(15/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- הפרטת מערכת החינוך בישראל

מבוא

מערכת החינוך כמו תחומים רבים אחרים במסגרות הממשלתיות והציבוריות עברה כבר מזה עשרות שנים תהליכי הפרטה. מבחינת ההפרטה בתחום החינוך, היא מתבצעת בתחומים רבים ומגוונים, בקביעת המדיניות, בתכני הלימוד, במימון החינוך ובאספקת השירותים החינוכיים ושירותי העזר למנהל, לסגל ההוראה ולתלמידים ובנושאים נוספים.

זה חלק  מהמגמה הכללית של שינוי במערכת החינוכית בעולם בעשור הקודם מבחינת הפעולה להעביר לבתי-הספר סמכויות ולאפשר להם אוטונומיה ניהולית. (גזיאל, 2002).

הפרטה הוא תהליך בעל יתרונות רבים אך הוא כרוך גם בחסרונות. מבחינת ביצוע מדיניות ציבורית במצבים מסוימים עדיף למעסיק הציבורי להעביר את האחריות לקבלן פרטי שיהיה אחראי על ביצוע מטלות המוגדרות בחוזה. אותו קבלן פרטי ישכור עובדים שיועסקו על ידו וכך העסקתם לא תהיה כרוכה בעלויות הנלוות הרבות, מבחינת זכויות שונות להם זכאים עובדי הממשלה והחברות הממשלתיות (במקרה זה משרד החינוך).

הקבלן יכול גם לשכור ולפטר עובדים, להוסיף לשכרם כפי שנראה לו נכון מבחינת יעילותם והתנהלותם בעבודה. הדרגות של משרג החינוך הן קבועות. קשה לפטר עובד, קשה גם לשכור אחד כזה. לא מקובל ובמקרים רבים בלתי אפשרי לקדם עובד אחד מעבר למה שמקודמים עובדים אחרים. כך ניתן לדרוש מהעובדים ביצועים משופרים ומאמץ גדול יותר מאשר עובדים קבועים ש”יושבים חזק”.

מצד שני, כאשר עובדים מסוימים מקבלים שכר נמוך ותנאים מתחת למקובל, קשה גם לבנות עליהם לטווח ארוך. למשל מורה שרואה שהמורים האחרים העובדים איתו ומלמדים באותו בית ספר מקבלים משכורת כפולה ממנו ותנאים נלווים, יש סיכוי רב שהוא יחפש לעצמו מקום עבודה אחר. אולי גם במשרד החינוך. המורה יפנה לבתי ספר שונים ובאמצעות הניסיון החשוב שרכש לעצמו בעבודתו אצל הקבלן, יתקבל שם וכך יגרם נזק למערכת בה עבד. עד שהכשירו אותו והביאו אותו לרמה מקצועית טובה מבחינה פדגוגית ומבחינת התאמה לבית סר, לתלמידים, להורים ולמורים האחרים וההנהלה ובכלל כל המערכת הוא קם ועוזב וצריך להתחיל את התהליך מחדש.

יתכן  גם מצב שהקבלן משתלט על הלקוח  (למשל מספר גדול יחסית של מורים מטעם קבלן מסוים בבית ספר מסוים יכולים להביאו לעמדת השפעה מוגזמת באותו בית ספר). עוצמת הקבלן ואנשיו במקום העבודה היא כזו שברצונו יוכל לגרום לשינויי לוחות זמנים, מקצועות, וועדי הורים וכו’, או ינהל מדיניות שאינה רצויה במקום ויגרום נזק גדול ולכן הוא בעמדת מיקוח חזקה. אנחנו רואים את זה למשל בשוק הבניה, כאשר הקבלנים מאיימים לעזוב באמצע פרויקר ומשיגים יתרונות חומריים.

כפי שבכוונתי לנסות ולהראות בעבודה שתהליכי ההפרטה במערכת החינוך הם בעלי חשיבות ומרכזיים יותר ממה שניתן לחשוב, כלומר מסתכל מבחוץ יכול לבוא ולהגיד, הנה יש בתי ספר ולהם מנהלים ומורים. יש את הנהלת משרד החינוך, שר החינוך ואם קיימת הפרטה אז מדובר במורים שעובדים מחוץ למערכת וכדומה ואין לכך משמעות רבה. נראה שהיקף התופעה הוא רחב ועמוק ביותר.

מבחינת היקף התופעה אפשר לחשוב על פרמטר של פריסה. כלומר, נאמר שיש הפרטה מסוג מסוים, ניתן לבדוק בכמה בתי ספר, בכמה ערים, בכמה תלמידים היא נוגעת. מבחינת חשיבות השינוי ניתן לחשוב במונחים של עד כמה השירות המופרט חדר והחליף את השירות הקיים. כלומר מה הנוהל על פיו פועלים ומבחינה ציבורית פרקטית מה משמעותו. לדוגמא, אפשר לקוות שמורה “מופרט”  שקבלן הביא אותו, שיושב בישיבות עם שאר המורים ומקבל הנחיות ממנהל בית הספר והרכזים יתפקד בצורה דומה מאד למורים האחרים. אבל לא תמיד זה המצב. יתכן שהחברה שמעסיקה את אותו מורה תבקש ממנו לנסות לעבוד יותר שעות בכדי שתוכל להרוויח יותר, אפילו שזה אולי לא לפי רצונו ולא לפי רצון המערכת. אפשר “להכשיל” הרבה תלמידים כדי לקבל שעות “חיזוק”. אפשר “להעביר” הרבה תלמידים כדי שיצומצמו השעות ואז ניתן יהיה להעסיק את אותו מורה דרך החברה המעסיקה אותו גם בבית ספר אחר, במידה וזה לפי האינטרס של החברה המעסיקה. כאמור, בתי הספר הם כר נרחב לפעילות של קבלני משנה שיש להם אפשרויות תמרון רבות מידי.

אבל במקרים רבים אותו מורה אין לו קביעות והוא מעונין להתקבל כעובד מין המניין למשרד החינוך, במובן הזה ניתן אפילו לחשוב שהוא ירצה ויחוש מחויבות לבצע את רצון ההנהלה יותר מהמורים האחרים בשל החשש למעמדו. כך תוכל לגבור המוטיבציה שלו לתפקד היטב ולהשביע את רצון המערכת ולהשקיע מאמצים רבים בכיוון הזה.

לעומת זאת בחלקים אחרים של פעילות משרד החינוך חברת תוכנה שמטמיעה מערכת ממוחשבת חדישה לצורך ניהול בתי ספר או לימוד או נושאים אחרים, תתפקד אחרת מעובדים במערך המחשבים של החברה. יתכן מאד שעובדי אותה חברה יהיו מיומנים יותר, בעלי שכר גבוה יותר וככלל מקצועיים יותר והצירוף בינם לבין חברת התוכנה שלהם יהיה טוב הרבה יותר מאשר עובדי משרד החינוך. עובדים מיומנים ויוקרתיים אלה, תהיה להם אפשרות קלה יחסית לשלוט בתהליכים מקצועיים ובתוכנות במערכות של משרד החינוך ומצבם גם כזה שאין להם רצון להפוך לעובדי המשרד.

כלומר, במקרה כזה אני רואה את התהליך כבעל משמעויות עמוקות, לעומת המקרה הקודם של המורה שמשמעותו מבחינת ההשפעה על המערכת היא פחותה יחסית.

מבחינה היקף התופעה אני יכול להתייחס לפריסה של 100 מורים חיצוניים לכל 10,000 מורים כתהליך שאינו רחב, אך 2000 זה כבר 20% וזה נראה לי די הרבה. ניתן גם להתייחס למסגרות שונות, בתי ספר יסודיים, חטיבות, השכלה גבוהה וכדומה.

ברור שתהליכים כאלה יש לנהל בקפידה ובזהירות רבה כדי לקדם את מערכת החינוך למקומות טובים יותר מאשר היא נמצאת בהם.

תוכן עניינים

יישום וביצוע מדיניות ציבורית במסגרת  הפרטת מערכת החינוך בישראל 1

מבוא 3

סקירה ספרותית 6

היסטוריה של החינוך בישראל ובהשוואה לעולם 6

מהלכי הפרטה 8

נתונים סטטיסטיים 11

תהליכים כלליים 13

תהליכים הנוגעים לסקטור העסקי 15

תהליכים הנוגעים למגזר השלישי 16

תהליכים נוספים 18

השוואה של החינוך בישראל למדינות אחרות בעולם 20

השוואה מול פינלנד 20

דיון 23

ביבליוגרפיה 27

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות באנגלית

8

מקורות בעברית

29

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- הפרטת מערכת החינוך בישראל”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

מערכת החינוך כמו תחומים רבים אחרים במסגרות הממשלתיות והציבוריות עברה כבר מזה עשרות שנים תהליכי הפרטה. מבחינת ההפרטה בתחום החינוך, היא מתבצעת בתחומים רבים ומגוונים, בקביעת המדיניות, בתכני הלימוד, במימון החינוך ובאספקת השירותים החינוכיים ושירותי העזר למנהל, לסגל ההוראה ולתלמידים ובנושאים נוספים.

זה חלק  מהמגמה הכללית של שינוי במערכת החינוכית בעולם בעשור הקודם מבחינת הפעולה להעביר לבתי-הספר סמכויות ולאפשר להם אוטונומיה ניהולית. (גזיאל, 2002).

הפרטה הוא תהליך בעל יתרונות רבים אך הוא כרוך גם בחסרונות. מבחינת ביצוע מדיניות ציבורית במצבים מסוימים עדיף למעסיק הציבורי להעביר את האחריות לקבלן פרטי שיהיה אחראי על ביצוע מטלות המוגדרות בחוזה. אותו קבלן פרטי ישכור עובדים שיועסקו על ידו וכך העסקתם לא תהיה כרוכה בעלויות הנלוות הרבות, מבחינת זכויות שונות להם זכאים עובדי הממשלה והחברות הממשלתיות (במקרה זה משרד החינוך).

הקבלן יכול גם לשכור ולפטר עובדים, להוסיף לשכרם כפי שנראה לו נכון מבחינת יעילותם והתנהלותם בעבודה. הדרגות של משרג החינוך הן קבועות. קשה לפטר עובד, קשה גם לשכור אחד כזה. לא מקובל ובמקרים רבים בלתי אפשרי לקדם עובד אחד מעבר למה שמקודמים עובדים אחרים. כך ניתן לדרוש מהעובדים ביצועים משופרים ומאמץ גדול יותר מאשר עובדים קבועים ש”יושבים חזק”.

מצד שני, כאשר עובדים מסוימים מקבלים שכר נמוך ותנאים מתחת למקובל, קשה גם לבנות עליהם לטווח ארוך. למשל מורה שרואה שהמורים האחרים העובדים איתו ומלמדים באותו בית ספר מקבלים משכורת כפולה ממנו ותנאים נלווים, יש סיכוי רב שהוא יחפש לעצמו מקום עבודה אחר. אולי גם במשרד החינוך. המורה יפנה לבתי ספר שונים ובאמצעות הניסיון החשוב שרכש לעצמו בעבודתו אצל הקבלן, יתקבל שם וכך יגרם נזק למערכת בה עבד. עד שהכשירו אותו והביאו אותו לרמה מקצועית טובה מבחינה פדגוגית ומבחינת התאמה לבית סר, לתלמידים, להורים ולמורים האחרים וההנהלה ובכלל כל המערכת הוא קם ועוזב וצריך להתחיל את התהליך מחדש.

יתכן  גם מצב שהקבלן משתלט על הלקוח  (למשל מספר גדול יחסית של מורים מטעם קבלן מסוים בבית ספר מסוים יכולים להביאו לעמדת השפעה מוגזמת באותו בית ספר). עוצמת הקבלן ואנשיו במקום העבודה היא כזו שברצונו יוכל לגרום לשינויי לוחות זמנים, מקצועות, וועדי הורים וכו’, או ינהל מדיניות שאינה רצויה במקום ויגרום נזק גדול ולכן הוא בעמדת מיקוח חזקה. אנחנו רואים את זה למשל בשוק הבניה, כאשר הקבלנים מאיימים לעזוב באמצע פרויקר ומשיגים יתרונות חומריים.

כפי שבכוונתי לנסות ולהראות בעבודה שתהליכי ההפרטה במערכת החינוך הם בעלי חשיבות ומרכזיים יותר ממה שניתן לחשוב, כלומר מסתכל מבחוץ יכול לבוא ולהגיד, הנה יש בתי ספר ולהם מנהלים ומורים. יש את הנהלת משרד החינוך, שר החינוך ואם קיימת הפרטה אז מדובר במורים שעובדים מחוץ למערכת וכדומה ואין לכך משמעות רבה. נראה שהיקף התופעה הוא רחב ועמוק ביותר.

מבחינת היקף התופעה אפשר לחשוב על פרמטר של פריסה. כלומר, נאמר שיש הפרטה מסוג מסוים, ניתן לבדוק בכמה בתי ספר, בכמה ערים, בכמה תלמידים היא נוגעת. מבחינת חשיבות השינוי ניתן לחשוב במונחים של עד כמה השירות המופרט חדר והחליף את השירות הקיים. כלומר מה הנוהל על פיו פועלים ומבחינה ציבורית פרקטית מה משמעותו. לדוגמא, אפשר לקוות שמורה “מופרט”  שקבלן הביא אותו, שיושב בישיבות עם שאר המורים ומקבל הנחיות ממנהל בית הספר והרכזים יתפקד בצורה דומה מאד למורים האחרים. אבל לא תמיד זה המצב. יתכן שהחברה שמעסיקה את אותו מורה תבקש ממנו לנסות לעבוד יותר שעות בכדי שתוכל להרוויח יותר, אפילו שזה אולי לא לפי רצונו ולא לפי רצון המערכת. אפשר “להכשיל” הרבה תלמידים כדי לקבל שעות “חיזוק”. אפשר “להעביר” הרבה תלמידים כדי שיצומצמו השעות ואז ניתן יהיה להעסיק את אותו מורה דרך החברה המעסיקה אותו גם בבית ספר אחר, במידה וזה לפי האינטרס של החברה המעסיקה. כאמור, בתי הספר הם כר נרחב לפעילות של קבלני משנה שיש להם אפשרויות תמרון רבות מידי.

אבל במקרים רבים אותו מורה אין לו קביעות והוא מעונין להתקבל כעובד מין המניין למשרד החינוך, במובן הזה ניתן אפילו לחשוב שהוא ירצה ויחוש מחויבות לבצע את רצון ההנהלה יותר מהמורים האחרים בשל החשש למעמדו. כך תוכל לגבור המוטיבציה שלו לתפקד היטב ולהשביע את רצון המערכת ולהשקיע מאמצים רבים בכיוון הזה.

לעומת זאת בחלקים אחרים של פעילות משרד החינוך חברת תוכנה שמטמיעה מערכת ממוחשבת חדישה לצורך ניהול בתי ספר או לימוד או נושאים אחרים, תתפקד אחרת מעובדים במערך המחשבים של החברה. יתכן מאד שעובדי אותה חברה יהיו מיומנים יותר, בעלי שכר גבוה יותר וככלל מקצועיים יותר והצירוף בינם לבין חברת התוכנה שלהם יהיה טוב הרבה יותר מאשר עובדי משרד החינוך. עובדים מיומנים ויוקרתיים אלה, תהיה להם אפשרות קלה יחסית לשלוט בתהליכים מקצועיים ובתוכנות במערכות של משרד החינוך ומצבם גם כזה שאין להם רצון להפוך לעובדי המשרד.

כלומר, במקרה כזה אני רואה את התהליך כבעל משמעויות עמוקות, לעומת המקרה הקודם של המורה שמשמעותו מבחינת ההשפעה על המערכת היא פחותה יחסית.

מבחינה היקף התופעה אני יכול להתייחס לפריסה של 100 מורים חיצוניים לכל 10,000 מורים כתהליך שאינו רחב, אך 2000 זה כבר 20% וזה נראה לי די הרבה. ניתן גם להתייחס למסגרות שונות, בתי ספר יסודיים, חטיבות, השכלה גבוהה וכדומה.

ברור שתהליכים כאלה יש לנהל בקפידה ובזהירות רבה כדי לקדם את מערכת החינוך למקומות טובים יותר מאשר היא נמצאת בהם.

תוכן עניינים

יישום וביצוע מדיניות ציבורית במסגרת  הפרטת מערכת החינוך בישראל 1

מבוא 3

סקירה ספרותית 6

היסטוריה של החינוך בישראל ובהשוואה לעולם 6

מהלכי הפרטה 8

נתונים סטטיסטיים 11

תהליכים כלליים 13

תהליכים הנוגעים לסקטור העסקי 15

תהליכים הנוגעים למגזר השלישי 16

תהליכים נוספים 18

השוואה של החינוך בישראל למדינות אחרות בעולם 20

השוואה מול פינלנד 20

דיון 23

ביבליוגרפיה 27

300.00 

סמינריון- הפרטת מערכת החינוך בישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות באנגלית

8

מקורות בעברית

29

סמינריון- הפרטת מערכת החינוך בישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

30

מקורות באנגלית

8

מקורות בעברית

29

300.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.