(11/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון מה בין גודל קבוצה, סוכנות, העדפות חברתיות וקבלת החלטות?

תקציר

מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לבדוק כיצד ההעדפות החברתיות של מקבלי החלטות בארגון, תלויות בתכונה של מצב המכונה “סוכנות” (Agency), כלומר, ברמת השליטה שלהם על התוצאות של אנשים אחרים (כגון תגמול כספי). המחקר נשען על המסגרת התאורטית המוצעת על ידי חושן-הלל ויניב ((Choshen-Hillel & Yaniv, 2011 לפיה, ההעדפות החברתיות של אנשים (סלידה מאי-שוויון והתנהגות פרו-חברתית) תלויות במידה רבה ברמת הסוכנות בה הם פועלים. במצב המכונה “סוכנות נמוכה” מקבלי החלטות יכולים לשפוט את התוצאות של האחר אולם אין להם יכולת להשפיע עליהן. לעומת זאת, במצב המכונה “סוכנות גבוהה” למקבלי החלטות יכולת להשפיע על התוצאות של האחרים. עד כה נחקר נושא הסוכנות בקרב יחידים בלבד. אם כן, ייחודו של מחקר זה הוא בבחינת השפעה של רמת הסוכנות (גבוהה/נמוכה) על ההעדפות החברתיות בקרב יחידים וקבוצות בגדלים שונים. כמו כן, נשען המחקר על ממצאי מחקרים קודמים מהם עולה כי בקבלת החלטות בקבוצה, קבוצות נוטות לבחור באפשרות פחות פרו-חברתית, ומקבלות החלטות באופן רציונאלי יותר מאשר יחידים (Barcelo & Capraro, 2014; Kugler et al., 2012). לפיכך, הנחנו שבקבלת החלטות בקבוצות תבלוט סלידתן מאי-שוויון לעומת מקבלי החלטות יחידים. השערת המחקר הראשונה הייתה שלרמת הסוכנות תהיה השפעה על ההעדפות החברתיות מעבר לגודל הקבוצה, כך שבקבוצות הפועלות ברמת סוכנות נמוכה, תבלוט סלידתן מאי-שוויון, ואילו קבוצות הפועלות ברמת סוכנות גבוהה תבלוט העדפתן הפרו-חברתית באופן שאינו תלוי בגודל הקבוצה. ההשערה השנייה הייתה שתימצא השפעה לגודל הקבוצה על ההעדפות החברתיות מעבר לרמות הסוכנות, כך שככל שהקבוצה תהיה גדולה יותר, כך העדפתה החברתית תטה יותר לכיוון של סלידה מאי שוויון. הניסוי שנערך בחברה בתחום התעשייה הביטחונית כלל שני שלבים. בתחילה נערך מחקר חָלוּץ שכלל 12 משתתפים, ומטרתו הייתה לפתח שני תרחישים דמיוניים המתאימים לרמות הסוכנות השונות ועוסקים בחלוקת תגמול לעובד אחר בחברה. התרחיש הראשון התייחס לרמת סוכנות גבוהה והציג מצב שבו ניתן להחליט על גובה התגמול הכספי של האחר, ואילו התרחיש השני התייחס לרמת סוכנות נמוכה והציג מצב שבו ניתן לשפוט את גובה התגמול הכספי בלבד ללא יכולת להשפיע עליו. השלב השני של הניסוי התקיים במהלך ישיבות מקצועיות של צוותים וכלל 240 עובדים ומנהלים בחברה, 82.6% גברים ו-17.4% נשים, שחולקו ל-108 קבוצות בנות מספר משתתפים שונה (10,5,2,1). מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת רמת הסוכנות על העדפות החברתיות מעבר לגודל הקבוצה, ובו זמנית לבחון את ההשפעה של גודל הקבוצה על ההעדפות החברתיות מעבר לרמות הסוכנות. לכל המשתתפים הוצגו התרחישים, שפותחו במסגרת שלב המחקר החלוץ וחולקו שאלונים דמוגרפיים. באופן רנדומלי למחצית מהקבוצות הוצגו תרחישי סוכנות גבוהה ואילו למחצית השנייה של הקבוצות הוצגו תרחישי סוכנות נמוכה. לאחר שלב זה חולקו שאלונים למדידת ההעדפה החברתית לכל הקבוצות. נמצא כי בהתאם להשערה הראשונה, לרמות הסוכנות השונות השפעה מכרעת על ההעדפות החברתיות של הקבוצות, וכי להעדפות אלו יש תלות במידת המעורבות של הקבוצות בתוצאה. ההעדפות החברתיות מתבטאות בכך, שקבוצות הפועלות ברמת סוכנות גבוהה נוטות להעדפה פרו-חברתית, ואילו ברמת סוכנות נמוכה הקבוצות נוטות לסלידה מאי-שוויון באופן בלתי תלוי בגודל הקבוצה. בהתאם להשערה השנייה נמצא, כי מעבר לרמת הסוכנות, לגודל הקבוצה יש השפעה על העדפתה החברתית, וכן ככל שמספר המשתתפים בקבוצה גדל, כך גדלה נטייתן של הקבוצות לבחור בהעדפה חברתית של סלידה מאי-שוויון. עוד נמצא, כי העדפותיהן החברתיות של קבוצות בנות משתתף אחד וזוגות דומות בקירוב והן נוטות להעדפה פרו-חברתית, מעבר לרמת הסוכנות. בניגוד לכך, במערך של קבוצות גדולות יותר (בנות 5 ו-10 משתתפים), נצפתה התהפכות במגמה הפרו-חברתית, ונטייה להעדפה חברתית של סלידה מאי-שוויון. ממצא זה אינו מובהק, אולם תואם את הרציונל המחקרי ואת כיוון ההשערה. ממצא נוסף שעלה מהמחקר הוא, שללא קשר לרמת הסוכנות, לגודל הקבוצה יש השפעה על העדפתו החברתית האישית של היחיד, כך שככל שהקבוצה גדולה יותר, כן היחיד הוא פחות פרו-חברתי והעדפתו החברתית נוטה לסלידה מאי-שוויון. ממצא זה הינו מובהק. אם כך, ממצאי המחקר הנוכחי מתקפים ממצאי מחקרים קודמים, שעסקו ברמת הסוכנות והעדפות חברתיות של היחיד, ואילו חידושו מתבטא בעיסוק בנושאים אלו בקרב קבוצות. כמו כן, טרם נבדקה השפעה של גודל הקבוצה על העדפתה החברתית. לממצאים המוצגים במחקר עשויים להיות השלכות תאורטיות ויישומיות בתחומים שונים של ניהול והתנהגות אירגונית.

 

רשימת לוחות
רשימת תרשימים
תקציר א
מבוא 1
השוואה חברתית 1
העדפות חברתיות: סלידה מאי-שוויון והתנהגות פרו-חברתית 2
“סוכנות” 4
סוכנות והעדפות חברתיות 4
סגנונות קבלת החלטות של היחיד 5
השוואה בין קבלת החלטות בקבוצות וביחידים 6
רציונל והשערות המחקר 8
שיטה 10
משתתפים 10
כלים 13
הליך המחקר 14
ממצאים 15
דיון 19
מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי 24
תרומתו והשלכתיו של המחקר 25
מקורות 27
נספחים 33
נספח א’: דף הקדמה וטופס הסכמה להשתתפות במחקר 33
נספח ב’: מחקר חלוץ תרחישי הקצאת שכר 34
נספח ג’: תרחיש סוכנות נמוכה ושאלון מדידת העדפה חברתית 41
נספח ד’: תרחיש סוכנות גבוהה ושאלון מדידת העדפה חברתית 42
נספח ה’: שאלון דמוגרפי 43
נספח ו’: מערך המחקר 44
תקציר באנגלית  I
תוכן עניינים באנגלית
רשימת לוחות
לוח 1 : מאפיינים דמוגרפיים של המשתתפים (באחוזים)  11
לוח 2 : ממוצעים וסטיות תקן של משתנים דמוגרפיים הקשורים למשתתפים 12
לוח 3: מאפיינים דמוגרפיים של המשתתפים הקשורים לחברה 12
לוח 4 : חלוקת המשתתפים לפי גודל קבוצה ורמת הסוכנות 15
לוח 5 : התפלגות שכיחויות העדפתה החברתית של הקבוצה ברמות סוכנות השונות 15
לוח 6 : התפלגות שכיחויות העדפתו החברתית של היחיד ברמות סוכנות השונות 16
לוח 7 : התפלגות שכיחויות גודל קבוצה והעדפות חברתיות 17
לוח 8 : התפלגות שכיחויות העדפתו החברתית של היחיד בכל גודל קבוצה 18

רשימת תרשימים
תרשים 1: סגנונות קבלת החלטות (מתוך Rowe & Boulgarides, 1994) 6
תרשים 2: אחוז הבוחרים בהעדפה חברתית בהתאם לגודל הקבוצה 18

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

50

מספר עמודים

37

מקורות

55

תקציר

מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לבדוק כיצד ההעדפות החברתיות של מקבלי החלטות בארגון, תלויות בתכונה של מצב המכונה “סוכנות” (Agency), כלומר, ברמת השליטה שלהם על התוצאות של אנשים אחרים (כגון תגמול כספי). המחקר נשען על המסגרת התאורטית המוצעת על ידי חושן-הלל ויניב ((Choshen-Hillel & Yaniv, 2011 לפיה, ההעדפות החברתיות של אנשים (סלידה מאי-שוויון והתנהגות פרו-חברתית) תלויות במידה רבה ברמת הסוכנות בה הם פועלים. במצב המכונה “סוכנות נמוכה” מקבלי החלטות יכולים לשפוט את התוצאות של האחר אולם אין להם יכולת להשפיע עליהן. לעומת זאת, במצב המכונה “סוכנות גבוהה” למקבלי החלטות יכולת להשפיע על התוצאות של האחרים. עד כה נחקר נושא הסוכנות בקרב יחידים בלבד. אם כן, ייחודו של מחקר זה הוא בבחינת השפעה של רמת הסוכנות (גבוהה/נמוכה) על ההעדפות החברתיות בקרב יחידים וקבוצות בגדלים שונים. כמו כן, נשען המחקר על ממצאי מחקרים קודמים מהם עולה כי בקבלת החלטות בקבוצה, קבוצות נוטות לבחור באפשרות פחות פרו-חברתית, ומקבלות החלטות באופן רציונאלי יותר מאשר יחידים (Barcelo & Capraro, 2014; Kugler et al., 2012). לפיכך, הנחנו שבקבלת החלטות בקבוצות תבלוט סלידתן מאי-שוויון לעומת מקבלי החלטות יחידים. השערת המחקר הראשונה הייתה שלרמת הסוכנות תהיה השפעה על ההעדפות החברתיות מעבר לגודל הקבוצה, כך שבקבוצות הפועלות ברמת סוכנות נמוכה, תבלוט סלידתן מאי-שוויון, ואילו קבוצות הפועלות ברמת סוכנות גבוהה תבלוט העדפתן הפרו-חברתית באופן שאינו תלוי בגודל הקבוצה. ההשערה השנייה הייתה שתימצא השפעה לגודל הקבוצה על ההעדפות החברתיות מעבר לרמות הסוכנות, כך שככל שהקבוצה תהיה גדולה יותר, כך העדפתה החברתית תטה יותר לכיוון של סלידה מאי שוויון. הניסוי שנערך בחברה בתחום התעשייה הביטחונית כלל שני שלבים. בתחילה נערך מחקר חָלוּץ שכלל 12 משתתפים, ומטרתו הייתה לפתח שני תרחישים דמיוניים המתאימים לרמות הסוכנות השונות ועוסקים בחלוקת תגמול לעובד אחר בחברה. התרחיש הראשון התייחס לרמת סוכנות גבוהה והציג מצב שבו ניתן להחליט על גובה התגמול הכספי של האחר, ואילו התרחיש השני התייחס לרמת סוכנות נמוכה והציג מצב שבו ניתן לשפוט את גובה התגמול הכספי בלבד ללא יכולת להשפיע עליו. השלב השני של הניסוי התקיים במהלך ישיבות מקצועיות של צוותים וכלל 240 עובדים ומנהלים בחברה, 82.6% גברים ו-17.4% נשים, שחולקו ל-108 קבוצות בנות מספר משתתפים שונה (10,5,2,1). מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת רמת הסוכנות על העדפות החברתיות מעבר לגודל הקבוצה, ובו זמנית לבחון את ההשפעה של גודל הקבוצה על ההעדפות החברתיות מעבר לרמות הסוכנות. לכל המשתתפים הוצגו התרחישים, שפותחו במסגרת שלב המחקר החלוץ וחולקו שאלונים דמוגרפיים. באופן רנדומלי למחצית מהקבוצות הוצגו תרחישי סוכנות גבוהה ואילו למחצית השנייה של הקבוצות הוצגו תרחישי סוכנות נמוכה. לאחר שלב זה חולקו שאלונים למדידת ההעדפה החברתית לכל הקבוצות. נמצא כי בהתאם להשערה הראשונה, לרמות הסוכנות השונות השפעה מכרעת על ההעדפות החברתיות של הקבוצות, וכי להעדפות אלו יש תלות במידת המעורבות של הקבוצות בתוצאה. ההעדפות החברתיות מתבטאות בכך, שקבוצות הפועלות ברמת סוכנות גבוהה נוטות להעדפה פרו-חברתית, ואילו ברמת סוכנות נמוכה הקבוצות נוטות לסלידה מאי-שוויון באופן בלתי תלוי בגודל הקבוצה. בהתאם להשערה השנייה נמצא, כי מעבר לרמת הסוכנות, לגודל הקבוצה יש השפעה על העדפתה החברתית, וכן ככל שמספר המשתתפים בקבוצה גדל, כך גדלה נטייתן של הקבוצות לבחור בהעדפה חברתית של סלידה מאי-שוויון. עוד נמצא, כי העדפותיהן החברתיות של קבוצות בנות משתתף אחד וזוגות דומות בקירוב והן נוטות להעדפה פרו-חברתית, מעבר לרמת הסוכנות. בניגוד לכך, במערך של קבוצות גדולות יותר (בנות 5 ו-10 משתתפים), נצפתה התהפכות במגמה הפרו-חברתית, ונטייה להעדפה חברתית של סלידה מאי-שוויון. ממצא זה אינו מובהק, אולם תואם את הרציונל המחקרי ואת כיוון ההשערה. ממצא נוסף שעלה מהמחקר הוא, שללא קשר לרמת הסוכנות, לגודל הקבוצה יש השפעה על העדפתו החברתית האישית של היחיד, כך שככל שהקבוצה גדולה יותר, כן היחיד הוא פחות פרו-חברתי והעדפתו החברתית נוטה לסלידה מאי-שוויון. ממצא זה הינו מובהק. אם כך, ממצאי המחקר הנוכחי מתקפים ממצאי מחקרים קודמים, שעסקו ברמת הסוכנות והעדפות חברתיות של היחיד, ואילו חידושו מתבטא בעיסוק בנושאים אלו בקרב קבוצות. כמו כן, טרם נבדקה השפעה של גודל הקבוצה על העדפתה החברתית. לממצאים המוצגים במחקר עשויים להיות השלכות תאורטיות ויישומיות בתחומים שונים של ניהול והתנהגות אירגונית.

 

רשימת לוחות
רשימת תרשימים
תקציר א
מבוא 1
השוואה חברתית 1
העדפות חברתיות: סלידה מאי-שוויון והתנהגות פרו-חברתית 2
“סוכנות” 4
סוכנות והעדפות חברתיות 4
סגנונות קבלת החלטות של היחיד 5
השוואה בין קבלת החלטות בקבוצות וביחידים 6
רציונל והשערות המחקר 8
שיטה 10
משתתפים 10
כלים 13
הליך המחקר 14
ממצאים 15
דיון 19
מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי 24
תרומתו והשלכתיו של המחקר 25
מקורות 27
נספחים 33
נספח א’: דף הקדמה וטופס הסכמה להשתתפות במחקר 33
נספח ב’: מחקר חלוץ תרחישי הקצאת שכר 34
נספח ג’: תרחיש סוכנות נמוכה ושאלון מדידת העדפה חברתית 41
נספח ד’: תרחיש סוכנות גבוהה ושאלון מדידת העדפה חברתית 42
נספח ה’: שאלון דמוגרפי 43
נספח ו’: מערך המחקר 44
תקציר באנגלית  I
תוכן עניינים באנגלית
רשימת לוחות
לוח 1 : מאפיינים דמוגרפיים של המשתתפים (באחוזים)  11
לוח 2 : ממוצעים וסטיות תקן של משתנים דמוגרפיים הקשורים למשתתפים 12
לוח 3: מאפיינים דמוגרפיים של המשתתפים הקשורים לחברה 12
לוח 4 : חלוקת המשתתפים לפי גודל קבוצה ורמת הסוכנות 15
לוח 5 : התפלגות שכיחויות העדפתה החברתית של הקבוצה ברמות סוכנות השונות 15
לוח 6 : התפלגות שכיחויות העדפתו החברתית של היחיד ברמות סוכנות השונות 16
לוח 7 : התפלגות שכיחויות גודל קבוצה והעדפות חברתיות 17
לוח 8 : התפלגות שכיחויות העדפתו החברתית של היחיד בכל גודל קבוצה 18

רשימת תרשימים
תרשים 1: סגנונות קבלת החלטות (מתוך Rowe & Boulgarides, 1994) 6
תרשים 2: אחוז הבוחרים בהעדפה חברתית בהתאם לגודל הקבוצה 18

299.00 

סמינריון מה בין גודל קבוצה, סוכנות, העדפות חברתיות וקבלת החלטות?

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

50

מספר עמודים

37

מקורות

55

סמינריון מה בין גודל קבוצה, סוכנות, העדפות חברתיות וקבלת החלטות?

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

50

מספר עמודים

37

מקורות

55

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.