מבוא

מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. אציין רק כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו’ אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי.

ראשית, הזכות להכנסה וקיום מינימאלי מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991 [1].

מבחינה חוקית[2] החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע”[3] .

מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה[4], הבטחת הכנסה[5], קצבאות ילדים[6] וכו’. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור, והתקף יותר למדיניות הממשלה[7]. יצוין כי נתונים אלו אינם רלוונטיים במידה רבה לתקופה הנוכחית בה אנו עדים לקיצוץ נרחב בקצבאות ובזכויות של קבוצות נזקקות אשר זכו בעבר לטיפול מקיף וייחודי כגון אוכלוסיית משפחות חד הוריות, משפחות מרובות ילדים ועוד. בצד זה העוני, האבטלה ויכולת הקיום בכבוד מעורערת ביותר במדינת ישראל.

הגורמים לעוני בישראל הם רבים, כאשר במסגרת עבודה זו נתמקד בגורמים המרכזיים אשר שלובים זה בזב והם: תהליכים גלובאליים, שיעור תעסוקה נמוך, השכלה, מגורים, מוצא ועוד.

[1] ראה: אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות , 16 בדצמבר, 1966,  אמנה 1037

[2] חוק הביטוח לאומי אשר התקבל בכנסת בנובמבר 1953 כולל סדרת חוקי ביטוח שנחקקו במועדים שונים והם יצרו את המסגרת התחיקתית של מערכת הביטוח הסוציאלי.

[3]רע”א 4905/98 גמזו נ’ ישעיהו, פ”ד נה (3) 360, 375.

[4] ראה – חוק ביטוח אבטלה ( 1973)

[5] על פי ס’ 3  לחוק הבטחת הכנסה, התשמ”א-1^ 1980 זכאי להשלמת הכנסה “עובד בעבודה או נמצא בהכשרה, שההכנסה מהן פחותה מסכום הגימלה..”

[6] החוק לקצבת ילדים נחקק בספטמבר 1959 על מנת לסייע להורים בהוצאות השוטפות של גידול הילדים.

[7] נצר מ’, (1983), דיני עבודה ויחסי עבודה בישראל, המכון לפריון העבדה והייצור ת”א.

תוכן עניינים

1. מבוא 4
2. מדדי אי שוויון 6
3. העוני בישראל- דרכי מדידה וגישות 8
4. האוכלוסיות העניות בישראל 10
5. גורמי העוני בישראל 14
5.1 תהליכים גלובאליים 14
5.2 השכלה 17
5.3 שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה 17
5.4 תפרוסת גיאוגראפית 18
5.5 גודל משפחה 20
5.6 משפחות חד הוריות, עוני ותעסוקה 24
6. סיכום ומסקנות 29
7. ביבליוגרפיה 31
8. נספחים 35

לוחות וגרפים

גרף 1: פריון כולל של תת אוכלוסיות עיקריות בישראל 1949-1996 12
גרף 2 : מדד ג’ני ונתוני סחר בישראל 16
גרף 3: רמת הייצוא אל מול מדד ג’ני 16
לוח 1 : פערים בתל אביב 11
לוח 2 : סטאטוס והשכלה בערים הגדולות 19
לוח 3 : עוני בערים הגדולות – 2000/2001 19
לוח 4: הכנסה והוצאה חודשית ממוצעת למשק בית לפי מספר מפרנסים ומספר נפשות במשק הבית. 19
לוח 5: תחולת העוני בקרב משפחות חד הוריות ושיעור תחולת העוני הודות לקצבאות המוסד לביטוח לאומי -1994- 2000 22
לוח 6 : אחוז משפחות חד הוריות עניות בישראל ובארה”ב 25
תרשים 1 : אחוז משפחות חד הוריות עניות בישראל ובארה”ב 27