Viewpoint: Measuring and understanding Subjective Well-Being

נקודת מבט: מדידה והבנת רווחה נפשית סובייקטיבית

Helliwell, J. F., and Barrington-Leigh, C. (2010)

תקציר:

תשומת לב הולכת וגוברת מוקדשת בשנים האחרונות למדדים סובייקטיביים (באקדמיה / במגזר הציבורי). טרנד מבטיח זה מעיד על מעבר למדידת השלכות פסיכולוגיות חיוביות וכן ריאליזם גובר בחקר הכלכלה. במאמר זה אנו מתארים את המדדים העיקריים בהם משתמשים על מנת לבחון רווחה נפשית. כמו כן, אנו מספקים דוגמאות לממצאים הרלוונטיים למדיניות, כולל הצעת הסבר חדש להבדלים המתקבלים (בהערכת רווחה נפשית) בין אומות שונות וכן בין מחוזות שונים בקנדה. בסה”כ, ממצאים אלו מצביעים על מתאם בין נסיבות חיים לרווחה נפשית, ומדגישים את חשיבותן של גורמים חברתיים שקשה לכמתם במונחים של הכנסה.

Keywords: subjective well-being, measurements, life-evaluation, affect, emotions. 

למה כלכלנים סקפטיים בנוגע לחשיבות של מדידת רווחה נפשית:

אולי הסיבה העיקרית לסקפטיות מצד כלכלנים הינה ההנחה השגויה ששינויים בנסיבות חיי האדם משפיעים לתקופה קצרה, שלאחריה האישיות חוזרת להיות גורם מהותי יותר. עם זאת, כפי שנציג בהמשך, הנחה זו אינה מתיישרת עם ממצאים.

מדידת רווחה נפשית:

ניתן לחלק את המדדים לרווחה נפשית לשלושה קטגוריות: מדידת נסיבות חיים, מדידת אמוציות חיוביות, ומדידת אמוציות שליליות. יחדיו, שלושת מדדים אלו משקפים די טוב את סך האלמנטים של רווחה נפשית, כאשר לכל קטגוריה תרומה ייחודית משלה.

נסיבות החיים: מדדים הנכנסים תחת קטגוריה זו בדרך כלל משקפים מצב יציב יותר לאורך זמן ארוך יותר (מאשר מדידת אמוציות), ולכן גם ישנם הבדלים בין תרבותיים/ גלובליים משמעותיים יותר כאשר מודדים רווחה נפשית בדרך זו. דוגמה לשאלה מקטגוריה זו: “באופן כוללני, כיצד היית מגדיר את עצמך? (מאוד שמח בחלקי, די שמח בחלקי, לא שמח בחלקי, מאוד לא שמח בחלקי)”.  

אמוציות: מדידת אמוציות בדרך כלל נעשית באמצעות שאלוני recall. בהשוואה למדידת נסיבות חיים, אמוציות משקפות טוב יותר את העליות והמורדות של חיי היום יום.

סיכום ממצאים עיקריים ודיון:

מצאנו כי ההבדלים ברווחה נפשית משמעותיים ועקביים כאשר משווים בין יחידים, קהילות, מחוזות, ואומות. ספציפית, הבדלים אלו בעלי מתאם עם הבדלים בנסיבות החיים. נראה כי הבדלים בשביעות רצון  בין אומות שונות גדולים פי 10 מהבדלים בין מחוזות שונים. המתאם בין הכנסה לנפש ורווחה נפשית הייתה חיובית בקרב מדינות ושלילית (חלשה) בקרב מחוזות. כלומר, כאשר השווינו בין מדינות מצאנו שככל שההכנסה גבוהה יותר הרווחה נפשית גם כן גבוהה יותר. לעומת זאת, כאשר השווינו בין מחוזות (בקנדה) מצאנו שככל שההכנסה גבוהה יותר הרווחה הנפשית נפגעת במעט. הבדל זה מתרחש לא בגלל שההשפעות של הכנסות על שביעות רצון שונות בין המדינות והמחוזות, אלא כיוון שחוסר השוויון בהכנסות הבינלאומית הרבה יותר מהותית מחוסר השוויון בין מחוזות (בקנדה). לפיכך, ההכנסה שולטת בהסבר הפערים הבינלאומיים ברווחה נפשית. במקרה הבין-מחוזי, הפרשי הכנסה הם הרבה יותר קטנים, והופכים פחות משמעותיים ביחס למדדים חברתיים נוספים (כגון הרגשת שייכות לקהילה). בהקשר הבינלאומי, לעומת זאת, המדינות העניות ביותר סובלות מבריאות ירודה, ופחות תמיכה ממשפחה, חברים וממוסדות ציבור. בסך הכל, אנו מוצאים שההבדלים הגדולים בין מדינות ברמות הרווחה נפשית מוסברים בעיקר על ידי תגובות דומות לנסיבות חיים שונות.