(13/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Does spending money on others promote happiness- A registered replication report

___________________________________________________________________

האם בזבוז כסף על אחרים מקדם אושר? דוח שכפול רשום

___________________________________________________________________

מחקר מצביע שבזבוז כסף על אחרים – בזבוז פרו-חברתי (עזרה מרצון לזולת) – מוביל לאושר גדול יותר מאשר בזבוז כסף על עצמו, של האחד (לדוגמא, Dunn, Aknin, & Norton, 2008, 2014). ממצאים אלה קיבלו תשומת לב נרחבת מאחר והם מציעים תובנה מדוע אנשים משתתפים בהתנהגות פרו-חברתית שעולה רבות, ומה בונה אושר מבזבוז הרבה יותר רחב. אך לעומת זאת, לרוב המחקרים על בזבוז פרו-חברתי (כמו רוב המחקר על היתרונות הרגשיים של נדיבות-לב)שימשו דגימות קטנות במידתן (תאn<100/). לאור סטנדרטים חדשים, משופרים עבור ערכים ראייתיים, ביצענו שכפולים רשומים בעוצמה גבוהה של הפרדיגמות המרכזיות אשר נעשה בהן שימוש במחקר על בזבוז פרו-חברתי. בניסוי מס’ 1, 712 סטודנטים קיבלו משימה באופן אקראי לבצע רכישה עבור עצמם או עבור זר נזקק ולאחר מכן דיווחו על האושר שלהם. כפי שנחזה מראש, משתתפים שהוטלה עליהם משימה להשתתף בבזבוז פרו-חברתית (לעומת אישית) דיווחו על אושר רגעי. בניסוי מס’ 2, 1950 מבוגרים נזכרו בזמן שהם בזבזו כסף על עצמם או על מישהו אחר ואז דיווחו על האושר העכשווי שלהם; בניגוד לחיזויים, משתתפים במצב הבזבוז הפרו-חברתי לא דיווחו על אושר גדול יותר מאשר אלו במצב הבזבוז האישי. בגלל שרמות נמוכות של התחייבות למשימה אולי ייצרו את התוצאות הלא תקפות הללו, אנו ביצענו שכפול עם הבדלים קטנטנים שעוצבו כדי להגדיל את ההתחייבות; בניסוי זה 3 (5,199 =N), משתתפים שנזכרו בזיכרון על בזבוז כסף פרו-חברתי (לעומת אישי) דיווחו על אושר גדול יותר אך ההבדלים היו קטנים. נלקחו יחדיו, מחקרים אלה תומכים בהשערת המחקר שבזבוז כסף על אחרים כן מקדם אושר, אך מדגימים  שהשיעור של ההשפעה תלוי במספר מאפיינים מתודולוגיים.

___________________________________________________________________

אנשים מתייצבים מול אין-ספור בחירות לבזבוז בחיי היומיום. האם רכישות מסוימות מציעות החזרי אושר גדולים יותר מאשר אחרים?

ב”בזבוז כסף על אחרים מקדם אושר” (Dune et al., 2008) הצגנו סדרות של מחקרים המדגימים שבזבוז כסף על אחרים (כלומר, בזבוז פרו-חברתי) היה מקושר עם אושר בדיווח-עצמי. הראייה הכי חזקה לסיבתיות הגיעה ממחקר מס’ 3, שבו 46 על סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה של קולומביה הבריטית הוטלה משימה אקראית לבזבז סכום כסף קטן ש’נפל מהשמיים’ או אחד מהשניים 5$ או 20$ על עצמם או על מישהו אחר עד סוף היום. בערב, התקשרו לכל המשתתפים בטלפון והם התבקשו לדווח על האושר שלהם. משתתפים שהוטל עליהם לבזבז כסף על אחרים -אם 5$ או 20$ – היו יותר מאושרים.

מחקר עוקב הציע ראייה מתכנסת עבור התגמול הרגשי של בלבוז פרו-חברתי (לעומת אישי). אקנין ועמיתיו (2013, Aknin) בחנו את ההשלכות הנהנתיות של מעשי בזבוז פרו-חברתי באומות עשירות ועניות, מעריכים אם הקשר בין בזבוז פרו-חברתי ואושר היה מוגבל לאומות עשירות יחסית. במחקר אחד, דגימה של 207 סטודנטים מקנדה (n  86) ודרום אפריקה (n  121) הרוויחו סכום כספי שהם יכלו להשתמש בו לרכישת ממתקים אכילים. הוטלה עליהם משימה באקראיות  גם למצב בזבוז אישי שבו הם רכשו את הממתקים עבור עצמם, או מצב בזבוז פרו-חברתי שבו הם רכשו ממתקים עבור ילד חולה בבית חולים מקומי לילדים. לאחר מכן כל המשתתפים דיווחו על האושר שלהם. גם בקנדה וגם בדרום אפריקה, הסטודנטים שהשתתפו בבזבוז פרו-חברתי היו מאושרים יותר. במחקר נוסף, אנשים מקנדה (n=140) ומאוגנדה (n=680) שהוטל עליהם אקראית לחשוב על זמן בו הם בזבזו 20$ (או הסכום המושווה אליו באוגנדה בשילינגים) מהכסף שלהם על מישהו אחר, דיווחו על אושר גדול יותר מאשר אלו שהוטל עליהם אקראית לחשוב על זמן בו הם בזבזו 20$ על עצמם. תוצאות דומות נצפו במחקר נפרד שהתבצע עם 101 משתתפים מהודו בו המשיבים נזכרו בזמן בו הם בזבזו כסף גם על עצמם, בזבזו כסף על אחרים, או לא זכרו זיכרון בזבוז. מחקר שבחן את ההשלכות של היות טוב על בזבוז פרו-חברתי קיבל תשומת לב גדולה בספרות האקדמית ומעבר לכך. שני המסמכים המוזכרים למעלה נצפו קרוב ל-2,000 פעמים באופן כולל (1,475 עבור Dunn et al., 2008;

516 עבור Aknin et al., 2013, לפי גוגל סקולאר ב11 לדצמבר, 2019). ממצאים אלה מתוארים בשימוש נרחב בספרי לימוד מקדימים (כגון, Aronson, Wilson, Fehr, & Akert, 2013; Myers, 2010; Smith, Mackie, & Claypool, 2014) ונדונו במדיה עודפים כלל-עולמיים (כגון, השומר, מגזין וול סטריט, וזמני ניו יורק) ממצאים אלה היו גם מתוארים בספרי מדע פופולאריים  (כגון, “תן וקח”,Grant, 2014  ; “סע”, Pink, 2011) ושימשו בסיפוק תובנות התנהגותיות עבור קובעי מדיניות (כגון, הקבינט להערכת נתינת צדקה בבריטניה הגדולה).

בהינתן הפיזור הרחב של מחקר על יתרונות האושר של בזבוז פרו-חברתי, שכפול המחקרים הבסיסי סביר שיהיה כעניין לטווח רחב של מדעני חברה. בשנים מאז שמחקרים אלה בוצעו, השדה שלנו עבר שינוי בולט, ויש הכרה הולכת וגדלה על חשיבות שימוש בדגימות גדולות יותר ובקדם- הרשמה ((Button et al., 2013; Ioannidis, 2005; Nosek, Ebersole, DeHaven, & Mellor, 2018 לפי מטא-ניתוח אחרונה של מחקרים קיימים, לנדיבות (מוגדרת באופן נרחב) הייתה השפעה סיבתית קטנה עד בינונית על אושר (Curry et al., 2018)., ולפיכך, גודל דגימות של לפחות 200 משתתפים פר מצב הינן דרושות כדי לזהות השפעה מרכזית של התנהגות פרו-חברתית. למרבה הצער, מעט מאוד מחקרים בודקים את התוצאות הנהנתיות  של בזבוז פרו-חברתי, פוגשים את הגבול התחתון (כולל את שלנו). למעשה, רוב הניסויים על נושא זה השתמשו בגדלי תא של 100 או פחות (ראה טבלה 1) ולפיכך, צריכים להיות מפורשים בזהירות, בהינתן המחקרים המעטים שאין בהם מספיק כוח  כדי לסחוב סיכון גדל של חיוביים של שווא (Button et al., 2013; Fraley & Vazire, 2014).

ממש לאחרונה, מספר מחקרים רלוונטיים השתמשו בדגימות גודל גדולות יותר, אף על פי שמחקרים אלה עוצבו קודם כל כדי למדוד השערות מחקר חדשות על בזבוז פרו-חברתי במקום לשכפל ממצאים קודמים. במחקר קדם-הרשמה (n=150 פר מצב/תנאי), אובריאן וקסירר (O’Brien and Kassirer, 2019,, מחקר מס’ 2) בדקו אם היתרונות הרגשיים של נתינה הינם עמידים להסתגלויות נהנתניות. עובדי אמאזון מכני טורקי (Mturk) הרוויחו סדרות של 5-סנט כתשלומי בונוס על פתרון 10 פאזלים, ותלוי במצב, כל התשלומים הלכו למשתתפים עצמם או לארגון הצדקה לפי בחירתם. התענוג של זכייה בכסף סורב בקצב נמוך יותר כאשר משתתפים קיבלו כסף עבור צדקה לעומת עבור עצמם; למעשה, משתתפים במצב הצדקה לא הראו ראייה להסתגלות נהנתנית בכלל. עוד מחקר גדול n>210 ) פר מצב) חקר האם הבדלים אינדיבידואליים בקולטן גנים אוקסיטוצין  חוזים את התגמולים הרגשיים הנגזרים מבזבוז פרו-חברתי (Whillans, Aknin, Ross, Chen, & Chen, 2019). על סטודנטים הוטלה משימה אקראית לרכוש ממתקים אם לעצמם או עבור ילד חולה בבית חולים מקומי לפני שדיווחו על האושר שלהם ולפני סיפוק דגימת רוק כדי לאסוף מידע גנטי. אף על פי שמחקר זה לא חשף השפעות של קולטני גנים של אוקסיטוצין,  אינדיבידואלים שהוטלה עליהם משימה אקראית לקנות ממתקים עבור ילד חולה דיווחו על אושר גדול ותר מאשר אלו שקנו עבור עצמם. מחקר זה לא נרשם הרשמה-מראש, לעומת זאת, וזה ראוי להתייחס לשכפול זה בזהירות.

לבסוף, חניבעל ועמיתיו Hanniball and colleagues, 2019)) ביצעו שלושה מחקרים גדולים עם תאים גודל בטווח של מ-250 עד 588 בקרב דגימות עבריינים המדווחים על רמות עולות של נטיות אנטי-חברתיות. המשתתפים נתבקשו או להיזכר או להשתתף במעשה של בזבוז אישי או פרו-חברתי לפני שדיווחו על רווחת הטוב הזמנית שלהם. בכל מחקר, משתתפים שהשתתפו במצב משימת הבזבוז הפרו-חברתית דיווחו על רמות גבוהות יותר של אושר כאשר שולטים (קבוצת ביקורת?) בקו ההתחלה של רווחת האדם, אך גודל ההשפעה היו מאוד קטנות (ds=/11  עד 16.). לאור ממצאים אלה,מסקנה מתקבלת על הדעת (נמשכה על ידי מספר סוקרים של מסמך זה) תהיה שיתרונות האושר הוא של גבול בזבוז פרו-חברתי שולי, ושמחקרי עבר מעריכים-יתר באופן גדול את גודל השפעה זו. אך, פירוש מתקבל על הדעת גם כן הוא שאנשים עם נטייה אנטי-חברתית יהיו הכי פחות סבירים להפגין את הזריחה החמימה של נתינה, וצפייה אפילו של השפעה קטנה עם אוכלוסייה מיוחדת זו מדגישה בקו תחתון את העמידות של היתרונות נהנתניים של נתינה.

כדי ליישב את הוויכוח הזה ולאפשר הערכה מדויקת של גודל ההשפעה, שכפלנו את פרדיגמות המפתח בזרימת מחקר זה על ידי שימוש במחקרים מופעלים-היטב, עם הרשמה-מראש עם משתתפים שנמשכו מהאוכלוסייה הרחבה יותר. הניסוי הראשון חקר את התגמול הרגשי המיידי של בזבוז פרו-חברתי (מול אישי) על ידי סיפוק הזדמנות למשתתפים לבזבז הטבה כספית קטנה  ש’נפלה עליהם’ של ממתקים אכילים עבור עצמם או עבור ילד חולה בבית חולים מקומי לילדים (ראה Aknin et al., 2013, מחקר 3). לאחר מכן, משתתפים דיווחו על רווחתם הנוכחית. בניסוי השני השתמשו בפרוצדורה של היזכרות (ראה Aknin et al., 2013,  מחקרים a and b2) אשר בהם על משתתפים הוטלה משימה אקראית לבצע רפלקציה על רכישה קודמת שנעשתה עבור עצמם או אחרים לפני דיווח על רווחתם. בשני הניסויים, חזינו שהמשתתפים שמשימתם הייתה אקראית להתחייב לתוך או לבצע רפלקציה על בזבוז פרו-חברתי (מול אישי) שהם ידווחו אושר זמני גדול יותר כששולטים (קבוצת ביקורת?) בקו ההתחלה של רווחת האדם. ניסוי מס’ 1 סיפק ראייה עמידה עבור התגמולים המידיים הרגשיים של בזבוז נדיב, אך ניסוי מס’ 2 חשף תוצאה חסרת תוקף, כנראה בגלל שהמשתתפים לא התחייבו במלואם אל המשימה. לפיכך, בניסוי שלישי, ביצענו בדיקה נוספת של פרדיגמת ההיזכרות שבה משתתפים התבקשו לספק תיאורי בזבוז ארוכים יותר כדי לעודד היזכרויות חיות יותר והתחייבות גדולה יותר. חומרים, מידע, השערות מחקר, ותחביר עבור כל המחקרים נמצאים במסגרת-עבודה של המדע הפתוח Open Science Framework – OSF; https://osf.io/d6ymu/).).

___________________________________________________________________

ניסוי מס’ 1

שיטה

דגימה. גייסנו בהרשמה מראש דגימה מקסימאלית של 896 אינדיבידואלים לאורך שתי אוניברסיטאות קנדיות בחילוף עבור קרדיט לקורס. לפי G*כוח (power*G), גודל דגימה זו הרשתה לנו לזהות את גודל ההשפעה של d=.22 עם 95% כוח בעזרת α=.0.5, זנב אחד. הערכת גודל ההשפעה של d=.22 הייתה מבוססת על ממוצע ההשפעה שנצפה במחקרי עבר של בזבוז פרו-חברתי עם גודלי תא של (n>100 (d=.22; ראה טבלה 1). לעומת זאת, בהינתן המגבלות הפרקטיות הסובבות את גודל המאגר של מושא המחקר, עלות, וזמן, אנו רשמנו מראש את הכוונה שלנו לבצע ניתוחים סדרתיים (Lakens, 2014). אסטרטגיה זו הרשתה לנו לבחון את השערת המחקר הראשונית שרשמנו מראש על ידי שימוש באלפא של 0.0387  לאחר איסוף נתונים מ-694 משתתפים. ההרשמה מראש עבור ניסוי מס’ 1 יכולה להימצא על ה-OSF (https://osf.io/gz7a6/).

סיימנו בסופו של דבר בגיוס דגימה של 730 אינדיבידואלים (נשים%M age=19.91, SD=2..71; 73.6,

25.6% גברים, 0.4% אחר, 0.4% חסר). דגימה זו הינה גבוהה במקצת מאשר מטרת שלב הביניים שלנו של 694 מאחר והחלפנו משתתפים שלא נכללו (בהתבסס על קריטריון ההרשמה מראש שלנו) עם משימה אקראית. כפי שבמחקר המקורי (Aknin et al., 2013, מחקר 3), משתתפים היו מנוהלים במפגשים של קבוצות קטנות כדי לאפשר איסוף נתונים בתזמון הנכון.. חשוב, כל התגובות סופקו בפרטיות מאחורי חוצצי שולחן עבודה כדי למזער חששות הצגה-עצמית. מחקר זה אושר על ידי וועדת ביקורת מוסדית.

הליך המחקר. רגש קו ההתחלה הוערך על ידי שימוש באותם פריטים כפי שבמחקר מס 3 של (Aknin et al. (2013. המשתתפים דיווחו על רמת רו ההתחלה של אושר לפי הצהרה (“האם אתה חש מאושר עכשיו?”; מ-1=בכלל לא, עד 5 =לחלוטין) ותכונה (“בכללי, 1 מחשיב עצמי…”;מ-1=לא אדם כל כך מאושר אל 7=אדם מאוד מאושר) מדידה (Lyubomirsky & Lepper, 1999). כפי שצופה והוגדר ספציפית בתכנית ניתוח נתונים שנרשמה מראש, ציונים אלה היו במתאם, r(710)=.423, p<.001, אז ביצענו סטנדרטיזציה וממוצע  שלהם כדי ליצור מדידת קו התחלה של אושר. פריטי אושר קו ההתחלה היו מוצגים בקרב שאלות למילוי מעטות (כגון, “עד כמה עייף אתה חש כרגע?”) כדי להסוות את העניין שלנו בושר.

פרדיגמת שקית ההפתעות. לאחר השלמת מדידות קו ההתחלה, סופק למשתתפים שאלון המודיע להם שהם הרוויחו 2.50$ בנוסף לקרדיט לקורס על השתתפותם. הכספים הוצגו בצורה של דף שובר והמשתתפים התבקשו לחתום על קבלה כדי לעודד רגשות של בעלות על הכספים. השאלון אז הזמין את המשתתפים להשתמש בשובר שלהם כדי לרכוש שקית הפתעות מלאה בשוקולד, מיץ, או שניהם, מוערכת ב-3.00$. באופן קריטי, הוטל על המשתתפים אקראית אל אחד או שניים תנאים. בתנאי בזבוז אישי, נאמר למשתתפים ששקית ההפתעות שהם רכשו הייתה עבורם והיא זמינה לאיסוף בסיום הניסוי.. בתנאי בזבוז פרו-חברתי, נאמר למשתתפים ששקית ההפתעות שהם רכשו תיתרם לילד חולה בבית חולים מקומי לילדים.

המשתתפים ביצעו את בחירת הבזבוז שלהם (שני שוקולדים, שתי קופסאות מיץ, או שוקולד אחד וקופסת מיץ אחת) בפרטיות על ידי בחירת האפשרות המועדפת עליהם על כרטיס רכישה. ברגע שבחרו, משתתפים לקחו את כרטיס הרכישה לעוזר מחקר בחדר פרטי. כאן, עוזר המחקר ארז את הפריטים המבוקשים כך שהמשתתף יוכל לראות שהרכישה שלו הייתה אמיתית. אריזת שקית ההפתעות המכילה את הפריטים המבוקשים לאחר מכן סומנה עם מספר המשתתף הנכון והוזזה הצידה עד להשלמת המחקר. עוזר המחקר אז העניק לכל משתתף פתק תודה רבה שהוכן מראש כמחזק את תנאי המשימה שלהם. באופן ספציפי, משתתפים בתנאי הפרטי קיבלו פתק שאומר “תודה על רכישתך! הפריטים שלך יהיו זמינים לאיסוף בסיום המחקר!” בו זמנית, משתתפים בתנאי הפרו-חברתי קיבלו פתק האומר “תודה על רכישתך! הפריטים שלך יתרמו לילד חולה בבית חולים לילדים בסיום המחקר!” באופן קריטי, עוזר המחקר לא ידע איזה תנאי הוטל על המשתתפים, ולפיכך האדם שמקבל את שקית ההפתעות, כדי להבטיח אינטראקציות דומות עם כל המשתתפים. לפיכך, מאחר וכל חומרי המחקר היו זהים, עוזרי המחקר היו עיוורים לתנאי המשימה במהלך הניסוי. עוזרי המחקר רק למדו על תנאי משימת המשתתף בסיום מפגש הניסויי כך שהם יוכלו להחזיר פריטים לאינדיבידואלים במצב הבזבוז האישי. מתנות שנרכשו במצב בזבוז פרו-חברתי נתרמו לארגון צדקה מקומי עבור ילדים חולים ולמשפחותיהם.

העדפה לא להשתתף. מחקר קודם הראה שתחושת רצון הינה הכרחית עבור התנסות בתגמולים הרגשיים של התנהגות פרו-חברתית ((Weinstein & Ryan, 2010). לפיכך, למשתתפים בשני המצבים הייתה הזדמנות להעדיף לא להשתתף ברכישת שקית הפתעות ולקחת את ערך הכסף (2.50$) עבור עצמם. אפשרות זו הבטיחה שהמשתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי הרגישו כאילו הם בחרו להעניק מתנה. כדי לא לעודד משתתפים מלבחור לא להעדיף להשתתף, איסוף כספים היה אפשרי רק מוקדם בבוקר אחד בסוף הסמסטר. כפי שצוין  בהרשמה מראש ועקבי עם מחקר עבר, משתתפים שהוצמדו למשימה למצב בזבוז פרו-חברתי שבחרו להעדיף לא להשתתף מלבצע רכישה (n=18, < 2.5%  מהדגימה) הוצאו מהניתוח נתונים הראשוני מאחר והם לא התחייבו במעשה פרו-חברתי. משמעות זאת ש שהדגימה הסופית שלנו, לאחר הוצאות, כללה 712 אינדיבידואלים (M age = 19.91, SD  =2.73 , ; 74.2% נשים, 25.1% גברים, 0.3% אחר, 0.4% חסר). לעומת זאת, אנחנו רק ביצענו ניתוח נתונים נוסף כדי לבדוק את התוצאות של בזבוז פרו-חברתי בקרב הדגימה המלאה של המשתתפים, כולל כאלו שהעדיפו לא להשתתף (ראה למטה).

לאחר הרכישה, כל המשתתפים נתבקשו לדווח על ההשפעה החיובית העכשווית על לוח זמנים של השפעה חיובית ושלילית (PANAS; Watson, Clark, & Tellegen, 1988), אשר כללה את המילה הנוספת ‘מאושר’ (בעקביות עם העבודה האחרונה יותר שלנו, לדוגמא, Aknin, Dunn, Sandstrom, & Norton, 2013; Aknin, Dunn, Whillans, Grant, & Norton, 2013; Aknin, Mayraz, & Helliwell, 2017; Whillans et al., 2019) כפי שצוין  בהרשמה מראש, השפעה חיובית חושבה על ידי על ידי לקיחת הממוצע של 11 פריטים חיוביים (10 פריטים מקוריים של השפעה חיובית מה-PANAS ומאושר), אשר שימש בתור המשתנה התלוי הראשוני של עניין. בנוסף לכך, המשתתפים התבקשו לדווח על הרגש החיובי והשלילי שלהם בסולם של ניסיון חיובי ושלילי (SPANE ; Diener et al., 2009), אשר העריך גם מצבים כלליים וספציפיים חיוביים ושליליים. רגש חיובי על הSPANE שימש כמשתנה שני והמשמש כהסבר; רגש חיובי חושב על ידי סיכום ידיו תגובות עבור כל הפריטים החיוביים. לבסוף, המשתתפים דיווחו על המידע הדמוגרפי שלהם (מין, גיל, והכנסת משק בית).

_________________

ניתוחי נתונים של השערות מחקר והרשמה-מראש

בקו ישר עם מחקר עבר, חזינו שמשתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור ילד חולה ידווחו על רמות גבוהות יותר של השפעה חיובית מאשר משתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור עצמם כאשר שולטים עבור קו ההתחלה של האושר. בדקנו את השערת המחקר הישירה של הרשמה מראש עם ניתוח נתונים של שונות משותפת (ANCOVA) שבה מצב הבזבוז (בזבוז אישי מול פרו-חברתי) הוכנס בתור המשתנה הבלתי תלוי, ממוצע לאחר-הבזבוז של השפעה חיובית הוכנס בתור המשתנה התלוי, וקו ההתחלה של אושר הוכנס בתור משתנה מתווסף כדי לפקח על השפעתו. כפי שנחזה מראש, משתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור ילד חולה דיווחו השפעה חיובית גבוהה יותר (M=2.972, SD=.78, n=344) מאשר משתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור עצמם (M=2.732, SD=.69, n=359), F=(1, 700)=22.767, p<.001, d=.36, r=.18 ; ראה טבלה 22 לסיכום של כל תוצאות הניסוי. תוצאות הינן דומות כאשר כללנו משתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי שהעדיפו לא להשתתף ברכישת שקית הפתעת; משתתפים במצב הבזבוז הפרו-חברתי דיווחו על השפעה חיובית גבוהה יותר (M=2.945, SD=.79, n=362) מאשר משתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור עצמם (M=2.732, SD=.69, n=359), 19.627, p<.001, d=.33, r=.16.=(F(1, 718.

גם ביצענו ניתוח נתונים משני גישושי כדי לבדוק אם מוטלת על משתתפים  אקראית משימה לרכוש שקית הפתעות עבור אחרים דיווחו על רמות גבוהות יותר של רגש חיובי על ה-SPANE מאשר משתתפים אשר רכשו שקית הפתעות עבור עצמם כששולטים עבור אושר בקו ההתחלה. בחנו את השערת מחקר זו עם ANCOVA שבה מצב בזבוז (בזבוז אישי מול פרו-חברתי) הוכנס כמשתנה בלתי תלוי, ממוצע רגש חיובי לאחר בזבוז על הSPANE הוכנס כמשתנה תלוי, וקו ההתחלה של אושר הוכנס כמשתנה שמפקח על הניסוי. ניתוח נתונים חשף שמשתתפים אשר רכשו שקית הפתעות עבור ילד חולה דיווחו על רגש חיובי גבוה יותר על הSPANE (M=21.028, SD=5.29, n=341) מאשר משתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור עצמם (M=19.654, SD=4.56, n=358),F(1, 696)=17.822, p<0.01, d=.32, r=.16.

תוצאות הינן דומות כאשר כללנו משתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי שהעדיפו לא להשתתף ברכישת שקית הפתעות; משתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי דיווחו על רגש חיובי גבוה יותר (M=20.784, SD=5.40, n=359) מאשר משתתפים שרכשו שקית הפתעות עבור עצמם (M=19.654, SD=4.56, n=358), F=(1, 714)=13.430, p<.001, d=.27. r-.14..

_______

דיון

ניסוי מס’ 1 מספק ראייה שהמשתתפים חשו מאושרים יותר אחרי רכישת שקית הפתעות עבור ילד חולה מאשר אחרי רכישת שקית הפתעות עבור עצמם, עקבי עם השערת המחקר שבזבוז כסף על אחרים מקדם אושר. העדפנו להשתמש בפרדיגמת שקית ההפתעות מAknin et al., (2013) מאחר והיא מציעה יתרונות מתודולוגיים מרובים מעל לפרדיגמה המקורית אשר הייתה בשימוש על ידי דון ועמיתיו (2008 Dunn, ) שבה הוטל על המשתתפים לבזבז 5$ או 20$ על עצמם או אחרים. באופן ספציפי, פרדיגמת שקית ההפתעות דורשת שכל המשתתפים ירכשו פריטים זהים (כגון, מיץ ו/או ממתקים). זה בעקביות מבטיח שכל ההבדלים הרגשיים הנצפים לאורך מצבים הם לא תוצאה של רכישת תוכן דיפרנציאלית (כגון, ניסיונות מול סחורת חומרים). בנוסף לכך, מאחר והמשתתפים לא מקיימים יחסי גומלין עם מקבל המתנה שלהם והבחירה שלהם נעשית באופן פרטי, היתרונות של בזבוז פרו-חברתי לא יכול להיות מוסבר בקלות על ידי חסד או שבח.

ניסוי מס’ 1 השווה את התוצאות הרגשיות המיידיות של בזבוז אישי ופרו-חברתי. בניסוי מס’ 2 חקרנו את התוצאות לטווח-ארוך של בזבוז אישי ופרו-חברתי על ידי השוואה כיצד אנשים הרגישו כשהם הרהרו על רכישה קודמת שהתבצעה עם הכסף האישי שלהם.

___________________________________________________________________

ניסוי מס’ 2

שיטה

        דגימה. גייסנו דגימה סופית של 1,950 משתתפים (M age=  47.72, SD = 15.19, 68.7% נשים, 31.0% גברי, 0.3% אחר, 0.1% מעדיפים לא לומר) על ידי שימוש ב- Qualtrics פאנל לאומי און-ליין (ראה טבלה 3 עבור דגימות דמוגרפיות שלמות של משתתפים בניסוי 2 ו-3). גודל דגימה זו הייתה מעט יותר גבוהה מאשר דגימת המטרה שלנו של 1,926 (שחושבה על ידי שימוש בG*power עם .05=α, זנב אחד,  95. =power, וגודל ממוצע השפעה של d=.15). מאחר ודגמנו מעט יתר כדי להוציא משתתפים שללא זכרו ניסיון בזבוז; קריטריון הוצאה זה מוסבר בהרשמה מראש שלנו הזמינה בOSF( https://osf
.io/x39cu/.). כפי שנראה בטבלה 1,מחקר עבר  על ידי שימוש בפרדיגמת היזכרות בזבוז פרו-חברתי מצביע על גודל השפעה ממוצע של d=.20, אשר מצריך דגימה של 1,084 עם .05=α, זנב אחד ,ו- 95. =power. לעומת זאת, מאחר שהמחקר המפורסם אולי העריך-יתר את ההשפעה האמיתית והעלויות של איסוף נתונים און-ליין שהם יחסית נמוכים, יכולנו לאסוף דגימה גדולה יותר המאפשרת לנו לתפוס גודל השפעה אמיתי של d=.15  עם 95. =power. מחקר זה אושר ע ידי וועדת ביקורת מוסדית.

        הליך המחקר. המשתתפים התבקשו לדווח על רווחתם של קו ההתחלה על ידי שימוש באותם פריטים והליך המחקר המתואר למעלה. באופן ספציפי, משתתפים דיווחו על הרמה הנוכחית של האושר שלהם על פריט-יחיד (האם אתה חש מאושר כעת?”; מ-1=לא בכלל, עד ל-5=לחלוטין) והשלימו מדידה של רמת-תכונת אושר (באופן כללי, אני מחשיב עצמי…”;מ-1=אני לא אדם מאוד שמח, אל 7 = אדם מאוד מאושר; Lyubomirsky & Lepper, 1999). כפי שצופה ותואר באופן ספציפי בתכנון ניתוח הנתונים שנרשמה מראש, ציונים אלה היו מתואמים באופן גבוה, r(1’948)=.600, p<.001, אז עשינו סטנדרטיזציה וכימתנו לממוצע שלהם כדי ליצור מדידת קו ההתחלה של אושר. פריטי אושר בקו ההתחלה היו מוצגים בקרב מעט ממלאי שאלות (כגון, “עד כמה עייף אתה חש כעת?”) כדי להסוות את העניין שלנו באושר.

לאחר דיווח על אושר קו ההתחלה שלהם, על המשתתפים הוטלה משימה באקראיות להיזכר ולתאר התנסות קודמת של בזבוז שבה הם השתמשו ב-20$ כדי להפיק תועלת לעצמם למישהו אחור. באופן ספציפי, על המשתתפים הוטלה משימה אקראית אל מצב בזבוז אישי והם הונחו כיצד להמשיך:

                בבקשה תחשוב אחורנית אל (החוויה) ותאר בצורה חיה ובכמה שיותר                         פרטים ככל האפשר את הפעם האחרונה שבזבזת בקירוב 20$ על עצמך. במרווח                 המסופק למטה אנא תאר         את אירוע זה.

על המשתתפים הוטל אקראית אל המצב של בזבוז פרו-חברתי והם הונחו כיצד להמשיך:

                אנא חשוב אחורנית אל (החוויה) ותאר בצורה חיה ובכמה שיותר פרטים ככל                         האפשר את הפעם האחרונה שבזבזת בקירוב 20$ על מישהו אחר.. במרווח                         המסופק  למטה אנא תאר את אירוע זה.

כל המשתתפים שדיווחו על ההשפעה העכשווית החיובית בPANAS- ((Watson et al., 1988 והמילה הנוספת ‘אושר’ (כפי שבניסוי 1). השפעה חיובית חושבה על ידי לקיחת הממוצע של 11 פריטים חיוביים (10 פריטי השפעה חיובית מקוריים והמילה מאושר); זה שימש בתור המשתנה התלוי הבסיסי של ע ניין. כפי שבניסוי 1, המשתתפים גם התבקשו לדווח על הרגש החיובי והשלילי שלהם על SPANE ((Diener et al., 2009. רגש חיובי על ה-SPANE שימש כמשתנה תלוי שני גישושי; רגש חיובי חושב על ידי סיכום יחדיו תגובות עבור כל הפריטים החיוביים. לבסוף, המשתתפים דיווחו על המידע הדמוגרפי שלהם (מין, גיל, והכנסת משק בית).

אף על פי שבמקור השתמשנו במטרה של סולם אושר ((Lyubomirsky & Lepper, 1999 –  מאפיין יחסי כמו  המדידה של אושר – העבודה העדכנית ביותר שלנו והניסיון המעשי הטוב ביותר מציעים שמדידת מצב אושר הינו מועדף. ככזה, מדדנו השפעה עכשווית חיובית ורגש חיובי בתור המשתנים התלויים שלנו.

_______________

ניתוחי נתונים והשערת מחקר לפני הרשמה

בקו ישר עם מחקר עבר, חזינו שעל המשתתפים הוטל אקראית להרהר על דוגמה קודמת של בזבוז פרו-חברתי יהיה מדווח רמות עכשוויות גבוהות יותר של השפעה חיובית מאשר משתתפים שהוטל להרהר על דוגמה קודמת של בזבוז אישי. כפי שנמתח בתכנית ניתוח הנתונים קדם-הרשמה שלנו, בדקנו בניסיון את השערת המחקר הישירה הזו עם ANCOVA שבה מצב בזבוז (בזבוז פרטי מול פרו-חברתי) הוכנס בתור המשתנה הבלתי תלוי, רמות ממוצעות של השפעה נוכחית חיוביות שדווחו על PANAS הוכנסו בתור המשתנה התלוי, ואושר בקו ההתחלה הוכנס כמשתנה מפקח. בניגוד לחיזויים שלנו ועבודה קודמת, משתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי לא דיווחו על רמות גבוהות יותר של השפעה נוכחית חיובית (M=3.104, SD=.90, n=963) מאשר משתתפים במצב בזבוז אישי  F(1, 1943)=.457, p=499, d=.03, r=.02.(M=3.083, SD=.91, n=983)

כפי שבניסוי 1, ביצענו ניתוח נתונים שני גישושי כדי לבדוק אם משתתפים שמוטלת עליהם משימה אקראית כדי להיזכר בבזבוז כסף על אחרים דיווחו על רמות גבוהות של רגש נוכחי חיובי על הSPANE מאשר משתתפים שמוטלת עליהם משימה אקראית כדי להיזכר בבזבוז כסף על משהו עבור עצמם. עקבי עם תכנית ניתוח נתונים קדם-הרשמה, בדקנו את השערת מחקר זו עם ANCOVA שבה מצב היזכרות בבזבוז (בזבוז אישי מול פרו-חברתי) הוכנס בתור המשתנה הבלתי תלוי, רגש נוכחי חיובי לאחר היזכרות  על הSPANE הוכנס כמשתנה תלוי, ואושר בקו ההתחלה הוכנס כמשתנה לפקח על השפעתו. ניתוחי נתונים חשפו שהמשתתפים במצב הבזבוז הפרו-חברתי לא דיווחו על רמות גבוהות של רגש חיובי על הSPANE (M=19.925, SD=6.01, n=964) מאשר משתתפים במצב בזבוז אישי F(1, 1944)=.118, p=.732, d=.02, r=.01.(M=19.986, SD=5.93, n=983).

________________

דיון

ניסוי מס’ 2 לא שכפל את התגמולים הרגשיים לטווח ארוך של בזבוז פרו-חברתי (לעומת אישי) עם פרדיגמת ההיזכרות. באופן ספציפי, משתתפים שהוטלה עליהם היזכרות בזמן שהם בזבזו 20$ בקירוב על מישהו אחר דיווחו על רמות אושר דומות ברגע הנוכחי אל משתתפים שהוטל עליהם להיזכר זמן בו בזבזו 20$ בקירוב על עצמם. סיבה אחת עבור ההשפעה שאינה תקפה אולי תהיה שמשתתפים רבים לא סיפקו היזכרויות בזבוז מפורטות למרות הבקשה לתאר את רכישתם “בצורה חיה ומפורטת בפרטים עד כמה שניתן”. אכן, משתתפים בניסוי מס’ 2 כתבו ממוצע של 22 מילים בתגובה להנחיה להיזכרות, מה שהן פחות מחצי באורכן של תגובות הנתפסות במחקר עדכני המדגים את היתרונות הרגשיים של בזבוז פרו-חברתי על גבי רפלקציה (ממוצע של 45 מילים ב-Hanniball et al., 2019), והמאותת חוסר אפשרי של התחייבות במשימה. היכן שמשתתפים במחקרי עבר הציעו תיאורים בצורה חיה של ההתנסויות שלהם, משתתפים רבים במחקר הנוכחי כתבו רק ביטוי קצרצר, כגון “כמתנת יום הולדת” (במצב בזבוז פרו-חברתי) או “תקנה קפה” (במצב בזבוז אישי).

בתוך פירוש תוצאות ניסוי מס’ 2, זה גם ראוי לציין שמדדנו כיצד חשו בהווה המשתתפים לאחר ושנזכרו בהתנסות בזבוז מהעבר. באופן תיאורטי, היזכרות בהתנסות עבר חיובית רק תגרום לאנשים לחוש שמחים בהווה אם הם זוכרים זאת בצורה חיה, קרוב אל לחיות מחדש מנטאלית את ההתנסות (Strack, Schwarz, & Gschneidinger, 1985).. אכן, מחקרים על חוויות רכישה (לעומת דברים חומריים) מבקשת באופן טיפוסי ממשתתפים להיזכר כיצד הם חשו בזמן הרכישה, מאשר לשאול על הרגשות העכשוויים שלהם, מה שעוקף את הבעיה של צריכים להביא משתתפים אל לחיות מחדש את אירוע העבר.

לפיכך, בניסוי מס’ 3 ביצענו בדיקה נוספת של פרדיגמת ההיזכרות, על ידי השתמשות  באותו עיצוב כמו בניסוי מס’ 2 עם שלושה שיפורים מתודולוגיים קטנים אך חשובים. ראשית, כדי להבטיח את התחייבות המשתתפים אל משימת היזכרות הבלתי מוגבלת, גייסנו רק את משתתפי Mturk אשר סיפקו תגובות באיכות-גבוהה במחקרי עבר. שנית, כדי לעודד משתתפים להשתתף ברפלקציה בצורה חיה במשימה זו, דרשנו מהם לכתוב לפחות 150 מאפיינים כאשר הם מתארים את התנסות הבזבוז שלהם. לבסוף, כפי שגם מדידת רגשות נוכחיים של המשתתפים (כפי שבניסוי מס’ 2, המשתתפים גם נזכרו ברגשותיהם בזמן הרכישה; אסטרטגיית מדידה זו לא הייתה בשימוש בעבודה המקורית, ולפיכך, לא מייצגת שכפול. אך לעומת זאת כללנו מדידה זו מאחר והיא הרשתה לנו לבחון את היתרונות הרגשיים של בזבוז פרו-חברתי אפילו עבור משתתפים שלא חיו מחדש באופן חי את חוויית העבר. כדי לבדוק את הערך הפוטנציאלי של שיפורים מתודולוגיים אלו, ביצענו מחקר גישוש בשילוב שינויים אלו (חומרים ונתונים עבור מחקר גישוש זה הינם זמינים בOSF- https://osf.io/d6ymu/). לאחר השגת תוצאות מבטיחות במחקר גישוש זה, ביצענו מחקר קדם-הרשמה שלישי בניסוי מס’ 3

___________________________________________________________________

ניסוי מס’ 3

שיטה

        דגימה. אנו גייסנו דגימה סופית של 5,199 משתתפים (Mage=  39.00, SD = 11.77 ; 57.0% נשים, 42.4% גברים, 0.4% אחר, 0.04% מעדיפים לא לומר) און-ליין על ידי שימוש במערכת Mturk. השתמשנו בMturk כפלטפורמת הגיוס שלנו בגלל שהיא העניקה לנו את היכולת להגיע אל מגיבים עם רקורד באיכות גבוהה (למשל, 97% רייטינג באישור ב >5,000 HITs), המגדילים את הסבירות שמשתתפים יתחייבו אל משימת ההיזכרות המפורטת. דגימת המטרה שלנו הייתה 5050 משתתפים. מטרה זו הייתה מבוססת על חישובי  G*power בעזרת =.05,α, זנב אחד, power=.80, וגודל השפעה של d=.07 (כפי שנצפה במחקר גישוש זהה שצוין למעלה). אך, דגמנו-יתר אל 5,300 משתתפים כך שנוכל להוציא את אלו שלא נזכרו בחוויית בזבוז; קריטריון הוצאה זה מוסבר בקדם-הרשמה שלנו ב-OSF ב- https://osf.io/y9s5f/). מחקר זה מאושר על ידי וועדת ביקורת מוסדית.

        הליך המחקר  המשתתפים דיווחו על האושר העכשווי ועל תכונת האושר על אותו סולם פריט-יחיד שהיה בשימוש בניסויי 1 ו-2. בעקביות עם המחקרים המוקדמים יותר שלנו ותכנית ניתוח הנתונים קדם-ההרשמה, ציונים אלו היו במתאם גבוה מאוד, r(5,197)=.688, p<.001,, כך שביצענו סטנדרטיזציה וביצענו ממוצע להם כדי ליצור מדידת קו ההתחלה של אושר. פריטי אושר הוצגו כחלק ששאלות מילוי מעטות (כגון, “עד כמה אתה חש עייף כרגע?”) כדי להסוות את העניין שלנו באושר.

על המשתתפים הוטל אקראית להיזכר ולתאר התנסות בזבוז קודמת שבה הם השתמשו ב-20$ כדי להועיל לעצמם או למישהו אחר. הנחיות להיזכרות היו זהות לאלו שהיו בשימוש בניסוי מס’ 2; אך, המשתתפים נדרשו לרשום לפחות 150 מאפיינים (שווה ערך ל25 מילים בקירוב) כאשר מתארים את התנסויות בזבוז כדי  לעודד היזכרות באופן חי. רוב המשתתפים כתבו יותר מהדרישה המינימאלית; ההיזכרות הממוצעת של בזבוז הכילה כ- 60.52 מילים (SD=33.23).

לאחר שתיארו את זיכרון הבזבוז שלהם, כל המשתתפים דיווחו את רווחתם העכשווית על PANAS ו-SPANE (כפי שקודם לכן), כפי שגם את הרגש החיובי שלהם בזמן הרכישה על ידי שימוש ב-SPANE. בעקביות עם המחקרים הקודמים וקדם-ההרשמה שלנו, חושבה השפעה חיובית על ידי לקיחת הממוצע של 11 פריטי החיוביות (10 פריטים מקוריים מ-PANAS ואושר) ורגש חיובי על ה-SPANE חושב על ידי סיכום תגובות יחדיו עבור כל הפריטים החיוביים. לבסוף, המשתתפים דיווחו על המידע הדמוגרפי שלהם (מין, גיל, והכנסת משק בית).

____________ 

ניתוחי נתונים והשערת מחקר לפני הרשמה

חזינו שמשתתפים שהוטלה עליהם אקראית לבצע רפלקציה על דוגמה קודמת של בזבוז פרו-חברתי ידווחו על רמות עכשוויות גבוהות יותר של השפעה חיובית מאשר משתתפים שהוטלה עליהם משימה לבצע רפלקציה על דוגמה קודמת של בזבוז אישי. כפי שנמתח בתכנית ניתוחי נתונים בקדם-הרשמה, בדקנו את השערת מחקר ישירה זו עם ANCOVA שבה מצב הבזבוז (בזבוז אישי מול פרו-חברתי) הוכנס בתור משתנה בלתי תלוי, רמות נמוכות של השפעה עכשווית חיובית שדווחו על הPANAS הוכנסו בתור משתנה תלוי, ואושר בקו ההתחלה הוכנס כמשתנה מפקח. בעקביות עם חיזויים ועבודת עבר, משתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי דיווחו על רמות גבוהות יותר של השפעה נוכחית חיובית (M=3.038, SD=.90, n=2,584) מאשר משתתפים במצב בזבוז אישי (M=3.006, SD=.91, n=2610) F(1, 5191)=5.341, p=.011, d=.06, r=.03ץ

גם בדקנו האם משתתפים שהוטל עליהם משימה אקראית כדי להיזכר בבזבוז כסף על אחרים דיווחו על רמות גבוהות יותר של רגש עכשווי חיובי על הSPANE מאשר משתתפים שהוטל עליהם להיזכר בבזבוז כסף על משהו עבור עצמם. בעקבות תכנית ניתוח הנתונים קדם-ההרשמה שלנו, בחנו את השערת מחקר הישירה בשימוש בANCOVA שבה מצב היזכרות בבזבוז (בזבוז אישי מול פרו-חברתי) הוכנס בתור המשתנה הבלתי תלוי, רגש עכשווי חיובי לאחר ההיזכרות על הSPANE הוכנס בתור המשתנה התלוי, ואושר בקו ההתחלה הוכנס בתור כמשתנה מפקח. כפי שנחזה, משתתפים במצב הבזבוז הפרו-חברתי דיווחו  על רמות גבוהות יותר של רגש חיובי על SPANE (M=19.638, SD=6.20, n=2,584) מאשר משתתפים במצב בזבוז אישי (M=19.491, SD=6.19, n=2,613)F(1, 5194)=4.571, p=.017, d=.06, r=.03.

לבסוף, בדקנו האם משתתפים שהוטל עליהם אקראית להיזכר בבזבוז כסף על אחרים זוכרים שחשו מאושרים יותר מאשר משתתפים שהוטל עליהם אקראית להיזכר בבזבוז כסף על עצמם. כפי שהוצהר בקדם-ההרשמה, בחנו את השערת מחקר ישירה זו על ידי שימוש בANCOVA  שבה מצב היזכרות בבזבוז (בזבוז אישי מול פרו-חברתי) הוכנס בתור המשתנה הבלתי תלוי, ודירוגים על רגש חיובי על הSPANE בזמן הרכישה הוכנסו בתור המשתנה התלוי, ואושר בקו ההתחלה הוכנס כמשתנה מפקח. כפי שנחזה, משתתפים נזכרו שחוו רמות גבוהות יותר של רגש חיובי (בSPANE) לאחר בזבוז כסף על אחרים (M=  22.696, SD=  5.69, n = 2,584) מאשר אחרי בזבוז כסף על עצמם (M  =21.901, SD=  5.85, n = 2,613) F(1, 5194) =37.926, p =.001, d = .17, r = .09.

__________________

דיון

על ידי שימוש בגרסא מותאמת של פרדיגמת ההיזכרות שלנו שעוצבה כדי להבטיח שמשתתפים יפגינו לפחות רמה בינונית של התחייבות למשימה, שכפלנו את התגמולים הרגשיים של בזבוז פרו-חברתי (מול אישי). בשתי המדידות (בPANAS וב-SPANE ), המשתתפים דיווחו על רגשות חיוביים יותר כאשר הם הרהרו על זמן בו הם בזבזו את הכסף הפרטי שלהם על אחרים לעומת עצמם. אך, השפעה זו הייתה קטנה מאוד (d=.06). גם ביקשנו מהמשתתפים להיזכר כיצד הם חשו בזמן הרכישה שלהם, שחשף השפעה חיובית גדולה יותר של בזבוז פרו-חברתי (d=.17). ההבדל הגדול יותר בין מצבים כפי שדווח בזמן הרכישה אולי ישקף תוצאות מיידיות יותר של בחירות בזבוז אישיות ופרו-חברתיות, אך גם אולי נובעות מדעה קדומה של היזכרות או מאפייני דרישה. במילים אחרות, בקשה ממשתתפים להיזכר ברגשות העבר שלהם אולי הוביל אותם להסתמך על התיאוריות הנאיביות שלהם של כיצד נתינה צריכה לגרום להם להרגיש, או שעל הניחושים שלהם של איך הנסיינים ציפו מהם להרגיש.

___________________________________________________________________

דיון כללי

דוח שכפול רשום זה מציע ראייה שבזבוז כסף על אחרים מקדם אושר. ניסוי מס’ 1 הראה שסטודנטים באוניברסיטה שהוטל עליהם אקראית לרכוש ממתקים עבור ילד חולה דיווחו שחשו מאושרים יותר לאחר מכן מאשר משתתפים שהוטל עליהם לרכוש ממתקים עבור עצמם. בניסוי מס’ 2, לעומת זאת מבוגרים אמריקאים  שגויסו דרך קוואלטריקס (Qualtrics) לא דיווחו על אושר נוכחי גדול יותר כאשר הם חשבו על בזבוז כספם שלהם על אחרים (לעומת עצמם) בעבר. אנחנו חשדנו שתוצאות ללא תוקף אלו אולי נבעו מחוסר של התחייבות משתתפים, ולפיכך, ביצענו מספר התאמות כדי להגביר התחייבות עם המשימה בניסוי מס’ 3. על ידי שימוש בפרדיגמת היזכרות משופרת זו, מצאנו שממשתתפים במצב בזבוז פרו-חברתי (מול אישי) דיווחו על מעט יותר אושר לאחר היזכרות בזמן בו בזבזו כסף על אחרים לעומת עצמם. צפינו בהבדל דומה, אך גדול יותר בין מצבים כאשר משתתפים נזכרו ברגשות שלהם מיידית לאחר ביצוע הרכישה. בהינתן שמחקרים אלה נרשמו מראש והופעלו בצורה טובה, הם מעניקים את הראייה הסופית לתאריך זה עבור יתרונות רגשיים של בזבוז פרו-חברתי.

המחקריים הנוכחיים  גם מציעים את ההערכות הזמינות הטובות ביותר של גודל ההשפעה כדי להדריך מחקר ניסויי עתידי על בזבוז פרו-חברתי. בניסוי מס’ 1, צפינו בגודל השפעה אחד (d=.36, r=.18) שהיה דומה בשיעור שלו להשפעות אחרות מבוססות-היטב בפסיכולוגיה חברתית – כמו אפקט הרגל בדלת (ממוצע r=.16) ואפקט גילוי-עצמי על חיבוב (ממוצע r=.16 ; Richard, Bond, & Stokes-Zoota, 2003) – כפי שאפקט הטיפוסי שדווח בספרות המפורסמת של פסיכולוגיה חברתית באופן רחב יותר (=r  .21; Fraley & Marks, 2007). בזמן שצפינו בהשפעות ללא תוקף על ידי שימוש בפרדיגמת היזכרות בניסוי מס’ 2, פרדיגמת ההיזכרות המותאמת שהייתה בשימוש בניסוי מס’ 3, הניבו השפעות משמעותיות, אך קטנים על אושר המשתתפים ברגע של אחרי היזכרות בהתנסות בזבוז של עבר (d=.06, r=.03), והשפעה גדולה יותר על היזכרות משתתפים של האושר שלהם מיידית לאחר ביצוע הרכישה (d=.17, r=.09). ההשפעה השנייה דומה בשיעור שלה להשפעות אחרות ידועות-היטב, כמו הנטייה לתאר כישלון לגורמים חיצוניים (ממוצע r=.09) והנטייה עבור אנשים להיות יותר אגרסיביים לעבר גברים מאשר נשים (ממוצע ;r=.06 Richard et al., 2003).

כפי שדיון זה מדגיש, אין גודל השפעה אחת של בזבוז פרו-חברתי על אושר. במקום זאת, השיעור של ההשפעה תלוי קריטית על בחירות מתודולוגיות, כולל את הפרדיגמה הניסויית שהייתה בשימוש ובצורה בו אושר מוערך. באופן כללי יותר, החיפוש אחר גודל השפעה יחיד כדי לתפוס איזו תופעה הוא מאתגר עבור לפחות שתי סיבות. ראשית, העובדה הפשוטה שמתווכים מעלים ומורידים את שיעור של השפעה כלשהי מציעים שכל תופעה מטבע ברייתה הינה משתנה. בהקשר של בזבוז פרו-חברתי, לדוגמא, גורמים כמו השפעה פרו-חברתית נתפסת, עניין של רצון, וקשר עם מקבלים משפיעים באופן קריטי על עד כמה בזבוז כסף על אחרים מקדם אושר ((Aknin et al., 2013, 2013; Dunn, Aknin, & Norton, 2014; Lok & Dunn, 2019; Weinstein & Ryan, 2010. שנית, גורמים הקשריים רחבים יותר גם כן סביר שישפיעו על גודל ההשפעה הנצפית של תופעה פסיכולוגית. המחקר המתאמי שלנו על ידי שימוש בנתוניGallup World Poll  מספק דוגמא ברורה; בזמן שהאפקט של בזבוז פרו-חברתי על שביעות רצון מהחיים הינו חיובי במעל -88% של המדינות שנסקרו, טווחי המתאם הינם בין 1.33 (במונטנגרו) אל -.63 (בטוניס; Aknin et al., 2013).

אולי הכי חשוב, התוצאות שלנו מציעות שלפחות רמה מתונה של התחייבות משתתף תהיה דרושה אולי כדי לזהות את ההשפעה היעילה של בזבוז פרו-חברתי. באופן מסורתי, פסיכולוגים ממילגרם (1975) אל בטסון (Toi & Batson, 1982) אל לטנה ודארלי (1968) ביצעו ניסויים אלגנטיים, בהשפעה גבוהה, שהשקיעו במשתתפים בתופעה תחת המחקר. יותר לאחרונה, במאמץ מוצדק היטב לאסוף דגימות יותר גדולות בפחות זמן, פסיכולוגים חברתיים ביצעו מחקרים באופן הולך וגדל און-ליין. הממצאים שלנו מצביעים אל המסקנה שמחקרי מעבדה איטיים, בעלות גבוהה עדיין יש להם מקום חשוב בפסיכולוגיה חברתית; על ידי שימוש בפרדיגמת מעבדה מעורבת ברמה גבוהה בניסוי בס’ 1, יכולנו לזהות  השפעה איתנה של בזבוז פרו-חברתי על אושר, מה שהצריך דגימות גדולות כדי לזהות על ידי שימוש ב בפרוצדורה חיוורת יותר און-ליין. כמובן, זה אפשרי לעצב מחקרים מחייבים באופן גבוה שיכולים להיות מושלמים און-ליין (כגון, O’Brien & Kassirer, 2019, ניסוי מס’ 2) ולפיכך אתגר חשוב-ואולי לא מזוהה- עבור פסיכולוגים מונח בייבוא החוזקות של מחקרי מעבדה בעלי השפעה גבוהה מסורתית אל פלטפורמות נתונים און-ליין מודרניות.

זה גם חשוב לקחת בחשבון כיצד השפעות אלה אולי יזוזו במש הזמן. נלקחים יחדיו, המחקרים שלנו מציעים שאנשים מתנסים ביתרון אושר בהיר מיידית לאחר בזבוז על אחרים. כאשר אנשים מסתכלים אחורנית על התנסות עבר של בזבוז פרו-חברתי, הם זוכרים שחשו שמחים – ורק חושבים על התנסות עבר זו מייצרת תנופה מזוהית, אמנם מאוד קטנה אל אושר בהווה. (1) שוב, זה ראוי לציין, שהמחקר המקורי על בזבוז פרו-חברתי לא ביקש מהמשתתפים לדווח איך הם חשו מיידית לאחר הרכישה שלהם (ייבאנו את פרדיגמה זו מהספרות בזבוז המבוססת על ניסיון מול חומרית; Carter & Gilovich, 2010), כך שממצא זה לא צריך להיחשב שכפול ישיר של עבודת עבר.

למרות זאת, למרות הזוהר החמים של אי אילו רכישות נדיבות מסתבר שנעלמות במשך הזמן, חיים יומיומיים מציעים הזדמנויות מרובות לבזבז כסף על אחרים. פאנדר ועוזר (Funder and Ozer, 2019) טוענים שבמקום להתנצל על השפעות קטנות, חוקרים צריכים לקחת בחשבון כיצד השפעות קטנות אלו יצטברו במשך הזמן. לדוגמא, מישהו שמבזבז סכומים קטנים של כסף בעזרה לאנשים כל יום במשך שבוע אולי יקבל תנופת אושר כל פעם, מה שאולי יורכב אל יתרון גדול יותר עבור הרגשתו הטובה. אף על פי שזה גם אפשרי שאנשים אולי יתרגלו אל התנהגויות חוזרות, מחקר עדכני מציע שאנשים מסתגלים יותר לאט להתייחסות לאחרים מאשר להתייחס לעצמם ((O’Brien & Kassirer, 2019. בעקביות עם רעיון זה שתנופות קטנות באושר מבזבוז פרו-חברתי  יצטבר אל עבר היות אדם טוב יותר, ניתוחי נתונים עכשוויים של נתונים מתאמיים של יותר מעל מיליון אנשים מסביב לעולם מראים שבזבוז פרו-חברתי – בצורה של נתינת צדקה – הינו אחד מתוך פסגת ששת חזאים של שביעות רצון מהחיים מסביב לעולם ((Helliwell, Huang, & Wang, 2019.

לבסוף, התקווה שלנו שמחקר זה – והלמידה שלנו במשך הדרך על חשיבותם של גורמי מפתח להחשיב כזו התחייבות – משרתת כמודל עבור חוקרים אחרים המתעניינים בבחינת  האיתנות של ממצאיהם שפורסמו קודם לכן. כאשר נרתענו, מצאנו זאת בעל ערך לאין שיעור לבצע רפלקציה על מחקר העבר שלנו בבחירת הפרדיגמות שחשנו שהן הכי חשובות לשכפול, בזמן להיות שקופים על קריטריון הבחירה שלנו והבחירות המתודולוגיות שלנו. נורמות חדשות של שקיפות והקפדה כבר משפרות את מדע הפסיכולוגיה; התוצאות שלנו מציעות שחשיבה שנית על פרדיגמות ישנות עם סטנדרטים מחקריים גבוהים יותר מהווים ככלי אחד להבטיח שהמדע שלנו ינוח על בסיס יציב.

_________

(1) ראוי לציין שניסוי עכשווי נוסף מצא שמעשי היזכרות פשוטים של טוב-לב הובילו ליתרונות של היות אדם טוב שהיו יכולים להיות מושווים עם ההשפעות של באמת להתחייב למעשים של טוב-לב (Ko, Margolis, Revord, & Lyubomirsky, 2019). מחקר און-ליין זה בוצע עם סטודנטים של אוניברסיטאות, שהתבקשו לבזבז לפחות 5 דקות על משימת ההיזכרות, ומדגיש בהמשך את חשיבות הפוטנציאל של קידום התחייבות משתתפים במחקר.

___________________________________________________________________

מקרא:

פרו-חברתי =עזרה מרצון לזולת

מצב=תנאי

נהנתן=הדוניסט

להרהר=רפלקציה

הרשמה מראש=קדם-הרשמה=לפני הרשמה

פרו-חברתי =עזרה מרצון לזולת

___________________________________________________________________

האם בזבוז כסף על אחרים מקדם אושר? דוח שכפול רשום

___________________________________________________________________

מחקר מצביע שבזבוז כסף על אחרים - בזבוז פרו-חברתי (עזרה מרצון לזולת) - מוביל לאושר גדול יותר מאשר בזבוז כסף על עצמו, של האחד (לדוגמא, Dunn, Aknin, & Norton, 2008, 2014). ממצאים אלה קיבלו תשומת לב נרחבת מאחר והם מציעים תובנה מדוע אנשים משתתפים בהתנהגות פרו-חברתית שעולה רבות, ומה בונה אושר מבזבוז הרבה יותר רחב. אך לעומת זאת, לרוב המחקרים על בזבוז פרו-חברתי (כמו רוב המחקר על היתרונות הרגשיים של נדיבות-לב)שימשו דגימות קטנות במידתן (תאn<100/). לאור סטנדרטים חדשים, משופרים עבור ערכים ראייתיים, ביצענו שכפולים רשומים בעוצמה גבוהה של הפרדיגמות המרכזיות אשר נעשה בהן שימוש במחקר על בזבוז פרו-חברתי. בניסוי מס' 1, 712 סטודנטים קיבלו משימה באופן אקראי לבצע רכישה עבור עצמם או עבור זר נזקק ולאחר מכן דיווחו על האושר שלהם. כפי שנחזה מראש, משתתפים שהוטלה עליהם משימה להשתתף בבזבוז פרו-חברתית (לעומת אישית) דיווחו על אושר רגעי. בניסוי מס' 2, 1950 מבוגרים נזכרו בזמן שהם בזבזו כסף על עצמם או על מישהו אחר ואז דיווחו על האושר העכשווי שלהם; בניגוד לחיזויים, משתתפים במצב הבזבוז הפרו-חברתי לא דיווחו על אושר גדול יותר מאשר אלו במצב הבזבוז האישי. בגלל שרמות נמוכות של התחייבות למשימה אולי ייצרו את התוצאות הלא תקפות הללו, אנו ביצענו שכפול עם הבדלים קטנטנים שעוצבו כדי להגדיל את ההתחייבות; בניסוי זה 3 (5,199 =N), משתתפים שנזכרו בזיכרון על בזבוז כסף פרו-חברתי (לעומת אישי) דיווחו על אושר גדול יותר אך ההבדלים היו קטנים. נלקחו יחדיו, מחקרים אלה תומכים בהשערת המחקר שבזבוז כסף על אחרים כן מקדם אושר, אך מדגימים  שהשיעור של ההשפעה תלוי במספר מאפיינים מתודולוגיים. ___________________________________________________________________ אנשים מתייצבים מול אין-ספור בחירות לבזבוז בחיי היומיום. האם רכישות מסוימות מציעות החזרי אושר גדולים יותר מאשר אחרים? ב"בזבוז כסף על אחרים מקדם אושר" (Dune et al., 2008) הצגנו סדרות של מחקרים המדגימים שבזבוז כסף על אחרים (כלומר, בזבוז פרו-חברתי) היה מקושר עם אושר בדיווח-עצמי. הראייה הכי חזקה לסיבתיות הגיעה ממחקר מס' 3, שבו 46 על סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה של קולומביה הבריטית הוטלה משימה אקראית לבזבז סכום כסף קטן ש'נפל מהשמיים' או אחד מהשניים 5$ או 20$ על עצמם או על מישהו אחר עד...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.