(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון סיפורי האבות – פרשנות ודיאלוג בנושא: גילגולי סיפור יהודה ותמר אשת ער

מבוא

 בעבודה זאת אעסוק באחד הסיפורים האניגמטיים ביותר בספר בראשית , סיפור יהודה בן יעקב ואבי שבט יהודה וכלתו תמר אשת בנו ער ,שיהודה מקיים עימה בלא יודעין יחסי אישות כשהיא מחופשת לזונה.

והנה הסיפור כפי שהוא מופיע במקור המקראי ”

סיפור יהודה ותמר מצוי בספר בראשית לח. שם מסופר על יהודה בנו הרביעי של יעקב מאשתו לאה. יהודה עזב את אחיו לאחר מכירת יוסף ונדד בדרכים. הוא פגש אישה כנענית בשם בת –שוע  נשא אותה לאישה והוליד ממנה שלושה ילדים את ער את עונן ואת שלה.

לאחר שנים יהודה השיא את בנו הבכור ער לאישה  בשם תמר שעליה אין לנו פרטים נוספים. אך מסיבה שאינה מוסברת בטקסט ” וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה–רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה. “. יהודה  ציווה על אונן אחי ער לייבם את תמר מצווה שעד אז אינה מוזכרת בתנ”ך. אך אונן שיחת את זרעו ארצה  ( ומכאן נוצר המונח אוננות ) ועל כן חלה ומת. כתוצאה חשש כעת יהודה להשיא את תמר לבנו היחיד שנשאר שלה ותמר נותרה אלמנה. וככל הנראה אינה יכולה להינשא לאנשים אחרים. יהודה אמנם מבטיח לה שהוא ישיא לה את בנו הנותר שלה אם תחכה ותמר מחכה בבית אביה לשלה המובטח שיהודה מבושש לשלוח אותו.

את הבעיה של העקרות מילדים ימשיכו דרכה את השושלת המיקראית של אברהם יצחק יעקב ויהודה  הזאת היא פתרה בדרך מקורית ויוצאת דופן ,היא התחפשה לזונה בדרכים ( אגב הזונה הראשונה המאוזכרת בתנ”ך והבודדה והיחידה המאוזכרת בשמה לצד רחב מספר יהושע) .יהודה לאחר מות אשתו בא אליה משום שהייתה עטופה בצעיפים והתפתה לשכב  עימה משום שהוא מאמין שהיא זונה, אמונה שתמר לא מנסה להפריך. בתמורה על המעשה הציע לה  יהודה גדי עיזים מעדרו אך כיוון שהעדר לא היה עמו באותו הרגע דרשה תמר כערבון את חותמו, את פתילו ואת מטהו. הפתיל, המטה והחותם היו חפצים אישיים שהיה בהם כדי להעיד על בעליהם. מאוחר יותר ניסה יהודה לשלוח את האתנן, אך השליח חזר ודיווח לו כי לא איתר את הזונה. יהודה העדיף להשתיק את העניין ולא לדרוש את העירבון “תִּקַּח לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז ( בראשית כז פס כג)

לאחר מכן תמר האלמנה נכנסת להריון כשנודע על ההריון הודיעו ליהודה שזנתה (ככל הנראה  אמורה הייתה לשבת בבית אביה ולא להתראות עם גברים),  ציווה יהודה לשרפה ,אם מתוך התפרצות שזעם או בגלל דין קדום היה נהוג אז (_ואינו קיים בתורה) בעניין אלמנות סוטות.אז שלחה תמר את העירבון שבידה אל יהודה ,הוא מבין אז עם מי שכב ומודה “צדקה ממני ” .

תמר יולדת אז זוג תאומים פרץ וזרח. פרץ הוא אבי אבותיו של בועז שנישא לרות וכתוצאה של דוד המלך.  עוד נמסר לנו שיהודה ותמר לא קיימו יותר יחסי מין.

לימים יצא מזיווג זה דוד  בן ישי מלך ישראל ,ודרכו שלמה ומלכי  יהודה ,ויום מן הימים יצא מזיווג זה המלך המשיח.

על פניו הסיפור אינו מחמיא ביותר לאבות האומה  כמו סיפורים אחרים בספר בראשית .ונשאלה לאורך הדורות השאלה :מדוע הוא נמצא שם אם כך? מדוע הוא לא צונזר בידי העורכים הקפדניים מאוד של התנ”ך כפי שצונזרו כל כך הרבה סיפורים אחרים במקרא?

ועל כך נתנו תשובות שונות.

לאורך הדורות ניתנו גם פרשנויות שונות וגלגולים שונים לסיפור  שאותם אסקור בעבודה זאת.

שאלת המחקר   האם ניתן לדבר לאורך הדורות על פרשנות אחידה של הפרשנים השונים לסיפור יהודה ותמר?

או שמה הם מציגים אותו בצורות שונות ואף מנוגדות ? האם היו רק  גרסאות שבהן  תמר ויהודה מוצגים כחוטאים או שמה  היו גרסאות  שמראות על הבנה ואף תמיכה במעשיהם בגרסאות שונות ?

בעבודה זאת אתן תחילה סקירה של הסיפור המקורי כפי שהוא מופיע בספר בראשית ,ואת הבעיות השונות שהוא מעורר.

בפרק השני נעסוק בנושא המרכזי שבסיפור סוגיית הייבום והחליצה.

בפרק השלישי נסקור גלגולים שלו בספרות החיצונית ובמדרשים  ואת התשובות השונות שמקורות אלו נותנים לבעיות העולות מהסיפור..

ובפרק הרביעי נדון בגילגולים שלו בספרות העברית המודרנית בפרוזה במחזה ואף בקולנוע וכיצד הם מסבירים את הבעיות הנובעות מהסיפור.

המתודה של העבודה היא רב תחומית אנו עוסקים בסיפור מקראי שהוצג לאורך הדורות בצורות שונות , כסיפור בפרוזה ,כפירוש לסיפור ,בגרסה אחרת בספר חיצוני ,וגם בימינו כשיר , כמחזה ואף כסרט קולנוע ואנו נבדוק את הואריאציות  השונות האלו ואת פרשנויותיהן השונות. וזאת מתוך ההנחה שבכל הגירסאות השונות האלו של הסיפור בז’אנרים ספרותיים שונים יוצגו פרשנויות שונות ומגוונות ביותר לסיפור ואולי אף מנוגדות שמשקפות את התקופה והסביבה של הפרשנים היוצרים.שכמובן אינה מקבילה בהכרך להשקפה של כותב הסיפור המקורי בספר בראשית או של עורכיו.

 

תוכן עניינים
מבוא
פרק ראשון :סיפור יהודה ותמר במקרא
פרק שני: הייבום והחליצה
פרק שלישי :סיפור יהודה ותמר במקורות היהודיים
פרק רביעי :סיפור יהודה ותמר בספרות המודרנית

סיכום

ביבליוגרפיה

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

15

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון סיפורי האבות – פרשנות ודיאלוג בנושא: גילגולי סיפור יהודה ותמר אשת ער”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

 בעבודה זאת אעסוק באחד הסיפורים האניגמטיים ביותר בספר בראשית , סיפור יהודה בן יעקב ואבי שבט יהודה וכלתו תמר אשת בנו ער ,שיהודה מקיים עימה בלא יודעין יחסי אישות כשהיא מחופשת לזונה.

והנה הסיפור כפי שהוא מופיע במקור המקראי ”

סיפור יהודה ותמר מצוי בספר בראשית לח. שם מסופר על יהודה בנו הרביעי של יעקב מאשתו לאה. יהודה עזב את אחיו לאחר מכירת יוסף ונדד בדרכים. הוא פגש אישה כנענית בשם בת –שוע  נשא אותה לאישה והוליד ממנה שלושה ילדים את ער את עונן ואת שלה.

לאחר שנים יהודה השיא את בנו הבכור ער לאישה  בשם תמר שעליה אין לנו פרטים נוספים. אך מסיבה שאינה מוסברת בטקסט ” וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה–רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה. “. יהודה  ציווה על אונן אחי ער לייבם את תמר מצווה שעד אז אינה מוזכרת בתנ”ך. אך אונן שיחת את זרעו ארצה  ( ומכאן נוצר המונח אוננות ) ועל כן חלה ומת. כתוצאה חשש כעת יהודה להשיא את תמר לבנו היחיד שנשאר שלה ותמר נותרה אלמנה. וככל הנראה אינה יכולה להינשא לאנשים אחרים. יהודה אמנם מבטיח לה שהוא ישיא לה את בנו הנותר שלה אם תחכה ותמר מחכה בבית אביה לשלה המובטח שיהודה מבושש לשלוח אותו.

את הבעיה של העקרות מילדים ימשיכו דרכה את השושלת המיקראית של אברהם יצחק יעקב ויהודה  הזאת היא פתרה בדרך מקורית ויוצאת דופן ,היא התחפשה לזונה בדרכים ( אגב הזונה הראשונה המאוזכרת בתנ”ך והבודדה והיחידה המאוזכרת בשמה לצד רחב מספר יהושע) .יהודה לאחר מות אשתו בא אליה משום שהייתה עטופה בצעיפים והתפתה לשכב  עימה משום שהוא מאמין שהיא זונה, אמונה שתמר לא מנסה להפריך. בתמורה על המעשה הציע לה  יהודה גדי עיזים מעדרו אך כיוון שהעדר לא היה עמו באותו הרגע דרשה תמר כערבון את חותמו, את פתילו ואת מטהו. הפתיל, המטה והחותם היו חפצים אישיים שהיה בהם כדי להעיד על בעליהם. מאוחר יותר ניסה יהודה לשלוח את האתנן, אך השליח חזר ודיווח לו כי לא איתר את הזונה. יהודה העדיף להשתיק את העניין ולא לדרוש את העירבון “תִּקַּח לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז ( בראשית כז פס כג)

לאחר מכן תמר האלמנה נכנסת להריון כשנודע על ההריון הודיעו ליהודה שזנתה (ככל הנראה  אמורה הייתה לשבת בבית אביה ולא להתראות עם גברים),  ציווה יהודה לשרפה ,אם מתוך התפרצות שזעם או בגלל דין קדום היה נהוג אז (_ואינו קיים בתורה) בעניין אלמנות סוטות.אז שלחה תמר את העירבון שבידה אל יהודה ,הוא מבין אז עם מי שכב ומודה “צדקה ממני ” .

תמר יולדת אז זוג תאומים פרץ וזרח. פרץ הוא אבי אבותיו של בועז שנישא לרות וכתוצאה של דוד המלך.  עוד נמסר לנו שיהודה ותמר לא קיימו יותר יחסי מין.

לימים יצא מזיווג זה דוד  בן ישי מלך ישראל ,ודרכו שלמה ומלכי  יהודה ,ויום מן הימים יצא מזיווג זה המלך המשיח.

על פניו הסיפור אינו מחמיא ביותר לאבות האומה  כמו סיפורים אחרים בספר בראשית .ונשאלה לאורך הדורות השאלה :מדוע הוא נמצא שם אם כך? מדוע הוא לא צונזר בידי העורכים הקפדניים מאוד של התנ”ך כפי שצונזרו כל כך הרבה סיפורים אחרים במקרא?

ועל כך נתנו תשובות שונות.

לאורך הדורות ניתנו גם פרשנויות שונות וגלגולים שונים לסיפור  שאותם אסקור בעבודה זאת.

שאלת המחקר   האם ניתן לדבר לאורך הדורות על פרשנות אחידה של הפרשנים השונים לסיפור יהודה ותמר?

או שמה הם מציגים אותו בצורות שונות ואף מנוגדות ? האם היו רק  גרסאות שבהן  תמר ויהודה מוצגים כחוטאים או שמה  היו גרסאות  שמראות על הבנה ואף תמיכה במעשיהם בגרסאות שונות ?

בעבודה זאת אתן תחילה סקירה של הסיפור המקורי כפי שהוא מופיע בספר בראשית ,ואת הבעיות השונות שהוא מעורר.

בפרק השני נעסוק בנושא המרכזי שבסיפור סוגיית הייבום והחליצה.

בפרק השלישי נסקור גלגולים שלו בספרות החיצונית ובמדרשים  ואת התשובות השונות שמקורות אלו נותנים לבעיות העולות מהסיפור..

ובפרק הרביעי נדון בגילגולים שלו בספרות העברית המודרנית בפרוזה במחזה ואף בקולנוע וכיצד הם מסבירים את הבעיות הנובעות מהסיפור.

המתודה של העבודה היא רב תחומית אנו עוסקים בסיפור מקראי שהוצג לאורך הדורות בצורות שונות , כסיפור בפרוזה ,כפירוש לסיפור ,בגרסה אחרת בספר חיצוני ,וגם בימינו כשיר , כמחזה ואף כסרט קולנוע ואנו נבדוק את הואריאציות  השונות האלו ואת פרשנויותיהן השונות. וזאת מתוך ההנחה שבכל הגירסאות השונות האלו של הסיפור בז’אנרים ספרותיים שונים יוצגו פרשנויות שונות ומגוונות ביותר לסיפור ואולי אף מנוגדות שמשקפות את התקופה והסביבה של הפרשנים היוצרים.שכמובן אינה מקבילה בהכרך להשקפה של כותב הסיפור המקורי בספר בראשית או של עורכיו.

 

תוכן עניינים
מבוא
פרק ראשון :סיפור יהודה ותמר במקרא
פרק שני: הייבום והחליצה
פרק שלישי :סיפור יהודה ותמר במקורות היהודיים
פרק רביעי :סיפור יהודה ותמר בספרות המודרנית

סיכום

ביבליוגרפיה

299.00 

סמינריון סיפורי האבות – פרשנות ודיאלוג בנושא: גילגולי סיפור יהודה ותמר אשת ער

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

15

שנת הגשה

2014

סמינריון סיפורי האבות – פרשנות ודיאלוג בנושא: גילגולי סיפור יהודה ותמר אשת ער

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות

15

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.