מבוא

לאורך השנים, ולמעשה מקום המדינה עומדת מדינת ישראל בפני מכשולים לא מעטים, איתם צריכים אנו להתמודד, ולא פעם מצבים אילו גורמים למדינה להתמודד עם שאלות קשות ומוסריות שקיומן הכרחי למהלך. מקדמת דנא, חיי האדם במדינת ישראל נתפסו כערך עליון שיש להגן עליהם בכל מחיר. שאלה זו עלתה לאחרונה לסדר היום עת חזרתו של גלעד שליט, והביקורות שעסקו “במחיר” ששולם בעדו, אך למרות הכול, הרוב הבינו שהמעשה הנכון היה להחזירו לביתו. לאורך כל הדרך על מדינה מתוקנת כמדינת ישראל, לזכור כי למרות הכאב, אין היא יכולה לנהוג כפי שנוהגים כלפיה ארגוני הטרור, ולבחון שבעתיים את הפעולות שרוצה היא להפעיל כנגד ארגון הטרור, על מנת לשמור על הקו שיפריד בין מדינה לארגון טרור. על הבחנה זו עמד השופט ח’ כהן באומרו כי ” ומה נשתנתה לחימת המדינה מלחימת אויביה, שזו נלחמת תוך כדי שמירת החוק, ואלה נלחמים תוך כדי הפרת החוק. עוצמתה המוסרית וצדקתה העניינית של לחימת השלטונות תלויות כל כולם בשמירתם של חוקי המדינה[1]. האינטרס החברתי העיקרי של מדינה הוא הצורך להגן על ביטחונה,על אחת כמה וכמה שמדובר במדינה מרובת אויבים כמדינת ישראל.יחד עם זאת מדינה חייבת להכיר ולכבד את זכויות האדם ואת החירות לה הוא זכאי,מעצם היותו אדם,בין עם מדובר באזרח או בזר.עיקרון זה נכון גם במצב בו מדובר באזרח זר המזוהה עם ארגון אנטי ישראלי,הנמצא בישראל “שלא מבחירה” על מנת לשמש כקלף מיקוח. בעניין זה נתן דעתו בית המשפט באומרו כי ” ההגנה ושמירה אלה על החירות והכבוד פרוסים גם על חירותו וכבודו של מי שהמדינה מבקשת לעצרו במעצר מנהלי [2] “. אחת הפעולות שנבחנו ברמה המוסרית והמשפטית הינה חטיפת אנשים אשר מזוהים עם ארגון טרור אשר פעל כנגד מדינת ישראל, ואחזקתם במדינת ישראל, ושימושם כקלף מיקוח עבור חייל ישראלי המצוי בידי ארגון הטרור אליו הוא שייך.בעבודה זו אנתח את המתח הקיים בין עקרון שמירה על כבוד האדם לבין עקרון בטחון המדינה באספקט של חטיפת אנשים והחזקתם כקלפי מיקוח,כלומר ניהול משא ומתן של אנשים חטופים תמורת אנשים חטופים או מידע לגביהם.הניתוח יעסוק הן בפן המשפטי והן בפן המוסרי הטמונים בסוגיה זו.

תוכן עניינים:

מבוא עמ’ 3

רקע עמ’ 4

פרק 1- ניתוח משפטי עמ’ 5
– הדיון הראשון.
– הדיון השני.
– פגיעה בחירות.
– משפט בינלאומי.
– פן מוסרי.
– פן משפטי.
– דעת המיעוט.

פרק 2- ביקורות עמ’ 10

פרק 3- חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים עמ’ 11

סיכום עמ’ 12

מקורותעמ’ 13