מבוא

העסקת מהגרי עבודה, “עובדים זרים”,  תפסה תאוצה רבה בישראל מתחיל שנות התשעים של המאה הקודמת. התקוממות הפלסטינים ביהודה, שומרון ובעזה, שהיוו את מרבית העובדים בענף הבנייה, יצרה מחסור בידיים עובדות בענף זה (עידה, 2012). אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות של מדינת ישראל עד אז להעסקת עובדים זרים הייתה החשש שחלק מן העובדים לא יעזוב את הארץ בתום תקופת ההיתר, ישתקע בה באופן קבוע וידרוש מעמד והכרה, תוך איום על צביונה היהודי. חשש זה התבסס על ניסיון בינלאומי מצטבר, בעיקר במדינות מערב אירופה (קליין, 2010).

נכון לשנת 2009, שהו בישראל כ-209,000 עובדים זרים לא פלסטינים. את התפתחות תופעות העובדים הזרים בישראל ניתן לחלק לארבע תקופות: מסוף שנות השישים ועד ראשית שנות ה-90, בה עובדים פלסטינים רבים הגיעו לעבודה בשטח ישראל, המחצית הראשונה של שנות התשעים, בהן עלה בהדרגה מספר העובדים הזרים ומספרם של העובדים הפלסטינים פחת, מאמצע שנות התשעים ועד שנת 2002 אשר היו השנים בהן חל הגידול הרב ביותר במספר של העובדים הזרים ובכללם עובדים זרים ללא היתר שהייה, ומשנת 2002 ואילך בה החלה המדינה לפעול באופן ממשי לצמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל.

תופעת העובדים הזרים היא תופעה מורכבת בעלת השפעות חיוביות ושליליות על המדינה בה הם מועסקים. מהגרי עבודה רבים מגיעים ממדינות עניות ולא מפותחות, ומטרתם היא להשתכר ולהתפרנס, פעמים רבות במטרה לשלוח כסף למשפחתם אשר נותרה במדינת המקור. בישראל היחס לעובדים הזרים במקרים רבים כולל גילויי גזענות, תנאי העסקה גרועים וניצול על ידי המעסיקים. עקב הפגיעה הנגרמת לשוק העבודה המקומי בעקבות העסקת עובדים זרים, יחסי האיגודים המקצועיים לעובדים הזרים הם לרוב אמביוולנטיים, כאשר מצד אחד איגודים אלה מנסים לדאוג לעובדים המקומיים ולהילחם באבטלה, ומצד שני מחויבים לדאוג לזכויות האזרח ולתנאי העסקה של כל עובד באשר הוא.

בעבודה זו נבחן הקשר בין תופעת העובדים הזרים בישראל לבין פעילותם של האיגודים המקצועיים, כאשר הנושאים הנסקרים הם תופעת מהגרי העבודה, מדיניות הממשלה כלפי מהגרי העבודה, תחום ההתאגדות המקצועית בישראל והקשר בין מהגרי העבודה והאיגוד המקצועי.

שאלת המחקר:

“כיצד התארגנותם ופעילותם של איגודים מקצועיים משפרת את מצבם של מהגרי העבודה (העובדים הזרים) בישראל?”

תוכן העניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 3
1. מהגרי עבודה – כללי 3
2. מהגרי עבודה בישראל 4
3. מדיניות הממשלה כלפי מהגרי העבודה 5
4. התאגדות מקצועית בישראל 6
5. איגוד מקצועי ומהגרי עבודה 8
דיון 9
סיכום 10
ביבליוגרפיה 11