(23/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון הגורמים המשפיעים על אבטלה בישראל

מבוא

גלובליזציה, מושג מוביל המתאר את הפיתוח הכלכלי בעולם. הגלובליזציה שוברת המסגרות הלאומיות של משק, חברה, ויוצרת מבנה על לאומי – בדור האחרון. הגלובליזציה נתפסת ככוח חזק בלתי ניתן לעצירה שמאחד את כל המשקים הכלכליים לאומיים למשק אחד עולמי שהוא חופשי לחלוטין, שאין בו מכסים ואין מגבלות אדמיניסטרטיביות. במשק העולמי האחד קיימת זרימה חופשית של כל אמצעי הייצור: חומרי גלם, כוח עבודה,  טכנולוגיות, והון.

בראשית ימי הגשמתה שאפה הציונות לעצב בארץ ישראל חברת עובדים יצרנית בה שיעור ניכר של עובדי חקלאות ומלאכה.  מגמה זו נמשכה גם לאחר קום המדינה.  אולם בעשרים השנים האחרונות הוכיחה ישראל שכוחה דווקא בגלובליזציה, ושמבחינה כלכלית בעיקר, אך גם מאספקטים נוספים, יתרונותיה מתגלים במלואם דווקא במפעלי תעשיה עתירי טכנולוגיה ויזמות, בחברות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם ובהשקעות של יחידים הרחק מגבולות המדינה.

השאלה לעניינה של ישראל, ולמעשה לכל מדינה הבוחרת בשגשוג, היא אינה אם יש לקדם בברכה את הגלובליזציה או שמא לבלום את השפעתה ככל האפשר. הגלובליזציה היא עובדה קיימת והיא כבר בישראל והמשימה העומדת כיום לפני קובעי המדיניות היא כיצד להפיק ממנה את המרב מחד ולצמצם את הזעזועים ואת תופעות הלוואי השליליות שלה מאידך.

ניתן לראות כי קידום הגלובליזציה הינו חלק מקווי היסוד של הממשלה :

 

  • “המשק הישראלי הוא משק קטן ותלוי בסחר החוץ שלו. התפתחותו המוצלחת מותנית
    בהתמחותו בענפים שבהם יש לו יתרון יחסי, כך שיהיה מסוגל לייצר ולייצא מוצרים ושירותים באיכות גבוהה ובמחירים תחרותיים. מגמה זו מחייבת חשיפה לשוק העולמי והסרת הגבלות מכסיות ומנהליות, כדי להגביר את יכולת התחרות של המשק.
  • הממשלה תמשיך ותגביר את מדיניות החשיפה והליברליזציה בשוקי הכספים וההון ובשוק
    העבודה.
  • הממשלה תפעל להגדיל את התחרות במשק תוך הגבלת המונופולים, הסרת חסמים והקטנת
    הריכוזיות במשק, ולהשתלבות בכלכלה העולמית”.

תופעה בולטת בחברה הישראלית הנובעת מחדירתה של הגלובליזציה למשק הישראלי הינה השינויים בשוק העבודה המגדילים את האבטלה. חלק מההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות את העובדים לכמעט מיותרים ברוב ענפי הייצור המתוחכמים. הייצור הפשוט עובר לחו”ל, למדינות בהן כוח העבודה זול מאוד.

שיעורי האבטלה בישראל היו גבוהים מהממוצע המערבי במשך שנים רבות, גם לפני המיתון של תחילת שנות האלפיים. בשנת אלפיים,  שנת שגשוג בישראל, שיעור האבטלה הגיע ל-8.8 אחוזים לעומת 6.1 אחוזים בממוצע ב-OECD (ארגון המדינות המתועשות). עם פרוץ גל הטרור והמיתון העמוק בארבע השנים הראשונות של העשור, האבטלה בארץ הגיעה ל-10.7 אחוזים מכוח העבודה האזרחי. מאז, שיעורי האבטלה הולכים ומתכנסים לאלה של ה-OECD. בשנת 2008 הם כמעט השתוו אליהם: 6.1 אחוזים בישראל ו-5.9 אחוזים  ב-OECD.

אבל, לנו יש בעיה קשה עוד יותר: בישראל יש מספר גבוה של אנשים שאינם עובדים ואינם מחפשים עבודה, מה שנקרא בשפה הסטטיסטית המכובסת “מחוץ לכוח העבודה”.

 

בעבודה זו אבחן את השלכות הגלובליזציה על האבטלה בישראל בשלושים השנים האחרונות  ביחס למשתנים הבאים: יבוא ויצוא סחורות ושירותים, שכר ממוצע למשרת יחיד, המדד המשולב במשק וסך העולים.

 

תוכן העניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
3. הצגת הנתונים 11
3.1 ייבוא וייצוא 11
3.2 שכר ממוצע 12
3.3 המדד המשולב למשק 13
3.4 אבטלה 14
3.5 סך העולים 15
4. העיבוד האמפירי 16
4.1 תוצאות 18
4.2 גמישות המשתנים 20
5. מסקנות 21
6. ביבליוגרפיה 25

מידע נוסף

מספר עמודים

25

מקורות

12

שנת הגשה

2013

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון הגורמים המשפיעים על אבטלה בישראל”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

גלובליזציה, מושג מוביל המתאר את הפיתוח הכלכלי בעולם. הגלובליזציה שוברת המסגרות הלאומיות של משק, חברה, ויוצרת מבנה על לאומי – בדור האחרון. הגלובליזציה נתפסת ככוח חזק בלתי ניתן לעצירה שמאחד את כל המשקים הכלכליים לאומיים למשק אחד עולמי שהוא חופשי לחלוטין, שאין בו מכסים ואין מגבלות אדמיניסטרטיביות. במשק העולמי האחד קיימת זרימה חופשית של כל אמצעי הייצור: חומרי גלם, כוח עבודה,  טכנולוגיות, והון.

בראשית ימי הגשמתה שאפה הציונות לעצב בארץ ישראל חברת עובדים יצרנית בה שיעור ניכר של עובדי חקלאות ומלאכה.  מגמה זו נמשכה גם לאחר קום המדינה.  אולם בעשרים השנים האחרונות הוכיחה ישראל שכוחה דווקא בגלובליזציה, ושמבחינה כלכלית בעיקר, אך גם מאספקטים נוספים, יתרונותיה מתגלים במלואם דווקא במפעלי תעשיה עתירי טכנולוגיה ויזמות, בחברות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם ובהשקעות של יחידים הרחק מגבולות המדינה.

השאלה לעניינה של ישראל, ולמעשה לכל מדינה הבוחרת בשגשוג, היא אינה אם יש לקדם בברכה את הגלובליזציה או שמא לבלום את השפעתה ככל האפשר. הגלובליזציה היא עובדה קיימת והיא כבר בישראל והמשימה העומדת כיום לפני קובעי המדיניות היא כיצד להפיק ממנה את המרב מחד ולצמצם את הזעזועים ואת תופעות הלוואי השליליות שלה מאידך.

ניתן לראות כי קידום הגלובליזציה הינו חלק מקווי היסוד של הממשלה :

 

  • “המשק הישראלי הוא משק קטן ותלוי בסחר החוץ שלו. התפתחותו המוצלחת מותנית
    בהתמחותו בענפים שבהם יש לו יתרון יחסי, כך שיהיה מסוגל לייצר ולייצא מוצרים ושירותים באיכות גבוהה ובמחירים תחרותיים. מגמה זו מחייבת חשיפה לשוק העולמי והסרת הגבלות מכסיות ומנהליות, כדי להגביר את יכולת התחרות של המשק.
  • הממשלה תמשיך ותגביר את מדיניות החשיפה והליברליזציה בשוקי הכספים וההון ובשוק
    העבודה.
  • הממשלה תפעל להגדיל את התחרות במשק תוך הגבלת המונופולים, הסרת חסמים והקטנת
    הריכוזיות במשק, ולהשתלבות בכלכלה העולמית”.

תופעה בולטת בחברה הישראלית הנובעת מחדירתה של הגלובליזציה למשק הישראלי הינה השינויים בשוק העבודה המגדילים את האבטלה. חלק מההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות את העובדים לכמעט מיותרים ברוב ענפי הייצור המתוחכמים. הייצור הפשוט עובר לחו”ל, למדינות בהן כוח העבודה זול מאוד.

שיעורי האבטלה בישראל היו גבוהים מהממוצע המערבי במשך שנים רבות, גם לפני המיתון של תחילת שנות האלפיים. בשנת אלפיים,  שנת שגשוג בישראל, שיעור האבטלה הגיע ל-8.8 אחוזים לעומת 6.1 אחוזים בממוצע ב-OECD (ארגון המדינות המתועשות). עם פרוץ גל הטרור והמיתון העמוק בארבע השנים הראשונות של העשור, האבטלה בארץ הגיעה ל-10.7 אחוזים מכוח העבודה האזרחי. מאז, שיעורי האבטלה הולכים ומתכנסים לאלה של ה-OECD. בשנת 2008 הם כמעט השתוו אליהם: 6.1 אחוזים בישראל ו-5.9 אחוזים  ב-OECD.

אבל, לנו יש בעיה קשה עוד יותר: בישראל יש מספר גבוה של אנשים שאינם עובדים ואינם מחפשים עבודה, מה שנקרא בשפה הסטטיסטית המכובסת “מחוץ לכוח העבודה”.

 

בעבודה זו אבחן את השלכות הגלובליזציה על האבטלה בישראל בשלושים השנים האחרונות  ביחס למשתנים הבאים: יבוא ויצוא סחורות ושירותים, שכר ממוצע למשרת יחיד, המדד המשולב במשק וסך העולים.

 

תוכן העניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
3. הצגת הנתונים 11
3.1 ייבוא וייצוא 11
3.2 שכר ממוצע 12
3.3 המדד המשולב למשק 13
3.4 אבטלה 14
3.5 סך העולים 15
4. העיבוד האמפירי 16
4.1 תוצאות 18
4.2 גמישות המשתנים 20
5. מסקנות 21
6. ביבליוגרפיה 25

299.00 

סמינריון הגורמים המשפיעים על אבטלה בישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

25

מקורות

12

שנת הגשה

2013

סמינריון הגורמים המשפיעים על אבטלה בישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

25

מקורות

12

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.