(01/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון מקרה בוחן של כניסת יוצר ויצירה לקאנון המערבי

מבוא והצגת שאלת המחקר

חוקרים רבים עסקו בשאלות הנוגעות לקאנון הספרותי ולתנאי הכניסה אליו: מהי יצירת מופת? מהי גדולה ספרותית? מהי קלאסיקה? האם קיים קאנון משותף לעולם המערבי, ואם קיים – האם הוא משתנה או שהוא סגור? מהם הגורמים המשפיעים על כניסתה או יציאתה של יצירה מהקאנון הספרותי? מאחר וישנן תשובות תיאורטיות מגוונות לשאלות אלו, אחת הדרכים המעשיות המאפשרות התייחסות בהירה לנושא הנדון, היא באמצעות בחינת יצירה ספציפית ואופן הכללתה בקאנון, על ידי המערכת הספרותית. דרך מקרה ממוקד ופרטני, ניתן להגיע לתובנות רחבות יותר ביחס לנסיבות ההכללה של יצירות בקאנון הספרותי המודרני. בזאת, הכוונה לבחינת הנסיבות שגרמו לכך שיצירה ספרותית (או אמנותית) מסוימת שנחשבה בתקופה מסוימת לזניחה או לשולית הפכה בתקופה אחרת לקונצנזוס מבחינת היכללותה בקאנון. בחינת תהליכי שינוי במעמדה הקאנוני של יצירה יכולה להתבצע גם באופן הפוך – ע”י ניתוח מקרה בוחן של יצירה אשר בתקופה מסוימת נחשבה כיצירה קאנונית לכל דבר, אך עם חלוף השנים יצאה מהקאנון, והושמטה מהתודעה הקולקטיבית של המערכת הספרותית.

 

בהקשר זה, עבודת המחקר שלפניכם שמה לה למטרה לבחון את הנסיבות ההיסטוריות של התקבלות היצירה “רובינזון קרוזו”, מאת דניאל דפו, בשנים הספורות שלאחר פרסומה בציבור. בזאת כלולים הן היבטים בהצלחתה המסחרית של היצירה, והן היבטים באופן הקבלה של הסופר ושל היצירה, בקרב המערכת הספרותית המקצועית. דווקא על רקע ההכרה הרווחת בימינו בגדולתו המקצועית של דפו, כמו גם בחשיבותה ובאיכויותיה המקצועיות של היצירה “רובינזון קרוזו”, מתחדדת שאלת המחקר המרכזית: כיצד התקבלו היצירה רובינזון קרוזו והיוצר דפו בשנים הראשונות שלאחר פרסום היצירה, ומה ניתן ללמוד מכך על התנאים הדרושים לכניסה לתוך הקאנון הספרותי?

 

באמצעות ניתוח עובדתי היסטורי-תרבותי המתבסס על עבודותיהם הקודמות של חוקרי דפו והספרות האנגלית של המאה ה-18, כמו גם באמצעות עיון במקורות ראשוניים מתקופה זו, המתייחסים במישרין אל דפו ואל “רובינזון קרוזו”, בכוונתי לזהות את האופן בו התקבלה היצירה “קרוזו” עם פרסומה – ולאחר מכן לעמת את הממצאים אל מול תיאוריות מקצועיות העוסקות בגדולה ספרותית וגישות ביחס לכניסה לקאנון.

 

תוכן עניינים:
מבוא והצגת שאלת המחקר 1
מעמדה של היצירה “רובינזון קרוזו” ביחס למערכת הספרותית של זמנה 2
תגובות ציבוריות ומסחריות עם פרסום היצירה “רובינזון קרוזו” ולאחריה 2
היצירה רוביזנון קרוזו ביחס לז’אנרים של התקופה 5
דמותו של הסופר דניאל דפו ויחסיו עם האליטה הספרותית בת זמנו 12
פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה “רובינזון קרוזו” עם פרסומה ועד שנת 1730 16
ביקורות אודות היות סיפור קרוזו בדוי ושקרי 17
ביקורות שליליות אודות סגנון הכתיבה של דפו 18
ביקורות כנגד המסרים האינדיבידואליסטים ביצירה 20
טענות לפיהן הצלחת “קרוזו” היא תלוית מזל וחד-פעמית 20
דיון תיאורטי – תנאים לכניסתה של היצירה לקאנון הספרותי 22
סיכום ומסקנות 27
ביבליוגרפיה 28
נספח א’ – פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה “רובינזון קרוזו” מ-1731 ואילך 29

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

29

מספר עמודים

27

מקורות

9

מבוא והצגת שאלת המחקר

חוקרים רבים עסקו בשאלות הנוגעות לקאנון הספרותי ולתנאי הכניסה אליו: מהי יצירת מופת? מהי גדולה ספרותית? מהי קלאסיקה? האם קיים קאנון משותף לעולם המערבי, ואם קיים – האם הוא משתנה או שהוא סגור? מהם הגורמים המשפיעים על כניסתה או יציאתה של יצירה מהקאנון הספרותי? מאחר וישנן תשובות תיאורטיות מגוונות לשאלות אלו, אחת הדרכים המעשיות המאפשרות התייחסות בהירה לנושא הנדון, היא באמצעות בחינת יצירה ספציפית ואופן הכללתה בקאנון, על ידי המערכת הספרותית. דרך מקרה ממוקד ופרטני, ניתן להגיע לתובנות רחבות יותר ביחס לנסיבות ההכללה של יצירות בקאנון הספרותי המודרני. בזאת, הכוונה לבחינת הנסיבות שגרמו לכך שיצירה ספרותית (או אמנותית) מסוימת שנחשבה בתקופה מסוימת לזניחה או לשולית הפכה בתקופה אחרת לקונצנזוס מבחינת היכללותה בקאנון. בחינת תהליכי שינוי במעמדה הקאנוני של יצירה יכולה להתבצע גם באופן הפוך – ע”י ניתוח מקרה בוחן של יצירה אשר בתקופה מסוימת נחשבה כיצירה קאנונית לכל דבר, אך עם חלוף השנים יצאה מהקאנון, והושמטה מהתודעה הקולקטיבית של המערכת הספרותית.

 

בהקשר זה, עבודת המחקר שלפניכם שמה לה למטרה לבחון את הנסיבות ההיסטוריות של התקבלות היצירה “רובינזון קרוזו”, מאת דניאל דפו, בשנים הספורות שלאחר פרסומה בציבור. בזאת כלולים הן היבטים בהצלחתה המסחרית של היצירה, והן היבטים באופן הקבלה של הסופר ושל היצירה, בקרב המערכת הספרותית המקצועית. דווקא על רקע ההכרה הרווחת בימינו בגדולתו המקצועית של דפו, כמו גם בחשיבותה ובאיכויותיה המקצועיות של היצירה “רובינזון קרוזו”, מתחדדת שאלת המחקר המרכזית: כיצד התקבלו היצירה רובינזון קרוזו והיוצר דפו בשנים הראשונות שלאחר פרסום היצירה, ומה ניתן ללמוד מכך על התנאים הדרושים לכניסה לתוך הקאנון הספרותי?

 

באמצעות ניתוח עובדתי היסטורי-תרבותי המתבסס על עבודותיהם הקודמות של חוקרי דפו והספרות האנגלית של המאה ה-18, כמו גם באמצעות עיון במקורות ראשוניים מתקופה זו, המתייחסים במישרין אל דפו ואל “רובינזון קרוזו”, בכוונתי לזהות את האופן בו התקבלה היצירה “קרוזו” עם פרסומה – ולאחר מכן לעמת את הממצאים אל מול תיאוריות מקצועיות העוסקות בגדולה ספרותית וגישות ביחס לכניסה לקאנון.

 

תוכן עניינים:
מבוא והצגת שאלת המחקר 1
מעמדה של היצירה “רובינזון קרוזו” ביחס למערכת הספרותית של זמנה 2
תגובות ציבוריות ומסחריות עם פרסום היצירה “רובינזון קרוזו” ולאחריה 2
היצירה רוביזנון קרוזו ביחס לז’אנרים של התקופה 5
דמותו של הסופר דניאל דפו ויחסיו עם האליטה הספרותית בת זמנו 12
פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה “רובינזון קרוזו” עם פרסומה ועד שנת 1730 16
ביקורות אודות היות סיפור קרוזו בדוי ושקרי 17
ביקורות שליליות אודות סגנון הכתיבה של דפו 18
ביקורות כנגד המסרים האינדיבידואליסטים ביצירה 20
טענות לפיהן הצלחת “קרוזו” היא תלוית מזל וחד-פעמית 20
דיון תיאורטי – תנאים לכניסתה של היצירה לקאנון הספרותי 22
סיכום ומסקנות 27
ביבליוגרפיה 28
נספח א’ – פרשנויות ביקורתיות לה זכתה היצירה “רובינזון קרוזו” מ-1731 ואילך 29

299.00 

סמינריון מקרה בוחן של כניסת יוצר ויצירה לקאנון המערבי

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

29

מספר עמודים

27

מקורות

9

סמינריון מקרה בוחן של כניסת יוצר ויצירה לקאנון המערבי

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

29

מספר עמודים

27

מקורות

9

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.