סמינריון בביואטיקה

מבוא בעבודתי אעסוק בנושא הפונדקאות אבחן סוגיה המעלה שאלות אתיות, ערכיות ומוסריות. תוך שימת דגש על הזכאות להליך הפונדקאות, עריכת השוואה בין הזכאות לפונדקאות במדינת ישראל אל מול ארה”ב. אבחן את נושא הפונדקאות ממספר היבטים שונים, תוך הצגת ממצאי ועדות הקשורות להליך ולסיום, סיכום הנושא ומתן חוות דעתי האישית. הפונדקאות (surrogacy) הותרה בישראל עפ”י חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ”ו- 1996[1] ואשר קובע את התנאים לפונדקאות בישראל. קודם חוק זה, נאסרה הפונדקאות עפ”י תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית, תשמ”ז-1987)[2].  אך בג”ץ פסק, בהסכמת פרקליטות המדינה כי, התקנות הכוללות את האיסור (תקנות 11 ו 13) מקומן בחקיקה ראשית ועל כן הורה על ביטולן[3].   בעבר היה מקום להבחנה בין הולדה אצל גברים להולדה אצל נשים. אך כיום, כאשר ישנה טכנולוגיה להפריה חוץ גופית ואפשרות להסתייע בשירותי פונדקאית, אין עוד ערובה לכך שההולדה אצל הורים ביולוגיים, תהא תמיד ברחמה של האם הביולוגית. פרשת כהן באה להמחיש את הצורך ואת הרצון האינדיבידואלי של כל אדם בהמשכיות. היא אתגרה את המערכת המשפטית שלא היתה ערוכה לאפשרות הזו ופרצה את הדרך לרבים אחריה לממש את זכותם להמשכיות. פרשה זו הרחיבה את הזכות להורות מחוץ לגבולות הזמן[4].   בעידן המודרני בו אנו חיים, תחילת העשור השני של המאה ה-21, נולדים מידי שנה אלפי ילדים בריאים הודות לשיפורים הטכנולוגיים עתירי הידע שהם הבסיס של הרפואה המודרנית והמתקדמת בתחומי הפריון. הפריה חוץ גופית, הזרעות מלאכותיות, שימוש בבנק הזרע ועוד. כל אלה הם אמצעים לגיטימיים להרחבת התא המשפחתי בקרב זוגות ויחידים כאחד. להלן מספר נתונים מרתקים על הפריון הטכנולוגי במדינת ישראל[5]: במדינת ישראל פועלים 15