עיצוב מכשור רפואי The effect of design on the usability and real world effectiveness of medical devices A case study with adolescent users

השפעת העיצוב על השימושיות והאפקטיביות המעשית של מכשור רפואי: מקרה בוחן עם מתבגרים

תקציר

בני נוער זוכים כיום להתעלמות בתחומים רבים של המחקר הרפואי, וכתוצאה מכך לעתים קרובות הם נאלצים להשתמש במכשור רפואי שעוצב עבור ילדים או מבוגרים. מצב זה עלול להוביל להיענות ירודה לטיפול ופגיעה בתוצאות הרפואיות.

מחקר זה בוחן את התפקיד של עיצוב מכשירים על האפקטיביות המעשית של המכשור הרפואי המשמש לטיפול בסיסטיק פיברוזיס, מפרספקטיבה של בני נוער. נערכו ראיונות אינטראקטיביים עם 20 בני נוער המשתמשים במכשיר הפיזיותרפיה אקפלה (acapella), בכדי לבחון את דרישות המשתמשים ונושאים שונים הקשורים ביחסי משתמש-מכשיר הרלוונטיים לקבוצת משמשים זו. מחקר זה מצא כי בני הנוער המשתמשים באקפלה אינם עושים זאת באופן תדיר ובצורה המומלצת על ידי הקלינאים. זוהו מספר היבטים בעיצוב של מכשיר האקפלה המשפיעים על האופן ועל התדיררות של השימוש בו. זיהינו 5 גורמים העשויים לשפר את האפקטיביות של האפקלה עבור בני נוער עם סיסטיק פיברוזיס: מחוברות, מידע, אמון, אסתטיקה והתאמה לסגנון החיים.

1. מבוא

יישום של גורמי אנוש (HF) בעיצוב של מכשור רפואי הינו פן קריטי לפיתוח של מוצרים מוצלחים. הפרסום של ISO 62366:2008: “מכשור רפואי: יישום הנדסת שמישות במכשור רפואי” הוסיף גם הוא לחשיבות של HF בפיתוח מכשור רפואי ומפרט באופן פורמאלי כיצד מפתחים צריכים להתייחס לשמישות.

כל מכשיר רפואי היוצא לשוק חייב להיות בטיחותי, והמפתחים חייבים לספק ראיות לאפקטיביות הקלינית של המכשיר בכדי לשכנע את הקונים בכדאיותו. עם זאת, מכשירים שנמצאו בטיחותיים ואפקטיביים בניסויים קליניים לא תמיד מוכיחים את האפקטיביות שלהם בעולם האמיתי. ה- WHO מגדיר אפקטיביות כ”כאשר המוצר מניב את ההשפעה אליה כיוון היצרן, ביחס לתנאים הרפואיים. לדוגמא, אם המכשיר נועד להקל על כאבים, יש לצפות כי המכשיר אכן יפחית את הכאבים וכי היצרן יספק ראיות אובייקטיביות, כמו תוצאות ניסויים קליניים, כי המכשיר אכן מפחית כאבים. ניתן לראות באפקטיביות כיעילות בסביבה קלינית בעולם האמיתי”. מעניין לראות כי המשפט האחרון בהגדרה מכיר בכך שגורמים קונטקסטואליים יכולים להשפיע על האפקטיביות של המכשיר. לדוגמא, במקרה של מדי גלוקוזה, דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים ומשאבות אינסולין, מחקרים מראים כי קיימים גורמים חברתיים, פסיכולוגיים, ארגוניים וקליניים רבים המשפיעים על אופן השימוש בפרקטיקה, העלולים לגרום להשפעות שליליות על המשתמשים ועל בריאותם לטווח הארוך. שרפלס הציג לאחרונה מודל של אינטראקציות משתמש-מכשיר וההשלכות שלהן, הכוללות שימוש שגוי, היענות ירודה ואפילו נטישה מוחלטת של הטיפול. לפיכך, קיימים שלל גורמים התורמים לפער בין היעילות של המכשור הרפואי בזמן הניסויים הקליניים לבין האפקטיביות המעשית שלהם המתממשת כאשר המכשיר מיושם בסביבתו הטבעית, כאשר חלק מגורמים אלו הם גורמי אנוש.

סוגיית האפקטיביות הפרקטית הינה חשובה במיוחד עבור מכשירים הנמצאים בשימוש של מטופלים. סוג זה של שימוש עלה במידה דרמטית בשנים האחרונות, ובהתחשב בפופולאריות הגואה של תוכניות דיור מוגן כמו telecare ו- telehealth, לצד הזדקנות האוכלוסייה, יש לצפות כי מגמה זו תמשיך. אנשים הסובלים ממחלות כרוניות ובני משפחתם נדרשים כיום לדעת כיצד להשתמש במכשור רפואי בכדי לפקח, לטפל ולתמוך בעצמם; עם זאת, שאיבת התועלת הקלינית הפוטנציאלית ממכשירים אלו תלויה בשימוש שגרתי והולם. ה- FDA זיהה לאחרונה מצב זה כבעייתי: “מכשירים רפואיים מורכבים מיושמים כיום במידה תכופה בבתים פרטיים, פעמים רבות תחת תנאים בלתי הולמים. מצב זה נושא השלכות לגבי התפעול האפקטיבי והבטיחותי של מכשור זה, במיוחד אלו הכוללים דרישות מורכבות לתפעול הולם או אחזקה נכונה”.

אחת מקבוצות המשתמשים שזוהתה כבעלת סוגיות ספציפיות בכל הנוגע לשימוש במכשור רפואי ביתי היא מתבגרים הסובלים ממחלות כרוניות, הזקוקים למכשור זה לצורך ניטור, טיפול ובדיקות עצמיות. ה- WHO מגדיר את תקופת ההתבגרות בין 10-19 שנים: צעירים בני 10-24 ומבוגרים צעירים בני 20-24. לפי מחקרו האחרון של סוייר, “טווח הגילאים של 10-24 מתחלק בשנים האחרונות ל- 3 קטגוריות: גיל 10-14 (גיל ההתבגרות המוקדם), 15-19 (גיל ההתבגרות המאוחר), ו- 20-24 (בגרות צעירה) בכדי לבחון באופן מדויק את היקף השינויים הבריאותיים המתרחשים בשנים אלו”. במהלך ההתבגרות, האדם הופך מילד תלותי למבוגר עצמאי,  ותהליך זה כולל השלכות בריאותיות, מכיוון שלפי הולמבק, “ההתבגרות היא תקופה קריטית שבה מתגבשות התנהגויות בריאותיות הנמשכות כל החיים”. בשל כך, חיוני לפתח שירותים ומוצרים בריאותיים המיועדים עבור שלב פורמטיבי זה.

קיים שיפור בולט בתוחלת החיים של ילדים הסובלים ממחלות כרוניות, כאשר ילדים רבים כיום שורדים את גיל ההתבגרות וממשיכים בחייהם הבוגרים. אחת הסיבות לשיפור זה היא השכיחות של מכשור רפואי המאפשר השגחה וטיפול קבוע על ידי החולים עצמם. לפיכך, חשוב ביותר להבטיח אפקטיביות מעשית של מכשור רפואי זה עבור מתבגרים, במיוחד בהתחשב בעובדה כי מתבגרים מהווים קבוצה המציגה היענות ירודה להנחיות הטיפוליות. ואן דולמן ועמיתיו בחנו מספר התערבויות ותיאוריות הקשורות בהיענות ירודה לטיפולים רפואיים וסיכמו כי היענות תדירה הינה “נמוכה במידה מאכזבת” וכי “המדענים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית ורפואית צריכים ליצור קשרים עם מדענים מתחומים אחרים, כמו לדוגמא הנדסת אנוש, ארגונומיקה והמדעים המדויקים, בכדי לשתף פעולה ולהרחיב את תיאוריית ההיענות”.

אחת הסיבות האפשריות להיענות ירודה מצד מתבגרים היא כי מדובר באוכלוסייה הזוכה להתעלמות רבה, ובשל כך צרכיהם הרפואיים אינם נענים כהלכה. למרות שקיימות דוגמאות למפתחי מכשור רפואי וספקי שירות הנוקטים בגישה מוכוונת-משתמש אצל קבוצות אחרות כמו ילדים, מבוגרים וקשישים, מתבגרים אינם זוכים ליחס דומה. זאת למרות הממצאים המחקריים המראים כי למתבגרים יש צרכים נפרדים וייחודיים מילדים וכי ההתערבויות, דרך העיצוב או באופן אחר, צריכות לשקול את הצרכים המגוונים והמניעים מאחורי התנהגותם של מתבגרים התורמים למעבר מילדות לבגרות. בשל כך, מתבגרים לעתים קרובות מקבלים לידיהם מכשירים שפותחו עבור אוכלוסייה צעירה או מבוגרת יותר. נשאלת השאלה: האם למתבגרים יש צרכים ודרישות ספציפיות מהמכשור הרפואי שאינן נענות כיום, ואם כן, האם מצב זה גורם לפגיעה באפקטיביות המעשית של מכשירים אלו?

מאמר זה בוחן את דרישות המשתמש של מתבגרים המשתמשים במכשור רפואי. אנו משתמשים במכשיר האקפלה, המשמש לטיפול בסיסטיק פיברוזיס, בכדי לבחון את תפקידו של עיצוב המכשיר בהקשר של אפקטיביות מעשית ובכדי לזהות עדיפויות עיצוביות עבור משתמשים מתבגרים.

2. מכשיר הפיזיותרפיה אקפלה

האקפלה הוא מכשיר ידני לטיהור דרכי הנשימה, המשמש לטיפול בסיסטיק פיברוזיס (CF) ובמחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) (איור 1). מדובר במכשיר גנרי המיועד עבור אוכלוסיות צעירות ומבוגרות. ה- CF הינה מחלה תורשתית הפוגעת ביותר מ- 8000 איש בבריטניה ו- 70,000 איש ברחבי העולם. האקפלה שייך לקבוצת מכשירים הידועים בתור מכשירי PEP אוסילטורים, והוכח כי הוא כולל יתרונות מסוימים על פני שאר המכשירים בקבוצה זו, כמו Flutter. הבחירה במכשיר זה כמוקד של מחקר זה לגבי מכשירי פיזיותרפיה לטיפול בסיסטיק פיברוזיס התקבלה לאחר דיונים עם טווח רחב של אנשי מקצוע בתחום הבריאות העובדים כיום עם מתבגרים הסובלים מסיסטיק פיברוזיס.

טיהור דרכי הנשימה דורש מהמשתמשים לנשוף דרך האקפלה; זרם האוויר גורם לויברציות והתנגדות הפותחות את דרכי הנשימה ומסייעות לפנות את הליחה המצטברת, המהווה היבט מזיק של המחלה. אידיאלית, פעולה זו אמורה להתבצע על ידי החולים מספר פעמים בכל יום, במשך זמן מצטבר של 40-120 דקות, כחלק ממשטר רפואי מורכב וממושך כאשר היא ממלאת תפקיד חשוב בתחזוקת הריאות והבריאות הכללית.

מכשיר האקפלה נבחר כדוגמא עבור בחינת הסוגיות המשפיעות על האפקטיביות הפרקטית אצל מתבגרים, בשל מספר סיבות. ראשית, מתבגרים כוללים כ- 40% מאוכלוסיית חולי ה- CF בבריטניה. שנית, מתבגרים עם CF נדרשים לבצg פיזיותרפיה יומית בעצמם ולפיכך משתמשים במכשירים כמו האקפלה מספר פעמים ביום, במגוון סביבות חברתיות ופיזיות. שלישית, כאשר משתמשים במכשיר בהתאם להמלצות הקליניות (כלומר, באופן קבוע והולם), האקפלה נמצא כבעל השפעה חיובית על ניהול המחלה. לבסוף, במחקרים קודמים, האקפלה זוהה על ידי אנשים מקצוע כמכשיר בעייתי עבור מתבגרים. מחקרו של לאנג זיהה 2 בעיות הנוגעות למכשיר: היענות ירודה לטיפול המומלץ ושימוש שגוי בשל טכניקה גרועה. מחקר אחר, שכלל מתבגרים בריאים, הראה כי האסתטיקה, המשוב ועיצוב האינטראקציה של המכשיר עשויים להשפיע באופן שלילי על השימוש.

המחקר הנוכחי שואף לזהות את הסוגיות הקשורות במכשיר וסוגיות אחרות המשפיעות על האפקטיביות המעשית של האקפלה, ולהגיע למסקנות כלליות בנוגע לאפקטיביות המעשית של מכשירים רפואיים עבור מתבגרים.

3. מתודולוגיה

בחרנו במערך של ראיונות אינטראקטיביים בכדי לדון עם מתבגרים לגבי השימוש שלהם במכשיר האקפלה.

3.1. גיוס ואתיקה

המשתתפים גויסו מקליניקות CF בשני בתי חולים בבריטניה: קליניקת CF פדיאטרית, עם מטופלים בגילאי 11-16, וקליניקת CF למבוגרים, עם מטופלים בגילאי 16-20. בעקבות עצת צוות ה- CF הקליני, העלנו את רף הגיל מ- 18 (ההגדרה החוקית של תחילת הבגרות) ל- 20 מכיוון שבוגרים צעירים אלו יכולים להציע רפלקטיביות לגבי הניסיון שלהם עם המכשיר לאורך שנות ההתבגרות שלהם. בכדי להתקבל למחקר, המשתתפים נדרשו להיות חולי CF בגיל 11-20, עם ניסיון עכשווי או קודם בשימוש באקפלה. המשתתפים עברו בדיקה קלינית על ידי פיזיותרפיסטים טרם הראיון, בכדי לוודא כי הם בריאים מספיק להשתתף.

המחקר אושר על ידי הועדה האתית של NHS Nottingham.

3.2. פרוטוקול

הסיכון של זיהום הדדי בין חולי ה- CF היה שיקול מרכזי בעת תכנון המחקר והוביל לשימוש בראיונות של אחד על אחד. בין הראיונות, המראיין נדרש להקפיד על הנחיות היגיינה קפדניות ולוודא כי כל משתתף קיבל חומרים נפרדים.

טבלה 1 מציגה את התוכנית והמשאבים של המחקר. לו”ז הראיונות היה חצי-מובנה בכדי לאפשר דיונים זורמים וחופשיים המשקפים את הסוגיות החשובות ביותר עבור המשתתפים.

בכדי לעודד דיון ולשמור על רמת העניין, המשתתפים קיבלו מכשירי אקפלה שעברו מודיפיקציות (וינייטות, איורים 2a, b, c). פעולה זו נועדה לעודד דיונים לגבי שימושים ופיצ’רים אפשריים של המכשיר, כאשר מכשירים אלו פותחו על בסיס נתונים של מחקר קודם שכלל מתבגרים בריאים.

3.3. המשתתפים

ערכנו 20 ראיונות (13 בנים). 11 משתתפים גויסו מקליניקת ה- CF למבוגרים (7 בנים) ו- 9 מקליניקת ה- CF הפדיאטרית (6 בנים) (טבלה 2).

3 משתתפים היו מאושפזים (2 בנות מהקליניקה הפדיאטרית, בן אחד מהקליניקה למבוגרים). לכל המשתתפים היה ניסיון בשימוש באקפלה וניסיון עם טכניקות ומכשירי פיזיותרפיה אחרים (איור 3).

2 מהמשתתפים היו משתמשים חדשים באקפלה (פחות מחודש אחד). בדומה לכל המשתמשים במכשירי פיזיותרפיה של CF, השימוש במכשיר הינו יומי, כ- 3 פעמים ביום במשך 20 דקות בכל פעם. התדירות ומשך השימוש עולים כאשר מתרחשת הידרדרות בסימפטומים ובמצב הרפואי.

3.4. ניתוח נתונים

נתוני הראיונות נותחו על ידי החוקר הראשי, שניהל בנוסף את הראיונות, ופרשנות הנתונים נידונה על ידי כלל החוקרים. ניתוח הנתונים נערך בצורת ניתוח תוכן, הכולל גישה כמותית לניתוח תמטי של הנתונים האיכותניים באמצעות תוכנת NVivo9. הנושאים עלו דרך תהליך קידוד כאשר פיתוח הנושאים היה איטרטיבי ורפלקטיבי ביחס לספרות וההקשר הקליני. נערכו ביקורות רבות של הנתונים שהובילו לשילוב של מספר נושאים, בעוד שאחרים מוקמו בהתאם להיארעות והמובהקות שלהם במהלך ניתוח הנתונים. שלבי פיתוח הנושאים תועדו באמצעות ה- NVivo לאורך כל הניתוח. הצמתים שנוצרו היו תערובת של נושאים מקודדים אינקלוסיביים ואקסקלוסיביים, שבה חלק מהפריטים הוקצו ל”ענף” אחד של הצומת, בעוד שהפריטים האינקלוסיביים הוקצו למספר ענפים בצומת הבוגרת.

באמצעות ניתוח התכנים האיכותניים הנושאים שימשו לבניית דיאגראמות להמחשת הסוגיות והנושאים המתכנסים. הסטים החופפים מייצגים נושאים קשורים בהם הנתונים עבור מולטי-קידוד ומציגים אסוציאציה בין הקטגוריות. הגודל של הדיאגראמות אינו פרופורציונאלי לנתונים המקודדים. בחלקים הבאים, “אזכורים” מציינים את מספר הרפרנסים המקודדים בכל נושא, בעוד ש”מקורות” מתארים את מספר המשתתפים שנתוניהם תרמו לניתוח.

4. תוצאות ודיון

המשתתפים דנו בטווח רחב של סוגיות משתמש הקשורות בניסיון שלהם בשימוש באקפלה. נושאים אלו היו קשורים במידה רבה לפיצ’רים של העיצוב, מטלות המשתמש העיקריות, האפקטיביות הקלינית של המכשיר ואסתטיקה. נושאים אלו לא נידונו בבידוד, ונמצאו יחסים מובהקים בין הסוגיות האישיות והחברתיות של השימוש. מאמר זה מתמקד בסוגיות הקשורות בעיצוב; מחקרו של לאנג מציג את הסוגיות האישיות והחברתיות בפירוט.

טבלה 1: פרוטוקול הראיונות וחומרים.

פעילות הראיון	פרוטוקול	משאבים
פרטים טכניים טרום-ראיון	המשתתפים והמטפלים בהתבקשו לקרוא את טפסי ההסכמה ולהסכים להקלטת הראיונות. כאשר הראיונות נערכו בנוכחות המטפלים, הוסבר להם כי התרומה שלהם צריכה לשקף רק את דרישות המתבגרים.	טפסי מידע טפסי הסכמה לוח כתיבה
מטלת הראיון	הראיון כלל תהליך חצי-מובנה שנועד לבדוק את העמדות ושביעות הרצון של המתבגרים בנוגע לאקפלה. הראיונות נפתחו במבוא קצר לגבי המחקר ומטרותיו. נאסף מידע לגבי השימוש של המשתתפים באקפלה ובמכשירי פיזיותרפיה אחרים. הוצגו למשתתפים 3 וינייטות כולל הסבר לגבי המודיפיקציות שלהן. יידענו את המשתתפים כי וינייטות אלו מבוססות על מידע שנאסף ממתבגרים בריאים. עודדנו את המשתתפים לבקר את הקונספטים, לדון בהעדפותיהם, ולהציע רעיונות כיצד מכשיר האקפלה יכול לענות בצורה טובה יותר על צרכיהם או הצרכים של מתבגרים באופן כללי. הודענו למשתתפים כי אין תשובות “שגויות”, וכי כל התשובות שלהן יהיו מועילות. המשתתפים התבקשו לצייר את רעיונותיהם על הלוח או לעסוק בסיעור מוחות של המחשבות שלהם. לבסוף, המשתתפים נשאלו האם יש להם שאלות לגבי הראיון או המחקר.	לו”ז הראיונות 3 פוסטרים של הוינייטות לכל משתתף חבילות חומרי כתיבה אישיות, כולל עטים, טושים צבעוניים ועפרונות. כיבוד קל, שתייה, ממתקים וביסקוויטים. ציוד הקלטה מגבונים סטריליים לניקוי הלוחות בין הראיונות

איור 1: מכשיר האקפלה.

4.1. מחוברות ומידע

הנושאים של משוב קוגניטיבי (74 הפניות) ואינטראקציה ומחוברות (38 הפניות) קישרו חלק גדול מהקטגוריות. נערכו השוואות (14 הפניות) עם טכנולוגיות אחרות, כמו טלפונים ניידים, iPods ומכשירים רפואיים אחרים בהם השתמשו המשתתפים (מדי גלוקוזה, מכשירים לנטילת תרופות) (איור 4).

הנושאים של שעמום (24 הפניות) והסחות דעת (19 הפניות) עלו מספר פעמים בהקשר של המטלה הכללית של הפיזיותרפיה. מספר משתתפים דיווחו כי מכיוון שהפיזיותרפיה הינה מונוטונית הם עוסקים בפעילויות אחרות באותו זמן, כמו צפייה בטלוויזיה או משחקי וידאו.

“זה משעמם אותי ואני כל הזמן מסתכל בשעון, כל 5 דקות”

“צריך להתקין שם כפתור שמודד את הזמן. כמו תאורה או משהו, כי אני פשוט צמוד לטלוויזיה”

בשל כך, אחד הנושאים העיקריים הנתונים היה היעדר מחוברות ומשוב באקפלה, ונראה כי נושא זה השפיע הן על תדירות השימוש והן על אופן השימוש. שקילת סוגיה זו בעיצוב הממשק עשויה לפתור חלק מהבעיות הכרוכות בשימוש במכשיר שזוהו על ידי אנשי המקצוע, כפי שהודגם בהקשרים בריאותיים אחרים.

“אם היה למכשיר מסך זה היה יכול להיות מצוין, כי אז ההורים יוכלו לדעת אם אתה משתמש במכשיר באופן נכון”

ההשפעה הפוטנציאלית על השימוש באקפלה כללה הצעות לשיפור משך הפיזיותרפיה באמצעות שיפור המחוברות והבידור, ושיפור איכות הפיזיותרפיה על ידי מתן משוב לגבי היציבה והטכניקה. המשתתפים העלו הצעות לגבי האופן שבו ניתן לשפר את המודעות של המשתמשים לגבי המטלה. הצעות אלו כללו טכנולוגיה אינטליגנטית, אזעקות קוליות וויזואליות, ואופציות משחקיות. נרשמה התלהבות רבה, במיוחד מצד המשתתפים הצעירים יותר, לגבי האפשרות לכלול אלמנט “תחרותי” במכשיר, בצורת תחרות עם עצמם או תחרות עם אחרים, באמצעות אתרים המחברים בין חולי CF. 5 משתתפים הציעו שילוב של אלמנט בידורי כמו מוזיקה, בכדי להקל על שגרת הפיזיותרפיה.

“אפשר לשלב משחק שקיים רק במכשיר הזה וקוראים לו “נשימה לפי הקצב” וכשהשיר מתחיל את צריך לנשום לפי הקצב ובשלב מסוים המכשיר מודיע לך שסיימת”

ההתייחסויות הרבות למכשירים כמו טלפונים ניידים ומשחקי וידאו משקפות את העובדה כי קבוצת גיל זו מכירה מגוון רחב של מוצרים טכנולוגיים המספקים להם גירוי תמידי ומידע, ומכשיר האקפלה אינו משתווה להם. השוואות אלו מהדהדות את נקודת המבט של הנחקרים הבריאים, ומראות כי מתבגרים הם משתמשים ביקורתיים של טכנולוגיה וכי החוויות שלהם בחלקים אחרים של חייהם משפיעות על הדעות ואופן השימוש שלהם בטכנולוגיה רפואית.

המחסור במשוב מיידי וארוך טווח באקפלה זוהה כבעיה. 18 משתתפים ציינו כי הוספה של ממשק (42 אזכורים) עושיה להועיל למשתמשים על ידי אספקת משוב קולי (29 אזכורים) וויזואלי (26 אזכורים) על משך הפיזיותרפיה והטכניקה שלה.

“נראה לי שעדיף להשתמש בצפצוף, כי יכול להיות שלא תבחין בתאורה אם אתה צופה בטלוויזיה, אבל אם אתה שומע צפצוף אז זה יהיה עדיף”

מספר משתתפים ציינו כי שילוב של משוב קולי וויזואלי יהווה שיפור של המכשיר. משוב פיזי (18 אזכורים) הוזכר גם הוא על ידי משתתפים. אחד ההורים תיאר כיצד מכשיר CF אחר מספק ויברציות מכאניות בכדי לסמן את השלבים השונים של הטיפול; עלתה בנוסף הצעה כי משוב מגע יהווה אופציה דיסקרטית יותר בהשוואה למשוב קולי או ויזואלי. מידת ההולמות של מנגנוני משוב אינדיבידואליים או מולטי-מודאליים לשימוש במכשירים ביתיים מהווה יישום שבו מפתחי מכשור רפואי יכולים ללמוד ממחקרים לגבי טכנולוגיות עדכניות כמו טלפונים ניידים, קונסולות משחקים, ואינטראקציות עם מערכות רכב בניסיון להבין כיצד ניתן לשמור על עניין מצד המשתמשים במהלך שימוש קצר טווח וטיפולים ארוכי טווח.

מוצרים שכיחים כמו טלפונים ניידים ונגני MP3 הוזכרו גם הם בהקשר של צורות אחרות של מחוברות. לדוגמא, המשתתפים תיארו כיצד טכנולוגיה “חכמה” יכולה לחבר את האקפלה למחשבים וטלפונים ניידים בכדי לאפשר מעקב ממושך אחר בריאות דרכי הנשימה שלהם. 17 משתתפים ציינו אפשרויות לוגינג כמקום לשיפור. הוצע כי חיבור למחשבים וכרטיסי זיכרון באמצעות מצג ויזואלי לניטור ארוך טווח עשוי לשפר את המוטיבציה.

“נראה לי שאם היה אפשר לחבר אותו למחשב והייתי יכול לראות בדיוק מה קורה אז יכול להיות שהייתי מקדיש לזה יותר זמן (לפיזיותרפיה)… זה אמור לעזור לך אבל לא תמיד אפשר לדעת”

“אני אוהב את הרעיון של גרפים וכדומה. זה תמריץ עבורי”

רק אחד מהמשתתפים לא תמך ברעיון של תיעוד ארוך טווח, וציין כי הוא מעדיף מנגנון פשוט שיודיע לו כי הוא השלים את הטיפול. ההורה של משתתף זה ציין כי פיצ’ר כזה יועיל יותר להורים או למטפלים.

“לא נראה לי שאני אשתמש בזה, אבל יכול להיות שזה יועיל לאנשים אחרים”

פיצ’רים אלו זוהו בנוסף כדרך לתקשר את התקדמות החולה להורים או לאנשי המקצוע, דבר שעשוי להועיל לניהול ה- CF ולשפר את התקשורת והיחסים עם מטפלים וקלינאים.

איור 2: a) וינייטה A, B ו- C המשמשות בפרוטוקול הראיונות.

טבלה 2: מידע לגבי המשתתפים.

4.2. אפקטיביות קלינית

אפקטיביות קלינית מוגדרת על ידי משרד הבריאות בתור “המידה שבה התערבויות ספציפיות, כאשר הן מיושמות בשטח עבור אוכלוסייה מסוימת או מטופל מסוים, עושות את מה שהן אמורות לעשות, כמו לדוגמא לשמר ולשפר את הבריאות ולהפיק את התועלת הבריאותית הגדולה ביותר שניתן מהמשאבים הקיימים”. חלק זה במאמר בודק האם מכשיר האקפלה עושה את מה שהוא אמור לעשות והאם השימוש בו משפיע באופן חיובי על התוצאות הבריאותיות אצל המתבגרים. (איור 5).

6 משתמשים דיווחו כי הם אינם סבורים שהאקפלה הוא אפקטיבי מבחינה קלינית וכי הם הפסיקו להשתמש במכשיר לטובת שיטות אחרות.

חלק מהמשתתפים הצביעו על חוגת ההתנגדות (איור 1) בתור פיצ’ר בלתי אפקטיבי, כש- 5 משתתפים ציינו כי החוגה אינה מאפשרת טווח נרחב מספיק של התנגדות לחץ או כי היא אינה מאפשרת שליטה מספקת על רמת ההתנגדות.

“במכשיר שלי ההתנגדות הגבוהה ביותר היא רק 5… אני בריא למדי, ולפעמים ההתנגדות אינה גדולה מספיק, ואני לא מרגיש את הויברציות בחזה. לא תמיד אני מרגיש שהמכשיר זז… רמה 5 לפעמים אינה מספיקה. יכול להיות שהתנגדות גדולה יותר תהיה רעיון טוב. מלבד זאת המכשיר עובד היטב”

“נראה לי שהתנגדות גדולה יותר בזמן הפיזיותרפיה זה רעיון טוב, ככה אפשר להגביר את ההתנגדות באופן הדרגתי, במיוחד אם אתה בשלב של התגברות על המחלה”

אחד מנושאי המשנה העיקריים היה טכניקת הנשימה (67 אזכורים) בתוך הנושא של האפקטיביות הקלינית. המשתתפים ציינו כי היעדר ריכוז ומאמץ עלול לגרום לפגיעה ביעילות הפיזיותרפיה. היציבה (20 אזכורים) והנוחות (18 אזכורים) הקשורים בפיה הוזכרו בהקשר של טכניקת הנשימה. הראיונות כללו הצעה של פיה גמישה, שתסייע לתנוחה ניטראלית יותר של הזרוע במהלך הפיזיותרפיה. חלק מהמשתתפים ציינו כי הם אינם מחזיקים את המכשיר בידיהם בזמן הפיזיותרפיה, אלא החזיקו אותו בפיהם ולכן לא חוו אי-נוחות כלשהי. המשתתפים שהחזיקו את המכשיר בידיהם תמכו ברעיון של יציבה ניטראלית יותר בהקשר של נוחות וישירות השימוש. בנוגע ליציבה, המשתמשים נדרשים לשבת זקוף בזמן הפיזיותרפיה, מכיוון שתנוחה זו פותחת את דרכי הנשימה ומשפרת את האפקטיביות. המחקרים העוסקים בגורמי אנוש יכולים לתרום לעיצוב המכשור הרפואי בהקשר זה, לדוגמא על ידי שקילת התחום הנרחב של תנוחת הגוף בזמן השימוש במכשיר. המשתתפים ציינו כי פעמים רבות הם מרגישים שהם אינם נמצאים בתנוחה הנכונה והציעו כי ניתן לשפר את האקפלה על ידי הוספת אזעקה שתציין כאשר המכשיר נמצא בזווית לא נכונה, פיצ’ר הקיים במכשירים אחרים.

“צריך להוסיף צפצוף כמו ב- I-neb, שיודיע לך אם הזווית או היציבה לא נכונים, זה משהו שיכול מאוד לעזור”

17 מתוך 20 המשתתפים ציינו היבט נוסף הקשור בנשימה, הסוגיה של ספירת סטים של נשימה (35 אזכורים), וכיצד המונוטוניות של המטלה יכולה לגרום לטעויות בספירה. תגובות אלו קודדו בנוסף תחת נושאי המשנה של שעמום או הסחות דעת.

“אחת הבעיות היא כמה פעמים אתה צריך לעשות זאת. לפעמים קשה לי לזכור אם עשיתי זאת 3 או 4 פעמים. אם המכשיר יציין כמה פעמים עשיתי זאת זה יכול לעזור”

אחת ההצעות לפתרון בעיה זו הייתה המשוב, כאשר 28 מהאזכורים קודדו בנוסף תחת משוב וטכנולוגיה נוספת.

“אם היה אפשר לתכנת את המכשיר לצפצף, לדוגמא, כל 20 נשימות, ואז לצפצף כאשר הזמן שקבעת הסתיים, לאחר 20 דקות או חצי שעה”

החשיבות של נושא האפקטיביות הקלינית מראה כי מתבגרים הסובלים מסיסטיק פיברוזיס מודעים היטב לחשיבות של הפיזיותרפיה על בריאותם בטווח הארוך. מספק משתתפים ציינו כי הם אינם סבורים שמכשיר האקפלה הוא אפקטיבי במידה הדרושה, במיוחד בנוגע לטווח ההתנגדות, וכי היעדר ביטחון זה גרם לחוסר היענות לטיפול המומלץ. זה ממצא משמעותי; המשתתפים יודעים עד כמה הפיזיותרפיה היא חשובה, והם קיבלו מכשיר שנמצא כאפקטיבי מבחינה קלינית, אך היעדר הביטחון והאמון במכשיר הוביל לנטישה אצל חלק מהמטופלים. ממצא זה נושא השלכות חשובות לגבי השימוש במכשיר, אך הוא נושא בנוסף השלכות נרחבות יותר בהתחשב בכך שהמחקרים האחרונים מראים כי החוויות והגישה של החולים כלפי טכנולוגיה רפואית יכולות להשפיע על האמון בין המטופלים לבין אנשי המקצוע, שקשור בתורו להיענות לייעוץ הרפואי ולטיפולים.

איור 3: משך השימוש באקפלה.

איור 4: תקשורת בין משתמש למכשיר.

איור 5: האפקטיביות הקלינית של האקפלה.

4.3. אסתטיקת המכשיר

למרות שנושא האסתטיקה עלה במהלך הראיונות, הוא הוזכר בעיקר בהקשר של הוינייטות. המשתתפים הגיבו לוינייטות והביעו העדפה כלפי הצבע, הצורה והאטרקטיביות הכללית של המכשיר והצביעו על סוגיות אלו בהקשר החברתי של השימוש והקבלה, נושאים שבלטו פחות בביקורת שלהם על האפקטיביות הקלינית והאינטראקציה של השימוש במכשיר (איור 6).

בנוגע לגודל וצורה, 11 מתוך 20 משתתפים ציינו כי מכשיר האקפלה ישתפר אם ניתן יהיה להקטין אותו, בעוד שהרוחב הצר של המכשיר והקימורים שלו היו הפיצ’רים הפופולאריים ביותר. 19 תגובות הזכירו את ההתאמה לגיל, כאשר המשתתפים ציינו את המראה של המכשיר בהקשר של גיל המשתמש, ונושא זה עלה גם בהקשר של סביבת השימוש וקבלת השימוש כאשר אנשים אחרים נוכחים.

“חלק מהפיצ’רים מיועדים לילדים… ולפעמים הם מיועדים למבוגרים ומשעממים מדי, ונראה שהם לא מצליחים לכוון לאמצע”

חלק מההורים סברו כי יש לעצב מחדש את האקפלה לשימוש דיסקרטי יותר, לדוגמא על ידי עיצוב המכשיר כך שיראה דומה יותר למוצרים טכנולוגיים מוכרים אחרים.

כל המשתתפים ציינו את הצבע של המכשיר הנוכחי (29 אזכורים) ואת העיצובים החדשים שנכללו בוינייטות. רבים מהמשתתפים הציעו אפשרות בחירה בנוגע לצבע, והצעה זו הובילה לדיונים לגבי התאמה אישית (37 אזכורים). המחקרים מראים כי השפעות אסתטיות חיוביות משפרות את השתתפות המטופלים ואת תגובות המטופלים כלפי השימוש במכשור רפואי, כך שאין להתעלם מגורמים אלו בזמן תהליך הפיתוח.

“אני אוהב את הרעיון הזה. במקום טיפול פיזיותרפיה משעמם זה יכול להפוך לפריט מגניב שאפשר לשנות אותו ועדיין להשתמש בו לצרכים רפואיים”

9 משתתפים ציינו במפורש כי הם היו מעוניינים לבצע התאמות אישיות במכשיר; 6 משתתפים לא ציינו התאמה אישית כנושא משמעותי עבורם, אך הם יכולים להבין מדוע נושא זה חשוב עבור אחרים.

“אני לא ראוה מה הטעם. אני גם לא משנה את הקאבר של הטלפון הנייד שלי, אז אולי זה פשוט לא בשבילי”

הרעיון של כיסויים חלופיים (16 אזכורים), בדומה לטלפונים ניידים או נגני MP3, הוזכר על ידי חלק מהמשתתפים.

“כאשר אנשים יוצאים לטיולים כיתתיים, זה אומר שאנשים אחרים יכולים לראות אותך משתמש במכשיר אז אתה לא רוצה שהוא יראה מרתיע ושהם יחשבו שזה משהו מוזר, ואם המכשיר יראה עדכני יותר זה יכול להקל על הקבלה שלו”

המשתתפים היו חלוקים בנקודה זו; המשתתפים שהשתמשו בכיסויים לטלפון אהבו את הרעיון של התאמה אישית של המכשיר, אך האחרים לא ראו את האטרקטיביות של נושא זה.

“אני אוהב את הרעיון הזה. במקום טיפול פיזיותרפיה משעמם זה יכול להפוך לפריט מגניב שאפשר לשנות אותו ועדיין להשתמש בו לצרכים רפואיים”

“זה לא משהו שמעניין אותי במיוחד, זה סתם בזבוז כסף, עדיף לשפר חלקים אחרים במכשיר”

חלק מהמשתתפים ציינו כי התאמה אישית של המשוב הקולי והוויזואלי תהווה שיפור.

נושא הבחירה עלה במספר צורות מצד המשתתפים. התוצאות מראות כי רבים מהמשתמשים המתבגרים במכשירים הרפואיים מעוניינים באפשרות של התאמה אישית של המכשיר, במונחים של מראה חיצוני או התאמת המשוב. העדפה זו כלפי התאמה אישית ואפשרויות בחירה נמצאה קשורה בזהות האישית, ושיפור המוטיבציה והשליטה, המהוות בתורן אלמנטים פורמטיביים חשובים בתהליך ההתבגרות וההתנהגות הבריאותית. ממצאים אלו כוללים השלכות חשובות לגבי עיצוב המוצרים, בעיקר בהקשר של מכשור רפואי, עבור מתבגרים.

ההתאמה האישית והאסתטיקה של האקפלה הוזכרו על ידי המשתתפים והוריהם בהקשר של סוגיות כמו דיסקרטיות, בעיקר בכל הנוגע לסביבות השונות של השימוש. ממצא זה מלמד כי מתבגרים מודעים לאופן שבו אחרים רואים אותם ואת המכשור הרפואי בו הם משתמשים. נראה כי המשתתפים חלוקים לגבי האופן בו יש לגשת לסוגיה זו; חלקם רוצים להפוך את המכשיר לדיסקרטי ככל האפשר, בעוד שאחרים רוצים להשתמש בכיסויים צבעוניים או התאמות אישיות אחרות, בכדי לגרום למכשיר להיראות “פחות רפואי”. אפשרויות בחירה והתאמה אישית יאפשרו לממש מטרות שונות אלו. בנוגע להשפעה של גורמים אלו, לא ברור האם חוסר שביעות רצון מהמראה של האקפלה משפיע באופן ישיר על תדירות השימוש או אופן השימוש, ובכך על האפקטיביות המעשית. תוצאות מחקר זה, לעומת זאת, מראות כי סוגיות אלו עלולות להוביל להימנעות משימוש במכשיר בסביבות מסוימות או בציבור, ולפיכך על היצרנים, הספקים ואנשי המקצוע לקחת אותן בחשבון כאשר הם מייעדים את הטכנולוגיה לשימוש על ידי מתבגרים.

איור 6: האסתטיקה של האקפלה.

4.4. המעשיות של השימוש במכשיר

המשתתפים ציינו את ההיגיינה והתחזוקה של האקפלה בתור היבטים חשובים של הפיזיותרפיה, אם כי המשתתפים הודו כי פעמים רבות הם אינם מקפידים על שגרת הניקוי המומלצת. המתבגרים הציעו עיצוב חדש וחכם של האקפלה שיזכיר למשתמשים מתי לנקות את המכשיר או יתעד ויפקח על שגרת הניקוי (איור 7).

“ההורים שלי כל הזמן מציקים לי לגבי הניקיון… אני מניח שאני באמת לא עושה זאת מספיק”

אחד מנושאי המשנה העיקריים של סוגיית המעשיות היה ניידות המכשיר, בעיקר בהקשר של מיקום השימוש, כאשר המשתתפים מציינים דוגמאות של חופשות או שהות בבתיהם של חברים. 13 משתתפים ציינו כי הניידות (28 אזכורים) מהווה מכשול לשימוש כתוצאה מגודל המכשיר והמחסור בשקית (10 אזכורים).

“כשאתה זז ממקום אחד לשני, כמו בית של חבר, הגודל פשוט לא מתאים לנשיאה… הוא מסורבל למדי. זה מרגיש לי כמו מטען עודף. זה ככה בכל מכשירי ה- CF… אפשר בהחלט להקטין אותו”

שני משתתפים ציינו כי שקית יכולה לשפר את הדיסקרטיות ואת ההיגיינה. השקית עלתה בנוסף בהקשר של ההתאמה האישית, בהיעדר אפשרות לבצע שינויים אישיים במכשיר.

איור 7: המעשיות של השימוש במכשיר.

4.5. מגבלות המחקר

אילוצי הזמן והאילוצים הקליניים הובילו לכך שאיסוף הנתונים במחקר הוגבל לראיונות אישיים, אם כי מגוון של מטלות וחומרים כמו הוינייטות יושמו על מנת להפוך את הראיונות למעניינים ואינטראקטיביים ככל האפשר. עם זאת, יש להכיר בכך שנתונים הנאספים באמצעות שיטות דיסקורסיביות מוגבלים למה שהמשתתפים מסוגלים ורוצים לשחזר באותו רגע. ייתכן והיינו מסוגלים לזהות סוגיות נוספות על ידי יישום שיטות נוספות של איסוף נתונים, כמו תצפיות בהקשרי שימוש שונים או יומנים.

המשתתפים במחקר גויסו משתי קליניקות בלבד, עובדה המגבילה את יכולת ההכללה של התוצאות לגבי האוכלוסייה הכללית של המתבגרים הסובלים מ- CF. ייתכן וקליניקות אחרות נוקטות בשיטות שונות של הכשרה, תמיכה וחינוך, וייתכן ומתבגרים המבקרים בקליניקות אלו חווים את הפיזיותרפיה באופן שונה. בנוסף, דגימה גדולה יותר של מתבגרים המשתמשים באקפלה הייתה מספקת ביקורת ממצה יותר של המכשיר.

עריכת מחקר זה בקליניקות CF, לצד שיתוף הפעולה עם אנשי מקצוע, הניבה תועלת רבה במונחים של גישה לטווח רחב של מתבגרים הסובלים מ- CF וסיוע להליך הגיוס. עם זאת, עובדה זו הובילה בנוסף לכך שבחלק מהמקרים נאלצנו לקצר את הראיונות בשל אילוצים רפואיים ופרקטיים. קיים בנוסף סיכון להטיה אפשרית כתוצאה מאי-השתתפות. ייתכן ומתבגרים המרוצים מהמכשיר שלהם ומתהליך הפיזיותרפיה לא ביקשו לקחת חלק במחקר. לבסוף, מחקרים המבוססים על דיווחים עצמיים נוטים לסבול מהטיית רציה חברתית. ייתכן והמשתתפים במחקר הושפעו על ידי רצון “להיראות טוב” בעיני ההורים או המטפלים שלהם, או הצוות הרפואי.

4.6. סיכום

מחקר זה מראה כי קיימים מספר היבטים בעיצוב הנוכחי של האקפלה הפוגעים באפקטיביות המעשית שלו עבור מתבגרים עם CF. עיצוב המכשיר משפיע ישירות על אופן השימוש בו ועל תדירות השימוש. התוצאות מראות בנוסף כי האקפלה אינו עונה על הצרכים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים של המתבגרים, וייתכן ועובדה זו משפיעה באופן עקיף על השימוש כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהמכשיר. תוצאות אלו מאששות את מחקריהם של לאנג ופנדלטון ודייויד, המדווחים כי חלק מהמתבגרים אינם משתמשים באקפלה או מכשירי CF אחרים בתדירות ובאופן הדרוש בכדי להפיק את התועלת הרפואית המקסימאלית.

למרות שמחקר זה כלל מתבגרים, ייתכן וחלק מהסוגיות שזוהו אצל קבוצה זו רלוונטיות בנוסף עבור מבוגרים. לדוגמא, חלק מהמשתתפים דיווחו כי פיית המכשיר אינה נוחה כתוצאה מהחומר ממנו היא עשויה ובשל תנוח הזרוע הדרושה בכדי להחזיק אותה במקום. סוגיה זו עלתה אצל משתתפים ממגוון גילאים, כולל אלו מעל גיל 16, ובהתחשב בעובדה שמשתתפים אלו אינם שונים פיזית ממבוגרים, ניתן להסיק מכך כי הסוגיות והדרישות של מתבגרים הינן רלוונטיות גם עבור משתמשים מבוגרים.

לסיכום, זיהינו 5 גורמים העשויים לשפר את האפקטיביות המעשית של האקפלה עבור מתבגרים עם CF. גורמים אלו אומתו באמצעות התייעצויות מעקב בלתי-פורמאליות עם אנשי מקצוע בתחום ברפואה, שבמהלכן כל אחת מהקטגוריות זוהתה כבעלת השפעה פוטנציאלית על השימוש במכשיר וההיענות לטיפול מצד מתבגרים. היה זה מועיל לאמת תוצאות אלו עם המתבגרים עצמם, אך הדבר לא התאפשר במסגרת המחקר הנוכחי.

מחוברות: משוב מפורש, כמו מוזיקה המתנגנת בקצב של הנשימה, או משוב מרומז, כמו התחושה של הויברציות בזמן השימוש, נמצאו כדרישה חשובה מצד המשתמשים. ניתן לדמות זאת לעקרון ה- HCI של “נראות סטאטוס המערכת”, המכיר בכך שמשוב קבוע המודיע למשתמש שהמערכת עובדת כהלכה משפיע באופן חיובי על שביעות הרצון של המשתמש ותורם להפחתת טעויות.

מידע בזמן השימוש ולאחר השימוש: יש לספק למשתמש מידע לגבי האינטראקציה שלו עם המכשיר באמצעות מונחים ודימויים המובנים למשתמש, כמו מצג מספרי של מדד הלחץ. ניתן להרחיב תוצאה זו ולכלול בה בנוסף ניטור ארוך טווח (בדומה לאופני כושר המדווחים למשתמש את ה”מרחק” אותו עבר).

אמון באפקטיביות הקלינית: יש לאפשר למשתמש לאמוד במדויק את השפעת השימוש במכשיר על המצב הרפואי שלו.

אסתטיקה: נמצא קשר בין התפקיד של המראה והתחושה של המכשיר לבין תפיסת הבעלות על המכשיר (וכתוצאה מכך בעלות על השליטה על המצב הקליני), ונרשמה תחושה כי גורמים אלו משפיעים על התדמית של המשתמש בתור “מטופל”. תוצאה זו הינה עקבית לממצאים לגבי מכשירים אחרים וכי האסתטיקה והתדמית הינם חשובים במיוחד עבור מתבגרים.

התאמה לסגנון החיים: היבטים שונים של עיצוב המכשיר, כמו ניידות, פשטות התחזוקה, היגיינה ושימוש דיסקרטי, הינם חשובים במיוחד עבור אוכלוסייה זו.

5. מסקנות

מחקר זה תורם לשיפור ההבנה לגבי הדרישות של מתבגרים בהקשר של מכשור רפואי, ולגבי התפקיד אותו ממלא העיצוב באפקטיביות המעשית של מכשירים רפואיים, באמצעות מקרה בוחן של מכשיר האקפלה. הממצאים של מחקר זה וראיות תומכות מצד קלינאים ומתבגרים בריאים מראים כי האפקטיביות המעשית של האקפלה נפגעת מכך שמכשיר זה אינו מיושם בתדירות ובאופן הנדרש. המחקר מזהה מספר גורמים הקשורים במכשיר וגורמים כלליים יותר העשויים לשפר את השימוש באקפלה: מחוברות, מידע, אמון, אסתטיקה והתאמה לסגנון החיים.

מעניין לראות כי הנתונים תומכים באומדנים של מכשור רפואי שנערכו על מתבגרים בריאים. ממצא זה מלמד כי משתתפים בריאים יכולים להועיל באומדני מכשור רפואי מסוימים. עם זאת, בהתחשב בכך שחוויות מסוימות וידע מסוים יהיו חסרים אצל אוכלוסיה בריאה, יש ליישם פתרון זה כמוצא אחרון במצב שבו השתתפות של משתמשים ממשיים אינה אפשרית. יש להוסיף ולבחון נושא זה במחקרים עתידיים.

מחקר זה מספק מידע חשוב עבור מפתחי מכשור רפואי, בכך שייתכן ומתבגרים אינם מציינים במפורש כיצד עיצוב המכשיר משפיע על ההיענות שלהם אך בעזרת שיטות מחקריות מתוכננות היטב הם יכולים לציין כיצד עיצוב המכשיר מאפשר או מגביל את השימוש האפקטיבי.

לסיכום, טכנולוגיות רפואיות המפותחות ללא מידע לגבי היחסים המורכבים של משתמש-מכשיר-מערכת יובילו למכשירים שאינם עונים על דרישות המשתמשים וכתוצאה מכך יפגעו באפקטיביות המעשית. מחקר זה מספק תמיכה בגישה מוכוונת-משתמש נרחבת יותר בהקשר של עיצוב מכשור רפואי השואפת לשקול דרישות משתמש קליניות ולא-קליניות כאחד, במיוחד אצל מכשירים המיועדים לאוכלוסייה של מתבגרים. גישה כזו לפיתוח תסייע להבטיח כי האפקטיביות המעשית והתוצאות הבריאותיות לא ייפגעו כתוצאה מעיצוב ירוד.