מבוא

הקולנוע והטלוויזיה, ככלים אידיאולוגיים, נשענים על מרכיבים של הזדהות ופנטזיה (Hall, 1996: 7). מסיבה זו שתי המדיות הללו משמשות כר טבעי להתמודדות עם זהויות המשותפות לקבוצות אוכלוסייה שונות. בין אלה, בישראל, זהויות המרכיבות את הרב-תרבותיות, המסוכסכת לעתים, של החברה המקומית. המתח המובנה של חברת מהגרים העמיד מאז ומתמיד במרכזה את זהותו של ה”אחר”, אותו גורם אנושי השונה מזה שנמצא בקונצנזוס החברתי. העליות הראשונות נתקלו בהתנגדות התושבים הוותיקים. עליות אסיה ואפריקה של טרום המדינה נתקלו בהתנגדות הפולנים והגרמנים, כשם שהעליות הגדולות מאותן יבשות בשנות ה-50 נתקלו בהתנגדות ה”מזרחיים” ה”ותיקים”. אבל למרות מיעוטה היחסי בחברה הישראלית הנולדת, נשמרה ההגמוניה האשכנזית, כאשר התייחסותה לאזרחים ה”מזרחיים” עשתה שימוש במינוחים השאולים מהשיח הקולוניאליסטי של העולם הראשון (שוחט, 2001: 141).

במשך שנים סבלה גם הצגת המזרחי במדיות האמורות מתסמונת הסטריאוטיפיזציה שנקבעה בשחר שנותיו של הקולנוע הישראלי על ידי אותה עילית אשכנזית – התייחסות שהחלה משתנה רק בשנים האחרונות מסיבות שונות עליהן אעמוד בעבודה זו. בהמשך לכך הועלתה על ידי חוקרים שונים השאלה האם אכן מדובר, במקרה הישראלי, בחברה רב-תרבותית, או שמא בחברה המעדיפה לנסות ולנכס את כל יושביה ולהכפיפם לרוח הקונצנזואלית, במקום לאפשר להם לשמור על ייחודם האתני. זאת כאשר השיח הקולוניאלי הננקט על ידי העילית השלטת הוא של הבניית הנתינים (עובדי הכפיים ה”זולים” שיובאו ממולדותיהם באסיה ובאפריקה לאחר כישלון העלייה האירופית) כאוכלוסייה מטיפוס נחות, על בסיס מוצא גזעי, במטרה להצדיק את הכיבוש התרבותי והחברתי (באבא, 2004: 113).

מן הסטריאוטיפים הללו, שדבקו גם בקולנוע ובמידה שונה בדרמות הטלוויזיה, לא חורגת גם הסדרה הבורר (יוצרים: רשף לוי ושי כנות, 2013-2007), הבוחרת במתכונת הטלנובלה וסדרות הפשע האמריקניות (נוסח הסופרנוס) כדי להעביר את קורותיה של משפחת פשע ישראלית מזרחית. בעבודה זו אבדוק את ייצוגו של המזרחי דרך הסדרה, תוך התייחסות לסטריאוטיפים העדתיים הללו ובדיקתם בהשוואה לייצור המזרחי בקולנוע הישראלי.

בפרק הראשון אבחן את הרב-תרבותיות ואת ההבניה התרבותית המעמדית כחלק מהרב-תרבותיות במבחן הישראליות. בפרק השני אתייחס ל”אחר” ולייצוגו המזרחי בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית. בפרק השלישי אנתח את הסדרה הבורר על סמך הנחות המוצא אותן אבהיר בשני הפרקים הראשונים. בפרק הסיכום אערוך אינטגרציה בין ניתוח הסדרה לנושא כינונה של הזהות המעמדית המזרחית כחלק מהרב-תרבותיות הישראלית.

תוכן העניינים

מבוא-2
1. זהות, רב-תרבותיות וריבוד מעמדי- 3
1.1 זהות ורב-תרבותיות-3
1.2 ריבוד מעמדי-7
1.4 סטריאוטיפיזציה-11
2. ייצוג המזרחי בקולנוע הישראלי- 13
2.1 ייצוג הגבר המזרחי בקולנוע הישראלי-16
2.2 ייצוג העבריין והערס בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים-17
3. “הבורר”: ייצוג המזרחי בסדרה- 18
3.1 הדמויות- 19
3.2 ייצוג המזרחי בסדרה-19
דיון וסיכום-27
מקורות- 30