Longevity_Summary_Aug2019

מדידת ירידות באריכות החיים הנראות לאחרונה: תפקיד הגדלת הישגים בהשכלה

למרות החובה למגר את הפערים החברתיים בבריאות, הבדלים חברתיים-כלכליים בתוחלת חיים עלו בזמן האחרון. התקדמות ברפואה תרמה לעלייה באורך החיים. אנשים בעלי הכנסה גבוהה ומשכילים יותר הרוויחו יותר מהתקדמות זו. כל הקבוצות חוו עלייה מסוימת בתוחלת חיים. העליה בקרב בעלי השכלה טובה יותר הייתה גבוהה יותר. גדל אי-שוויון חברתי-כלכלי בתוחלת החיים. ישנם חוקרים שטוענים כי בקרב לבנים עם השכלה נמוכה, תוחלת החיים יורדת. במחקר על היחס השכלה – תמותה לפי גזע, מגדר וגיל, נמצא כי אי-שוויון חברתי-כלכלי בתוחלת חיים תלול בקרב נשים. בין 1990 ל -2008 תוחלת החיים של אמריקאים לבנים בגיל 25 עם השכלה פחות מתיכון ירדה ב- 3.4 שנים לגברים ו- 5.3 לנשים. ממצאים אלה הם מקור לדאגה. הממצאים מושכים תשומת לב גדול. יש חוקרים שמפקפקים כי תוחלת חיים פחתה באופן משמעותי עבור לבנים מוחלשים. על פי נתוני מפקד האוכלוסין, חלק המבוגרים (המגיעים לגיל 25) שסיימו כיתה י”ב השתנה באופן דרסטי במהלך המאה. אם נבחן את התפלגות גיל המוות של נשים לבנות בשנת 1990, חצי מכל מקרי המוות התרחשו בקרב נשים שנולדו ב- 1903 -1921, קבוצות בהן שיעורי סיום התיכון היו בממוצע 45 %. עד שנת 2008 – חצי מקרי מוות נשים לבנות היו בקרב אלה שנולדו ב- 1919 -1937 – אצלן שיעור סיום התיכון היה 63%. בקרב גברים לבנים נראים דפוסים דומים. ההבדל בהרכב האוכלוסייה עם ההשכלה פחות מתיכון ב- 1990 בהשוואה ל- 2008 (שהיו 55% התחתונים באוכלוסייה ב- 1990 אך 37% התחתונים ב- 2008) אומר על כך שזה עלול להטעות לפרש את תוצאות המחקר כאילו אלה היו קבוצות זהות. השתמשנו באותם הנתונים בהם השתמשו במחקר הנ”ל Olshansky ועמיתים, מיינו גברים ונשים לפי השכלה בהתאם לדרגה יחסית בתוך קבוצות הלידה שלהם. מצאנו עדויות מתונות יותר לכך שלנשים לבנות ברבעון התחתון של התפלגות ההשכלה הייתה תוחלת חיים קצרה יותר ב- 2010 ממה שהיה ב- 1990. לא מצאנו ראיות לירידה אצל גברים או נשים שחורות. קבוצות אוכלוסייה במעמד חברתי-כלכלי נמוך לא התקדמו באופן שווה בתוחלת חיים.

נתונים ושיטות ניתחנו נתונים מקבצים לשימוש ציבורי Multiple Cause of Death,  המכילים ברמה אישית מידע על מוות בארה”ב, כולל סיבות למוות, גיל, מגדר, גזע, אתניות, השכלה, ומצב משפחתי. השתמשנו באותה גישה אנליטית כמו Olshansky ועמיתיו. מיינו את ההשכלה במונחים של דרגות יחסיות בהתפלגות, במקום מיון לפי תעודות או מספר שנות לימוד. הערכנו את האחוזון 25% של השכלה לכל קבוצת לידה, גזע ומגדר.

תוצאות מצאנו ירידה של הסתברות הישרדות בקרב לבנים עם ההשכלה פחות מתיכון. גילינו שאם שיעורי התמותה הספציפיים לגיל שנצפו ב- 1990, נשמרו לאורך כל חייה, לאישה לבנה בת 25 עם השכלה לאותה אישה רק 31.4% הסתברות לשרוד לגיל 85. לגבר לבן בן 25 עם ההשכלה פחות מתיכון הייתה ההסתברות 17.6% לשרוד לגיל 85 בהתבסס על שיעורים שנצפו ב- 1990. תחת השיעורים שנצפו ב- 2010, הייתה לאותו איש ההסתברות לשרוד לגיל 85 רק 16.7%. מצאנו שנשים וגברים שחורים לא הראו אותם דפוסים. בקרב בעלי השכלה פחות מתיכון, שחורים זכו בחיים ארוכים יותר בין 1990 ל -2010 יחסית לבנים; לשחורים עם רמות השכלה גבוהות יותר לא היה יתרון יחסי. בשילוב עם רמת השכלה בקרב שחורים נמוכה יחסית ללבנים, תוחלת חיים של שחורים נותרה נמוכה מאשר של לבנים. חישבנו תוחלת חיים בעזרת עקומי הישרדות. מספר השנים הצפויות של החיים בין הגילאים 25 ו-85 עלו למרבית הקבוצות אך ירדו בקרב לבנים עם השכלה פחות מתיכון. כאשר שקלנו שיעורי תמותה לפי דרגת הרבעון בהשכלה, הופיעה תמונה אחרת. הרבעונים חושבו עבור כל קבוצת לידה כשהיו בגיל 25-35. מצאנו כי לנשים לבנות ברבעון התחתון לא היו שינוים ניכרים בהסתברות ההישרדות ב- 1990 – 2010 עד גיל 65 אך הייתה ירידה מסוימת בשיעורי ההישרדות בגילאים מבוגרים. לנשים בשלושת הרבעונים הראשונים הייתה עלייה בהסתברות ההישרדות ב- 1990 – 2010 לכל גיל. עבור גברים לבנים, הרבעון התחתון הציג עלייה קלה בהסתברות הישרדות. בשלושת הרבעונים הראשונים היה גידול הסתברות ההישרדות בין 1990 ל- 2010. חישבנו את תוחלת החיים. אמנם עליות בתוחלת החיים בין 1990 ל- 2010 ברורות לגברים לבנים, גברים שחורים ונשים שחורות בכל רבעונים של השכלה, האומדים שלנו כן אומרים על כך שלנשים לבנות ברבעון התחתון של השכלה הייתה ירידה קלה (1.2 שנים) בהשוואה לירידה  ב- 3.9 שנים המבוססת על המדד של השכלה נמוכה מתיכון. לגברים לבנים ברבעון התחתון הייתה עליה 0.4 שנה בהשוואה לירידה 2.2 שנה המבוססת על המדד הזה. לבנים ב- 75% עליונים בהתפלגות ההשכלה הוסיפו 1.2 שנים לנשים ו- 2.8 שנים לגברים. בתאום עם ספרות קיימת, אנו רואים עדויות ברורות של אי-שוויון הולך וגדל בהסתברות השרדות בין אלה בתחתית לאלה למעלה בהתפלגות ההשכלה.

דיון בין 19990 ל- 2010, לנשים לבנות בעמדה חברתית-כלכלית נמוכה ומבוגרות מ- 65, הייתה ירידה מתונה בתוחלת חיים. מצאנו מעט ראיות שקבוצות לבנים או שחורים סבלה מירידה דרסטית בתוחלת חיים. ניתחנו את אותם הנתונים כמו Olshansky ועמיתיו, וזה תומך בפרשנות כי המסקנה שלהם על ירידה דרסטית בתוחלת חיים לקבוצות מסוימות הייתה מטעה, אולי בגלל קבוצת אנשים במעמד חלש או אלה שנבחרים לא נכון עם ההשכלה פחות מתיכון. מצאנו כי לגברים ונשים שחורים ולבנים בכל גיל בקצה התחתון של ההשכלה יש פחות ציפיות לתוחלת חיים. התמותה גם היא במגמה של אי-שוויון גדול יותר. הירידות בתוחלת חיים אשר נצפו אצל אנשים עם השכלה פחות מתיכון נובעות מנסיבות חברתיות שליליות. אנו מניחים כי התרומה של התנהגות בריאותית אישית יכולה להיות מוערכת יתר על המידה. העדויות של השפעת השמנת יתר ועישון על תמותה הן מעורבות. נראה פחות סביר שהתנהגות העישון יכולה להסביר עלייה בשיעורי התמותה בקרב פחות משכילים. ההשפעה של סיכונים התנהגותיים אישיים על אי-שוויון בבריאות האוכלוסייה הייתה מוערכת יתר על המידה, והתפקיד של ממדים חברתיים באי-השוויון היה נתפס בפשטות יתר.

השלכות למדיניות העדות החזקה לכך שתוחלת החיים לא גדלה בקרב חלקים מאוכלוסיית ארה”ב בעמדה חברתי-כלכלי נמוכה, ושפערים בתוחלת החיים בין קבוצות חברתיות-כלכליות הנמוכות והגבוהות התרחבו, נותן מידע לגישות ועדיפויות בתחום החברה ובתחום מדיניות הבריאות. באופן גלובלי יותר, המטרה של הקטנת הפערים בבריאות מקבלת אישור מחדש. מחקרים שמצאו בעקביות שאי השוויון הבריאותי נמשך ואף עולה, אישרו את אי העמידה ביעדים חשובים אלה ומעלים את השאלה: מה צריך לעשות באופן שונה? הגברת תשומת הלב למדיניות קידום סביבות פיזיות בריאות, המאפשרת גם התנהגות בריאה – מהווה שיפור חיובי לסדר היום של אורח החיים הבריא.

מסקנה ראיות יציבות מפריכות את הטענה שקיימת ירידה דרסטית בתוחלת חיים לכל קבוצת מגדר – גזע בארה”ב בעשורים האחרונים. עדויות מתונות על ירידה אצל נשים לבנות במעמד חברתי-כלכלי נמוך וקפאון או עלייה אי-שוויון בתוחלת חיים בקבוצות גזע-מגדר וחברתיות-כלכליות אחרות, מאותתות תהליכים כרוניים. אנו ממליצים להתבסס על פתרונות מבוססי ראיות ולא רק על שינוי התנהגות אישית או ביטוח בריאות אוניברסלי, בכדי לפתח וליישם סדר יום מוצלח של מדיניות בריאות שוויונית.