסיכון מוגבר לפגיעה מקוונת. בחוזר מנכ”ל משרד החינוך משנת 2009 פגיעה מקוונת מוגדרת כאירוע אלימות חמור המחייב דיווח ותגובה הולמת. (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2011). בסקר שנערך לאחרונה בקרב תלמידי שתי חטיבות ביניים דיווחו 6.9% מן המשתתפים כי נחשפו לאלימות ברשת כקורבנות, 7.8% השתתפו כתוקפים ו-22.2% נחשפו כעדים. נמצא מתאם גבוה בין מי שנקטו אלימות מחוץ לרשת לבין מי שנקטו אלימות ברשת (טרבלוס, היימן ואולניק-שמש, 2011). עבודה זו מהווה סקירה של נושא האלימות המקוונת, וסוקרת את דרכי ההתמודדות של ההורים ומערכת חינוך עם תופעה זו. הפרק הראשון מציג את תחום הרשתות החברתיות בכלל, כאשר הפרק השני סוקר

מבוא גלובליזציה, התפתחות הטכנולוגיות המתקדמות והתפתחות המדיה הדיגיטאלית שינו את תרבות התקשורת הבינאישית. שיווק ויחסי ציבור באמצעות האינטרנט משמשים כאמצעים לגיטימיים לגיוס לקוחות פוטנציאליים באמצעות קיום אינטראקציות ברשת האינטרנט. האינטרנט משמש כפלטפורמה לביצוע עסקאות, החלפת מידע, תיעוד, מכירת מוצרים ושירותים (Boyd, & Ellison, 2007; Ellison, Steinfield, & Lampe, 2011). טכנולוגיות מתקדמות בתחום המידע והתקשורת הובילו להתפתחות מהירה של המדיה החברתית ושילובה בתוך החברה של ימינו (Kaplan, & Haenlein, 2010) . מרכיבי רשת הWeb 2.0- שינו את אמצעי התקשורת האינטרנטיים בכך שאפשרו החלפת תכנים בין הגולשים והקמת רשתות חברתיות שונות. השימוש ברשתות אלה הפך לחלק אינטגראלי מחיי היומיום, ובכך הפכו לערוץ תקשורת חשוב, שהשפעותיו ניכרות בתחומי חברה שונים. רשת האינטרנט מספקת את האפשרות לניהול עסקי אינטראקטיבי והצעה של מוצרים ושירותים של החברה לאוכלוסיות המגוונות (Yadav, De Valck, Hennig-Thurau, Hoffman, & Spann, 2013). אחד היתרונות הבולטים של רשת האינטרנט הוא אי-תלות במיקומם הגיאוגרפי של החברה או של הצרכן. תכונה זו עשויה לסייע בפיתוח והרחבת החברה באמצעות פניה למספר רב של צרכנים. שיתוף פעולה מקוון הפך לנורמה חברתית, ובקרב הגולשים נוצרה האפשרות לעצב תכנים, רעיונות ואופי ההתנהגות הצרכנית. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה להעברת מידע בשנים האחרונות תורמת לעיצובן של שיטות לפרסום ושיווק אינטראקטיביים חדשניים. יתרה מזו, הצגת תכנים באופן עדכני משמשים כתמריץ ללקוחות הפוטנציאליים לתקשר באמצעים אלקטרוניים יעילים (Yaakop, 2013). תרומה ייחודית זו עשויה להפוך בעתיד הקרוב לחלק מתפיסת הצרכנים ולשמש כערוץ פרסום יעיל במיוחד ומותאם למסגרת תחומי העניין של הגולש. מחקרים מראים שביחס לאוכלוסייה הכללית, הצעירים נוטים להפגין מידה גבוהה יחסית של אמון ומתייחסים בפתיחות כלפי השימוש ברשתות חברתיות. לפיכך, אוכלוסיית הצעירים

מבוא מציאות של מלחמות מרובות ועימותים אלימים חוזרים ונשנים מציבה את הצבא בקדמת הבמה ובמרכז השיח הציבורי, בישראל בעיקר,  ומעצימה את השפעתו על עיצוב התודעה, בעיקר בזכות התגברות האהדה הציבורית וגילויי פטריוטיות, המתגברים  בעת מלחמה. ניהול העימות האלים באמצעות הפעלת הכוח הצבאי נתפס בעיני הציבור כביטוי מובהק לאחריות המקצועית של הדרג הצבאי, והנטייה היא לא להפריע לצבא ולמאמץ המלחמתי ע”י פקפוק בטקטיקה או באסטרטגיה אותן בחרו הדרג המדיני ו/או הצבאי. בנסיבות כאלו הפיקוח האזרחי והדרג המדיני צריכים להבטיח את התאימות ההכרחית בין  המאמץ הצבאי להישג המדיני. ישנו וויכוח נרחב בין חוקרים שונים בשאלת היחסים בין צבא וחברה בישראל באמצעות ניתוח הגורמים ואופני המעורבות של זרועות הביטחון בקידום השליטה במרחב של המדינה והקהילה  בישראל, ישנם גם ניסיונות להבין מהו הגבול בין התחום האזרחי והתחום הצבאי. בעבודה זו אחקור את הסוגיה האם ההחלטה לצאת מלבנון הייתה תוצאה של לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות או האם זו החלטה שהייתה מתקבלת באותה נקודת זמן גם ללא דעת הקהל בארץ והלחץ הציבורי לסגת, לפי שאלת המחקר השפעת דעת הקהל בהחלטה לצאת מלבנון. אשתמש במאמרים ומחקרים שערכו אנשי אקדמיה וצבא וחקרו את הנושא לעומקו, כמו ראובן פדהצור ומאמרו ” הביטחון הלאומי בישראל-מי מחליט וכיצד”, ופרו’ אסא כשר ומאמרו  “הדרג הצבאי והדרג המדיני:האתיקה של הממשק, מתוך יחסי גומלין בין הדרג האזרחי-מדיני ובין הדרג הצבאי”. הנושא נשאל גם לגבי הסוגיות של השפעת דעת הקהל בשחרור סמיר קונטר הרוצח מנהריה וגם לשאלת העסקה לשחרורו של גלעד שליט.  שאלות ביטחוניות הרות גורל המתעתדות להשפיע על העתיד בצורה זו או אחרת עולה לגבן השאלה האם ההחלטה שנלקחה היא מכורח היותן שאלות

מבוא ארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנה כעל המגפה של המאה ה-21, ואכן בעיית ההשמנה צמחה למימדים אדירים בעשרות השנים האחרונות. ההשמנה זכתה לכינוי מגפה בעקבות העובדה כי מעבר לבעיה האסתטית שנלווה להשמנה מלוות לה בעיות רציניות הרבה יותר. בישראל כ- 40 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל. לא רק זאת, בעולם ההשמנה נחשבת למגיפה של ממש. יש הבדל רב בין הרצון של גברים ונשים לעשות דיאטה הרוב הגדול של הנשים באות למטרה של ירידה במשקל, אבל גם לצורך ליווי תזונתי במטרה שישפר את איכות החיים. נשים רבות מרגישות שהרגלי האכילה שלהן לא נכונים. זה מתבטא בעייפות אחרי אוכל, בנפיחות, בעיות בבדיקות הדם כמו כולסטרול גבוה, מחסור בברזל ועוד הירידה במשקל יכולה להיות של 3-4 קילו ולא של 10 קילו אבל השינוי בהרגלי האכילה חשוב לא פחות. הירידה במשקל מעוררת תחושה חיובית ומעלה את המוטיבציה אולם, לא תמיד הכול מושלם וגם במהלך הירידה במשקל והדיאטה, בפרט אצל נשים עלולים להתעורר קשיים. השינויים ההורמונאליים משפיעים גם על הדיאטה, והירידה המיוחלת במשקל יכולה פשוט להיתקע פתאום  זו אחת הסיבות שאין לראות בדיאטה או בירידה משקל יעד מרכזי אלא תוצאה נלוות לאימוץ אורח חיים בריא יותר הכולל גם הקניית הרגלי תזונה נכונים ובריאים. בנוסף לכך, חשוב לזכור כי הירידה במשקל איננה ירידה עקבית בקו ליניארי אחיד ,גרף הירידה במשקל הוא מורכב ומדורג יותר וכולל עצירות קצרות. באופן טבעי, לאחר ירידה מסוימת במשקל, עובר הגוף תהליך של איזון ושל הסתגלות למשקל החדש. בשלב זה לא מתרחשת ירידה נוספת במשקל גם אם בפועל הקפדנו מאוד על דיאטה נכונה ועל תפריט מאוזן. התקופה בה המשקל איננו זז

מבוא ההתייחסות הרווחת להומוסקסואליות, עד שנות השבעים, הייתה כמחלה שיש לטפל בה. אלפרד קינסי הוציא לאור בשנת 1948 את ספרו “ההתנהגות המינית של הגבר”, בספר הקדיש קינסי פרק מיוחד לנושא ההומוסקסואליות, בו הגדיר הומוסקסואליות על פי כמות הגירויים אליהם מגיב הפרט בצורה ארוטית כלפי בני אותו המין. קינסי היה הראשון שבאמצעות מחקר שלל את ההנחה שהתנהגות הומוסקסואלית היא פתולוגית. הממצאים של  קינסי הראו שלא קיימת חלוקה בלעדית של שתי קטגוריות דיכוטומיות, הומוסקסואלים  והטרוסקסואלים כפי שנהוג לחשוב. בשנות השבעים המאוחרות ההתייחסות להומוסקסואליות השתנתה ומוקד ההתעניינות הופנה לעבר הליקויים בתפקוד המשפחה כסיבה העיקרית לתופעה. Plummer (2001), הציג גישה המשלבת את ההיבט ההתפתחותי האינדיבידואלי עם ההקשר החברתי והארגוני בנוגע לפיתוח זהות הומוסקסואלית. תהליך גיבוש הזהות, על פי גישתו, הוא תהליך המתמשך לאורך כל חייו של הפרט ואיננו מסתיים בילדות המוקדמת  כפי שגרס פרויד.  Plummer(2001), התבסס על גישת ההבניה החברתית ותיאר תהליך שבו מצבי אישיות הופכים  לתפקודים בעלי משמעות מתוך אינטראקציה חברתית. חוויות הילדות הן אולי תנאי מוקדם  להיווצרות לשלב שבו תפקודים וידע חדשים נלמדים, אך מוקד ההתפתחות הוא בגיל מאוחר יותר. בשנות התשעים המושג “מחלה” פינה את מקומו סופית למושג של הומוסקסואליות כמצב קיים. הלפרין (1990) תיאר את המיניות כהמצאה מודרנית. הלפרין המשיך בהפצת תיאוריית ההבניה החברתית כפי שפוקו הציג אותה אך הדגיש שגם ההטרוסקסואליות היא מושג מודרני. חשיבותה של תיאורית ההבניה החברתית היא בסברה שהחלוקה לקטגוריות הטרוסקסואלים והומוסקסואלית, היא שרירותית וכי אין קטגוריה שהיא “טבעית” יותר (קורן, 2003). לאור ההכרה במושג ובקהילה ההומוסקסואלית, החלו לעסוק מחקרים בעשור האחרון באופן בו הקהילה מנציחה את אירועיה, שומרת על גבולותיה ומבנה את הזיכרון הקולקטיבי שלה.

הקדמה המחקר הנוכחי מבקש לבחון קבוצה באוכלוסייה שלא זוכה לייצוג רב במחקרים שנעשו בתחום ההגירה הרוסית בישראל וכן לייצוג מועט ולעיתים שלילי בחברה הישראלית באופן כללי. התמקדות באוכלוסייה של טרנסג’נדרים מאפשרת בחינה של מורכבויות נוספות שעולות מהמתח שבין קונפורמיות חברתית לבין חתירה תחת ההגמוניה ההטרו-נורמטיבית של מהגרים להטבי”ם. מחד, טרנסג’נדרים מערערים באופן הבולט ביותר על הקשר בין מין למגדר ומאידך, ישנם הבוחרים לאמץ זהות מגדרית התואמת ככל האפשר את הנורמות המגדריות המקובלותNeilson, 2008)  Tiven &). היות ומדובר באוכלוסייה של מהגרים העיסוק במתח שבין קונפורמיות חברתית לבין חתירה תחתיו דורש מאתנו בחינה כפולה של המתח הזה גם ביחס לייצוגים המגדריים הנורמטיביים של גבריות ונשיות במדינת ישראל וגם ביחס לייצוגים במדינת המוצא. במחקר הנוכחי אבקש לבחון האם הזהות המגדרית של טרנסג’נדרים מהגרים בישראל תואמת נורמות חברתיות ישראליות, רוסיות ואחרות, או שמא מדובר בשילוב היברידי של נורמות שונות. קונצמן Kuntsman, 2003)), חושפת כיצד מצאו הלסביות הרוסיות בית בישראל במסגרת הקהילה הלהטבי”ת, אולם ראוי לשאול האם הדבר נכון גם לגבי טרנסג’נדרים שמתקשים לראות את עצמם כחלק מהקהילה להטבי”ת שלא ראתה לנגד עיניה את הצרכים והזכויות שלהם? האם הקליטה שלהם בארץ בכלל הייתה מלוות בהשתייכות לאיזושהי קהילה? האם הם חווים קושי כפול כמהגרים וכטרנסג’נדרים או שההגירה לישראל דווקא אפשרה להם לחיות במגדר שעמו הם מזדהים? התיאוריה הקווירית הינה תיאוריה פוסט-סטרוקטורליסטית הנשענת על ראיה פמיניסטית המאתגרת את ההנחה שישנו קשר אימננטי בין מין למגדר ומתמקדת בלימודים הומו-לסביים הבוחנים את ההשפעה של ההבניה החברתית על מופעים וזהויות מגדריות (קידר, זיו ואורן, 2003). התיאוריה הקווירית מבקשת לכלול בתוכה כל נטייה מינית וזהות מגדרית שאינה הטרו-נורמטיבית כמו בי-סקסואליים (אנשים

מבוא ביכולתה של התקשורת לעצב את דעתו של הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעת התקשורת על עמדות הקהל כלפי מיעוט אתני בחברה. מהספרות המדעית עולה כי התקשורת יוצרת מציאות, שאינה בהכרח המציאות האובייקטיבית. טענה זו מבוססת היטב על מחקרים קודמים אשר הראו שוב ושוב כי ניתן להשפיע על עמדותיו של הקהל באמצעות אופן הצגה של תכנים (לאור ואחרים, 2006; Branton & Dunaway, 2009; Chong, & Druckman, 2007b). המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של אופן הסיקור של קהילת יהודים יוצאי אתיופיה. קיים מגוון רחב של גישות תיאורטיות אשר מסבירות כיצד התקשורת עשויה להשפיע על דעת הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של קביעת סדר היום הציבורי על ידי התקשורת וכן במסגור התקשורתי של מיעוטים בחברה. תיאוריית קביעת סדר היום מתארת כיצד התקשורת יוצרת את סדר יומו של הקהל בכך שמבליטה תכנים מסוימים יותר לעומת אחרים (מקומבס ושו, 1972). תהליך יצירת המציאות המדומה מתרחש תוך כדי השפעת התקשורת על הקוגניציה של הקהל, מה שגורם לגיבוש מאולץ של עמדה זו או אחרת (מקומבס ושו, 1972). כלומר, קהל הצופים חווה את המציאות המעוצבת על פי התכנים המסוקרים על ידי התקשורת, שבונה את סדר יומם סביב אירועים המובלטים פחות או יותר. עיצוב האג’נדה סביב קבוצות של מיעוט אתני בחברה ניתן לראות כהצמדה של מסרים שליליים לזיכרון, שנזכרים טוב יותר לעומת מסרים חיוביים (Branton & Dunaway, 2009). על פי תיאוריית המסגור, דרך הצגת התכנים משפיעה על אופן קליטת המידע בקרב הקהל. כמו כן, מסגור תקשורתי מתייחס לעיצוב המציאות על ידי הבלטה של אירועים מסוימים (Chong, & Druckman, 2007b). להשפעת המסגור ישנם גורמים מתערבים. למשל, ישנה חשיבות בכמות המסגרות המתחרות

הקדמה השימוש והצריכה של סמים מהווה אחת הסוגיות הקשות ביותר בחברה המודרנית כמעט בכל מדינות העולם. הסוגיה היא חשובה ושנויה במחלוקת לאור השפעתה הניכרת של הבעיה על מספר רב של אנשים. מה שמייחד את הדיון המשפטי-נורמטיבי בסמים הוא ההשפעה המאוד גדולה של אותו דיון משפטי על החברה בכלל. כלומר ההשפעה של הדיון המשפטי על העולם האמיתי בקשר לסמים היא מאוד גדולה. בחרתי בעבודתי זו לדון במדיניות השימוש בסמים קלים בישראל. אנסה לגעת בשיקולים בעד ונגד המדיניות הנוכחית. עד כמה היא אפקטיבית בהתמודדות עם תופעת השימוש בסמים. אדון בהשפעות של השימוש בסמים אלה. ולאחר מבט השוואתי על מדינות אחרות, אנסה להסיק מסקנות בסוף העבודה לאור הסטטיסטיקה והמאמרים שקראתי. שאלות שננסה לענות עליהם: האם הנזק הנגרם משימוש בסמים קלים מצדיק איסור גורף על השימוש בהם? האם המשפט הפלילי הוא הכלי המתאים להתמודדות עם בעיית הסמים? הרי משתמשים בסמים שהולכם  לכלא עלולים להיות עבריינים יותר טובים ואחרי שיצאו הם עלולים להדרדר לפעילות יותר חמורה מסמים. להוסיף לזה הקלון שנדבק באדם, יהיה לו קשה יותר להשתלב בחברה, להתקבל לעבודה ולנהל אורח חיים נורמטיבי. בחרתי לא לדון בהצדקת האיסור על שימוש בסמים קשים (או מסוכנים) לאור ההסכמה הרחבה לגבי הצדקת האיסור על שימוש בסמים אלה.   תוכן עניינים 1. הקדמה  עמ’ 3 2. מהו סם עמ’ 4 3. הדין בישראל חקיקה עמ’ 5 פסיקה  עמ’ 6 יסוד החזקה עמ’ 8 4. ההשפעה של השימוש בסמים עמ’ 9 5. פטנליזם עמ’ 12 6. שיקולים בעד לגליזציה  עמ’ 15 7. שיקולים נגד לגליזציה עמ’ 16 8. משפט משווה ארה”ב עמ’ 18 הולנד  עמ’ 19 9. סיכום עמ’