גורמי סיכון התנהגותיים Behavioral, familial and comorbid illness risk factors of colorectal cancer a case control study

גורמי סיכון התנהגותיים, משפחתיים ומחלות נלוות של סרטן מעי הגס, תיאור מקרה

M. Samarakoon, N. S. Gunawardena, A .Pathirana

תקציר

הקדמה. למרות שסרטן המעי הגס היא מחלה שחשובה לבריאות הציבור, יש עדויות מועטות לגורמי סיכון של סרטן מעי הגס בדרום אסיה.

מטרות. מטרתנו היא לקבוע את גורמי הסיכון ההתנהגותיים, המשפחתיים, ומחלות נלוות, לסרטן מעי הגס בקרב מבוגרים סרי לנקה.

שיטות המחקר. ערכנו מחקר זה בקרב 325 משתתפים (65 מקרים של סרטן המעי הגס, 130 ביקורת בבתי חולים ו -130 ביקורת בקהילה) בחמישה שירותי בריאות עיקריים מוסדות וקהילות באזורים עם שכיחות גבוהה בסרי לנקה. גורמי סיכון התנהגותיים, גנטיים וחולי סוכרת הוערכו באמצעות מראיין שהעביר שאלון. גורמי הסיכון הוערכו באמצעות רגרסיה לוגיסטית דו-משתנית ורב-משתנית.

תוצאות. רגרסיה לוגיסטית מותאמת הראתה כי בצריכה תכופה של בשר אדום ((OR 3.06 95% CI 1.26-7.43, ומזון מטוגן עמוק (OR 2.54, 95% CI 1.22-5.39), יתר לחץ דם  = /< 10 שנים (OR 3.3, 95% CI 1.3-8.6), סרטן המעי הגס (OR 4.91, 95% CI 1.70-14.18) וסוגי סרטן אחרים (OR 3.0, 95% CI 1.14-7.81) קרובי משפחה וגיל> 50 שנים (CI 1.1-5.9 ,95%, OR 2.6 ) היו גורמי סיכון משמעותיים בהשוואה לבית החולים ובקרה. צריכה תכופה של מזון מטוגן עמוק (OR 4.2, 95%, CI 1.7-10.1), מעשן היום או בעבר ( OR 3.2, 95% CI 1.1-9.3 ), שותה היום או בעבר (CI 1.1-27.8 OR 5.4, 95%) ויתר לחץ דם >/ = 10 (7-15.6  (OR 5.1, 95% CI 1.היו גורמי סיכון לעומת ביקורת בקהילה.

מסקנה. זיהוי גורמי סיכון התנהגותיים, משפחתיים ומחלה נלווית, יש לשקול בעיצוב אסטרטגיות מניעה וזיהוי אנשים בסיכון גבוה עבור סינון לסרטן המעי הגס.

מבוא

סרטן המעי הגס תורם באופן משמעותי לנטל גלובלי של תחלואה ותמותה עקב סרטן. למרות שנחשב מחלת המערב, יש ראיות כי השכיחות גדלה במדינות אסיה. בסרי לנקה, השכיחות של סרטן המעי הגס עלתה במידה ניכרת בשנים האחרונות. מהנתונים האחרונים על סרטן בסרי לנקה לשנת 2010 עולה כי סרטן המעי הגס הוא מדורג הסרטן הרביעי השכיח ביותר בקרב גברים (גיל שיעור מתוקנן 100,000 /6.2) והסרטן השכיח השישי בקרב נשים (גיל מתוקנן 5.1/100,000).

במשך מספר מחקרים ותיאורי מקרה חקרו את גורמי הסיכון של סרטן המעי הגס, ראיות מראות שיש שונות גיאוגרפית. צריכה  של בשר אדום הוא גורם סיכון בעת ​​שצריכת פירות ירקות מגנים. יש ראיות גוברות כי פעילות גופנית היא הגנה על פי רוב מחקרים שנערכו על גברים. יש מספר ראיות על קשר חיובי בין אלכוהול ועישון סיגריות וסרטן המעי הגס. יש עדות ברורה כי הסיכון לסרטן המעי הגס עולה עם הגיל, במיוחד לאחר העשור החמישי של החיים. למרות גורמי סיכון גנטיים כגון היסטוריה של סרטן המעי הגס או סוגים אחרים של סרטן כגון השד, השחלות ורירית הרחם מקרי סרטן בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה הינם גורמי סיכון בספרות, אין הסכמה לגבי גודל הסיכון.

יש רק כמה מספר מחקרים מאסיה ולא מחקרים מדרום אסיה לגבי גורמי סיכון עבור סרטן המעי הגס. לכן, עיצבנו מחקר על פי תיאורי מקרה לקבוע את גורמי הסיכון ההתנהגותיים, המשפחתיים ומחלה נלווית, לחלות בסרטן מעי הגס בקרב מבוגרים בסרי לנקה.

שיטה

ערכנו מחקר תאור מקרה בין אוקטובר 2014 לנובמבר 2015 בשני מחוזות, אשר דיווח ברציפות על השכיחות הגבוהה ביותר של סרטן המעי הגס בסרי לנקה.

מקרי סרטן המעי הגס הוגדרו היסטולוגית (מקרים שאובחנו בתוך שישה חודשים), גיל >/= 30 שנים, ללא אבחנה קודמת של כל סרטן אחר עבור שתי המחוזות הנ”ל.

במחקר נעשה שימוש בשתי קבוצות ביקורת בבית חולים ובקהילה. ביקורת החולים הוגדרו כאנשים עם ממצאי קולונוסקופיה שלילית אשר לא כוללים סרטן המעי הגס, בגיל 30 שנים, ללא אבחנה קודמת של כל סרטן אחר ותושבי אותם מחוזות. ביקורת בית החולים נבחרו אנשים שבאו להקרנה ולחולים שאובחנו עם תנאים אחרים כגון טחורים וכאב בטן בלתי מוסבר למשך זמן קצר. ביקורת בקהילה הוגדרו כאנשים ללא היסטוריה של עדות דוקומנטרית של המעי הגס או כל סרטן אחר, גיל 30 >/=  ותושב במחוזות הנ”ל.

גודל המדגם חושב באמצעות הנוסחה עבור מקרי מבחן לא תואמים עם שתי קבוצות ביקורת לכל מקרה מאחר ונחקרו מספר גורמי סיכון משוערים ונעשה שימוש ביחסי סיכון הקשורים למספר חשיפות כדי לחשב את גודל המדגם ואת המדגם המשוער הגדול ביותר (גורם הסיכון לסרטן המעי הגס של צריכה מופחתת של פירות וירקות ׁׁׁ .(OR 4.0

החלק של מבוגרים בקהילה החשופים לסיכון הינו 73%. ההסתברות הרצויה של שגיאה מסוג 1 וסוג 2 נלקחה כ- 0.05 ו- 0.2 בהתאמה. אומדן שיעור אי-היענות 15%, 65 מקרים של סרטן המעי הגס, 130 ביקורת בבית החולים ו 130 ביקורת בקהילה.

מקרים מתאימים גויסו מן המכון הלאומי לסרטן, סרי לנקה, כאשר המטופלים הגיעו לטיפול. ביקורת בקהילה נבחרו באופן אקראי באמצעות רשימת הבוחרים, הכוללת את כל מי שמעל > 18 שנה, מאותם אזורים גיאוגרפיים כמו המקרים. קבוצת ביקורת בבית חולים נבחרו ברציפות ממחלקות רפואיות של ארבעה מוסדות בריאות גדולים. מידע מתוך נבדקים כקבוצת ביקורת בקהילה היו אלו שהתקבלו במהלך ביקור אחד או יותר בביתם.

הערכת גורמי הסיכון

שאלונים מובנים מראש נבדקו על ידי ארבעה קצינים רפואיים מאומנים, לאסוף מידע על מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים, גורמים התנהגותיים (הרגלי תזונה, עישון טבק, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית), גורמים משפחתיים (היסטוריה של המעי הגס סרטן וסוגים אחרים של סרטן כגון השד, השחלות ורירית הרחם, בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה) ומחלות נלוות (פוליפים במעיים, סוכרת, מחלת לב איסכמיה, יתר לחץ דם, טחורים, מחלות מעי דלקתיות, גסטריטיס כרונית, ניתוחי עבר). גנטיקה ומחלה נלווית אומתה באמצעות רשומות רפואיות של משתתפים.

גורמי סיכון תזונתיים הוערכו על ידי חוקרים על תדירות שבועית ממוצעת של צריכה של 10 מזונות מקבוצות פריטים במהלך שלוש תקופות זמן חיים (במהלך 10 השנים האחרונות, בין 10 ל -20 השנים האחרונות 20 שנים או יותר ממועד איסוף הנתונים). תדירות נרשמה  4 פעמים או יותר בשבוע, 3 פעמים לכל שבוע, 2 פעמים בשבוע ומדי פעם או אף פעם. קבוצות המזון המשמשות בניתוח גורמי הסיכון התזונתיים כפי שמוצג בטבלה 1.

עישון טבק וצריכת אלכוהול הוערכו בהתבסס על המרכז למחלות כרוניות (CDC) ובקרה, סיווג מצב עישון (לעולם לא מעשן, מעשן קבוע, מעשן לשעבר) וצריכת אלכוהול (נמנעים לכל החיים, שתיינים לשעבר, שתיין נוכחי) .

רמות הפעילות הגופנית התבססו על ה- CDC הנחיות לפעילות גופנית. אינטנסיביות של פעילות גופנית (קלה, בינונית וכבדה) בשלושת תחומי הפעילות התעסוקתית, במשק הבית פעילות גופנית ופעילות ספורטיבית. פעילות תעסוקתית כללו את העיסוקים שנעשו במשך שמונה שעות לפחות בשבוע במשך ארבעה חודשים של השנה. פעילות משק הבית כללו פעילויות שבוצעו לפחות שבע שעות בשבוע במשך ארבעה חודשים של השנה. פעילות גופנית ופעילות ספורטיבית כללו פעילויות שבוצעו לפחות שעתיים בשבוע עבור ארבעה חודשים של השנה.

מהימנותם של כלי המחקר הוערכו תוך שימוש בשיטת מבחן חוזר בין המקרים ובין שתי קבוצות הביקורת. מקדם k של גורמי הסיכון היה 0.88 עד 1.00, המציין שאמינות כלי המחקר היה טוב. אותם חוקרים אספו את המידע מקבוצת הביקורת ומתאורי המקרה באמצעות אותם שאלונים.

ניתוח נתונים

הנתונים נותחו באמצעות תוכנת SPSS סטטיסטי במדעי החברה (גרסה 20). שתי קבוצות של גורמי סיכון עבור סרטן המעי הגס נקבעו על ידי ביצוע ניתוח לא תואם בין המקרים לבין שתי קבוצות הביקורת. כל גורמי הסיכון הפוטנציאליים היו מרוכזים בשתי רמות על ידי קטגוריות מיזוג.

צריכת מזון 4 פעמים בשבוע או יותר,ו- 3 פעמים בשבוע היו מאוגדים כמו “לעתים קרובות” בעוד 2 פעמים בשבוע, מדי פעם ומעולם לא התאגדו בקטגוריה לעתים רחוקות או לא. רמת הפעילות הגופנית סווגה על ידי בחירת רמת העוצמה הגבוהה ביותר בכל אחד מקטגוריות פעילות גופנית (תעסוקה, משק בית או פעילות גופנית וספורט) במהלך שלוש תקופות הזמן. פעילות מתונה וכבדה התאחדו לקטגוריה אחת, ולא פעילות או פעילות קלה התאחדו לקבוצה אחת. סרטן המעי הגס או סרטן אחר בין קרובים בדרגה ראשונה עם תמיכה ואבחון ברשומות רפואיות  מתחת או בגיל 60 היו  מסווגים כקטגוריה אחת. ללא קרובים מדרגה ראשונה עם סרטן מעי הגס, סרטן מעי הגס בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה ללא תיעוד רפואי, וקרובי משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן מעי הגס שאובחנו לאחר גיל 60 התאחדו לקטגוריה השנייה כשאימות עם הרישומים הרפואיים היו חלק בלתי נפרד מן ההערכה. מגבלת הגיל נקבעה על פי חוות דעת מומחים וראיות מספרות. נוכחות של מחלה נלוות במשך יותר מ 10 שנים או שאובחנה לפני 10 שנים עם רשומות רפואיות תומכות סווגו כקטגוריה אחת, בעוד היעדר מחלה נלווית, נוכחות של מחלה במשך יותר מ 10 שנים או שאובחנה לפני 10 שנים אבל ללא תמיכה ברשומות רפואיות או אבחון של מחלה לפני 10 שנים עם או ללא רשומות רפואיות אוחדו כקטגוריה אחרת. משך הזמן הוחלט על פי חוות דעת מומחים וראיות מן הספרות.

מבחן חי בריבוע שימש להערכת הקשרים בין משתנים. ערך של p <0.05 מבוסס על מבחן סטטיסטי דו כיווניי נחשב להבדל משמעותי. ניתוח דו-כיווניי בוצע כדי לקבוע את יחס הסיכויים ללא מותאמות (OR) עם ביטחון של 95% (CI). רגרסיה לוגיסטית נעשתה כדי לזהות את יחס הסיכויים המתואמים (OR) עם ביטחון של 95% (CI). המשתנים הבלתי תלויים בניתוח רגרסיה לוגיסטית היו מבוססים על משתנים אשר הראו קשר משמעותי עם סרטן המעי הגס בניתוח בניתוח דו-כיווני  .p<0.2הסכמה מדעת בכתב התקבלה מכל המשתתפים במחקר. המחקר אושר על ידי ועדת  האתיקה של הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת קולומביה, סרי לנקה.

תוצאות

שיעור התגובה היה 100%. בין המקרים,הרוב (n = 44, 67.7%) סבלו מאדנוקרצינומות מובחנות כבינוניות (n=22   33.8%) סבלו  מקרצינומה רקטלית ו (n=25 38.5%) סבלו מסרטן המעי ברמה 3 בזמן האבחון. בקבוצת הביקורת של בית החולים היה שיעור גבוה של  קולונוסקופיה בשל דימום רקטלי (n = 47, 36.2%). הרוב (103 = 79.2%) לא הראו כל חריגה בקולונוסקופיה בעוד מספר (n = 25, 19.2%) שאובחנו עם טחורים.

טבלה 2 מציגה מאפיינים חברתיים דמוגרפיים של אוכלוסיית המחקר. לא היו הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות הביקורת למעט שיעור גבוה יותר באופן משמעותי של גברים בקרב קבוצות הביקורת. הגיל הממוצע של המקרים היה 58.9 שנים (סטיית תקן +/-  9.9), של קבוצת הביקורת בבית חולים היה 54.8 שנים (  סטיית תקן +/- 12.3) ושל קבוצת הביקורת בקהילה היה 53.2 שנים (  סטיית תקן +/- 12.7).

גורמי סיכון המזוהים על ידי רגרסיה לוגיסטית מתואמת מוצגים בטבלה 3. ניתוח לא מתואם הראה כי בצריכה תכופה של מזון מטוגן עמוק במשך או מעל 20 שנה ויתר לחץ דם > 10 שנים היו קשורים באופן משמעותי עם סרטן המעי הגס לעומת שתי קבוצות הביקורת. (טבלאות נלוות)

דיון

במחקר זה תאורי מקרה של מבוגרים בסרי לנקה החולים בסרטן מעי הגס, נבדק הקשר בין מספר גורמי סיכון התנהגותיים ומשפחתיים ומחלות נלוות לסרטן המעי הגס. זה המחקר האנליטי הראשון להערכת גורמי הסיכון של סרטן המעי הגס בסרי לנקה ובדרום אסיה. המחקר כלל שתי קבוצות של בקרה, בבית חולים ובקהילה. באופן אידיאלי, זיהוי בקהילה בשימוש באותו קריטריון לזיהוי מקרים (בדיקת קולונוסקופיה) היו יכולם להיות יעילים. עם זאת, בהיעדר שגרת תוכנית שימוש בהקרנת קולונוסקופיה בסרי לנקה, זה היה לא אפשרי לא לכלול נוכחות של סרטן המעי הגס, באמצעות הקרנת קולונוסקופיה בקבוצת הבקרה בקהילה. זה בגלל העלות הגבוהה, פולשניות של ההליך וסוגיות אתיות לגבי ביצוע בקרת קולונוסקופיה לצורך מחקר. לכן, השתמשנו בקבוצה שנייה של ביקורת בבית חולים שעברו קולונוסקופיה. הטיית בחירה בשימוש ביקורת  בבתי חולים צומצה על ידי גיוס אנשים להקרנת קולונוסקופיה עבור הפרעות גסטרו אחרות בתקופה קצרה.

השתמשנו בשאלות שתוכננו בקפידה תוך חקירת סוגים מסוימים של מזון ומשקאות הנצרכים בסרי לנקה. צריכת מזון מטוגן עמוק היתה גורם סיכון בהשוואה לשתי קבוצות הביקורת. זה דומה לממצאי מחקרים אחרים. חייבת להיות התייחסות לכך בתוכניות מניעה מאחר ומזונות מטוגנים עמוק נצרכים לעתים קרובות על ידי סרי לנקים. הסיכון היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת בקהילה (OR-4.2) לעומת השוואה לקבוצת ביקורת בבית חולים  (OR-2.4). זה מעיד על כך שבבתי חולים יש דפוסי תזונה לא בריאים כגון צריכת מזון מטוגן עמוק לעומת מזון בריא בקהילה. מחקרים שנערכו במערב הראו כי צריכת בשר אדום היא גורם סיכון. גם מחקר זה זיהה בשר אדום כגורם סיכון בהשוואה לקבוצת שליטה בבתי החולים אך לא הייתה מובהקת בהשוואה לביקורת בקהילה. צריכה תכופה של בשר מעובד וצריכה נמוכה של ירקות פירות זוהו כגורמי סיכון לסרטן המעי הגס בניתוח דו-כיווני בהשוואה עם שתי קבוצות הביקורת. אלה זוהו כגורמי סיכון במחקרים מאירופה.

.

בדומה למחקרים אחרים, מצאנו גם קשר משמעותי בין היסטוריה של סוגי סרטן אחרים (שד, שחלה ורירית הרחם) בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה וסרטן מעי הגס בהשוואה לקבוצת ביקורת בבית החולים. מחקרים דיווחו על קשר נמוך עם  OR בין 1.3 ל -1.6. אימתנו את המידע הזה באמצעות רשומות רפואיות. היעדר רשומות רפואיות יכולים להלקח בחשבון על חוסר המובהקות כשהשוואנו עם ביקורת בקהילה. באופ דומה, קשר משמעותי בנבדקים עם קרובים מדרגה ראשונה החולים בסרטן המעי נמצאו בהשוואה לקבוצת ביקורת בבית חולים. לא היה קשר משמעותי עם גורמי סיכון משפחתיים בהשוואה לביקורת הקהילה. זה יכול להיות בשל דיוק של מידע. שכיחות גבוהה יותר של סרטן המעי הגס בקרב נבדקים עם היסטוריה משפחתית חזקה יותר של סרטן המעי הגס בין קרובים מדרגה ראשונה מתחת לגיל 60 כבר מבוססת היטב בסרטן המעי ותיאורי מקרה.

בניגוד לראיות הקיימות, המחקר הנוכחי נמצא כי לחץ דם היה קשור באופן משמעותי עם סרטן המעי הגס לעומת שתי קבוצות הביקורת. מחקר קודם לא מצא קשר, ואילו מחקר אחר הראה קשר שולי. תאור מקרה באוסטרליה דיווח על השפעה מגנה של יתר לחץ דם. למרות שיתר לחץ דם נפוץ בסרי לנקה, המחקר הנוכחי כלל רק פרטים עם היסטוריה של 10 שנים מאומתים על ידי רשומות רפואיות. האימות באמצעות רשומות רפואיות יכול לייחס  לסיכון הגבוה יותר הקשור לקבוצת ביקורת הקהילה לעומת בית החולים מאז שהזמינות של רשומות היה יותר גבוה בבית חולים מאשר בקהילה.

גיל 50 שנים ומעלה היה קשור לסרטן המעי הגס בהשוואה לקבוצת ביקורת בבתי החולים. זה דומה לממצאים ממדינות אחרות. יחד עם זאת, לא נמצא קשר בהשוואה לקבוצת ביקורת בקהילה. למרות שרמת השכלה גבוהה היה נמצאה בקשר משמעותי בניתוח דו-כיווניי עם הנבדקים בקהילה, מחקרים רבים לא העריכו גורם סיכון זה. תאור מקרה בסין הראה כי רמת השכלה נמוכה הינה גורם סיכון.  יחד עם זאת, צריך לציין כי קשר זה לא היה משמעותי בהשוואה לקבוצת ביקורת בבית החולים אפילו בניתוח דו כיווני.

במחקר זה היו מגבלות בהערכת חלק גורמי סיכון. זיהוי העישון כגורם סיכון בלבד בקרב ביקורת בקהילה עשוי להיות בשל שיעור גבוה יותר של עישון בקרב נבדקים בבתי החולים. בדומה לעישון, צריכת אלכוהול עשויה להיות נפוצה יותר בקרב נבדקים בבית החולים מאחר שהוא גורם סיכון עבור מחלות מעיים רבות שהיו יכולות להיות אצל הנבדקים בבתי החולים. החשוב יותר, השמנת יתר אשר מהווה גורם סיכון משמעותי שזוהה במחקרי פרספקטיבה, לא ניתן להעריך בשל טבעה הרטרוספקטיבי של מחקר זה. איגוד גורמי הסיכון שנקבעו כגון, פוליפים במעיים ומחלות מעי דלקתיות לא ניתן להעריך בשל מספר קטן של המצאותם בהעדר רשומות רפואיות בקרב משתתפים.

הטיה הוזרת שנרשמה היתה מתן מידע לגבי גורמי סיכון כגון דיאטה ופעילות גופנית על פני תקופה של 20 שנה. עם זאת, זה הכרחי לזהות את המידע לאורך פרק זמן מספיק ארוך. כאסטרטגיה כדי להקל על הזיכרון, תקופת ההזכרות היתה מסווגת לבמהלך 10 השנים האחרונות, תקופה בין 10-20 השנים האחרונות ו20 השנים האחרונות ומעבר, למעשה סיווג של תקופות זמן במקום לשאול לתוך תקופות החיים שחשוף להטיות זיכרון. המחקר מזער עוד יותר את הטיות הזיכרון על ידי שימוש בשאלות סגורות. מספיק זמן ניתן גם לנבדקים שחלו תיאורי מקרה) וגם לקבוצות הבקרה כדי להיזכר בעבר.

אנו ממליצים על התייחסות לגורמי סיכון התנהגותיים כאמצעי מניעה ראשוני בסרטן המעי הגס. ידע על גורמים משפחתיים, מחלות נלוות וגורמי סיכון אחרים שאינם ניתנים לשינוי יכולים לשמש לזיהוי אנשים בסיכון גבוה.

.