(10/05/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מבוא

מלחמת יום כיפור היא אירוע מכונן בחיי האומה ובחיי הלוחמים ששרדו אותה.

ההפתעה האסטרטגית במלחמת יום כיפור הייתה מוחלטת. צעדי ההסתרה וההונאה שנקטה מצרים, הצליחו להסתיר מעיני קהילת המודיעין של ישראל את כוונתה לצאת למלחמה.

מאחר ולמדינת ישראל אין עומק אסטרטגי בשטחים שהיא יכולה להילחם בלי לסכן את מרכזי האוכלוסייה והכלכלה שלה, בנתה המדינה מערך מודיעין משוכלל שהיה אמור לספק התראה מספקת של מספר ימים למקרה של פרוץ מלחמה, כשבימים אלו תוכל ישראל לגייס את כוחות המילואים שלה. עד הגיוס יעשו חיל האוויר והכוחות הסדירים את הבלימה הראשונה.

לאור הצלחתו המרשימה של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים המשיכה ישראל לבנות חיל אוויר חזק ביותר, היא האמינה כי הוא יוכל להכריע שוב את המלחמה העתידית. בפועל מערך המודיעין היה אמנם משוכלל והזרים ידיעות על הכנות מצרים וסוריה למלחמה, אך הידיעות לא תורגמו כראוי להתראה על מלחמה קרבה, כך שהמודיעין נכשל בכך שלא סיפק בזמן אמת את ההתראה על המלחמה המתקרבת. לגבי חיל האוויר הוא נפגע קשות מנשק בלתי צפוי, טילי קרקע-אוויר שהיו בידי מצרים ושגרמו לו לאבדות כבדות.

משמעות ההפתעה באוקטובר הייתה חמורה במיוחד, מאחר והתפיסה הצה”לית הניחה כהנחת מוצא שאמ”ן ייתן לצה”ל התרעה שתאפשר הערכות כוחות מתאימה. תפיסה זו נשענה בראש וראשונה על התחייבותו של זעירא שהתרעה כזו תינתן במועד.

קביעתו המפורסמת של נשיא המדינה בזמנו, אפרים קציר, כי ‘כולנו אשמים’ נשמעת אמנם כמו סוג של הסרת האשמה ממי שראוי להאשימו במחדל יום הכיפורים, אך בה-העת משקפת את תחושת השאננות שרווחה בחברה הישראלית לפני יום הכיפורים. נדמה שמשה דיין לא רק הוזן על ידי אמ”ן והושפע מהערכות אנשיה, אלא גם בדרך בה השפיע משמעותית, ולא לטובה, על כוון הערכת המודיעין בימים שלפני המלחמה.

שאלת מחקר של עבודה זו, כיצד באה לידי ביטוי ההפתעה של מלחמת יום כיפור בעקבות כשלון המודיעין? מטרת עבודה זו באה לבחון ההחלטות האסטרטגיות של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר הקשורות והמשפיעות על מהלכי המלחמה, על מהלכי המלחמה השגויים של אגף המודיעין, אמן והמוסד, מודיעין חיל האוויר והמודיעין האמריקני. החלטות שגויות אלו שהיוו הפתעה גמורה במלחמת יום הכיפורים מצידה של ממשלת מצרים.

את העבודה אפתח בשני מקרי בוחן של הפתעה צבאית במבצע ברבורסה ופרל הארבור בעקבות כשלון המודיעין, ואסיים בהפתעה הצבאית של מלחמת יום הכיפורים בעקבות כשלון המודיעין.

 

 

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3
פרק א’ עמוד 4 – 7
מבצע ברברוסה ופרל הארבור –
השפעת המודיעין על המהלכים הצבאיים וכישלונה
פרק ב’ עמוד 8 – 14
רקע מקדים למלחמה
יום הכיפורים בזירה בצפון
יום כיפורים בזירה בדרום
פרק ג’ עמוד 15 – 21
הכישלון הצבאי
צלצול הגונג – 6 באוקטובר
חיל האוויר
חיל הרגלים
פרק רביעי עמוד 22 – 26
כישלון המודיעין
כישלון מודיעין חיל האוויר
כישלון המודיעין האמריקני
סיכום עמוד 27 – 28
ביבליוגרפיה עמוד 29

 

מידע נוסף

מספר עמודים

29

מקורות

13

שנת הגשה

2013

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

מלחמת יום כיפור היא אירוע מכונן בחיי האומה ובחיי הלוחמים ששרדו אותה.

ההפתעה האסטרטגית במלחמת יום כיפור הייתה מוחלטת. צעדי ההסתרה וההונאה שנקטה מצרים, הצליחו להסתיר מעיני קהילת המודיעין של ישראל את כוונתה לצאת למלחמה.

מאחר ולמדינת ישראל אין עומק אסטרטגי בשטחים שהיא יכולה להילחם בלי לסכן את מרכזי האוכלוסייה והכלכלה שלה, בנתה המדינה מערך מודיעין משוכלל שהיה אמור לספק התראה מספקת של מספר ימים למקרה של פרוץ מלחמה, כשבימים אלו תוכל ישראל לגייס את כוחות המילואים שלה. עד הגיוס יעשו חיל האוויר והכוחות הסדירים את הבלימה הראשונה.

לאור הצלחתו המרשימה של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים המשיכה ישראל לבנות חיל אוויר חזק ביותר, היא האמינה כי הוא יוכל להכריע שוב את המלחמה העתידית. בפועל מערך המודיעין היה אמנם משוכלל והזרים ידיעות על הכנות מצרים וסוריה למלחמה, אך הידיעות לא תורגמו כראוי להתראה על מלחמה קרבה, כך שהמודיעין נכשל בכך שלא סיפק בזמן אמת את ההתראה על המלחמה המתקרבת. לגבי חיל האוויר הוא נפגע קשות מנשק בלתי צפוי, טילי קרקע-אוויר שהיו בידי מצרים ושגרמו לו לאבדות כבדות.

משמעות ההפתעה באוקטובר הייתה חמורה במיוחד, מאחר והתפיסה הצה”לית הניחה כהנחת מוצא שאמ”ן ייתן לצה”ל התרעה שתאפשר הערכות כוחות מתאימה. תפיסה זו נשענה בראש וראשונה על התחייבותו של זעירא שהתרעה כזו תינתן במועד.

קביעתו המפורסמת של נשיא המדינה בזמנו, אפרים קציר, כי ‘כולנו אשמים’ נשמעת אמנם כמו סוג של הסרת האשמה ממי שראוי להאשימו במחדל יום הכיפורים, אך בה-העת משקפת את תחושת השאננות שרווחה בחברה הישראלית לפני יום הכיפורים. נדמה שמשה דיין לא רק הוזן על ידי אמ”ן והושפע מהערכות אנשיה, אלא גם בדרך בה השפיע משמעותית, ולא לטובה, על כוון הערכת המודיעין בימים שלפני המלחמה.

שאלת מחקר של עבודה זו, כיצד באה לידי ביטוי ההפתעה של מלחמת יום כיפור בעקבות כשלון המודיעין? מטרת עבודה זו באה לבחון ההחלטות האסטרטגיות של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר הקשורות והמשפיעות על מהלכי המלחמה, על מהלכי המלחמה השגויים של אגף המודיעין, אמן והמוסד, מודיעין חיל האוויר והמודיעין האמריקני. החלטות שגויות אלו שהיוו הפתעה גמורה במלחמת יום הכיפורים מצידה של ממשלת מצרים.

את העבודה אפתח בשני מקרי בוחן של הפתעה צבאית במבצע ברבורסה ופרל הארבור בעקבות כשלון המודיעין, ואסיים בהפתעה הצבאית של מלחמת יום הכיפורים בעקבות כשלון המודיעין.

 

 

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3
פרק א’ עמוד 4 – 7
מבצע ברברוסה ופרל הארבור –
השפעת המודיעין על המהלכים הצבאיים וכישלונה
פרק ב’ עמוד 8 – 14
רקע מקדים למלחמה
יום הכיפורים בזירה בצפון
יום כיפורים בזירה בדרום
פרק ג’ עמוד 15 – 21
הכישלון הצבאי
צלצול הגונג – 6 באוקטובר
חיל האוויר
חיל הרגלים
פרק רביעי עמוד 22 – 26
כישלון המודיעין
כישלון מודיעין חיל האוויר
כישלון המודיעין האמריקני
סיכום עמוד 27 – 28
ביבליוגרפיה עמוד 29

 

299.00 

סמינריון הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מידע נוסף

מספר עמודים

29

מקורות

13

שנת הגשה

2013

סמינריון הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מידע נוסף

מספר עמודים

29

מקורות

13

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.