(10/05/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון יחסי מצרים איתיופיה במאה ה-20

מבוא:

אתיופיה נולדה גם בשמה השני חבש על שם “חבאשת” חלק ממגוון של בני שבטים שהיגרו מדרום חצי האי הערבי לצידו השני של ים סוף החל מהמאה השביעית לפני הספירה ועד המאה הרביעית לספירה. כל השבטים שהגיעו השתלבו בסופו של דבר במארג של מדינה אחת. במאה הראשונה לספירה פרחה אקסום, כוננה את הזהות האתיופית והקימה אימפריה במרחב ים סוף (כולל בחצי האי הערבי) ושלטה עד המאה העשירית. שושלת זאגווה עלתה בשנת 1137 ושלטה עד שנת [1]1270. היא שיקמה את הממלכה בגבולות מסוימים. בני השושלת הסולומונית ירשו ישירות את בני זאגווה ושלטונם נמשך עד שנת 1529. בתקופתם חלה פריחה בתולדות אתיופיה[2]. מלכי גונדאר שירשו את הכתר לאחר מכן לא הצליחו להגיע לאותם שיאים. שבעת קיסרי העת החדשה החזירו לשלטון את היכולות האימפריאליות ומשלו משנת 1855 עד 1974 עם הדחתו של הקיסר היילה סלאסה מהשלטון.

השלד הראשי של לגיטימציה ערכית למערכות השליטה בממלכה לגלגוליה השונים היה הכנסייה והתרבות הנוצרית. אל מול הממלכתיות הקיסרית הנוצרית עמדו שני מערכות של אתגרים: הפסיפס האנושי הרב-תרבותי על שפע תרבויות ואמונות שונות כולל שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות: יהדות, נצרות ואסלאם. מערכת שנייה הייתה: האתגרים מבחוץ. אפריקה שוכנת בצומת דרכים אסטרטגית על צירו של ים סוף כגשר בין אירופה והמזרח ומגשרת בין המזרח התיכון ליבשת אפריקה.

אתיופיה הצליחה להתמודד עם שני האתגרים הללו בהצלחה מרובה.

בעבודה זו נבחן את שאלת היחסים בין מצרים לאתיופיה במאה ה-20. לשם כך נצטרך להבין תחילה את תרבותה של אתיופיה, זהותה הנוצרית, יחסה לאסלאם וכמובן גם הקשר הדתי למצרים. בהמשך נראה את תהליך התעוררות הלאומיות במצרים וכיצד דבר זה השפיע על יחסי אתיופיה מצרים. אל לנו לשכוח את מערכת היחסים המורכבת סביב שאלת מי הנילוס ולבסוף נבדוק את מערכת היחסים בין מצרים לאתיופיה במאות ה-19 וה-20 ונראה כיצד חלה תמורה ביחסי שתי המעצמות הללו.

[1] ארליך, ח. (2008). אתיופיה והמזרח-התיכון תרבות מצור ואלפיים שנות. תל-אביב: משרד הביטחון.

 

[2] Henze, P.B. (2000). Layers of Time A History of Ethiopia. London: C. Hurst and & Co. (Publishers) Ltd.

 

תוכן עניינים:

תוכן עניינים עמ’ 1
מבוא עמ’ 2- 3
אתיופיה ויחסה לנצרות והאסלאם עמ’ 3 -13
אתיופיה הנוצרית  עמ’ 3- 8
אתיופיה והאסלאם עמ’ 8- 13
התעוררות הלאומיות המצרית ערבית במאה ה-20 עמ’ מס’ 14
יחסי אתיופיה ומצרים במאות ה-19 וה-20 עמ’ מס’ 15-
מבוא קצר על יחסי אתיופיה מצרים במאות ה 19- 20 עמ’ מס’ 15- 16
יחסי מצרים אתיופיה בהקשר לנילוס הכחול עמ’ 17- 18
סיכום-יחסי אתיופיה מצרים במאה ה-20 עמ’ 19- 22
רשימה ביבליוגרפית עמ’ 23

 

מידע נוסף

מספר עמודים

23

מקורות בעברית

9

מקורות באנגלית

5

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון יחסי מצרים איתיופיה במאה ה-20”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא:

אתיופיה נולדה גם בשמה השני חבש על שם “חבאשת” חלק ממגוון של בני שבטים שהיגרו מדרום חצי האי הערבי לצידו השני של ים סוף החל מהמאה השביעית לפני הספירה ועד המאה הרביעית לספירה. כל השבטים שהגיעו השתלבו בסופו של דבר במארג של מדינה אחת. במאה הראשונה לספירה פרחה אקסום, כוננה את הזהות האתיופית והקימה אימפריה במרחב ים סוף (כולל בחצי האי הערבי) ושלטה עד המאה העשירית. שושלת זאגווה עלתה בשנת 1137 ושלטה עד שנת [1]1270. היא שיקמה את הממלכה בגבולות מסוימים. בני השושלת הסולומונית ירשו ישירות את בני זאגווה ושלטונם נמשך עד שנת 1529. בתקופתם חלה פריחה בתולדות אתיופיה[2]. מלכי גונדאר שירשו את הכתר לאחר מכן לא הצליחו להגיע לאותם שיאים. שבעת קיסרי העת החדשה החזירו לשלטון את היכולות האימפריאליות ומשלו משנת 1855 עד 1974 עם הדחתו של הקיסר היילה סלאסה מהשלטון.

השלד הראשי של לגיטימציה ערכית למערכות השליטה בממלכה לגלגוליה השונים היה הכנסייה והתרבות הנוצרית. אל מול הממלכתיות הקיסרית הנוצרית עמדו שני מערכות של אתגרים: הפסיפס האנושי הרב-תרבותי על שפע תרבויות ואמונות שונות כולל שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות: יהדות, נצרות ואסלאם. מערכת שנייה הייתה: האתגרים מבחוץ. אפריקה שוכנת בצומת דרכים אסטרטגית על צירו של ים סוף כגשר בין אירופה והמזרח ומגשרת בין המזרח התיכון ליבשת אפריקה.

אתיופיה הצליחה להתמודד עם שני האתגרים הללו בהצלחה מרובה.

בעבודה זו נבחן את שאלת היחסים בין מצרים לאתיופיה במאה ה-20. לשם כך נצטרך להבין תחילה את תרבותה של אתיופיה, זהותה הנוצרית, יחסה לאסלאם וכמובן גם הקשר הדתי למצרים. בהמשך נראה את תהליך התעוררות הלאומיות במצרים וכיצד דבר זה השפיע על יחסי אתיופיה מצרים. אל לנו לשכוח את מערכת היחסים המורכבת סביב שאלת מי הנילוס ולבסוף נבדוק את מערכת היחסים בין מצרים לאתיופיה במאות ה-19 וה-20 ונראה כיצד חלה תמורה ביחסי שתי המעצמות הללו.

[1] ארליך, ח. (2008). אתיופיה והמזרח-התיכון תרבות מצור ואלפיים שנות. תל-אביב: משרד הביטחון.

 

[2] Henze, P.B. (2000). Layers of Time A History of Ethiopia. London: C. Hurst and & Co. (Publishers) Ltd.

 

תוכן עניינים:

תוכן עניינים עמ’ 1
מבוא עמ’ 2- 3
אתיופיה ויחסה לנצרות והאסלאם עמ’ 3 -13
אתיופיה הנוצרית  עמ’ 3- 8
אתיופיה והאסלאם עמ’ 8- 13
התעוררות הלאומיות המצרית ערבית במאה ה-20 עמ’ מס’ 14
יחסי אתיופיה ומצרים במאות ה-19 וה-20 עמ’ מס’ 15-
מבוא קצר על יחסי אתיופיה מצרים במאות ה 19- 20 עמ’ מס’ 15- 16
יחסי מצרים אתיופיה בהקשר לנילוס הכחול עמ’ 17- 18
סיכום-יחסי אתיופיה מצרים במאה ה-20 עמ’ 19- 22
רשימה ביבליוגרפית עמ’ 23

 

299.00 

סמינריון יחסי מצרים איתיופיה במאה ה-20

מידע נוסף

מספר עמודים

23

מקורות בעברית

9

מקורות באנגלית

5

סמינריון יחסי מצרים איתיופיה במאה ה-20

מידע נוסף

מספר עמודים

23

מקורות בעברית

9

מקורות באנגלית

5

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.