Land Use Planning challenges coping with conflicts

אתגרי תכנון שימוש בקרקע: התמודדות עם קונפליקטים על בסיס הקונצפט של פיתוח בר-קיימא וקהילות בר-קיימא

David R. Godschalk

במאה ה -21 שימוש בקרקע הוא הן הזדמנות והן איום. זה צפוי להביא לפיתוח בר-קיימא ולקהילות בר-קיימא. זה גם צריך להתמודד עם שני החזונות המרתקים הללו. עתיד שימוש בקרקע תלוי באיך הוא פותר את הבעיות הקשורות ליצירת דפוסי התיישבות שהם יציבים. מה הן בעיות הקשורות לכך? האם ניתן לעזור לקהילות לזהות ולהבין אותן? האם הגישות המשמשות כיום בתכנון יכולות לעזור בכך? אלה הן שאלות חשובות לעתיד של תכנון שימוש בקרקע.

קונפליקטים ערכיים בפיתוח בר-קיימא

שתי גישות חדשות משתמשות בתכנון פיתוח בר-קיימא – אורבניזם חדש וצמיחה חכמה. המתכננים של ימינו מגדירים ובודקים את החזונות של פיתוח בר-קיימא, אורבניזם חדש וצמיחה חכמה, ותוך כדי כך חושפים ומתמודדים עם המתחים המובנים שלהם. הם עובדים בכיוונים של קיימות ואיכות חיים.

פיתוח בר-קיימא מבקש ליישב בין הקונפליקטים בפיתוח כלכלי ושימור אקולוגי. פיתוח בר-קיימא הוא חזון גלובלי, אם כי הוא הוצע על ידי המתכננים בארה”ב ומדינות מפותחות אחרות. ניתן לבטא את הערך המרכזי שלו על ידי שלושת ה- E: סביבה, כלכלה וצדק (Environment, Economy, and Equity). בעוד שביטוי זה מתחיל בתיאוריה, למאמצים לנהל את הקונפליקטים הנובעים בנפרד מהסביבה, הכלכלה וצדק לא תמיד הצליחו. בפועל, תכנון של שימוש בקרקע התגלה כאחד מהזירות החשובות ביותר בהן מתמודדים תפיסות של פיתוח בר-קיימא.

הסתירות בין יעדי פיתוח בר-קיימא הודגשו בביקורת נוקבת של Campbell (1996), שהמחיש אותן כמשולש עם מטרה בכל נקודה וקונפליקטים שמתרחשים לאורך הצירים כתוצאה מסתירות ביניהם (איור 1):

תרשים 1

קונפליקט משאבים בין תועלת כלכלית ואקולוגית נובע הרצון לצרוך משאבי טבע ושימור יכולת להתרבות שלהם. קונפליקט פיתוח בין שוויון חברתי לשימור סביבתי נובע מצורך לשפר חיים של אנשים עניים תוך צמיחה כלכלית לבין שימור הסביבה תוך ניהול הצמיחה. הקונפליקטים הללו יוצרים פערים החוסמים שילוב של זוגות יעדים מנוגדים.

סכסוכים ערכיים ביישובים עם איכות חיים

החזון של יישובים עם איכות חיים מהווה תחום חשוב שני לתכנון השימוש בקרקע. איכות החיים פועלת ברמה של סביבה פיזית יום יומית ומתמקדת בייצור מקום. שתי הגישות לפעמים מתחרות

ביחס למושג איכות החיים: אורבניזם חדש וצמיחה חכמה.

אורבניזם חדש הוא תנועה עיצובית עירונית המחויבת לייסד מחדש את הקשר בין אמנות הבנייה וייצור הקהילה, באמצעות תכנון ועיצוב משתתפים על בסיס השתתפות אזרחים. אדריכלים הקימו ארגון ללא מטרות רווח – הקונגרס לאורבניזם החדש (CNU) – כדי לטפל בהשלכות החברתיות והכלכליות של החלטות עיצוב. אמנת האורבניזם החדש קובעת 27 עקרונות לשלושה סולמות פיתוח: (1) אזור, מטרופולין, עיר ועיירה; (2) שכונה, מחוז ופרוזדור; ו- (3) בלוק, רחוב ובניין. מבקרי האורבניזם החדש טענו כי אמנתו מסכת כמה קונפליקטים חשובים פנימיים.

צמיחה חכמה, התנועה הקשורה לאורבניזם חדש, מושרשת באופן נרחב יותר בעקרונות התכנון העירוני והמדיניות הציבורית, אם כי היא כוללת גם כמה עקרונות עיצוב עירוניים. מושגים שלה השפיעו גם על התוכניות המקומיות ואושרו בהצהרות המדיניות של קבוצות מקצועיות ועסקיות. ההגדרות של צמיחה חכמה מורכבות מסוגים רצויים של תהליכי תכנון ורגולציה. התנגשויות הערך של צמיחה חכמה נובעות מהדרכים השונות שהיא מוגדרת. קבוצות מכוונות לפיתוח מדגישות נהלים ותמריצים כמו ביקורת מזורזת של פרויקטים, סטנדרטים של עיצוב גמישים, ובונוסים בצפיפות המאפשרים פיתוח. קבוצות סביבתיות מגדירות צמיחה חכמה בעיקר מבחינת איכות אוויר ומים, שימור משאבים, הגנה על שטח פתוח, הדפסים ירוקים, צדק סביבתי וכדומה. מתכננים ואנשי ציבור מגדירים את הצמיחה החכמה מבחינת חסכון בעלויותיה במתן תשתיות לערים קומפקטיות וההזדמנויות שלה להחיות את האזורים העירוניים הישנים יותר.

לחזונות האורבניזם החדש והצמיחה החכמה הכלולות תחת איכות החיים יש פחות סכסוכים פנימיים מאשר לחזון הקיימות.

בניית פריזמה של קיימות / איכות החיים

אם אתה מסכים כי פיתוח בר-קיימא של שלוש ה- E לבד אינו מספיק, אזי אנו צריכים דרך חדשה של האינטראקציות בין הערכים השונים. על ידי הוספת איכות החיים למשולש פיתוח בר-קיימא, אנו יכולים ליצור דמות תלת ממדית – פריזמת הקיימות / איכות החיים (איור 2). נקודות הפריזמה מייצגות את הערכים של צדק, כלכלה, אקולוגיה ואיכות חיים. הצירים המחברים מייצגים את האינטראקציה של ארבעת הערכים העיקריים. קונפליקטים ערכיים בין חזון איכות החיים והקיימות נמצאים בצירים של הפריזמה. התבוננות בקיימות, אורבניזם חדש וצמיחה חכמה באמצעות הפריזמה מגלה שאף אחד מהם לא מגיב לכל ארבע המטרות ואף לא מנסה לפתור את כל הקונפליקטים הערכיים. לדוגמה, ערכי פיתוח בר-קיימא נראים גבוהים מבחינת אקולוגיה, כלכלה וצדק, אך נוטים להתמקד יותר באקולוגיה ובפתרון הסכסוך בין המשאבים לאקולוגיה (תרשים 1).

תרשים 2

קנה המידה הוא גורם קריטי בהערכת קונפליקטים ערכיים אלה. מנקודת מבט של פריזמה, סוגיות בקנה מידה אזורי שונות למדי מסוגיות דומות בקנה מידה שכונה.

אפשר לחשוב על הדפוסים התלויים זה בזה ביחסים בין אנשים, תכניות ומקומות כאקולוגיה של תכניות. בתוך האקולוגיה הזו, ישנם קלט לתכנון (ערכי הקהילה), תהליך תכנון, ודפוס שימוש בקרקע (מקומות ברי קיימות ואיכות החיים).

יישום של הפריזמה לאקולוגית תכנון של Denver

המקרה של Denver, Colorado, ממחיש אקולוגית תכנון בעזרת פריזמה של קיימות/איכות חיים. מתכננים ב-Denver הכינו קבוצה מתואמת של תכניות, החל בסולם האזור הקטן או בפרויקט בסולם העיר ועד לסולם האזורי. זה בייחד מייצר אקולוגיה של תכניות, אשר יעדים שלהן תלויות אחת בשניה.

אסטרטגיות לשלוש רמות

רמה אזורית כאן מתוארות שתי יוזמות של מועצה אזורית של Denver – טווח תכנון, פרקים שלהן. לגבי אחת מהתכניות, שלושה מחוזות הנמצאים בצמיחה גבוהה, לא קיבלו אותה בגלל החשש מההשפעה על זכויות רכוש פרטי.

רמה של עיר מתוארות שתי תכניות פועלות ברמה זו.

בתרשים 3 ממחישים אקולוגיה של תכניות למטרופולין Denver.

רמה של אזור קטן הוכנו תכניות של אזורים קטנים משלושה סוגים: מחוז, פרוזדור, ושכונה. מתוארות שלוש דוגמאות של תכניות לרמות שונות.

רמות שונות של הצלחה בפתרון

כאן ממחישים תועלת של הפריזמה בהערכת היענות לשלושה קונפליקטים קיימות/איכות חיים.

קונפליקטים של ניהול צמיחה  Denver טובה יותר בפתרון הקונפליקט בניהול צמיחה בסולם העיר ובאזורים הקטנים מאשר בקנה מידת האזור. על ידי ייעוד אזורי יציבות ואזורי שינוי ברחבי העיר, Denver סיפקה לשוק הפיתוח מידע על היכן תתקבל בברכה הצמיחה והיכן יהיה מאופק.

קונפליקטים של ערים ירוקות  במונחי קונפליקט של ערים ירוקות, מתברר שוב ש-Denver היעילה ביותר בשימור מערכות טבע בקנה מידה של ערים ומחוזות קטנים. בקנה מידה של ערים Denver מתחזקת מערכת פארקים גדולה, אזור חיות הבר הלאומי, ועומדת ליצור מפלט לחיות בר.

קונפליקט גנטריפיקציה  תכניות ברמה של עיר ומחוזות קטנים ב- Denver משתמשות במספר אסטרטגיות כדי לנהל עם קונפליקט גנטריפיקציה, כאשר Denver עומדת לקלוט 132,000 תושבים בקרוב. פרויקטים רבים במרכז העיר הם על הקרקע שקודם לא גרו בה תושבים. פרויקטים אלה אינם אמורים להרחיק מספר רב של תושבים עניים. אבל נותרו אתגרים גדולים. Denver טרם פתרה את בעיית התיאום האזורית.

מחשבות לסיכום

נוכל לזהות כמה קונפליקטים ערכיים קריטיים הטמונים ברעיונות הגדולים של תכנון שימוש בקרקע עכשווי. אנו יכולים להסיק כי אף אחת מגישות התכנון העיקריות לא מתמודדת עם כל הקונפליקטים כראוי. למרות הטענות של חלק מתומכי אורבניזם חדש וצמיחה חכמה, ופיתוח בר-קיימא בכך שהמערכת שלהם בלבד היא התשובה האולטימטיבית, ברור שתכנון צריך לכלול מערך חששות מקיף יותר מכל אחת מהגישות הללו. אנו יכולים ליישם כלי רעיוני – הפריזמה של קיימות-איכות חיים – כדי להעריך את הקונפליקטים ולאתר את הפערים בקנה מידה שונה בתוך האקולוגיה התכנונית של כל מטרופולין. אנו יכולים לבחור באופן סלקטיבי חלקים מגישות של קהילות בר-קיימא, אורבניזם חדש וצמיחה חכמה כדי למלא את החסר, כפי שעושים ב- Denver. הצד החזק של פריזמה של הקיימות-איכות החיים הוא בשימוש ביתרונות של כל אחת מהגישות. בו זמנית, זה מזכיר לנו כי יישום תכניות פיתוח מטרופולין דורש פתרון רציף של קונפליקטים לחזק יחסים מורכבים בתוך אקולוגיה של תכניות. אני אופטימי בכך שמתכננים של שימוש בקרקע ימצאו דרכים יצירתיות להתמודד עם הקונפליקטים העומדים בבסיס הציפיות הגבוהות האלה.