Social work skills and knowledge: A practice handbook (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

Trevithick, P. (2011). Social work skills and knowledge: A practice handbook. London, UK: McGraw-Hill (Ch. 7, pp. 198-210).

**חלק מתוך ספר** 

מיומנות הראיון

16. באיסוף מידע בעבודה סוציאלית יש להתנהג בנחישות על מנת לאסוף את המידע הדרוש לנו. האופן בו נאסוף את המידע ורמת הדייקנות במידע יכולה לשנות את ההחלטה שנקבל ביחס למטופל. לעיתים איסוף מידע עלול לגרום לאי נוחות מצד המטופלים שכן לא תמיד הם רוצים שנדע הכל עליהם.

איסוף מידע בעבודה סוציאלית הינו מרכיב חשוב אשר אופן ביצוע יכול להשפיע על מהלך הטיפול ומטרותיו. בעת איסוף המידע על העובד הסוציאלי להיות מודע להתנהגות המטופל ולהתאים עצמו על מנת לקבל את המידע המדויק ביותר שישרת אותו הלאה. איסוף מידע כרוך בשאילת השאלות הנכונות, בתכנונן ובמודעות העצמית של העובד הסוציאלי לגביי העמדות השיפוטיות שלו.

על מנת לאסוף מידע בצורה הטובה ביותר יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות טובות ותכנון בהשגת מטרה זו.  יש לזכור כי הפעולות שאנו עושים על מנת לאסוף את המידע עלולות לתרום בדרכים שונות למשתמשי השירות או לחילופין ליצור תחושת אכזבה מהשירות שקיבלו.

בעת איסוף המידע עלינו לשים לב לכמה דברים: א’- לשאול שאלות טובות- לעיתים יש נטייה להגיע לראיון עם קיבעון מסוים אשר לעיתים אנו לא מודעות לו. חלק מהפעולות של העובד יכולות להקל על המרואיין להרתיע אותו. ב- ישנן שבע שגיאות נפוצות בעת הריאיון שעלינו לשים לב אליהן שאלת שאלות מובילות, לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הן משמשות כהסחות דעת או הפרעות),לשאול שאלות סגורות הקוראות לתשובה של כן  או  לא כאשר רצוי מידע נוסף, לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תועיל),לשאול יותר משאלה אחת בכל פעם, לשאול שאלות מורכבות, לשאול אדם למה משהו קורה בהנחה שהיא יודעת את התשובה.

ישנם כמה סוגי שאלות שיכולים לתרום לנו:

17. שאלות פתוחות

מטרות שימוש בשאלות מסוג זה הן לאפשר למטופל חופש בחירה וביטוי עצמי בדרך שיבחר. שאלות מסוג זה יכולות להיות פתח לבסיס הידע שקיים בעולמו אך עלינו להיות מודעים כי שאלות מסוג זה דורשות סבלנות מהעובד. לעיתים מטופלים יראו בשאלות פתחות מאיימות במידה והם מתקשים לבטא עצמם במילים או להסביר את עצמם כראוי. העובד הסוציאלי צריך להתייחס לבעיה זו בצורה עקיפה או ישירה על מנת לאפשר למטופל לספר את סיפורו ברוגע.

ניתן להשתמש בשאלות אלו כדי לפתח את המחשבה ולהכיר את בסיס הידע שלו אך חשוב לזכור כי בעת שאילת שאלות פתוחות יש להיות סבלניים ולאפשר למרואיין להרגיש כי הזמן הוא לא פרמרטר . שאלות פתוחות צריכות מאפיין בולט בראיון , אך עלול ליצור מצב מאיים בעיני המרואיין במידה והוא מתקשה לבטא את מילותיו. סיבה נוספת היא כי אנשים לעיתים לא יודעים כיצד להסביר את שמתרחש . אפשר להתייחס לבעיות אפשריות אלו בעת הראיון ,בצורה עקיפה או ישירה. על כן עלינו להיות להתאים עצמנו את אופי הראיון לאווירה על מנת לאפשר למרואיין לספר את סיפורו בצורה רגועה ושקולה. במידה והמרואיין עדיין נסער ומתגונן עלינו להתייחס לרגשות אלו ולהסביר מה הרציונל מאחורי שאילת השאלות. בעת שאילת השאלות הפתוחות יש ליידע את המראויין על המידע שקיים אצלנו כדי שירגיש בנוח.

18.שאלות סגורות:

סגנון שאלות זה יכול להתאים  בכמה אופנים: ראשית,במידה ואנו מחפשים מידע עובדתי  במגבלת זמן. שנית, במידה ואנו רוצים לשמור את הראיון ממוקד , לקבוע את כיוון הראיון או להסיט את הראיון מכיוון לא טוב . אך יחד עם זאת על העובד לדעת שכאשר הוא בוחר להתשמש בשאלות כאלו האחריות עליו גדולה שכן עליו לגבש את דעתו על פי תשובות אלו.

עלינו לסגל גם שאלות כאלו שכן שאלות אלו יכולות להיות מטיבות עם אנשים חסרי ביטחון או שמתקשים לסדר את המחשבות שלהם , אנשים סגורים , שונים.

החיסרון הבולט הוא שהפוקוס שבא לידי ביטוי עקב שימוש בשאלות אלו בראיון עלול לגרום למרואיים לחוש תסכול שכן המראיין לא מראה התעניינות או נותן מקום להסבר.

הסוג שני הוא שאלות סגורות בהן העובד סוציאלי ישתמש במידה והוא מחפש מידע עובדתי במגבלת זמן או כאשר ברצונו לקבוע את טון הריאיון. שאלות כאלו עלולות להיות מטיבות עם מטופלים חסרי ביטחון, סגורים או בעלי קושי לביטוי עצמי. אך יש לשים לב כי בשאלות מסוג זה האחריות של העובד הסוציאלי גדה שכן עליו לגבש דעה על פי תשובות אלו ובנוסף לכך,  המטופל עלול לחשוב כי העובד הסוציאלי לא מראה התעניינות אמיתית וכתוצאה מכך תיווצר תחושת תסכול שעלולה לפגוע באיסוף המידע . פתרון טוב לבעיות אלו יכול להיות יצירת שאלות משולבות.

שאלות משולבות:

לעיתים מטרות הריאיון הינן לא חד משמעיות ועלינו להשתמש בשאלות משולבות כדי שהריאיון לא יקבל אווירה של חקירה.

19. שאלות מה:

שימוש בסוג זה יהיה אופייני יותר בטיפול משפחתי.

השימוש בהם מאפשר למרואיין לבטא את עצמו בדרך שבה יבחר ולהגדיר בעצמו את החששות. יתרון נוסף הוא ששאלות אלו הינן דרך לשאול שאלות בנוגע לעבר .

חקירת העבר לעיתים מחייבת אף על פי שהן עלולות להישמע מאשימות אך ניתן להתגבר עליהן עי שימוש בטון רגיש יותר .

שאלות אלו משמשות את העובד לראייה מערכתית אשר אומרת שהאדם הוא לא אחראי היחיד לבעיה. שאלות אלו יכולות לקחת אותנו למקומות בלתי צפויים ולעזור לנו לראות מהי תפיסת עולמו של המטופל, האם קיימים הבדלים ובמידה וכן כיצד ניתן לשנותם.