E. Sleath & R. Bull
המאמר עוסק בשאלה האם קיים קשר בין דעות קדומות על אונס, התנהגות הנאשם ואמינותו ביחס לתוצאות החקירה המשטרתית ולהתנהגות השוטר בעת החקירה. הממצאים שיוצגו לעיל נדלו מתוך מאמר אשר נכתב באנגליה בשנת 2017, אשר בחן עשרות מחקרים באנגליה ובארה”ב משנים 2000-2016.
ראשית, נמצא כי רבים מהשוטרים מחזיקים בדעות שליליות וקדומות לגבי נפגעי עבירות אונס והדבר משפיע על הליך החקירה שלהם ועל המאמץ אותו הם משקיעים כדי להגיע לחקר האמת בקייס. הרבה קייסים של עבירות אונס נופלים עוד בשלב חקירות המשטרה בשל התשת הקורבן בהליך החקירה. בנוסף, השוטרים מעדיפים לסגור את הקייס עוד בהליך החקירה ולא להעבירו לביהמ”ש.
אחריות הקורבן: כחלק ממצאי המאמר, מוצגים מספר האשמות הקורבן אשר מתרחשות בהליך החקירה בשל התנהגותו של הקורבן הן במהלך האונס והן במהלך החקירה המשטרתית.
שכרות של הקורבן בעת האונס משפיעה על דעת השוטרים ועל החלטתם אם הסיפור אמין. שיכרון אלכוהול של הקורבנות נחשבים בעייני השוטרים כקורבנות העוסקים בנטילת סיכונים וככאלו, מפחיתים את אמינות הקורבן בעייני השוטרים.
בנוסף, קשר אישי, הקודם למקרה האונס, בין הקורבן לאנס יכול להשפיע על החוקר ועל תחושת האמינות שירגיש כלפי הסיפור. שוטרים ייחסו יותר האשמות לקורבנות אונס ככל שרמת היחסים עלתה בין האונס לנאנסת.
התנהגות הקורבן: עולה מן המאמר, כי מקצועו של הקורבן, התנהגותו ונראותו משפיעים רבות על השוטרים בהליך החקירה ועל מהימנות סיפור האונס בעייני החוקר. לדוגמא, באחד המחקרים שנעשו, מצאו כי 44% מהשוטרים לא האמינו לסיפור אונס של קורבן אשר עוסקת בזנות.
ממצאים נוספים מראים כי קורבן רגוע או רגשות חיוביים של הקורבן בעת הצהרתו, משפיעים על מהימנות הסיפור בעייני השוטרים. קורבן בסערת רגשות ובעל ביטוי רגשי גבוהה יקבל יחס יותר משמעותי מהחוקר והחוקר יאמין לסיפורו יותר, בהשוואה לקורבן חסר הבעות ורגש. כאשר קורבן מפגין רגשות שליליים, זה תואם את האמונות הסטריאוטיפיות שאנשים אוחזים בקורבנות אונס ועשוי לחזק את הרושם שהטענה היא אמינה.
ממצאים אלו, מעידים על כך שלחוקרים ולשוטרים יש ציפיות לגבי הדרך בה קורבנות אונס מתנהגים וצריכים להתנהג, כיצד עליהם להיראות ומתי המקרה “קרה באשמתם”. הממצאים מראים כי מיתוס האונס קורה גם בהליך המשטרתי ופוגע ישירות הקורבן, אשר לא מתיישר עם דפוסי ההתנהגות המוכרים למקרי אונס. שוטרים מגיעים להליך החקירה עם דעות קדומות על דפוס קורבן האונס וכאשר פוגשים קורבן שאינו עולה בקנה אחד עם ציפיותיהם, סיפורו נחשב כלא אמין ונעצר בשלב החקירה.
E. Sleath & R. Bull
המאמר עוסק בשאלה האם קיים קשר בין דעות קדומות על אונס, התנהגות הנאשם ואמינותו ביחס לתוצאות החקירה המשטרתית ולהתנהגות השוטר בעת החקירה. הממצאים שיוצגו לעיל נדלו מתוך מאמר אשר נכתב באנגליה בשנת 2017, אשר בחן עשרות מחקרים באנגליה ובארה"ב משנים 2000-2016.
ראשית, נמצא כי רבים מהשוטרים מחזיקים בדעות שליליות וקדומות לגבי נפגעי עבירות אונס והדבר משפיע על הליך החקירה שלהם ועל המאמץ אותו הם משקיעים כדי להגיע לחקר האמת בקייס. הרבה קייסים של עבירות אונס נופלים עוד בשלב חקירות המשטרה בשל התשת הקורבן בהליך החקירה. בנוסף, השוטרים מעדיפים לסגור את הקייס עוד בהליך החקירה ולא להעבירו לביהמ"ש.
אחריות הקורבן: כחלק ממצאי המאמר, מוצגים מספר האשמות הקורבן אשר מתרחשות בהליך החקירה בשל התנהגותו של הקורבן הן במהלך האונס והן במהלך החקירה המשטרתית.
שכרות של הקורבן בעת האונס משפיעה על דעת השוטרים ועל החלטתם אם הסיפור אמין. שיכרון אלכוהול של הקורבנות נחשבים בעייני השוטרים כקורבנות העוסקים בנטילת סיכונים וככאלו, מפחיתים את אמינות הקורבן בעייני השוטרים.
בנוסף, קשר אישי, הקודם למקרה האונס, בין הקורבן לאנס יכול להשפיע על החוקר ועל תחושת האמינות שירגיש כלפי הסיפור. שוטרים ייחסו יותר האשמות לקורבנות אונס ככל שרמת היחסים עלתה בין האונס לנאנסת.
התנהגות הקורבן: עולה מן המאמר, כי מקצועו של הקורבן, התנהגותו ונראותו משפיעים רבות על השוטרים בהליך החקירה ועל מהימנות סיפור האונס בעייני החוקר. לדוגמא, באחד המחקרים שנעשו, מצאו כי 44% מהשוטרים לא האמינו לסיפור אונס של קורבן אשר עוסקת בזנות.
ממצאים נוספים מראים כי קורבן רגוע או רגשות חיוביים של הקורבן בעת הצהרתו, משפיעים על מהימנות הסיפור בעייני השוטרים. קורבן בסערת רגשות ובעל ביטוי רגשי גבוהה יקבל יחס יותר משמעותי מהחוקר והחוקר יאמין לסיפורו יותר, בהשוואה לקורבן חסר הבעות ורגש. כאשר קורבן מפגין רגשות שליליים, זה תואם את האמונות הסטריאוטיפיות שאנשים אוחזים בקורבנות אונס ועשוי לחזק את...
295.00 ₪
295.00 ₪
מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023 אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.