(19/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

ישראל והעלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961

הקדמה

בין השנים 1956 – 1958, התירה ממשלת מרוקו יציאה לישראל, לכ 2000 יהודים בלבד מאוכלוסיה של כ170 אלף יהודים. לשם מניעת העלייה נקטו שלטונות מרוקו באמצעים הבאים: לקיחת דרכונים של יהודים לשם בדיקה שמעולם לא הוחזרו, דרכונים שהובאו להארכה – הוחרמו.  כשניתן אישור לדרכון רק אחד מבני הזוג אושר.

כדי לשנות את המדיניות המרוקנית בענייני העלייה, קראו משרד החוץ הישראלי ומחלקת העלייה בסוכנות לאנשי הקונגרס היהודי כדי לנסות לרכך את עמדת ממשלת מרוקו. לעיתים נדמה שהמרוקנים היו מוכנים לרצות את השדלנים היהודים אך נמנעו מכך, הלחץ של קהיר והליגה הערבית איימו עליהם יותר מהשפעת הארגונים היהודיים במערב. סיום הפרוטקטורט הצרפתי והספרדי הביא ימים של אי וודאות על יהודי מרוקו. כל עוד היו צרפתים במרוקו היהודים חשו במידת אופטימיות.

מרוקו אסרה על חופש תנועה יהודית זמן רב, להבדיל ממצרים ומשאר מדינות המגרב בעידן הדה-קולוניזציה שמדי פעם הערימו מכשולים בפני העלייה אך לא מנעו אותה כליל. בעקבות כך נאלצו פעילים מישראל ופעילים מקומיים במעל העלייה, לרדת למחתרת.

כשבעים אחוז מיהודי ארצות האסלאם הגיעו למדינת ישראל, כל השאר היגרו לצרפת, לקנדה, לבריטניה ולאיטליה. העלייה לישראל נוהלה, רובה ככולה, על ידי מוסדות מדינת ישראל והסוכנות היהודית בשיתוף עם ארגונים יהודיים בין-לאומיים וממשלות ידידותיות[1].

בעבודה זו אבדוק את מאפייני העלייה של יהודי מרוקו שנקראת גם העלייה הבלתי חוקית, ומה הסיבות לכך. אבחן את שלוחת  ‘המסגרת’ שבראשות פעילות המוסד מן ההיבט המדיני והמבצעי. אסקור את דרכי העלייה לארץ ישראל ואת מדיניותם של מדינות ספרד ובריטניה ותרומתם לעלייה.  שאלת המחקר מהם מאפייני העלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961?

[1] חיים סעדון (עורך) בגלוי ובסתר העליות הגדולות מארצות האסלאם (1948- 1967) , מכון בן צבי, תש”ס

 

תוכן עניינים

הקדמה עמוד 3
ההנהגה היהודית במרוקו ומשברים בין קהילתיים עמוד 4 – 5
מדינת ישראל, ההגנה העצמית והעלייה החשאית: עמוד 6 – 10
ההיבט המדיני
ההיבט המבצעי
מבצעי עלייה: ימי יבשתית ובאוויר עמוד 11 – 14
עליית הנוער עמוד 15 – 16
מדיניות ספרד ובריטניה כלפי העלייה החשאית עמוד 17 – 18
שלבי העלייה בשיא הפעילות המחתרתית (שנים 1960-1) עמוד 20- 19
סיכום עמוד 21
מקורות עמוד 22

 

מידע נוסף

מספר עמודים

21

מקורות בעברית

10

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “ישראל והעלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הקדמה

בין השנים 1956 – 1958, התירה ממשלת מרוקו יציאה לישראל, לכ 2000 יהודים בלבד מאוכלוסיה של כ170 אלף יהודים. לשם מניעת העלייה נקטו שלטונות מרוקו באמצעים הבאים: לקיחת דרכונים של יהודים לשם בדיקה שמעולם לא הוחזרו, דרכונים שהובאו להארכה – הוחרמו.  כשניתן אישור לדרכון רק אחד מבני הזוג אושר.

כדי לשנות את המדיניות המרוקנית בענייני העלייה, קראו משרד החוץ הישראלי ומחלקת העלייה בסוכנות לאנשי הקונגרס היהודי כדי לנסות לרכך את עמדת ממשלת מרוקו. לעיתים נדמה שהמרוקנים היו מוכנים לרצות את השדלנים היהודים אך נמנעו מכך, הלחץ של קהיר והליגה הערבית איימו עליהם יותר מהשפעת הארגונים היהודיים במערב. סיום הפרוטקטורט הצרפתי והספרדי הביא ימים של אי וודאות על יהודי מרוקו. כל עוד היו צרפתים במרוקו היהודים חשו במידת אופטימיות.

מרוקו אסרה על חופש תנועה יהודית זמן רב, להבדיל ממצרים ומשאר מדינות המגרב בעידן הדה-קולוניזציה שמדי פעם הערימו מכשולים בפני העלייה אך לא מנעו אותה כליל. בעקבות כך נאלצו פעילים מישראל ופעילים מקומיים במעל העלייה, לרדת למחתרת.

כשבעים אחוז מיהודי ארצות האסלאם הגיעו למדינת ישראל, כל השאר היגרו לצרפת, לקנדה, לבריטניה ולאיטליה. העלייה לישראל נוהלה, רובה ככולה, על ידי מוסדות מדינת ישראל והסוכנות היהודית בשיתוף עם ארגונים יהודיים בין-לאומיים וממשלות ידידותיות[1].

בעבודה זו אבדוק את מאפייני העלייה של יהודי מרוקו שנקראת גם העלייה הבלתי חוקית, ומה הסיבות לכך. אבחן את שלוחת  ‘המסגרת’ שבראשות פעילות המוסד מן ההיבט המדיני והמבצעי. אסקור את דרכי העלייה לארץ ישראל ואת מדיניותם של מדינות ספרד ובריטניה ותרומתם לעלייה.  שאלת המחקר מהם מאפייני העלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961?

[1] חיים סעדון (עורך) בגלוי ובסתר העליות הגדולות מארצות האסלאם (1948- 1967) , מכון בן צבי, תש”ס

 

תוכן עניינים

הקדמה עמוד 3
ההנהגה היהודית במרוקו ומשברים בין קהילתיים עמוד 4 – 5
מדינת ישראל, ההגנה העצמית והעלייה החשאית: עמוד 6 – 10
ההיבט המדיני
ההיבט המבצעי
מבצעי עלייה: ימי יבשתית ובאוויר עמוד 11 – 14
עליית הנוער עמוד 15 – 16
מדיניות ספרד ובריטניה כלפי העלייה החשאית עמוד 17 – 18
שלבי העלייה בשיא הפעילות המחתרתית (שנים 1960-1) עמוד 20- 19
סיכום עמוד 21
מקורות עמוד 22

 

299.00 

ישראל והעלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961

מידע נוסף

מספר עמודים

21

מקורות בעברית

10

ישראל והעלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961

מידע נוסף

מספר עמודים

21

מקורות בעברית

10

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.