(16/05/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון פרה אדומה

מבוא

פרה אדומה, או בשמה הנרדף – פרת החטאת, היא אשר מטהרת את ישראל מטומאת מת. המדרש מספר, כי פעם אחת נטפלו נוכרים לרבי יוחנן בן זכאי ותקפוהו על חוסר הרציונאליות שבמצווה זו. תשובת רבי יוחנן לנוכרים הייתה, כי גם בחוקותיהם ישנם אקטים רבים חסרי משמעות, ועד שהם באים ומקשים על פרת החטאת – בואו ותשיבו לעצמכם. תשובת רבי יוחנן מייצגת נאמנה את עמדת חז”ל, אשר ראו את המצווה הזו, כמצווה בעלת הגיון פנימי שבן אנוש לא יוכל להשיגו. במה נתייחדה מצווה זו משאר המצוות?

עבודה זו עוסקת בשאלתם המפורסמת של חז”ל על מצוות פרה אדומה. היאך העוסק בשרפת הפרה נהיה טמא בזמן שתפקידה של הפרה הנה לטהר? מנקודת ראות של חכמי דורנו לאורם של ראשונים. כאשר ניגשתי לחקור את הנושא, הנחת הייסוד הייתה תשובתו של רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו וכפי שהמעשה מובא במדרש במדבר רבה, פרשה יט[1].

מעיון בפרשנים נראה, כי הפרשנים נחלקים לשתי קבוצות הן בפרשנים הקדמונים והן בבני דורנו ישנם פרשנים הנוקטים את עמדתו של רבן יוחנן בן זכאי בתשובתו לתלמידיו, ומאידך ישנם כאלו הנוקטים גישה רציונאלית עם הסבר לוגי – מחשבתי והגיוני.

בקבוצה השנייה בין חכמי דורנו ניתן לבין הפרשנים הקדומים ניתן למצוא הבדל זאת כאשר הפרשנים הקדומים בהסברם נוקטים השוואה או הסבר הלקוח ממצווה מקבילה. ואילו חכמי דורנו משליכים וממנפים את אותו קושי לצרך המציאות בה הם חיים. כלומר, על ידי אותו קושי הם מסבירים תופעות הקורות בחיי האומה בדור האחרון.

בפרק ראשון אביא את גישת הראשונים דעת רש”י, מהר”ל, רמב”ן, שפתי חכמים, רמב”ם אברבנאל, אור החיים, ובן איש חי  ביחס לשאלת חז”ל על מצוות פרה אדומה.

בפרק השני אציג את דעת חכמי דורנו  הרב  חרל”פ, כלי יקר, נחמה ליבוביץ, הרב דב לבנון, הרב אבינר, הרב אליעזר אהרונסון, והרב נבנצאל בהתמודדותם בשאלת פרה אדומה וטעמה.

ובפרק שלישי יובא סיכום מלווה בעמדתי ביחס לשאלת חז”ל על מצוות פרה אדומה.

[1]
“שאל גוי אחד את רבן יוחנן בן זכאי: ‘מעשים אלו שאתם עושים נראים כמין כשפים! אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם שטמא למת – מזין עליו שתיים או שלש טיפות ואתם אומרים לו טהרת?’ ……לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב”ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזירתי” (במדבר רבה יט, ח).

 

תוכן עיניינים

מבוא
עמ’ 1
פרק א’ יחס הראשונים למצוות פרה אדומה עמ’ 2
פרק ב’ יחס חכמי דורנו למצוות פרה אדומה עמ’ 5
השוואה לחטא העגל 10 עמ’
סיכום ומסקנות 15 עמ’
ביבליוגרפיה 18 עמ’

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות בעברית

22

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון פרה אדומה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

פרה אדומה, או בשמה הנרדף – פרת החטאת, היא אשר מטהרת את ישראל מטומאת מת. המדרש מספר, כי פעם אחת נטפלו נוכרים לרבי יוחנן בן זכאי ותקפוהו על חוסר הרציונאליות שבמצווה זו. תשובת רבי יוחנן לנוכרים הייתה, כי גם בחוקותיהם ישנם אקטים רבים חסרי משמעות, ועד שהם באים ומקשים על פרת החטאת – בואו ותשיבו לעצמכם. תשובת רבי יוחנן מייצגת נאמנה את עמדת חז”ל, אשר ראו את המצווה הזו, כמצווה בעלת הגיון פנימי שבן אנוש לא יוכל להשיגו. במה נתייחדה מצווה זו משאר המצוות?

עבודה זו עוסקת בשאלתם המפורסמת של חז”ל על מצוות פרה אדומה. היאך העוסק בשרפת הפרה נהיה טמא בזמן שתפקידה של הפרה הנה לטהר? מנקודת ראות של חכמי דורנו לאורם של ראשונים. כאשר ניגשתי לחקור את הנושא, הנחת הייסוד הייתה תשובתו של רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו וכפי שהמעשה מובא במדרש במדבר רבה, פרשה יט[1].

מעיון בפרשנים נראה, כי הפרשנים נחלקים לשתי קבוצות הן בפרשנים הקדמונים והן בבני דורנו ישנם פרשנים הנוקטים את עמדתו של רבן יוחנן בן זכאי בתשובתו לתלמידיו, ומאידך ישנם כאלו הנוקטים גישה רציונאלית עם הסבר לוגי – מחשבתי והגיוני.

בקבוצה השנייה בין חכמי דורנו ניתן לבין הפרשנים הקדומים ניתן למצוא הבדל זאת כאשר הפרשנים הקדומים בהסברם נוקטים השוואה או הסבר הלקוח ממצווה מקבילה. ואילו חכמי דורנו משליכים וממנפים את אותו קושי לצרך המציאות בה הם חיים. כלומר, על ידי אותו קושי הם מסבירים תופעות הקורות בחיי האומה בדור האחרון.

בפרק ראשון אביא את גישת הראשונים דעת רש”י, מהר”ל, רמב”ן, שפתי חכמים, רמב”ם אברבנאל, אור החיים, ובן איש חי  ביחס לשאלת חז”ל על מצוות פרה אדומה.

בפרק השני אציג את דעת חכמי דורנו  הרב  חרל”פ, כלי יקר, נחמה ליבוביץ, הרב דב לבנון, הרב אבינר, הרב אליעזר אהרונסון, והרב נבנצאל בהתמודדותם בשאלת פרה אדומה וטעמה.

ובפרק שלישי יובא סיכום מלווה בעמדתי ביחס לשאלת חז”ל על מצוות פרה אדומה.

[1]
“שאל גוי אחד את רבן יוחנן בן זכאי: ‘מעשים אלו שאתם עושים נראים כמין כשפים! אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם שטמא למת – מזין עליו שתיים או שלש טיפות ואתם אומרים לו טהרת?’ ……לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא אמר הקב”ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזירתי” (במדבר רבה יט, ח).

 

תוכן עיניינים

מבוא
עמ’ 1
פרק א’ יחס הראשונים למצוות פרה אדומה עמ’ 2
פרק ב’ יחס חכמי דורנו למצוות פרה אדומה עמ’ 5
השוואה לחטא העגל 10 עמ’
סיכום ומסקנות 15 עמ’
ביבליוגרפיה 18 עמ’

290.00 

סמינריון פרה אדומה

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות בעברית

22

סמינריון פרה אדומה

מידע נוסף

מספר עמודים

22

מקורות בעברית

22

290.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.