(15/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה

מבוא

המיעוט הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016[1]). מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית[2]. ככל אזרח במדינה, אמורים ערבי ישראל להיות בעלי זכויות דמוקרטיות הכוללות את הזכות לבחור ולהיבחר, חופש תנועה ועוד.  בהקשר הדמוגרפי הזה חשוב להבין שהערבים היו רוב בשטח שהוגדר אח”כ כמדינת ישראל,  אבל ב29 בנובמבר 1947 החליט האו”ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל[3]. מידית פרצה מלחמת השחרור.

לפני המלחמה שני שלישים מתושבי השטח שמוגדר כיום כישראל היו ערבים, ואחריה עקב בריחת הערבים נוצר מצב הפוך בו שני שליש מהתושבים היו יהודים[4]. ברור שמצב זה גרם לרגשות מרירות אצל הערבים.

יש לציין שעל פי המכון למחקרי ביטחון  [5]שערך סקר בעולם הערבי בין ינואר ליולי 2014 ונמצא כי 87% מהערבים שהשתתפו בסקר מסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל, התוצאה הנמוכה ביותר נמצאה במצרים (71%) והגבוהה באלג’יר (98%). ברש”פ 90% מהציבור הפלשתיני  מסרב להכיר בישראל. המשתתפים הצביעו על מספר סיבות בגללן הם לא מוכנים להכיר בישראל: מדינה כובשת (23.4%), גזענית (12.2%), עוינות לערבים (11.5%), פגיעה בזכויות הפלסטינים (7.5%), גירוש פלסטינים (5.5%) וסיבות דתיות (4.9%). 77% רואים בסוגיה הפלסטינית סוגיה כלל-ערבית.

הסקר הזה מבטא תחושה הדדית לא טובה. לא רק במובן המקומי, אלא אפילו במונחים עולמיים. זה דבר מרכזי, לכן הערבים נתפסים כעוינים את המדינה (וזה מתקבל בסקר). מי שעוין עלול להזיק במצב של מלחמה. לרגל, לפגוע וכדומה. זה דבר שלילי מבחינת נטיית הרוב לשמור על זכויות הערבים בזמן מלחמה.

יש לציין שבקום המדינה הערבים נתפסו כסיכון בטחוני, הוחל עליהם ממשל צבאי)אתר הסתדרות המורים)[6]והם שוחררו מהחובה לשרת בצה”ל, וחלק מאדמותיהם הופקעו במטרה לממש אידאלים ציוניים של פיתוח והתיישבות עבור יהודי הארץ והעולים החדשים שהגיעו מהתפוצות.

ממשל צבאי (שם) הוא מצב לא דמוקרטי, החלתו מהווה מעין רקע או תשתית במובן הרעיוני לשלילת זכויות הערבים במצבי מלחמה ויש לו ההשפעה עד היום ודוגמא בולטת לכך היא אי גיוס הערבים לצבא.

מכל הסיבות שנימנו לעיל (על רקע סקרי העוינות)  הערבים נתפסים ככאלה שלא תומכים בהגדרת המדינה כיהודית. נציגיהם בכנסת דוגמת זועבי, אחמד טיבי ואחרים מחזקים את התחושה הקשה. מטבע הדברים, המצבים הביטחוניים שמתרחשים הינם מצבי מלחמה והתקוממות של מדינות שכנות וערבים באזורים בשליטת ישראל כנגדה. ערביי ישראל קרובים לאויבים אלה מבחינת דת ומזדהים לפי דברי מנהיגיהם כפלשתינים. אלה הגורמים העוינים. מהבחינה הזאת לא מוגזם לחשוב על המצב במונחים של איבה וסיכון. כל אלה מניעים את הרוב היהודי לחשוד במניעי המיעוט הערבי ולחשוש מפעילותו במצבים הביטחוניים. לפיכך מתן הזכויות הדמוקרטיות לערבים במצבים אלה מוטלת בספק. יש לציין שלא מדובר רק בתהליכים הפוליטיים והצבאיים (מבחינת מנגנוני ההגנה של השב”כ, המוסד, המשטרה והצבא) אלא גם באזרחים יהודים מהשורה שעשויים לעצור תנועת ערבים ללא כל זכות פורמאלית, לחסום את דרכם, לבקשם להזדהות וכדומה. בעבודה הזאת נתמקד ברשויות הפורמאליות בלבד.

כפי שצוין בתחילת העבודה, כמדינה דמוקרטית ישראל מחויבת להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה. נוצר כאן מצב מסובך (אך עוינות בין רוב למיעוט אינו חריג במקומות אחרים) בין יהודים לערבים, מצבי מלחמה בהם מעורבות הרוב והמיעוט מבחינת יחסם לצדדים הלוחמים גם הם לא חריגים, למשל בסוריה, כאשר הטורקמניים בסוריה מזדהים עם ממשל אסד, אבל הם מזדהים גם עם הטורקים שעוינים את ממשל אסד. אלה מצבים בעיתיים גם במדינות לא דמוקרטיות ולפיכך יש סיכוי שהם ישבשו תהליכים דמוקרטיים.

למיעוט הערבי בישראל קל יותר עם אויבי ישראל גם אם הם נפגעים מהם פיזית כמו במלחמת לבנון השנייה. ישנו רצון ישראלי להעניק שיוון זכויות למיעוט הערבי באופן כללי אולם בזמן לחימה תוך שימוש בתקנות לשעת חירום או בנימוקי ביטחון שונים ולעיתים מוצדקים הבעיה מחריפה.

נשאלת השאלה האם ישראל מעניקה לערבים את זכויות שוות במצבים ביטחוניים. בהקשר הזה רבים חושבים ובמידה מסוימת של צדק שהערבים אינם ראויים לאמון במצבים כאלה. על הרקע הזה תבקש העבודה לבחון את שאלת המחקר הבאה:

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016, אתר www.cbs.gov.il

[2] מגילת העצמאות אתר הכנסת

[3]  סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4032

[4] מאפיינים דמוגרפיים של מדינת ישראל, http://www.cbs.gov.il/publications13/rep_06/pdf/intro4_h.pdf

[5] המכון למחקרי ביטחון http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=5193&Blogid=8738

[6] הממשל הצבאי על הערבים בישראל, אתר הסתדרות המורים, 1997, http://www.itu.org.il/?CategoryID=494&ArticleID=1100&Page=1

 

Contents

מבוא 3
פרק 1. דמוקרטיה בשעת משבר-סקירה היסטורית והגדרת מושגים. 7
1.1. מהו מיעוט? 7
1.2. מהו מצב חירום? 9
. 1.2.1 טיפוסים של מצבי חירום. 9
1.2.2. מצב חירום במדינת ישראל. 10
1.2.3. האמצעים הרשמיים להכרזת מצב חרום חוקי בישראל. 11
1.3. יחס למיעוט שנתפס כאויב. 12
1.3.1. דמוקרטיה מול ביטחון: בהכרזת העצמאות שהתקיימה ב14 במאי, 1948, הייתה זאת הפעם הראשונה במסגרתה מדינת ישראל התייחסה באופן רשמי למיעוט הערבי: 12
פרק 2: הקשיים הכלליים הדמוקרטיים ביחס למיעוט הערבי במצבים בטחוניים 14
2.1 פגיעה ביסודות דמוקרטיים ביחס לאזרחי ישראל . 15
2.2 הממשל הצבאי. 16
2.3 גיוס לצבא. 20
2.4 הייצוג הפרלמנטרי. 21
2.5 חוק הנכבה. 22
פרק 3- האירועים הביטחוניים 22
3.1. אירועי אוקטובר 2000 23
3.2- מלחמת לבנון השנייה 27
3.3.1-מלחמת לבנון השנייה והאזרחים הערבים 28
3.3. מבצע צוק איתן 30
4.דיון ומסקנות 33
5.ביבליוגרפיה 36

 

מידע נוסף

מספר עמודים

39

מקורות בעברית

39

מקורות באנגלית

7

מקורות עיתונות/אתרים

4

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

המיעוט הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016[1]). מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית[2]. ככל אזרח במדינה, אמורים ערבי ישראל להיות בעלי זכויות דמוקרטיות הכוללות את הזכות לבחור ולהיבחר, חופש תנועה ועוד.  בהקשר הדמוגרפי הזה חשוב להבין שהערבים היו רוב בשטח שהוגדר אח”כ כמדינת ישראל,  אבל ב29 בנובמבר 1947 החליט האו”ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל[3]. מידית פרצה מלחמת השחרור.

לפני המלחמה שני שלישים מתושבי השטח שמוגדר כיום כישראל היו ערבים, ואחריה עקב בריחת הערבים נוצר מצב הפוך בו שני שליש מהתושבים היו יהודים[4]. ברור שמצב זה גרם לרגשות מרירות אצל הערבים.

יש לציין שעל פי המכון למחקרי ביטחון  [5]שערך סקר בעולם הערבי בין ינואר ליולי 2014 ונמצא כי 87% מהערבים שהשתתפו בסקר מסרבים להכיר בקיומה של מדינת ישראל, התוצאה הנמוכה ביותר נמצאה במצרים (71%) והגבוהה באלג’יר (98%). ברש”פ 90% מהציבור הפלשתיני  מסרב להכיר בישראל. המשתתפים הצביעו על מספר סיבות בגללן הם לא מוכנים להכיר בישראל: מדינה כובשת (23.4%), גזענית (12.2%), עוינות לערבים (11.5%), פגיעה בזכויות הפלסטינים (7.5%), גירוש פלסטינים (5.5%) וסיבות דתיות (4.9%). 77% רואים בסוגיה הפלסטינית סוגיה כלל-ערבית.

הסקר הזה מבטא תחושה הדדית לא טובה. לא רק במובן המקומי, אלא אפילו במונחים עולמיים. זה דבר מרכזי, לכן הערבים נתפסים כעוינים את המדינה (וזה מתקבל בסקר). מי שעוין עלול להזיק במצב של מלחמה. לרגל, לפגוע וכדומה. זה דבר שלילי מבחינת נטיית הרוב לשמור על זכויות הערבים בזמן מלחמה.

יש לציין שבקום המדינה הערבים נתפסו כסיכון בטחוני, הוחל עליהם ממשל צבאי)אתר הסתדרות המורים)[6]והם שוחררו מהחובה לשרת בצה”ל, וחלק מאדמותיהם הופקעו במטרה לממש אידאלים ציוניים של פיתוח והתיישבות עבור יהודי הארץ והעולים החדשים שהגיעו מהתפוצות.

ממשל צבאי (שם) הוא מצב לא דמוקרטי, החלתו מהווה מעין רקע או תשתית במובן הרעיוני לשלילת זכויות הערבים במצבי מלחמה ויש לו ההשפעה עד היום ודוגמא בולטת לכך היא אי גיוס הערבים לצבא.

מכל הסיבות שנימנו לעיל (על רקע סקרי העוינות)  הערבים נתפסים ככאלה שלא תומכים בהגדרת המדינה כיהודית. נציגיהם בכנסת דוגמת זועבי, אחמד טיבי ואחרים מחזקים את התחושה הקשה. מטבע הדברים, המצבים הביטחוניים שמתרחשים הינם מצבי מלחמה והתקוממות של מדינות שכנות וערבים באזורים בשליטת ישראל כנגדה. ערביי ישראל קרובים לאויבים אלה מבחינת דת ומזדהים לפי דברי מנהיגיהם כפלשתינים. אלה הגורמים העוינים. מהבחינה הזאת לא מוגזם לחשוב על המצב במונחים של איבה וסיכון. כל אלה מניעים את הרוב היהודי לחשוד במניעי המיעוט הערבי ולחשוש מפעילותו במצבים הביטחוניים. לפיכך מתן הזכויות הדמוקרטיות לערבים במצבים אלה מוטלת בספק. יש לציין שלא מדובר רק בתהליכים הפוליטיים והצבאיים (מבחינת מנגנוני ההגנה של השב”כ, המוסד, המשטרה והצבא) אלא גם באזרחים יהודים מהשורה שעשויים לעצור תנועת ערבים ללא כל זכות פורמאלית, לחסום את דרכם, לבקשם להזדהות וכדומה. בעבודה הזאת נתמקד ברשויות הפורמאליות בלבד.

כפי שצוין בתחילת העבודה, כמדינה דמוקרטית ישראל מחויבת להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה. נוצר כאן מצב מסובך (אך עוינות בין רוב למיעוט אינו חריג במקומות אחרים) בין יהודים לערבים, מצבי מלחמה בהם מעורבות הרוב והמיעוט מבחינת יחסם לצדדים הלוחמים גם הם לא חריגים, למשל בסוריה, כאשר הטורקמניים בסוריה מזדהים עם ממשל אסד, אבל הם מזדהים גם עם הטורקים שעוינים את ממשל אסד. אלה מצבים בעיתיים גם במדינות לא דמוקרטיות ולפיכך יש סיכוי שהם ישבשו תהליכים דמוקרטיים.

למיעוט הערבי בישראל קל יותר עם אויבי ישראל גם אם הם נפגעים מהם פיזית כמו במלחמת לבנון השנייה. ישנו רצון ישראלי להעניק שיוון זכויות למיעוט הערבי באופן כללי אולם בזמן לחימה תוך שימוש בתקנות לשעת חירום או בנימוקי ביטחון שונים ולעיתים מוצדקים הבעיה מחריפה.

נשאלת השאלה האם ישראל מעניקה לערבים את זכויות שוות במצבים ביטחוניים. בהקשר הזה רבים חושבים ובמידה מסוימת של צדק שהערבים אינם ראויים לאמון במצבים כאלה. על הרקע הזה תבקש העבודה לבחון את שאלת המחקר הבאה:

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016, אתר www.cbs.gov.il

[2] מגילת העצמאות אתר הכנסת

[3]  סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4032

[4] מאפיינים דמוגרפיים של מדינת ישראל, http://www.cbs.gov.il/publications13/rep_06/pdf/intro4_h.pdf

[5] המכון למחקרי ביטחון http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=5193&Blogid=8738

[6] הממשל הצבאי על הערבים בישראל, אתר הסתדרות המורים, 1997, http://www.itu.org.il/?CategoryID=494&ArticleID=1100&Page=1

 

Contents

מבוא 3
פרק 1. דמוקרטיה בשעת משבר-סקירה היסטורית והגדרת מושגים. 7
1.1. מהו מיעוט? 7
1.2. מהו מצב חירום? 9
. 1.2.1 טיפוסים של מצבי חירום. 9
1.2.2. מצב חירום במדינת ישראל. 10
1.2.3. האמצעים הרשמיים להכרזת מצב חרום חוקי בישראל. 11
1.3. יחס למיעוט שנתפס כאויב. 12
1.3.1. דמוקרטיה מול ביטחון: בהכרזת העצמאות שהתקיימה ב14 במאי, 1948, הייתה זאת הפעם הראשונה במסגרתה מדינת ישראל התייחסה באופן רשמי למיעוט הערבי: 12
פרק 2: הקשיים הכלליים הדמוקרטיים ביחס למיעוט הערבי במצבים בטחוניים 14
2.1 פגיעה ביסודות דמוקרטיים ביחס לאזרחי ישראל . 15
2.2 הממשל הצבאי. 16
2.3 גיוס לצבא. 20
2.4 הייצוג הפרלמנטרי. 21
2.5 חוק הנכבה. 22
פרק 3- האירועים הביטחוניים 22
3.1. אירועי אוקטובר 2000 23
3.2- מלחמת לבנון השנייה 27
3.3.1-מלחמת לבנון השנייה והאזרחים הערבים 28
3.3. מבצע צוק איתן 30
4.דיון ומסקנות 33
5.ביבליוגרפיה 36

 

299.00 

סמינריון- דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה

מידע נוסף

מספר עמודים

39

מקורות בעברית

39

מקורות באנגלית

7

מקורות עיתונות/אתרים

4

סמינריון- דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל זכויות המיעוט הערבי בזמן לחימה

מידע נוסף

מספר עמודים

39

מקורות בעברית

39

מקורות באנגלית

7

מקורות עיתונות/אתרים

4

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.